המוסד רוצה את כל המידע מרשות המסים, ורשות המסים נותנת.

הודעה טכנית קלה. ביום 21.08.2014 חתם ראש רשות המסים, משה אשר על "היתר כללי לגילוי ידיעות" קצר, המובא כלשונו:

בתוקף סמכותי לפי סעיף 142(א)(1) לחוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975, סעיף 19ב(א)(1) לחוק מס קניה (טובין ושירותים), התשי"ב-1952, סעיף 231א לפקודת המכס, סעיף 50(א) לחוק מס רכוש וקרן פיצויים, התשכ"א-1961, סעיף 105(א) לחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ"ג-1963, וסעיף 234 לפקודת מס הכנסה (להלן – החוקים), שאצל לי שר האוצר, אני מתיר בזה לעובדי רשות המסים בישראל לגלות מידע שהגיע אליהם אגב ביצוע החוקים, לראש המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים (להלן – המוסד) או למי שהוא הסמיכו לעניין זה, הנדרש לצורך פעילות המוסד.

כיוון שסעיפי החוק נהירים ומוכרים לציבור, אטרח להביאם כאן בפוסט. כלל הסעיפים המדוברים הם סעיפי שמירת סודיות, שקובעת כי המידע שמוגש לרשות המסים הוא סודי. מסתבר, שסודי אינו מספיק וכי כדי לשמור על בטחונה של ישראל, המוסד יקבל גישה לנתוני רשות המסים ללא כל בקרה, ללא כל צו שיפוטי, ללא כל יוזמת חקירה, אלא בהתחברות ובAPI פשוט מאוד.

הסעיפים, לצורך העניין מובאים כאן:

סעיף 142 לחוק מס ערך מוסף אומר:" (א) לא יגלה אדם ידיעה שהגיעה אליו אגב ביצוע חוק זה, אלא אם – (1) שר האוצר[5] התיר לגלותה[6]"; סעיף 19ב(א) לחוק מס קניה (טובין ושירותים): "לא יגלה אדם ידיעה שהגיעה אליו אגב ביצוע חוק זה, אלא אם .. שר האוצר התיר לגלותה"; סעיף 231א לפקודת המכס: "הוראות סעיפים 1א(א), 100, 102א, 103, 106, 106ב, 108(ב), 135 ו-142 לחוק מס ערך מוסף, תשל"ו-1975, יחולו, בשינויים המחוייבים לפי הענין, לענין מכס על פי פקודה זו". [זה בעצם חוזר לכך שאסור לגלות אלא בהיתר של שר האוצר]; סעיף 50 לחוק מס רכוש וקרן פיצויים: "לא יגלה אדם כל ידיעה למעט ידיעה בקשר לבעלות בקרקע שהגיעה אליו בתוקף תפקידו לפי חוק זה, אלא לצורך ביצוע חוק זה או בקשר עם תביעה פלילית על עבירה על חוק זה או למי ששר האוצר התיר לגלותה לו"; סעיף 105(א) לחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה): "לא יגלה אדם כל ידיעה שהגיעה אליו בתוקף תפקידו לפי חוק זה אלא אם נדרש לגלותה על ידי בית המשפט, לצורך ביצוע חוק זה או לצורך ביצועו של חוק מס אחר המשתלם לאוצר המדינה או בקשר עם תביעה פלילית על עבירה על חוק זה, או על ידי מי ששר האוצר התיר לגלותה לו"; סעיף 234 לפקודת מס הכנסה: "מי שבחזקתו או בשליטתו תעודות, ידיעות, דו"חות, רשימות שומה או העתקן המתייחסים להכנסתו של אדם או לפרט שבהכנסתו, והוא מסר בכל עת שהיא או ניסה למסור ידיעה כאמור, או משהו מתכנם של המסמכים לאדם ששר האוצר לא הרשהו למסור לו, או שמסר אותם שלא לצורך פקודה זו, דינו – מאסר ששה חדשים, או קנס מאה לירות".

כלומר, בעוד שבשביל לקבל מידע חסוי אחר, יש ביקורת שיפוטית (כמו חוק נתוני תקשורת) ובעוד שהעברת המידע במקרים אחרים יכולה להערך בצורה מצומצמת ביותר, כאן העדיפו להעביר את המידע בצורה הכוללת ביותר. לצורך העניין, אני אסביר מהי העברה מצומצמת: לדוגמא, המוסד חושד כי אדם מסוים הוא מרגל, ומבקש מרשות המסים את פירוט ההכנסות שלו, שר האוצר משתמש בסמכות הספציפית למקרה הספציפי ומקנה רשות ספציפית. זו המשמעות של "התיר לגלותה".

