נורמות ביטוי בבלוגוספרה הישראלית:: קהילה, קהילתיות וחופש ביטוי תחת הטכנולוגיה

כתיבה בבלוג – עניין תיאורטי?

מדוע אנשים כותבים בלוג?

הכתיבה בבלוג מאופיינת כמספקת חמישה צרכים בסיסיים (Nardi et all, 225, Nardi 2004, 41): (1) עדכון מכרים על מעשים ופעילויות (2) הבעת דעה והשפעה על אחרים (3) חיפוש אחר דעתם של אחרים והיזון חוזר מהם (4) חשיבה באמצעות כתיבה (5) שחרור מתח רגשי.

במבט על ארבעה מתוך חמישה ה'צרכים' המפורטים כאן, ניתן לראות כי רוב הצרכים הם צרכים חברתיים ולא צרכים פרטיים. במחקרם של נארדי ואחרים מצוטטים לא מעט בלוגרים שהחלו לכתוב בכדי לתקשר עם חבריהם (ibid, 226). התקשורת והחברתיות כנושא לכשעצמו מסביר מדוע עשויה להווצר קהילה של בלוגרים עם נורמות משלהם ועם סנקציות, אמצעי תקשורת ואפילו קונטורלרים של ידע.

יאיר-עמיחי המבורגר טוען כי אחת הסיבות המניעות אנשים לכתיבת בלוג היא בדידות ורצון להיות חלק מחברה. לטענתו "כאשר נבדק הקשר בין רמת הבדידות של הבלוגר והמוטיבציה הדומיננטית שלו, נמצא שככל שבדידות הבלוגר גבוהה יותר, כך גבוהה יותר המוטיבציה להכרת אנשים בשלב פתיחת הבלוג. ככל שהבדידות גבוהה יותר, המוטיבציה של לחץ חברתי בשלב הפתיחה נמוכה יותר" כמו כן, לטענתו הסיבה לכתיבה בבלוג שונה מהסיבה לפתיחת הבלוג: “כך, ניתן לראות מהתוצאות למשל כי המוטיבציה הדומיננטית בשלב השימור היא למידה אודות העצמי, תיעוד, שמירת קשר, להעלות נושא חשוב למודעות ובידור.“

כמו כן, פעילות ה"חשיבה באמצעות כתיבה" גם מוסברת כאלמנט חברתי, שכן החברה משתפת את הכותב בדעותיה ומסייעת לו להגיע לתובנות אחרות על ידי כך שהוא חולק עמם את מחשבותיו.

מילר ושפרד טוענת כי הבלוג הוא חלק מז'אנר היומנים האישיים שהפך להיות כה פופולרי בשנים האחרונות בתחום הספרות, וכי התוכן הוא החלק החשוב בבלוג כיוון שהוא מייצג את חירות הבחירה של הכותבים. הסיבה העיקרית בה ז'אנר הבלוגים מצליח כל כך הוא כיוון שהוא משלב שני אלמנטים בתרבות הצריכה: הדרישה למידיות והאישיות המופרזת. בניגוד לתכניות ריאליטי, כשם שמזכירים מילר ושפרד כעוד פן בהפיכת התרבות לאישית, הבלוג משודר תמיד ובאופן זמין למדי. המציצנות של הקוראים הופכת את השיח בבלוג למה שיוצר עניין לקורא ולכותב.

הטכנולוגיה כמאפשרת בלוגים:

על מנת להתחיל לנתח את הקהילה שנוצרת סביב הבלוגים (הבלוגוספרה), יש להתייחס לבלוג כאל מדיום. לא רק שהבלוג לא היה תוצאה ברורה של האינטרנט, אלא התפתחות היתה דרושה בארבעה מישורים שונים על מנת לאפשר את הכתיבה בבלוג; עד להופעת הבלוג כפורמאט, לא היתה אפשרות לאדם לפרסם את מחשבותיו או עניינו בפומבי מבלי להטיל על עצמו עלויות רבות. התפתחות הבלוג כפורמאט-מדיום שמאפשר פרסום מהיר, אמין (מבחינת יציבות טכנולוגית), זול ונגיש לא היתה ברורה בכלל, והחלה רק בשנת 1997. לורנס לסיג מציע וטוען (Lessig 2006, 122-123) כי כל תקשורת בשדה הוירטואלי תהיה מוגבלת על ידי ארבעה כוחות: השוק, הארכיטקטורה, החוק ונורמות.

