בודד? לעולם לא.

כשהפוסט הזה יפורסם אתה תהיה כבר עמוק בתוך העניין. עוד מעט בן שלושים, ועברת כבר את שנת העשרים ותשע שלך בה הכל התרחש. כשהפוסט הזה יפורסם אני מקווה שכבר לא יהיו לך את הדאגות שיש לי עכשיו, אני מקווה שאתה תוכל להתגבר על המחשבות האלו של מה לעשות, איך לשחק וכמה לקבל בדיוק כדי להצליח. …

לבד, סוף סוף.

"לקפוץ מהחלון", אמרת לעצמך, "זו הדרך היחידה שאני אצא ממערכת היחסים הזו". "אם אני לא אקפוץ מהחלון זה לעולם לא יגמר" אתה חושב וככל הנראה לא טועה. אבל בסוף היא הלכה, ואתה מקווה שהפעם זה לא זמני, אלא שהיא הלכה לתמיד. ואתה קם בבוקר; בפעם הראשונה אתה יודע שהיא לא תהיה כאן שוב ונאנח לרווחה. …

הרי למה אחנו, הגברים, בכלל יוצאים?

יום שישי ואתה לבד בבית. השעה 23:09, ולא ממש יצאת. החברים? כולם בזוגיות מאושרת, ובצורה מפתיעה גם אתה בזוגיות. לא הרבה יודעים את זה כיוון שאת הסטטוס שלך לא ממש שינית וגם לא הורדת את לעשות את סבתא מאושרת. מצד שני, כל הזמן מתחילות איתך בחורות מעניינות, כמו המלצרית היום בבר (כן, גם לצאת לבד …

לבגוד, להתבגר

בגדתי. בגדתי במישהי בפעם השניה בחיים, בהפרש של עשור מהפעם הראשונה שעשיתי את זה. לא באמת בגדתי, אלא דווקא אפשר לומר שבחרתי לתת לעצמי להשתחרר ממערכת יחסים שלא הייתי מעוניין בה. אבל בגדתי בה בצורה המגעילה ביותר שאפשר. היא רצתה לראות אותי ולי לא היה כח לראות אותה; אני העדפתי להשאר עם חברים, לשבת בבר …

לא שחור או לבן, רק מערכת יחסים

טוב, בהתאם למה שסגרתי עם גבי ודבי…. "אהממ… יש לי חברה ויש לה בעיה". אני זוכרת את הוויכוח הזה: ביל (השם האמיתי שמור במערכת, ר"ש) ואנוכי, במסנג'ר, בערך חודשיים אחרי שהפסקנו לצאת. והוא ממשיך לשגע אותי! אני: "אני לא יכולה יותר לריב איתך יותר. לא מסוגלת. אני רוצה החוצה!" (תרגום ישיר מאנגלית). ביל: "את נפרדת …