זא"ב – זכויות אדם ברשת.

דידי חנוך כתב אתמול (תודה לגיא ווסט שהרים את הכפפה) כמה קשה להיות אזרח ישראלי כשאין לך EFF מעלייך כמו בארצות הברית. דידי קורא להקמת תנועה כזו כדי להגן על הגולשים מהממשל שמעוניין לצמצם את חירויות הפרט על חשבון יותר "בטחון" שניתן לשאר הציבור. הבטחון שניתן לציבור בדרך כלל ניתן על חשבון נטילת האנושיות מבני האנוש, הגבלת החירות מעבר לכל צורה אפשרית ומעקב אחרי גולשים. בין היתר, הצעות חוק רבות (ולא רק הצעת החוק לסינון אתרי אינטרנט) שעולות בימים אלו לכנסת מתבססות על בורות חלק מהמחוקקים ואדישות רציונאלית של הגולשים.

מהי האדישות הרציונאלית בעצם? המושג שאול מתחום דיני התאגידים והתביעות הייצוגיות. הוא מבוסס על כך שהנזק שנגרם לאדם הפרטי הוא מינורי מספיק בכדי להניא אותו מלבצע כל פעולה כנגד ההחלטה של הרוב, אולם, אם כל הפרטים היו מתאגדים, התועלת הכוללת שלהם היתה רלוונטית. לכן, במקרים של אדישות רציונאלית, המחוקק נוהג להתערב ולאפשר לאדם אחד לקחת יוזמה עבור אחרים (בדיני התאגידים או התובענות הייצוגיות) ולהתחיל לפעול עבור הטוב הכללי.

אולם, במקרה שלנו האדישות הרציונאלית לא מאפשרת לכולנו להתאגד ולתבוע. הנזק שנגרם לנו הוא פגיעה בזכויות חוקתיות, ואנו לא תמיד נוכל לכמת את אלו בכסף. לכן, הקמת גוף שיגן על כולם, ייזום חקיקה רלוונטית ויבטל חקיקה רעה הוא רעיון נהדר. הבעיה היחידה היא מימון פעילות הגוף הזה. גוף שיפעל למען חירויות דיגיטליות דורש משאבים לא מועטים ומספר קטן של בלוגרים לא יכול להתאגד ולממן את הגוף. גם אם אותו גוף היה יכול לגבות "מס בלוגים" מהבלוגרים ומאתרי אינטרנט קטנים (שכן לאתרים הגדולים יש די ממון בכדי לדאוג לאינטרסים שלהם מול המחוקק), הגוף לא היה יכול לתפקד בלי להטיל עלויות רציניות על אותה מערכת.

הייתי שמח להיות מעורב בלהקים גוף כזה, הייתי גם שמח לייעץ לו משפטית, אבל לצערי גופים כאלו לא יוקמו בארצישראל-פלשתינה ללא תמיכה ומימון בכפיה. אם, נניח, איגוד האינטרנט היה מעביר סכום סמלי מכל רישום דומיין ישראלי כדי לממן חלק מפעילות העמותה (וגם מונע ביקורות שליליות עליו), כמו גם כל בלוגר היה משלם דמי חבר, וגם חברות אינטרנט היו תורמות להכנסות כאלו, אולי היה ניתן להגיע לתקציב שיכול היה להפעיל את הארגון בצורה ראשונית.

cc-by-sa-nc Inominatusבישראל יש לא מעט נושאים שכרגע עומדים על הפרק: היכולת לאתר גולשים (או כל משתמש במכשיר סלולרי) ולקבל את פרטיהם, החובה לזהות משתמשים אנונימיים, סינון אתרי אינטרנט, האזנה לדואר אלקטרוני, ובעתיד אפילו תביעות לחשיפת פרטי גולשים ששיתפו קבצים ברשת כדי לתבוע אותם אישית. כל אלו נושאים שראוי שיאוגדו תחת ארגון גג לזכויות דיגיטליות. אותו ארגון צריך להסתייע בגופים כמו האגודה לזכויות האזרח, שיצאה נגד החוק של אמנון כהן וגם יצאה נגד הדרישה לסנן מראש תגובות באתרי אינטרנט, עמותות כמו עמותת המקור יכולה לסייע בקידום השקיפות הציבורית באמצעות הסתמכות על תוכנות קוד פתוח (ואולי גם התנועה לאיכות השלטון תכנס כאן) אבל עדיין, כל אלו לא מספיקים כדי לנהל גוף מומחה דיו להגן על האזרחים שלנו.

כדי להקים מערכת כמו הEFF דרושים, יותר מכל, אזרחים שאיכפת להם ומשאבים כלכליים, יש כאלו בכלל בישראל?

בואו נתחיל בדבר הקל, מי מעצב לוגו?

13 תגובות ל-“זא"ב – זכויות אדם ברשת.

  1. יהונתן, נראה לי שבעיקר חסרה לנו מסה קריטית אבסולוטית של אזרחים שיהוו חומת מגן לדמוקרטיה.

  2. תמציא שם עם ראשי תיבות קליטים, תקבל לוגו.
    (או שאני צריכה להגיש תיק עבודות מסודר?)

  3. ראשי תיבות מטופשים. כל מה שהארגון הזה עושה זה לצעוק זא"ב זא"ב.

לא ניתן להגיב