שתקת כשהתקינו אותן בסמוך לבית שלך: בתל-אביב, בירושלים, בראש-העין, באריאל ששוכנת בחו"ל, בנתניה וכעת גם בפתח-תקווה. מצלמות האבטחה שנועדו לשמור על האזרחים בעצם מפקיעות את סמכות השיטור מהמשטרה למוניציפליה (שוב, ושוב) ללא כל סמכות שבחוק ותושבי אותן הערים לא מתמרדים, לא טוענים נגדם ולא עותרים לבג"צ.
"כל אדם זכאי לפרטיות ולצנעת חייו." (סעיף 7(א), חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו)
כיצד בדיוק פרטיות וצנעת החיים אמורה להתבצע כאשר תנועתו של אדם במרחב הציבורי מתועדת כל שניה ושניה, נשמרת, מאורכבת? לאחרונה פסק בית משפט אמריקאי במקרה של Boring v. Google, (אצל אריק גולדמן) באותו המקרה, בית המשפט דחה את תביעתם של הזוג בורינג על פגיעה בפרטיות והשגת גבול נגד גוגל בטענה כי צילום במקום ציבורי אינו מנוגד לחוק.
הבעיה בצילום מתמשך במרחב הציבורי היא בעיה שונה מהצילום האקראי של גוגל בעת שהוא ממפה את המדינה, מדובר באותו רגע בו הצילום הופך למעקב, לאקט מטריד. צילום הופך למעקב כשהוא מתמשך, כשהשימוש בצילום נועד למטרה שמעבר להצגתו וכאשר איכות הצילום טובה מכדי להיות רק למטרות שיטוש והדגמה: "כנראה שאם תסתובב ברחוב בחוסר מעש או תחטטו באפכם איש לא יבקש את פרטיכם, אולם במקרה שתהיו מעורבים חלילה בתאונה שתועדה במצלמות, הרי שיש מי שיכול בנקל לראות את מספר הרכב". (…)
"פגיעה בפרטיות היא (…) בילוש או התחקות אחרי אדם, העלולים להטרידו" (סעיף 2 לחוק הגנת הפרטיות)
כלל גדול הוא שעל מנת לפגוע בפרטיות, כזכות יסוד, יש צורך בהסמכה מפורשת בחוק, או בפעולה על פי חוק (ראו דנג"צ 4907/04 איגוד הבנקים בישראל נ' האגודה לזכויות האזרח בישראל, בג"צ 8070/98 האגודה לזכויות האזרח נ' שר הפנים)
מושכלות ראשונים הם, כי ניתן לפגוע בזכויות-אדם, ובכללן הזכות לפרטיות, רק אם הפגיעה מקיימת את כל ארבעת היסודות המצטברים הקבועים בפיסקת ההגבלה, לרבות היות הפגיעה בחוק או לפי חוק, מכוח הסמכה מפורשת בו. דרישת החוקיות היא איפוא דרישה עצמאית, המצטברת לשאר הדרישות – הלימת ערכי המדינה, תכלית ראויה, ומידתיות. בכך שהפגיעה היא קלה, אין כדי לשחרר מדרישת החוקיות. (בג"צ 8070/98 הנ"ל)
האם מישהו הסמיך את הרשויות המקומיות לפגוע בפרטיות? כמדומני שההחלטה שהתקבלה בצורה מנהלית מעולם לא קיבלה הסמכה בחוק וגם אינה יכולה לקבל הסמכה בחוק, לרשות מקומית אין סמכות לפגוע בפרטיות האזרח כיוון שסמכות זו לא יכולה להיות חלק סמכות עזר של שמירה על הסדר, שהוא תפקידה של המשטרה. על כן (ומכאן) הדרך לבג"צ יכולה להסלל.
1. האם אתה מעריך שעתירה כזו לבג"ץ תשכנע את השופטים, והם יפסקו שמצלמות כאלה אינן חוקיות? מה עם מצלמות בפיצוציה, שמצלמות גם את מי שעובר ברחוב?
2. אפילו אם התשובה לסעיף 1 היא כן, אין לי כל ספק שהרשויות המקומיות יתבכיינו "שלא נותנים להגן על האזרחים", ומייד יקום איזה גלעד ארדן ויקדם חוק שמאפשר מצלמות כאלה, ומי יודע, אולי מעניק כמה סמכויות שיטור לפקחי העיריה. ומכאן…
3. האם אתה מעריך שבג"ץ יפסול חוק כזה, כיוון שהוא פוגע בעקרונות של חוק יסוד כבוד האדם וחרותו?
בלי קשר לצורך/הצדקה להתקנת מצלמות, לא ממש ברור לי על איזו זכות לפרטיות אתה מדבר במרחב הציבורי. המרחב הציבורי מעצם טיבעו הוא ציבורי ואין לאף אדם שום סיבה לצפות בו לפרטיות.
