מהי מטרת המאגר הביומטרי? מניעת זיוף או מאגר לכשעצמו

מרגע שהשאלה המתקדמת על חוק מסוים היא האם אותו חוק עומד במבחן בג"צ או לא, העובדה שאותו חוק פוגע במידה שעולה על הנדרש ברורה. הצורך של מחוקק לבחור חוקים שינוסחו בצורה שעוברת את בג"צ מראש מראה כמה פסול תהליך החקיקה מראש. אם המצב מראש נועד להיות גבולי, האם זה לא אומר שיש אמצעים פחות פוגעניים שאפשר להשתמש בהם?

הדיון שהולך להתנהל בשבועות הקרובים בועדה המיוחד של הכנסת לנושא החוק הביומטרי נועד מראש לכליון: האפשרות שנתנו למאיר שטרית לנהל את הדיון על החוק, למרות שהוא היוזם של החוק, גרמה לכך שבמשך השבועיים הקרובים ינוהלו שישה דיונים על הצעת החוק. סד הזמנים הבלתי אפשרי הזה, שגורם לכך שלחלק מאיתנו (שלא מתפרנסים מלוביזם) תהיה עבודה נוספת, גורם לכך שחלק מהמלחמה יהיה על לתקן את עובדי המדינה שמפיצים דיסאינפורמציה.

השאלה היא לא האם אנחנו צריכים מאגר או לא צריכים מאגר, והיא לא האם מאגר בכלל יכול למנוע פגיעה בזהויות, אלא האם העלות העצומה (לרבות עלות הפגיעה בפרטיות) כתוצאה מהקמת מאגר כזה מצדיקה את הפשע. בעוד שתומכי הצעת החוק משתמשים בצורה קבועה במילים "יש X תעודות זהות גנובות או אבודות" (בלי להדגיש את החלק השני של המשפט), לא הוצגה ולא חוות דעת מומחה אחת שמסבירה מהי עלות המאגר הביומטרי וכמה הוא ימנע הרכשה כפולה (רכישה של שתי זהויות נפרדות). [בהערת אגב, אנשי הביומטרי סירבו להציג הערכת עלויות להקמת מאגר בכלל בגלל חסיון]

עוד סוגיה שעלתה אתמול היא הדרישה של המשטרה (וגורמים אחרים) לקבל מידע. דוד אטיאס ממשטרת ישראל ביקש להסביר כי אין לו כל צורך בשימוש במידע הביומטרי לצרכי חקירת פשעים, אלא רק לזיהוי גופות ומשוטטים אלמוניים. אם כך הדבר, מדוע (1) המשטרה צריכה גישה קבועה בלי צו בית משפט למאגר ו(2) מדוע המשטרה בכלל צריכה את הסמכות להשתמש במאגר לצורך חקירת פשע. למרות הצעתי למחוק את הסעיפים, המשטרה סרבה.

עוד הפרדה ששטרית מסרב לעשות בעקשות היא הפרדה בין תעודות זהות ביומטריות למאגר. היכולת לקבל תעודות חכמות, שיסייעו לתושבי ישראל לקבל שירות טוב יותר אינה תלויה בקיומו של מאגר ביומטרי שעשוי להוביל לתוצאות הרסניות (לפחות לדברי השר מיכאל איתן). בכלל, ההליך בו כללי הגישה למאגר יהיו חסויים, הדיונים בבית המשפט על עברת מידע מהמאגר הם חסויים, מידע על דליפות מידע הוא חסוי וכל מידע אחר שקשור לביומטריה חסוי מראה כמה אין לסמוך על ממשלה שמסתירה מאיתנו דברים.

הסבר קטן בנוגע למשפט חוקתי, למי שלא מכיר: בתי המשפט בישראל לא יפסלו כל פעולה שלטונית חייבת להיות כזו שאינה פוגעת בזכויות הפרט "במידה שאינה עולה על הנדרש", כלומר אם יש שני אמצעים שמשיגים את אותה המטרה, השלטון חייב לבחור את זה שפוגע פחות. "הפסיקה הישראלית – בעקבות המשפט המשווה – פיתחה שלושה מבחני משנה המהווים קונקרטיזציה של דרישת המידתיות. על פי מבחן המשנה הראשון, מבחן ההתאמה, על האמצעי הפוגע שננקט בחוק להתאים רציונלית להשגת התכלית שנועד לה. על פי מבחן המשנה השני, מבחן האמצעי שפגיעתו פחותה, על האמצעי הפוגע שננקט בחוק לפגוע בצורה הפחותה ביותר בהשוואה לאמצעים אפשריים אחרים שמגשימים את התכלית. על פי מבחן המשנה השלישי, מבחן המידתיות במובן הצר או מבחן היחס הראוי, על האמצעי הפוגע שננקט לקיים יחס ראוי בין הפגיעה לבין התכלית והתועלת הציבורית הנובעת ממנה" (בג"צ 9333/03 קניאל נ' ממשלת ישראל)

ברור שכאן האמצעי לא מתאים רציונאלית להשגת התכלית (מאגר לא מונע את ההרכשה הכפולה), הוא לא האמצעי הפחות ביותר להגשים את התכלית (ישנם אמצעים ביומטריים ולא ביומטריים אחרים שמאפשרים את מניעת הזיוף) והוא ביחס ראוי. עכשיו השאלה היא האם באמת תכלית החוק היא למנוע זיופי תעודת זהות או פשוט לקבל מאגר ביומטרי של אזרחי ישראל?

אנחנו היינו שם, גם אם רק למען הפרוטוקול, ואמרנו שיש אמצעים שפוגעים פחות ושהאמצעי הנבחר אינו האמצעי הטוב ביותר. מאיר שטרית בחר להתעלם.

21 תגובות ל-“מהי מטרת המאגר הביומטרי? מניעת זיוף או מאגר לכשעצמו

  1. "בתי המשפט בישראל לא יפסלו כל פעולה שלטונית חייבת להיות כזו שאינה פוגעת בזכויות הפרט "במידה שאינה עולה על הנדרש". שני משפטים או חצאי משפטים שהתמזגו להם איכשהו.

    יישר כוחך על כל המאמצים שאתה משקיע.

  2. שאלה לא צינית: איך אני יכול לעזור? יש משהו שאני יכול לעשות?

  3. מי החברים בועדה המיוחדת?
    מניסיון העבר ח"כים ענו למילים ששלחתי, לפעמים היה מדובר בתשובה מהעוזר הפרלמנטרי ולפעמים מהח"כ עצמו, אבל אני הייתי רוצה לחשוב שבכל המקרים הח"כ היה מודע למייל וגם אם זה לא גרם לו לשנות את דעתו, היה לזה איזשהי השפעה מזערית עליו.

  4. אבים,
    כמה אתה מבין בפלסטיקה? שלח לי מייל בפרטי.

    יואב,
    אם אני לא טועה, כל חברי ועדת הפנים וועדת המדע.

  5. הערת האגב שהוספת מסבירה הרבה
    [הערת אגב, אנשי הביומטרי סירבו להציג הערכת עלויות להקמת מאגר בכלל בגלל חסיון]
    רק על זה היו צריכים לפסול את כל העניין. מה זאת אומרת שלא מציגים עלויות? איך זה יכול לפגוע בבטחון?
    נראה שהמטרה היא בטח לא מניעת זיופים אלא פשוט הסערה המושלמת שבה פוליטיקאי כושל יכול להציג את עצמו בו זמנית כרפורמטור מתקדם, מבין בטכנולוגיה וביטחוניסט. מה גם שהקמת מנהלת שכזו תוכל לייצר אין סוף ג'ובים למקורבים. מהצד השני החברה שתזכה תעשה מכה אמיתית. אני יכול לספר לכם שרק עלות הנפקת הכרטיס יכולה להגיע ל25 דולר פר כרטיס ,רק הכרטיס בלי כלום מסביב ויש המון, גם המחיר הזה הוא ללקוח מתוחכם, לא ממשלה. כמובן שאם היה מכרז תקין על העניין (כולל עלויות) היינו יודעים מה העלויות והן גם היו יותר נמוכות. עצם העניין שחברות רבות בתחום אפילו לא ניגשו למכרז אומר דרשני.

  6. באמת ישר כוח. מאבק יותר מראוי.
    לא מבין כלום בפלסטיקה אבל גם אני אשמח לעזור. אם יש במה.
    בהצלחה.

  7. יישר כח!
    אם יש במה לעזור מעבר ללשכנע את המעגל החברתי שלי בצדקת המאבק, אני יותר מאשמח.

  8. זה באמת המאמר הראשון שכתוב כמו שצריך נגד החוק.

    המאמר עצמו מדגיש שאין פה ענין של גניבת זהות, אלא של עלויות.
    זאת כיוון שהחוק מקשה מאד על גנבי זהות.
    למעשה המאמר אינו מציג אף לא פגיעה ממשית אחת בזכויות האזרח, פרט לכתבה על מיכאל איתן שנותן סיסמאות כמו צ'רנוביל וגם הוא לא נותן סיבות מוצקות כנגד החוק.

    מבחינת הצורך של המשטרה, קלינגר מזכיר את דוד אטיאס ממשטרת ישראל שלא צריך את המאגר.
    עם כל הכבוד לרפ"ק דוד אטיאס ולעבודת הקודש שלו, הוא רק רפ"ק מז"פ ואינו מייצג את משטרת או מדינת ישראל.
    הוא לא מייצג את שוטרי הסיור, לא את המשרד לבטחון פנים, ולא את משרד ההגירה המעוניינים בהעברת החוק במהירות האפשרית.

    אלא אם מדובר על האסיר הנמלט דוד אטיאס, ואז יש לו סיבה טובה מאד להתנגד לחוק :)

  9. יונתן שלום,
    כאשר מתגייסים לצה"ל נלקחות טביעות אצבע וצילום שיניים(בכל אופן בזמני). במסלול המהיר בנתב"ג ניתן לעבור לפי טביעות אצבע/כף יד שמשוייכות לדרכון. בלשכת העבודה נרשמת התייצבות עפ"י טביעת אצבע ששמורה עם מס' ת"ז. אני מתנגד למאגר הביומטרי, שלדעתי הינו לא דמוקרטי באופן מובהקת, ושרצונו של ח"כ שיטרית להעבירו מטריד. אשמח אם תוכל להסביר לי את ההבדל בין המאגרים שהזכרתי למאגר הביומטרי המדובר.
    תודה

  10. נדב,
    א. בגיוס לצה"ל נלקחות טביעות לא אלקטרוניות.
    ב. במסלול המהיר בנתב"ג יש תמונה של גב כף היד, לא משהו שאפשר לזהות ממצלמה או משאיר מידע (אם זה היה המידע במאגר לא הייתי מתנגד). כמו כן, אין חובה להרשם במאגר.
    ג. בלשכת התעסוקה המאגר מתנדף, והוא לא חובה.

  11. פורום חדש שמטרתו להוות צומת מרכזי בו יתנקזו מי שמתנגדים למאגר הביומטרי.
    הפורום מיועד לא רק להתבטא נגד המאגר, אלא ובעיקר לשמש כמרכז קשר, תיאומי פעולה, רעיונות לפעולה ויצירת קשרים עם ובין המתנגדים.
    כדי לכתוב בפורום צריך לבקש הרשאת כניסה בפעולה מאוד פשוטה.
    http://www.tapuz.co.il/Communa/userCommuna.asp?communaID=36078&r=1
    הפיצו את כתובת הפורום בין מכריכם

  12. להלן ציטוטים עם הערותיי מסומנים ב*****:
    1. האם העלות העצומה (לרבות עלות הפגיעה בפרטיות) כתוצאה מהקמת מאגר כזה מצדיקה את הפשע?
    ***** האם ניתן לפרט: איזו פגיעה בפרטיות? לפחות דוגמה אחת של פגיעה.
    2. הרעיון של תעודה "חכמה" הוא שהאימות נעשה מול המידע שיש על התעודה ולא במאגר מידע, ולכן מדינות המנפיקות תעודות עם צ'יפ לא יוצרות מאגר
    (***** על מה מבוססת טענה זאת? כדאי לגלוש לאתרי ממשלת ארה"ב, לדוגמה.) וכל ההשוואות נעשות מול התעודה בלבד (*****זה ידוע ונכון. יש רק להפריד בין שימוש במידע לבין הרכשת המידע: קיומו של המאגר מוצדק אך ורק בגלל הכרח למנוע הרכשה כפולה! מי שפעם קיבל תעודה על מספר זהות 1234 לא יוכל לקבל תעודה עם אותה ט"א על מספר 5678).
    3. למרות שאין צורך במאגר בכדי להנפיק (***** דווקא הנפקה דורשת את המאגר!) ולהשתמש בתעודות חכמות המקשות על זיוף, משרד הפנים מתרץ את יצירתו במלחמה בפשיעה.
    4. היכולת לקבל תעודות חכמות, שיסייעו לתושבי ישראל לקבל שירות טוב יותר אינה תלויה בקיומו של מאגר ביומטרי (***** לא מדויק. קיומו של המאגר אינו תנאי סף להנפקת תעודות אך אי-קיום פותח שער להנפקת תעודות כפולות – אותה ט"א מקושרת לשמות שונים ולתמונות שונות).
    לדעתי, אין כאן פגיעה בפרטיות של אזרח רגיל.מידע הנמצא על גבי כרטיס או דרכון מוגן היטב נגד זיוף.קיומו של המאגר הכרחי. יש ליצור מנגנון אבטחה אמין על מנת למנוע דליפת מידע – מטלה טכנולוגית, לא קשורה לחוקה.

  13. לא מצאתי אף דוגמה לפגיעה בזכויות אדם או פרטיות.
    נושא של דרכון דיגיטאלי כולל ט"א לא ניתן לדיון כיוון שב50 מדינות (כולל כל מדינות EC) כניסה עוד מעט תהיה מותנית בדרכון כזה.
    ישנן לא מעט מדינות (לדוג' GB, US, Philippines ) שמכריזות באופן פומבי על הקמת מסד נתונים לאומי לביומטריה. לדעתי, מדינות שאינן מפרסמות הקמת מאגר מרכזי, פשוט מסתירות דבר.
    אין דרך אחרת להגנה בפני הנפקת תעודות/דרכונים מזויפים.

  14. יבגני,

    כיוון שאני לא רוצה לפגוע בפרטיות שלך, אני רק אומר שאתה יכול להמשיך לחשוב כך. אבל תהנה עם הדעה הזו, הדברים שהצגת, כפי שאתה יודע, אינם נכונים: אבל אתה יכול להמשיך לפרסם אותם…

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *