על אלימות משטרתית לגיטימית, כל עוד היא לא נגד עיתונאים.

דמוקרטיה היא שיטה נפלאה, בעיקר כיוון שהיא מקדשת עקרונות ליברליים כמו חופש הביטוי והעיתונות. העיתונות החופשית היא הדרך היחידה לקיים משטר דמוקרטי כיוון שהיא חושפת את השחיתות השלטונית, מהווה ביקורת ציבורית, מאפשרת להשמיע דעות חריגות ומהווה דרך איכותית להעברת מידע לציבור אשר השלטון לא תמיד רוצה. הבעיה (לשלטון, כמובן) היא, שבמדינה דמוקרטית כל אחד יכול להיות עיתונאי ואין דרישות אמיתיות על מנת להיות עיתונאי. הדרישות האלה, במיוחד בישראל, מצחיקות: אכן, יש הנחיות שמגדירות מי זכאי לתעודת עיתונאי, אבל לאותה תעודה לא צמודה אף לא זכות אחת שאין לאדם אחר. העיתונאי אינו בעל זכויות-יתר לביטוי, אינו בעל זכויות יתר לגישה למידע ציבורי ואינו בעל זכויות יתר לחופש תנועה; ליתר דיוק: למדינה אסור להגביל ביטויים, גישה למידע או חופש תנועה של אדם רק על סמך העובדה שהוא אינו עיתונאי.

"אף לא אחד מן הכללים מתנה את מתן תעודת העיתונאי או שלילתה בתנאי הנוגע לאיכותה או לתכניה של העבודה העיתונאית. גישה זו תואמת עקרונות יסוד של הגנה על חופש ביטוי וחופש דעה עיתונאי להם מחוייבת כל שיטת משפט דמוקרטית" (בגצ 10324/07 שורת הדין נ' לשכת העיתונות הממשלתית)

לכן, ידיעה תמוהה יחסית באתר 'הארץ' הפליאה אותי. על פי הידיעה, המשטרה תדרוש מעיתונאים בהפגנות לשאת תגי עיתונאי על מנת להמנע מאלימות משטרתית כלפיהם. העניין ההומוריסטי, כמובן, הוא שבעשותה כן המשטרה מודה כי ישנה אלימות משטרתית, ופשוט מטעמי Hasbara עדיף שהיא לא תופנה כלפי עיתונאים כפי שהיה בשבוע שעבר. העניין הלא-הומוריסטי הוא שבעשותה כן, המשטרה מפלה בין עיתונאי ללא-עיתונאי בעת שהוא נמצא במרחב הציבורי.

כלומר, המשטרה אומרת כך: "יש מרחב ציבורי שלכל אדם יש את הזכות להיות בו, ואנו דורשים ממי שנמצא בו להבהיר האם הוא שם כדי להפגין או כדי לסקר את ההפגנה". בעצם, אחד משניים חייב להתרחש כאן: או שהמשטרה תקבל לעצמה את הזכות להחליט מיהו עיתונאי, או שהמשטרה מעוניינת לייצר מצב בו מפגין אינו יכול לסקר את ההפגנה ולהחשב עיתונאי.

הראשון הוא החשוב יותר; מהם הקריטריונים שהמשטרה יכולה להפעיל ומועצת העיתונות, לשכת העיתונות הממשלתית ואיגוד העיתונאים לא? האם השוטר שנמצא בשטח, שאמון על ניהול ההפגנה, הוא מי שיכול לקבוע האם צייצן מסוים או כותב סטטוסים הוא עיתונאי רק כיוון שאינו מקבל שכר או שאינו עובד תחת מערכת מסודרת עם עורך, מגיה וייעוץ משפטי? הרי אותם אנשים שמעלים צילום או סרטון ליוטיוב על אלימות (או איום) משטרתית אינם עיתונאיים, אבל התוכן שלהם הוא עיתונאות.

מעבר לכך, המשטרה צריכה לעבור למצב בו היא יודעת שהיא מתועדת, ולכוון את שוטריה להתנהג בממלכתיות ולעמוד בשקט לצד התפרעויות אקראיות. הבעיה מתחילה כאשר רוב התלונות, הן מימין והן משמאל, מצביעות על כך שהמשטרה אלימה מתמיד. הפתרון, כמובן, הוא לדאוג לכח אדם איכותי יותר במשטרה, לאפשר להם להתאגד, לתת להם זכויות עובדים ובטחון, ולהביא למצב בו שוטר הוא מקצוע עם כבוד.

2 תגובות ל-“על אלימות משטרתית לגיטימית, כל עוד היא לא נגד עיתונאים.

  1. לא ריאלי בעליל, ויש שיגידו אף מגוחך*.
    לאפשר להם להתאגד? מה אחר כך, לשלם להם משכורת סבירה?.
    ואם שוטר יהיה מקצוע מכובד – איך תשכנע אנשים לשלם לחברות אבטחה פרטיות?אתה רוצה התמוטטות כלכלית על המצפון שלך?

    *יש שיגידו = למשל נערי האוצר, ראש הממשלה ועוד כמה חסידים של השיטה הזו המוכרת.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *