שבעים וחמש דקות של השלכות חוקתיות: חוק הצנזורה בדיון בכנסת

0.

בעת הכנת הצעת החוק לקריאה הראשונה לא נדונו בועדת הכלכלה של הכנסת השאלות החוקתיות שהצעת החוק מעלה, ובין היתר טענות שהועלו בדבר פגיעה אפשרית בחופש הביטוי, בזכות לקניין ובהגנה על הפרטיות. (רשומות: הצעות חוק 26.02.2008)

1.
בשבוע הבא תתכנס ועדת הכלכלה של הכנסת לדיון בהצעת חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון מס" 41) (שירות סינון של תכנים בלתי הולמים לקטינים באינטרנט), התשס"ח-2008 של חה"כ אמנון כהן, הידועה גם בכינויה "הצעת חוק הצנזורה. לדיון בהצעת החוק שעשויה לפגוע בחופש הביטוי, הזכות לקניין ובפרטיות הוקצבו שבעים וחמש דקות; שבעים וחמש דקות לשטוח בפני הועדה את שלל הטענות בצורה שאינה פופוליסטית, לדון ולנסות למצוא אלטרנטיבות ולשמוע את דעתם של שלל נציגי הציבור שהוזמנו. אם נספור את 22 הארגונים שמופיעים בסדר היום של ועדת הכלכלה אנו מדברים על קצת יותר משלוש דקות לארגון, וזאת במקרה האופטימאלי, כשכל ארגון מספר את עמדתו ולא מנוהל דיון.

2.
אחרי שעבר בקריאה ראשונה, מנסה שר התקשורת, אריאל אטיאס להעביר את החוק כמה שיותר קרוב לפגרת הכנסת, ולנסות במחטף אחרון, ספק אם לפני הבחירות, להעביר את הצעת החוק כמו שניסה בשנה שעברה. שני חברי כנסת ששוחחתי איתם טלפונית על הצעת החוק הסכימו כי שעה ורבע של דיון זה מתכון בטוח למחטף; אתם יכולים לעזור לעצור זאת: בקשו להשתתף בדיון על הצעת החוק בכנסת והצטרפו למחאה.

3.
המדיניות השיטתית של צנזורה היא לא נחלה בלעדית של ישראל, בשבועות האחרונים אנו שומעים על יותר מדיניות "מתוקנות" שמפעילות צנזורה כזו או אחרת: צרפת מפעילה צנזורה עקיפה על ידי חסימת האינטרנט של מי שישתמש בשירותי שיתוף קבצים (למרות שאלו כלל אינם מצביעים על פעילות לא חוקית), ארצות הברית חוסמת את הגישה לUseNet בטענה כי יש שם תעבורה פדופילית (שמהווה אחוז קטן מאוד מהתכנים), דרום קוריאה חוסמת את הרשת כיוון שמבקרים את הממשלה ומפעילי אינטרנט בכל העולם מתנסים בהגבלות שימוש P2P. המלחמה השיטתית היא נגד תשתית האינטרנט ולא נגד עבריינים.

4.
חשוב שתבינו שהמאבק הוא לא למען צפיה בפורנוגרפיה, המאבק הוא למען אזרחים שמעוניינים לגלוש באינטרנט בכלל. אחרי שחמאס ביקש לצנזר אתרי פורנו ברצועת עזה הוא פנה גם לסינון פוליטי וצנזר את אתרי האינטרנט של מתנגדיו; אותה קבוצה שמעוניינת בצנזורה בארץ מעוניינת בשריפת ספרי קודש ואפילו מאמינה שחסי מין חד-מיניים עשויים לגרום לרעידות אדמה. אין חדש תחת השמש, והשקרים שמפרסם משרד התקשורת הם רק דוגמא לכמה חשוב לחברי הכנסת של ש"ס שהצעת החוק תעבור (ולכן, מחטף כזה הוא האינטרס שלהם).

5.
הביקורת העיקרית נגד חוק ההסדרים היא שחברי כנסת אינם מסוגלים לעיין ב370 סעיפי חוק בשישה ימים, גם כשמדובר בחקיקה תקציבית בלבד. וכך אמרה כב' השופטת (כתוארה אז) דורית ביניש:

אכן מדובר בהליך חקיקה שמקשה מאד על קיומו של דיון מעמיק וממצה, ואשר פוגע ביכולתם של מקבלי ההחלטות בממשלה ובכנסת לגבש עמדה מבוססת לגבי כל אחד מהנושאים המופיעים בהצעת החוק. נזכיר כי אחת מהתכליות המצויות בבסיסן של הוראות תקנון הכנסת בדבר הליכי החקיקה היא לאפשר לחברי הכנסת לגבש את עמדתם ביישוב הדעת לגבי כל דבר חקיקה המונח לפניהם (בג"צ 4885/03 ארגון מגדלי העופות בישראל אגודה חקלאית שיתופית בע"מ נ' ממשלת ישראל)

