0.
בכתבה שכתב אורי בלאו על אתרים אנטישמיים שמיוצרים על ידי יהודים בישראל תפסו אותי בלי לדעת. בניגוד למקרים אחרים, על התופעה הזו לא ידעתי בכלל. מצד שני, יכול להיות שמדובר בפרובוקציה. אולם, כמו שהסברתי לבלאו (בצורה שלא ניתן היה להביא לכתב בכתבה), הדרישה כאן מהאתרים המארחים היא להפעיל סטנדרטים חוקתיים. השאלה המעניינת היא האם אתר שמארח תכנים אנטישמיים צריך להפעיל שיקולים של חופש ביטוי ולבחון האם הביטוי מוגן. מי שמפעיל את השיקולים החוקתיים הוא לא בית משפט, שמומחה בעניינים כאלו, אלא פורטל אינטרנטי. האם כל בלוגר צריך להפעיל את אותם שיקולים כשהוא מאשר טוקבקים?

1.
איגוד האינטרנט הישראלי עורך כנס על צנזורה ברשת בעקבות הצעת החוק 892 לסינון תכנים באינטרנט של אמנון כהן ואריאל אטיאס. הכנס יערך ביום א' הקרוב; תגיעו. (תודה מי-טל גרייבר-שוורץ)
עדכון חשוב – לקוראי בלוג זה מצורף קופון המאפשר כניסה חינם לכנס (!!!) – להורדת הקופון והדפסתו לחצו כאן.
2.
פיטורים בגלל בלוג הם נושא חשוב; אחת הסיבות היא שאותם פיטורים אומרים בעצם שלעובד של תאגיד מסוים אין זכות ביטוי וזכות לבקר את לקוחותיו מבלי להוועץ במנהלו. הסוגיה עצמה קשורה בעקיפין למקרה של האנטישמיות. האם המעביד צריך ליישם סטנדרטים חוקתיים כשהוא דן בחופש הביטוי של העובדים שלו?

3.
ראובן ריבלין מטיח ביקורת בחוק נתוני תקשורת ומנחם בן-ששון טוען שהחוק רוכך על מנת להתאים לישראל. אני מקווה שהחוק לא יעבור. הוא יגרום לנו לחיות במשטר הרבה יותר דכאני.

4.
טלי וייס שואלת האם המחקרים האחרונים על התדרדרות בריאות הגולשים הפיסית בסין נועדו כדי לקדם צנזורה של האינטרנט? ואני מוסיף – האם יש מחקר רלוונטי למדינות אחרות?

5.
שבת שלום.