שוק: מגביל את ההתנהגות של משתמשי האינטרנט (ובמקרה זה הבלוגוספרה) בשני חסמים עיקריים: מחיר וזמן, לניהול בלוג יש שתי חלופות: הצגת הבלוג בפלטפורמה 'חינמית' המציגה פרסומות או לחלופין הצגתו בפלטפורמה עצמאית העולה כסף ועקב כך דורשת מהכותב או לממן את כתיבתו (תשלום בעבור הזכות לביטוי) או להציג פרסומות על מנת לשלם בעבור זכותו להתבטא, כך שבכל מקרה כל בלוגר שמעוניין להתבטא מחוייב כלכלית.

הארכיטקטורה: עם התפתחות האינטרנט, הירידה בעלויות האחסנה והתפתחות הטכנולוגיה כך שאיפשרה ניהול אתרים אישיים עם ידע טכני מופחת (Blood) ניתן היה להשיג חופש (וזכות) ביטוי יחסית בקלות מבלי להטיל חסמים טכנולוגיים (Benkler, 2006, pp. 188-190) על אותו ביטוי, ועל כן התאפשרה התנהלות חברתית של ביטוי כמעט חופשי וכמעט על כל נושא (Schmidt, Ibid). בצורה אירונית, שתי הפלטפורומות העצמאיות המובילות נקראות 'Movable Type' ו'Worpress' (בעברית 'טיפוגרפיה' ו'מכבש דפוס') כך שהטכנולוגיה רואה את עצמה כמהפכנית כדפוס בתחום הפרסום האישי.

החוק: העדר דרישה רגולטורית לרישום ממשי של אתרי אינטרנט, כמו גם פטורים יחסיים מתוכן שמיוצר על ידי גולשים אפשר לספקיות שירותים להפעיל פלטפורמות שמאפשרות כמעט לכל אחד לפתוח בלוג ולכתוב בו על ענייניו. כמו כן, הכרה בזכויות לחירות ביטוי וגם פסקי דין שהשוו בלוגרים לעיתונאים מבחינת זכויות יכלו לגרום לכך שלבלוגרים תהיה התשתית החוקית להבנת זכויותיהם ומימושן בצורה הטובה ביותר.

נורמות: אם כן, למעט המגבלות החוקיות (התבטאויות גזעניות, לשון הרע ופגיעה בקניין רוחני), אין כל חסמים על כתיבה באמצעות בלוגים. לכן, ניתן לשאול (וזהו בעצם החלק הראשון של השאלה) מהם הדברים אשר בלוגרים מרגישים מנועים לכתוב עליהם ומדוע אין הם כותבים על נושאים אלו. כמו כן, תפיסת חסינות מאחריות לכתביהם מאפשרת לבלוגרים לכתוב בצורה חופשית יותר למרות שזו לא קיימת בפועל. האמונה של בלוגרים כי אין להם אחריות לדבריהם מאפשרת להם ביטוי יותר חופשי; כמו גם נורמות אחרות.

יוחאי בנקלר טוען כי היחסים בספרה הקיברנטית הינם חירותיים יותר מאשר כל אמצעי שהיה עד כה (Benkler, 2006, pp. 181-182). אולם לסיג טוען כי יכול שיהיה מצב שבו החוק ישפיע הן על השוק, על הנורמות ועל הארכיטקטורה כך שהוא ישלוט בכל(Lessig, 2006, pp. 130) אולם דומה שלא כך המצב. בישראל החקיקה לגבי התבטאויות ברורה מאוד, והחברה נוטה לספוג התבטאויות אלימות מאוד בכדי לאפשר את חופש הביטוי בה. נורמות של התבטאויות בוטות ניתן למצוא הן בתגובות באינטרנט והן ברחוב הישראלי אולם נדמה לכולנו שבאינטרנט מותר "יותר". האם באינטרנט יש באמת נורמה מוגברת של ביטוי?

בכדי שנורמה מוגברת של ביטוי תתקיים, צריכים החסמים על הביטוי להעלם וכן הסנקציות על הביטוי. בעוד שהחסמים על הביטוי, כפי שהצגנו עד כה, פחתו עם הקמת התשתית הטכנולוגית והמשפטית לבלוגינג, הסנקציות כנגד התבטאויות אכן קיימות. אולם, כפי שנראה בהמשך, אותן סנקציות קיימות אך ורק אם קיימת קהילה של בלוגרים. ללא קהילה של בלוגרים, הסנקציות נטולות כל משמעות כיוון שהן מבוצעות על ידי ביטוי, וזה אינו משפיע על החיים של הבלוגר בצורה אמיתית.

28 תגובות ל-“נורמות ביטוי בבלוגוספרה הישראלית:: קהילה, קהילתיות וחופש ביטוי תחת הטכנולוגיה

  1. יהונתן, עכשיו מתבקש הצעד הלוגי בין "באמצעות הסתכלות על מקרים אלו בעין משפטית ניתן להבין כי לא רק שהבלוגוספרה בישראל מכילה נורמות חברתיות, אלא שנורמות אלו נאכפות באמצעים חברתיים ולא משפטיים" לישומו גם מחוץ לבלוגוספירה…:)

  2. יהונתן, מרשים ומאיר עיניים. תודה.
    מלה אחת בקשר ל Gladwell כפי שציטטת מ The Tipping Point: הוא מדבר לא רק על Mavens ועל Networkers, אלא גם על Salesmen שנמצאים 'בקצות' הרשת.
    בהקשר ל Mavens הוא מסביר כי האינטרס העיקרי והמרכזי שלהם הוא הפצת ידע ללא תמורה ומתוך צורך לחלוק. מעניין לראות האם זה מאפיין גם את ה A-List?!

    בעניין הרשתות החברתיות, אני מזמין אותך לעיין במאמר של Uzzi שמדבר על ה Brokerage כעל מאפיין של צמת מרכזי ברשתות חברתיות.
    תוכל לקרוא על כך, (כולל הפניה למאמר המקורי) ברשימה שלי, כאן.

    כנסי בלוגרים ויוזמות של כתיבה משותפת, Blogday, בלוגולדת וכו', מהווים גם הם סוג של A-List ביצירת קישורים בין בלוגרים.

    בהצלחה.

  3. יגאל – חכה יום-יומיים… אני תכף מסיימת את הסמינריון שלי, ואולי שם תקבל כמה מהתשובות שאתה שואל את יהונתן :D
    (או שלא)

  4. יגאל,
    ניסתי להתחמק מהSalemen והNetworkers, ודווקא לסווג אותם כסוג של Mavens וConnectors כדי להמנע מהצורך לראות מה התועלת של הבלוגרים מהתפקיד הזה. (אגב, ערכתי את התגובה שלך כדי שהלינק יעבוד, ברשותך)

    שרית,
    בהצלחה.

  5. לא קראתי בעיון אז רק נקודה אחת. דבורית לא "עברה למערכת הבלוגים של "דה מרקר". כתיבה בבלוג זו העבודה שלה בדה-מרקר ולכן לא היתה לה בחירה.

    (וכמו שלא פתחתי לעצמי דף בוויקיפדיה, לא אתייחס כאן על מה שכתבת עלי.)

  6. חנן, אני לא בטוח לדבי דבורית, ספיציפית שם נדמה לי שהיא הוזמנה לכתוב כמו זרובה בתור וולווט כאורחת של דה מארקר עוד לפני שנפתח שם הקפה, אבל מי שיוכל לאשר זאת הכי טוב זו דבורית עצמה.

    יהונתן, כבוד על ההשקעה, תויק אצלי בדלישס ויקרא בהזדמנות.

  7. עירא,
    לגבי דבורית אני השתמשתי רק במידע ציבורי כיוון שהוא המידע היחיד שניתן לנו; מבחינתי, דבורית עברה לפלטפורמה הנסיונית של דה-מרקר כדי לכתוב שם את הבלוג שלה במקום בישרא; גם אם היא קיבלה תשלום על זה וגם אם לא, זה ממש לא משנה את הטענה (בכפוף למה שכתוב כאן).