חובת הסודיות שקיימת בסעיפים האלו פורשה בהרחבה, והסמכות של שר הפנים פורשה בצמצום. המטרה היתה כיוון ש"תכליתו העיקרית של החיסיון בדיני המס היא הגנה על הנישום ועל זכותו לפרטיות. זכותו של הנישום לדעת, שהמידע הרב שנאצר אודותיו אצל רשויות המס ישמש לצרכי שומה בלבד" (רע"א 291/99 ד.נ.ד. אספקת אבן ירושלים נ' מנהל מס ערך מוסף); "שמירת פרטיותו של הנישום ובכלל זאת מניעת החשש שמא פרטים הנמסרים על-ידו לרשויות המס יגיעו לגורם אחר או שיעשה בהם שימוש למטרות זרות מאלו שלשמן נמסר, הוכרה בחוקי המס השונים כאינטרס הראוי להגנה רחבה. כפי שראינו, הגנת פרטיותם של הנישומים הינה אחת מהתכליות העיקריות, אם לא העיקרית שבהן, העומדות ביסוד הוראות החיסיון בדיני המס". (עעמ 398-07 התנועה לחופש המידע נ' מדינת ישראל – רשות המסים).

ואולם, בהרף יד קובע ראש רשות המסים, שקיבל את הסמכות משר האוצר, כי המידע יזרום בצורה חופשית למוסד. החלטה זו לא רק שאינה עומדת במבחן התכלית הראויה (העברת מידע לרשות א' במטרה א', ושימוש במידע לרשות ב' למטרה ב') אלא גם מעלה חשש שאותו מוסד אינו משורשר בחובת הסודיות של רשויות המס.

מדובר על הסדר בעייתי, שאני בספק אם יעמוד במבחן בית משפט, אם מישהו ירים את הכפפה.

[הערת אגב, הסמכה דומה וגורפת יש גם לשב"כ ולמטה ללוחמה בטרור]

[תודה לגלית לובצקי על הלינק]

7 תגובות ל-“המוסד רוצה את כל המידע מרשות המסים, ורשות המסים נותנת.

  1. מופרע לחלוטין, ומתפרסם ככרוניקה צמוד לפירוק חברה מרצון.

    – אירגון מתיר לעצמו (!) מעשה שבניגוד לחוק ולאג'נדה שלו (גביית מסים) ולא גורם חיצוני ובגלל מהות העניין אפילו גורם מחוקק כמו ועדה רלוונטית

    – ללא בעל תפקיד אחראי לנושא

    – באופן גורף ולא פרטני

    – ללא תיעוד פנימי וחיצוני

  2. תודה על הפוסט יונתן . הפוסט לא מביע בעיה עקרונית מבחינה משפטית , שהופכת כל הענין בעליל חסר נפקות . הסמכות שניתנה לשר האוצר להתיר גילוי , נוגעת לגילוי בכל הנוגע למיסוי , לא בכל הנוגע לביטחון , או איזון בין שמירת סודיות וחסיונות לבין ביטחון . זוהי חריגה מסמכות , הן של ראש רשות המיסים , והן של שר האוצר . שר האוצר הוא השר או האחריות המיניסטריאלית על רשות המיסים , ורק לעינין הנוגע למיסוי ( הוא למשל ממנה את פקיד השומה , על פי פקודת מס הכנסה ( נוסח חדש ).

    חוק הגנת הפרטיות , חל גם על המוסד ( סעיף 19 (ג) (4) לחוק הגנת הפרטיות ) !! העברת מידע בין רשויות ציבוריות נעשה כדין , ורק כדין !! אפילו מידע עודף חייב להיות מושמד על ידי רשות ציבורית שקיבלה מידע כדין , בטח ובטח , שלעיניני ביטחון , אין סמכות לראש רשות המיסים להעביר מידע דנן , רק המחוקק רשאי להתיר זאת , בהסמכה של חקיקה ראשית (סעיף 23 ב' חוק הגנת הפרטיות, ותקנות הגנת הפרטיות ( תנאי החזקת מידע ושמירתו וסדרי העברת מידע בין גופים ציבוריים , תשמ"ו 1986 ) .

    נ.ב. : איך סעיפי החוק לפי דעתך נהירים לציבור . זוהי הבנה כללית מופשטת בדבר סודיות , לא יותר מכך .
    תקצר כאן היריעה , אולי אחזור עם פסיקה מאוחר יותר , הנוגעת יפה לענין ….תודה

  3. רק יודגש יונתן , בנוגע למקור שהבאתי לך ( פסק הדין ) , שם :

    פקיד השומה ביקש לעיין בתיק בית משפט , לצורך עיניני מיסוי . השופט סירב , במקום בו הייתה כמובן רלבנטיות , משמע – מיסוי !! עכשיו תעשה החשבון קל וחומר ….. פקיד השומה עצמו , יעביר למוסד מידע , לא בנוגע למיסוי כלל ? תודה

  4. עם שר האוצר מגיש מהדורת מבט לשעבר,
    מה אתם מצפים? באמת…

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *