להכשל
"Even when you win the Special Olympics, you're still special"
או שסתם ככה אני צריך להרגיש. ההרגשה הכי גרועה היא להכשל במשהו כי אתה פשוט לא מספיק טוב. הרבה יותר קל להאשים אחרים ('כולם אנטישמים' או 'הכשילו אותנו מהתחלה' או אפילו 'השופט היה נגדנו') או אפילו להכשל בנקודות, אבל להכשל, סתם ככה? זה הכי גרוע שיש. הדבר הכי מעצבן זה שהאדם הראשון שהתקשרתי אליו במקום לומר מילות עידוד ולנסות להראות כמה זה לא נורא החליט שיש מטרה גדולה להכל בחיים, ואולי הכשלון היה נחוץ למשהו. אני לא מאמין במטרות גדולות ואני לא מאמין שיש צורך בשטויות כאלו. אולי עדיף היה להתמיד עם השיטה הקודמת של להדחות על ידי הטובים ביותר.
טוב נו,
עוברים הלאה?
פוסט אמיתי, נוגע ויפה – ואולי זאת כבר הצלחה קטנה :)
יהונתן, תתעודד, זה לא נורא.
נסה להיות מספיק טוב בהתמודדות עם העובדה שהעולם לא עובד אצלנו. Practice makes perfect
גם בתקופות,ימים ,חודשים שדברים לא מסתדרים והקרמה לא זורמת בראיה לאחור אלה הדברים שעיצבו אותך והפכו אותך למה שאתה היום ,אני רוצה להאמין שיותר מנוסה ,יותר חזק/ה ויותר טוב/ה .
מטרות גדולות לא,להתעלות על הרגע ולהמשיך עם אספרסו -כן!
אבל תמיד עדיף ניצחון 1 ביד על פני אספרסו וכישלון על העץ :-)
ברור לי שזו לא הגישה החביבה עליך אבל בכל זאת – החיים הם דלתות מסתובבות. אני לא יכולה לחשוב אפילו על דבר אחד טוב בחיים שלי שהיה מתאפשר בלי כישלון כלשהו. והיו לי המון כישלונות ואכזבות והמון דברים חיוביים.
נותר לי רק לשאול מה קרה.
אהה, אני כבר רגילה.
אני עושה פרצוף עצוב לכמה שעות, אוכלת הרבה שוקולד כפיצוי וממשיכה הלאה.