    תודה על התיוק, אתה מוזמן לקרוא את זה; זה לא ממש ארוך כמו שזה נראה, את הרוב אתה אמור לדעת.

  8. קיבלתי את הקובץ של העבודה וקראתי בעיון.

    אני חושב שהבעיה העיקרית של העבודה הזאת היא שאין דבר כזה הבלוגוספרה הישראלית. יש כמה.

    כל הדוגמאות שלך הן מהבלוגוספירה שגם אני שייך אליה. אני מכיר באופן די טוב את כולן.

    אבל מה עם הבלוגוספרות האחרות שאתה ואני לא מכירים?

    ביצעת מחקר עם שאלון בישראבלוג אבל בכלל לא התייחסת לאירועים שקרו בבלוגוספירה שבה הגיל הממוצע הוא 15.3 עם רוב מובהק למין הנשי. ואני בטוח שהיו שם אירועים שהסעירו את הבלוגוספרה הזאת בנושאים שקשורים לנורמות ביטוי. ואולי הנורמות שם שונות?

    עוד דוגמה – לא התייחסת בכלל לבלוגוספרה של הישראלים כותבי האנגלית. בטוח שגם שם יש אירועים מאירועים שונים. ואולי הנורמות שם שונות?

    לכן אני חושב שמבחינה אקדמית ראוי שתדגיש את המקום שבו אתה נמצא ותסביר את עובדת היותך A-lister בבלוגוספירה המסויימת הזאת.

    עם הבהרה כזאת שמדובר בחקירת בלוגוספרה מסויימת מאד העבודה הזאת תהיה בעיני בהרבה יותר מוצלחת.

  9. חנן,
    אני לא חושב שיש "בלוגוספרות" אלא בלוגוספרה מהסיבה שמובאת במבוא; בתיאוריה, כל בלוגר מאמץ מערכת של כללים (ראה הערה של אפי פוקס), וכיוון שהוא עושה כן, הוא נכנס לקהילה. כדי הקהילה הזו כוללת את כל ה"בלוגוספרות" ללא קשר. מה שחשוב הוא לא הנורמות שנוצרות, אלא היכולת לאכוף את הנורמות. אותה יכולת לאכוף נורמות היא אוניברסאלית לכל "בלוגוספרה" ויותר חשובה מאשר הנורמות עצמן.

    בחנתי את העברית במיוחד כיוון שהישראלים דוברי האנגלית שייכים (גם) לבלוגוספרה בחו"ל וההיבטים של "ישראליות" בצורת הביטוי (מופנה רק לישראלים) חלשים אצלהם.

    התזה תכלול מחקר מקיף יותר כמובן.

  10. שלום, אני הבלונדינית, נפגשנו בעבר, אבל אני לא חושבת שאצלך בבית, אז קודם כל נעים לי מאוד.

    העבודה מרתקת בעיני, גם כגולשת וגם כאקדמאית שעוסקת בנושאים לא מאוד רחוקים ומשמח אותי שהחלטת לפרסם אותה כאן. אני חושבת שמעבר לערך הרב של העבודה עצמה יש חשיבות גדולה לקשר בלוגוספריה – אקדמיה – בלוגוספיה ולסוג הדיונים שהקשר הזה יכול ליצור. כבוד גדול.

    (חוץ מזה הרשתי לעצמי גם לשלוח לך מייל, הוא אוחז בכותרת "מהבלונדינית הסודית")

  11. בלונדינית,
    עניתי לך במייל, משום מה יש לי הרגשה שזה (שוב) יגיע לתיבת הספאם.

    בדקי את תיבת הספאם שלך שוב.

  12. ענת,

    למקרה שלא היה ברור, ישנן סיבות חשובות לאי פרסום הרשימה, בין היתר כדי למנוע מכל מיני סטודנטים לתקשורת שכותבים עבודות על בלוגים-שמוגים להעתיק את הטקסט. לכן, אם את רוצה את העתק הרשימה אני אצטרך לוודא כמה דברים לגבייך.

    לגבי אמינות הטקסט, רוב הטקסט מכיל לינקים למקורות שהוא מתייחס אליהם, כך שאם משהו רלוונטי עבורך את יכולה להשיג אותו יחסית בקלות.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *