אני עסק קטן. ליתר דיוק, אני בעל עסק קטן; בהתחשב בעובדה שבעסק שלי לא עובד אף אחד למעט אני, ובהתחשב בעובדה שרוב החיים שלי סובבים סביב העבודה שלי, אז אני עסק קטן. לא רק שאני עסק קטן, וכמו שאר העסקים בישראל צריך להתמודד עם תנאי תשלום לעיתים בעייתיים* ועם העובדה שגם הפרטים האישיים שלי צריכים להיות ציבוריים, אני גם כפוף לכללי האתיקה של לשכת עורכי הדין שאוסרים עליי כל מיני דרכים של פרסומת (ויש עוד בעיות, כמו ששכר הטרחה שלי חייב להיות בכסף ולא בשווה כסף). בסך הכל, קשה לי להתפרנס כעסק קטן, אבל אני לא מקטר, אני מרוויח בסדר.
* לא מלקוחות שמקבלים ממני ייעוץ משפטי, אלה דווקא משלמים בזמן כי הם צריכים אותי, אלא מכל מיני הרצאות שאני מעביר, כתבות שאני מוכר למקומות או הדרכות; אתם יודעים, העבודות שלא משלמות לי משכורת, אלא רק עוזרות לי לקנות בירה בבר.
מצד שני, כמוני יש כמה עשרות אלפי עסקים קטנים שמנסים להגיע ליותר צרכנים; הם בדיוק עוברים את אותם משברים כמוני. 29% מהעסקים לא שורדים את השנה הראשונה לפעילותם, ובסך הכל 58% לא שורדים. הבעיה היא שלא משנה מה העסק שלך, תמיד יהיו לך מתחרים שהם "החברות הגדולות". זה לא משנה אם אתה מכולת שכונתית שמתחרה ברשת הענק שפתחה סניף בשכונה שלך, חנות מוצרי חשמל שצריכה להתחרות עם אחד מענקי האלקטרוניקה או עורך דין עצמאי שצריך להתעמת עם העובדה שרוב האנשים הולכים למשרדים הגדולים שיש בהם כמעט מאה עורכי דין. וכאן אתה מוצא את הייחוד שלך: אתה שומר את הלקוחות שלך כי אתה נותן שירות ולא מוצר, והשירות שלך אישי ותפור בדיוק לצרכי הלקוח.
אבל כשאתה עסק קטן בישראל, אתה חייב להתחרות בגדולים בדרך שתאפשר לך לעשות זאת. כשעבר חוק הספאם בכנסת, ניסה ח"כ בני אלון לאפשר לעסקים הקטנים לפרסם בספאם עדיין כיוון שזוהי הדרך היחידה בה יש להם נגישות לפרסום זול. בעניין הזה אלון צודק: ספאם הוא זול ומאפשר לעסקים קטנים לגשת למיליוני צרכנים בקליק; ספאם גם מאפשר להם לחתוך בעלויות שיווק. הבעיה היא, כמובן, שספאם מטריד את הלקוחות.
ללקוח שמקבל דואר זבל אין כל אבחנה אם מטרידים אותו כדי לתת פרנסה לעצמאי קטן או לעוד אחד מתאגידי הרשע; הוא בכל מקרה רוצה לא להיות מוטרד, וזו זכותו כבעל תיבת הדואר שלו להחליט מה נכנס לתיבה ומה לא. לכן, ההתארגנות של "העסקים הקטנים" השבוע נגד חוק דואר הזבל היא לא יותר מאשר רצון להמשיך להטריד אותנו.
העלות האמיתית של ספאם היא כמות הזמן המבוזבז מצד הקוראים; העלות הזו לא מגולמת בכלל בטענתם של שולחי הדואר ולא צריכה להיות מגולמת. מבחינתם הם "רק מפריעים לשניה". אבל עם כל ההפרעות האלו מדובר בשעות ולעיתים ימים שלמים.
בעצם, חוק הספאם דומה מאוד לחוק אחר שעבר בכנסת (סוף סוף), חוק "המזהם משלם" (חוק אוויר נקי). אותו חוק, שזכה להתנגדות גורפת מצד כל מיני תאגידי ענק שמזהמים, קובע שאנו כאזרחים יכולים לשלוט באוויר שאנחנו נושמים באותה צורה שאנו יכולים לשלוט על תיבת הדואר שלנו. גם לחוק הזה יש התנגדות מאותה הסיבה: הוא פוגע בעסקים של אותם מפעלים ובדרך שלהם לייצר על חשבון כולנו.