ר"ש,
אני מעריך שעתירה כזו לבג"צ תחייב את המדינה לקבוע סטנדרטים לפחות. וזה בדיוק העניין; בעוד שלאדם מותר לצלם הן במרחב הפרטי והן במרחב הציבורי, ואפילו לשמור את המידע, הטכנולוגיה והארכוב הופכות את המידע הזה להחתקות ומעקב (ואולי גם זה עונה למרק) ברור שאין צפיה לפרטיות במרחב ציבורי, אבל יש צפיה להעדר מעקב.
כאן, כאשר נשמר מידע רגיש לא פחות מהמאגר הביומטרי והוא ניתן לאחזור בכל רגע, הצפיה לפרטיות שבה. אני לא חושב שגם אם הייתי במרחב הציבורי, יש למדינה זכות לדעת איפה הייתי בכל רגע נתון.
אל תבין אותי לא נכון, אני שותף לדעתך במאה אחוז. אני רק חושב שהציבור לא מבין את הנקודה הזו בכלל, ושמח להשליך את פרטיותו, כפי שאנו רואים בתחומים אחרים.
ר"ש – אפשר לראות את מה שאתה אומר על הציבור בטוקבקים בכתבה על פתח תקוה (לפחות שם).
אהבתי את מה שמנהל המוקד שלהם אמר: "כל הוצאה של צילומים היא רק בהוראת מנכ"ל." – הסמכויות מאד מסודרות שם מסתבר (אז איף).
זה בדיוק הגיע לרסס רידר שלי – הייתי חייב:
http://www.cuteoverload.com/2009/03/orwell-that-end.html
(אריאאל, בתגיות.)
אם בריטניה עושה את זה, מה גורם לך לחשוב שחוק כזה לא יעבור גם כאן, אם בג"צ ידרוש חוק, וכמו שרמז ר"ש (רמז? אמר במפורש, אולי אפילו צעק), בחוק עלולים להיכנס עוד פרטים יצירתיים.
בעצם כבר ענית על זה, אמרת שאתה מעדיף שיהיו כללים מסודרים.
(תפסתי את זה רגע אחרי שכתבתי את התגובה הקודמת, אבל לא הספקתי לכתוב תיקון עד עכשיו…)
יהונתן, אתה צודק הן באשר לדרישת הרגולציה והן באשר לעניין הסמכות. הסיכון בעתירה כזו הוא ליפול על הרכב שיפסוק כמו שפסק בית משפט אמריקאי ב-Boring v. Google (שאותו הזכרת לעיל). ההשקפה שאין בעיה של פרטיות במרחב הציבורי היא מקוממת אבל למרבה הצער רווחת. לא פחות מצער הוא שאין במערכת המשפט שלנו תפיסה קוהרנטית ומושכלת של פרטיות, כך שהכל תלוי בהשקפת העולם של שופטות ההרכב.
ועדיין, זה שקיים חשש לא אומר שצריך להרים ידים מראש, ולאחרונה היו פסיקות לא מעטות (במ"ש שלום) שמצאו פגיעה בפרטיות בפרסום תמונות שצולמו ברחוב.
אגב, לא מזמן כתבתי בבלוג משהו על פרטיות ברחוב: I've Nothing to hide? – think again (בגרסת ה-ynet:
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3651436,00.html).
שלום
השכן שלי התקין מצלמות מסביב בלביתו בגובה רב, הן מכוונות לאיזורים ציבוריים- חנייה, שביל גישה וכו'. האם אני יכול לעשות משהו בנידון ועל איזה מהחוקים בדיוק להסתמך, האם עליי להזמין חוות דעת של בעל מקצוע בעניין המצלמות?
תודה
יניב
רק עדכון קטן: תל-אביב כבר הודיעה רשמית שהיא פורסת כ-3000 מצלמות ברחבי העיר, וכן גם ראשון-לציון הודיעה שהיא תפעיל 17 מצלמות בחוף הים.
אשמח רק להתעדכן, האם נעשה משהו בנידון? האם הוגשו עתירות? נושא זה כן צריך להטריד את הציבור והייתי שמח ליותר התערבות בעניין.
אני עובד כמציל בחוף קרית ים ראש העיר שמואל סיסו ביקש להתקין מצלמות לאורך החוף ועל מגדל המצילים הצגים נמצאים בחדר החובש שהוא איש של ראש העיר המצלמות כל זמן עבודתי עוקבת אחרי אני רואה את המצלמה מסתובבת לכל מקום שאני זז נודע לי כי גם הוא מפעיל זום על בחורות הבאות להשתזף בחוף גם למקומות מוצנעים כל קשר לאבטחה אין כי כמה פעמים כאשר גנבים גנבו ארנקים לא תפשו כאשר עולים למגדל בלילה לא מגלים מי זה ההרגשה שלי כי המצלמות נועדו למעקב רק לציין כי ראש העיר לא מחבב אותי במיוחד האם זה חוקי ומה אפשר לעשות