אמש, קורי דוקטרו לינקק לסיפור קצר שכתב, סקרוגלד. הסיפור, בכלליות, תיעד תקופה בה הממשלה תחל להיות יעילה כגוגל. דוקטרו גולל בעלילה את סיפורו של אזרח שפרופיל שלו נדמה לפרופיל של טרוריסט בגלל החיפושים בגוגל, בגלל תכתובות אימייל ועוד. לדבריו, "ממשלת ארצות הברית הרעיפה 15 ביליון דולר ולא תפסה טרוריסט אחד. ברור לכל שהמגזר הציבורי לא צויד בחיפוש הנכון.

מגזין ווירד, אולם, חושב אחרת. Writeprint, כלי שפותח לשימוש ברשת סמנטית על מנת "להלחם באנונימיות הטבועה ברשת על ידי לימוד של תכונות שפה, מבנה וסמנטיקה בפרסומים מקוונים. עם וודאות של תשעים וחמישה אחוזים, הכלי יכול לייחס פרסומים לכותב יחיד. " (…).

95 אחוזי דיוק היא תכונה נהדרת, כשם שמישהו עשוי לחשוב. בפועל, זה לא כל כך נהדר כשאתה ברנדון מייפילד. טביעת האצבע של מייפילד זוהתה בשוגג כשייכת לאחד הטרוריסטים בפיגוע במדריד ב2004. הסיבה? מייפילד היה מוסלמי מאמין ומטרה של מאבק הFBI בטרור. מייפילד פרופל (Profiled) כטרוריסט כיוון שדמיונות קנטנים בתביעות האצבע הפיזיות שלו אפשרו לFBI לטעות. (כמו כן, מייפילד הצליח לשנות חלק מחוק הפטריוט בארצות הברית כשבית המשפט הכריז עליו כלא חוקתי בעתירה שהגיש לאחרונה).

95 אחוזי דיוק? האם זה טוב דיו כשחייו של אדם בסכנה? או האם השאלה היא האם אנחנו רוצים בכלל שיהיה פרופיל מקוון של אדם?

נניח שחמשת האחוזים השגויים הם מיותרים יחסית, אבל נניח שאותו אדם כותב בלוג על נושאים פוליטיים מהי ההסתברות שאותו אדם יחשף כלל ל WritePrint? אני יכול לומר בודאות כמעט מוחלטת שמאה אחוזים.. אפילו אם הוא לא מבקר את הממשל או כותב על סודות מדינה, אלא רק לדוגמא, נניח שהוא בלוגר פוליטי שכותב על כל שהילארי קלינטון's תומכת בalleged תקיפה שלכאורה התרחשה בסוריה בתחילת החודש או אפילו ש Burmese חיילים הפעילו כלי נשק אוטומאטיים בבורמה נגד מפגינים. האם בכך תקום עילה מספיקה לפי חוק הפטריוט או לפי כל חוק מקביל כדי להתחיל לבנות פרופיל על הבלוגר?

לאחר שתקום עילה מספקת, אמרתו של הקרדינל רישליה "אם תתן לי שש שורות שנכתבו על ידי הישר בבני האדם, אני אמצא עילה לתלות אותו"(…) יטו ליהות משהו גדול יותר. לא עוד יזקק הקרדינל שיביאו לידו את השורות, אלא הקרדינל יוכל למצוא כל דבר שיחפוץ בלחיצת כפתור.

כעת, מי אוסף נתונים על מי?

כשראיינו את ג'ון פרי בארלו בחודש שעבר הוא הסביר שניצלנו מהממשלות בעיקר עקב חוסר היכולת שלהן ושויתור על פרטיות של אדם, יחד עם פרטיות המדינה הוא האמצעי היחיד להתקדם עם הטכנולוגיה. (צפו לעוד מ JPB). באותה הנקודה שהממשלה תפסיק עם העבודה החדשית שלה ותפתח את כל רשומיה לציבור, אני אוותר על פרטיותי שלי.

הפסקת מירוץ החימוש של הפרטיות עשויה להיות הדרך היחידה להפסיק להיות חשוד (או מואשם) בטרור. פירוק פרטיות עשוי להיות האמצעי היחיד להשיג את אותה הפרטיות שוב. אותו הגיון שפועל ומסביר שכל נשק לא יוצרים בטיחות, אלא אם יש לך אחד, עובד על פרטיות. כל עוד לאחרים יש פרטיות, מדוע שתוותר על שלך?

"אם תתן לי שש שורות שנכתבו על ידי הרשות הממשלתית הישרה ביותר, אני אמצא לך סיבה שתגרום לך להרגיש פרנואיד