לספאם אין צד טוב כמו שלזיהום אוויר אין צד טוב. אם יש נותן שירותים שמעוניין לפרסם את עצמו בחינם הוא מוזמן לעשות זאת בדרכים לגיטימיות אחרות: לעשות לעצמו יחסי ציבור, לדאוג שחברים ימליצו עליו, לבנות לעצמו מוניטין לאט לאט. לי זה לא קל להסתדר ככה יום יום (כמו לרוב העסקים) אבל הדרך הזו מוכיחה את עצמה, אני אולי לא מיליונר, אבל אני לפחות לא ספאמר.
בכוכבית: אלה דווקא. לקח לי זמן להבין את המשמעות כשכתוב שם אלא.
תוקן, תודה.
אני חייב לציין שספאם בתיבה פחות מטריד אותי. הפילטר על השרת שלי נפטר מ95% מהספאם ולי נשאר ללמד אותו את ה5% האחרונים האלו כדי להיפטר מעוד ספאם בפעם הבאה.
מה שאוכל לי את הזמן זה העובדה שאני צריך כל הזמן לשפר את מנגנוני האנטיספאם שלי כמו אנטיוירוס שחייב כל הזמן תחזוקה. על השרת שלי יושבים כ25 משתמשים אז הרבה דואר מגיע, ואיתו גם הרבה ספאם.
מה שמעצבן אותי באמת הוא לא הזמן ה"אכול" אלא כוח הCPU האדיר שמתבזבז לי על פילטור. השרת שלי אמור להקדיש שאת כל מרצו לבסיס הנתונים ושרותי הAPACHE וPHP, במקום זה 80% מכוח המחשוב שלו עובד קבוע על פילטור ספאם ביום ובלילה, ומאיט את כל עבודת המחשב היקר הזה בצורה מביכה. אני אאלץ להרחיב אותו לעוד מעבד או לקנות שירות אנטיספאם חיצוני (כרגע לא מוצא אחד) או לוותר על הפילטור ולהגיד לכל החברים שלי לחפש את עצמם עם גוגל-אפס או כל שירות אחר שיתן להם להעביר את המתחמים שלהם לשם ולקבל אנטיספאם יותר טוב, כי לי פשוט אין יותר את כוח המיחשוב לטפל בהם כראוי. מבחינתי הספאמרים ניצחו בקרב הזה, ומי שהיה יכול למנוע את תופעת הזומבים (מיקרוסופט?) לא עשתה מספיק מעולם.
עירא, לא רק CPU מבוזבז אלא גם רוחב פס מבוזבז. כדי להתמודד עם ספאם צריך להגדיל את רוחב הפס לתעבורה וזה עולה יותר. חברה שמחזיקה שרת דואר משלה ו30% (הערכה גסה על פי הנסיון שלי) מהמייל הוא ספאם משמעו שאני משלם על 30% רוחב פס שאני לא צריך ויכולתי להסתדר עם צינור זול יותר.
כמובן שאצל ספקי מייל גדולים הנתון הזה הופך לקריטי משום חוק המספרים הגדולים. לכן העלות נופלת על הצרכנים.
מסקנה-פחות ספאם, אינטרנט זול יותר לכולנו.
עירא ואבים,
העלות של הספאם נופלת עלינו וזה לא משנה איך.
עירא,
אני לא חושב שמיקרוסופט אחראית לזומבים. אולי מי שאחראי לזה הוא ספקיות האינטרנט, שיודעות מי שולח ספאם ולא עושות כלום?
ניטפוק לאבים: חוק המספרים הגדולים לא עוסק במה שאתה חושב שהוא עוסק.
אני חושב שאתם מפספסים את הנקודה הכי קריטית – מבחינת המשתמש הסופי, לפחות – בספאם.
פעם היו ימים שאפשר היה לשלוח דואר אלקטרוני ולדעת שהוא הגיע, אם לא קיבלת הודעה אחרת. היום אתה לא יודע אם המייל ששלחת יגיע או יעצר בדרך, באיזו תוכנת אנטי-ספאם. היום לשלוח מייל זה הימור – אולי יגיע, אולי לא.
הבעיה שלי היא פחות עם העסקים שמנסים לפרסם בצורה לגיטימית, ויותר עם הספאמרים שמנסים לשווק את השירות שלהם כ"שירות הוגן ולגיטימי". בדיוק אתמול חטפתי את הג'נענע על שיווק.נט, וזה מה שהיה לי להגיד בנושא.
ואל תשכח את אלה שמנסים ללמד אותך איך לשווק בספאם או שמעודדים אותך לרכוש תוכנות ספאם ולהיות ספאמר בעצמך, לרכוש מאגר של כתובות מייל וכו'.
בדיוק – והם גם מציגים את עצמם כעסקים קטנים שנפגעים מהחוק, ורוקדים על שתי החתונות.
אלעד-וו,
תודה. המצחיק הוא שלמדתי את זה כבר פעם, אבל שכחתי. כנראה שאני מזדקן (:
זאת לא באמת התארגנות של חצי מליון עסקים קטנים. זה נראה יותר כמו התארגנות של כמה עשרות ספאמרים לכל היותר, שדרך עצומה שכאילו אמורה לעזור לעסקים קטנים (שכמעט אף אחד מהם מעולם לא שלח ספאם וגם בעתיד לא ישלח) אוספים עכשיו כתובות אימייל וטלפונים של עסקים שבעוד חודשיים יוכלו לשמש לפניה חוקית אליהם בתור "עסק" (להבדיל מכתובת של אדם פרטי).
"אני אולי לא מיליונר, אבל אני לפחות לא ספאמר"
לפחות (לפחות די גדול) האתר שלך משווק ברמה טובה מאוד – מצויינת ברשת
חיפשתי "חופש הביטוי" בגוגל ומצאתי אותך (בפעם המי יודע כמה) אחרי חיים רביה (בחיי, האתר שלו יכול, לפעמים, להיות כ"כ משעמם!!)
תכתוב ספר :)
לילו,
אתה מבין אבל שלצערי מחופש ביטוי אני לא ממש יכול לעשות את הפרנסה שלי (מזכויות יוצרים וכדומה כן, אבל לא מחופש ביטוי).
לא לא לא! אני אבהיר את עצמי.
אתה מתמקצע, כך זה נראה, בזכויות יוצרים (GPL gets its day in court in Israel)
* חופש הביטוי: לא ציפיתי למצוא אותך בתוצאות החיפוש, או לפחות לא כ"כ מוקדם. (האתר משווק ברמה טובה מאוד)
* תכתוב ספר: בעניין זכויות יוצרים (וכדומה)
אגב, אחד מהמרצים שלי, עו"ד עמיר פרידמן, אמר לי שאת הרווח העיקרי שלו הוא עושה מהלקוחות. והספרים הם, בעיקר, בשביל המוניטין.
אחלה אתר.
טוב,
אני אבהיר את זה כדי שיהיה ברור: אני מתפרנס ממה שנקרא 'דיני מידע' (lex informatica) כשמבחינתי אין הבדל בין מידע והעתקתו (זכות יוצרים), מידע ושמירה עליו (פרטיות) או מניעת פרסום שלו (חופש ביטוי). כל מה שמייחד את המעבר החופשי של המידע כעת מעניין אותי ומסייע לי להתפרנס.
אני ככל הנראה אוציא את הספר ברגע שאני אסיים לכתוב את התזה, ואז גם כשאני אסיים את הדוקטורט, ואז אני אתחיל לערוך את 'אנשי הפירורים', הסיפור הקצר שפירסמתי כאן.
אני עסק קטן שמעסיק כמה עשרות עובדים ואין לי תקציב לפרסם ברדיו או טלוויזיה או עיתונים והספאם הוא דרך מצוינת עבורי ,אני מצליח להגיע להרבה לקוחות שמבקשים את השירות שלנו וזה מצליח לנו בעלות נמוכה , שהחוק ייצא לפועל אוכל לשרת פחות לקוחות ואצטרך לצמצם את העסק , וחבל שזה מה שיקרה
כל הספאם מחול ימשיך להגיע רק העסקים הקטנים לא יוכלו לפרסם אז מי מרוויח מהחוק הזה ?
אנחנו נמשיך לקבל ספאם בטלויזיה בערוץ 2 ועורץ 10 וברדיו שאנחנו שומעים אבל העסקים הקטנים יחזרו למלחמת השרדות
מממח אלון שחרד לעתידי
אלון,
האם נראה לך לגיטימי שאני אעמוד מחוץ לביתך עם מגהפון ואפרסם את שירותי? זה מחריד בערך באותו מידה.
יש מערכת שנקראת cash4mail שנותנת פיתרון לגיטימי לעסקים קטנים . אבל זה פועל בצורה ממוקדת ADM ולא בהפצה המונית …