6.
שבעים וחמש דקות אינן זמן ראוי לדיון בהצעת החוק. לדוגמא, הצעת חוק מסחר אלקטרוני נדונה בועדת המדע והטכנולוגיה לקראת קריאה שניה ושלישית לאורך מספר ישיבות, כשח"כ מיכאל איתן מנהל את הדיון ושואל שאלות נוקבות ויורד לעומקן של השלכות, כל אחד מדיונים אלו נמשך שלוש-ארבע שעות וכעת, לאחר ארבעה דיונים, אנו מתדיינים בסעיף 5 של החוק (כלומר, סעיף בשלוש שעות בממוצע). אם אם הטענה היא שבאמת צריך להגן על ילדים, אולי ראוי לתת את הדעת לזמן שהמחוקק מקציב לכל הצעת חוק.

6 תגובות ל-“שבעים וחמש דקות של השלכות חוקתיות: חוק הצנזורה בדיון בכנסת

  1. עד כמה שאני זוכר, סמים לא מופיעים בהצעה או בהפניות שלה לחוה"ע.
    חייב להודות שגם לא לגמרי הבנתי איך בדיוק אמור הספק (isp) לחסום כברירת מחדל, אם הספקיות מחייבות שהמנוי יירשם ע"ש בגיר.
    האבסורד הוא, שאותם ח"כים חשוכים, שמבקשים להגן על ילדינו הרכים מפני אלימות, סקס והימורים, כלל לא מחזיקים מחשב בביתם (אלא אם הוא נקנה מתקציב הקשר עם הבוחר).

    קבלת הצעות כאלה מביאה לי את הסעיף. מילא מדובר היה בהצעה שעובדה היטב ונתמכת בממצאים חד משמעיים. אבל כשזה בא מהמפלגה המסוכנת הזו, ועוד בתמיכה של הממשלה במסגרת האתנן הקואליציוני- אז אני מאבד את זה.

  2. וכמו בחוק ההסדרים הטיעון על X דקות שלא מספיקות בשביל דיון בנושא Y הוא שטחי ולא נכון. חברי הכנסת התברכו בעוזרים פרלמנטריים שסביר להניח שרוב רובם של 22 בעלי הטענות ומענות יכלו ליצור עימם קשר.

    אם בכל החודשים שעברו מאז הקריאה הראשונה 22 הגופים האלו לא הצליחו לשכנע בצדקת עמדתם, עוד שעה ואפילו שעתיים גם לא יעזרו.

  3. מרק,
    אתה חייב להבדיל בין דיון לבין נסיונות שכנוע להצביע נגד. מטרת הדיון היא להקים חוק שאכן יעמוד באותם סטנדרטים חוקתיים, ואת זה אפשר לעשות רק בפורום רחב של חברי כנסת יחד עם מומחים מקצועיים.

  4. ביקשתי להשתתף בדיון. נעניתי כי עקב ריבוי הפונים, לא יתאפשר לי להשתתף, אך אוכל להציג את עמדותיי בכתב, וההלו יועברו לעיונם של יו"ר הוועדה ח"כ גלעד ארדן, אל ח"כ אמנון כהן, המציע, לחברי הוועדה וכן לשר התקשורת.

    אז הרשיתי לעצמי לערוך סלקציה במאמרך הנוכחי ולברור מתוכו את הטיעונים שאני מסכים איתם, והוספתי תמצית קצרה של עמדתי בנושא:

    "תומך מאד ברעיון העקרוני העומד מאחורי הצעת החוק האמורה, ובצורך לאפשר להורים למנוע מילדיהם הקטינים להיחשף לתכנים בלתי-הולמים, ולהגביר את מודעות ציבור ההורים לנושא. אולם, לדעתי, הדרך בה מבקשים מציעי החוק ליישם רעיון זה אינה יעילה, פוגעת בחירות הפרט בצורה בלתי-מידתית, וקשה מאד ליישום."

    הוספתי רקע על עצמי (את עובדת היותי חרדי שומר מצוות ושלמדתי 15 שנים בישיבה). נראה אם זה יעזור.

  5. נחום,
    רעיון מעולה. אולי אשתמש בו.

    יהונתן,
    אולי תציע זאת כחלופה אפשרית למי שמתקשה להגיע?

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *