האם לאסור לגמרי על פרסום פסקי דין?

בשבוע האחרון התבשרנו שהנהלת בתי המשפט מעוניינת למנוע מאתרים משפטיים לפרסם החלטות בצורה שהאזרח הקטן יוכל לגשת אליהן. ההחלטה עצמה היא בעייתית, ומראה שהמדינה מנסה לפתור באמצעים לא נכונים את הבעיות הלא נכונות. השיטה הנכונה לפתרון הבעיה הוא לפרק אותה להרבה בעיות קטנות, כפי שאני אראה כאן.

האם רשות שלטונית רשאית להתנות תנאים מסחריים או תנאים חיצוניים מחוק חופש המידע בהתקשרות עסקית? חוק חופש המידע קובע את זכאותו של אזרח לקבל כל מידע מרשות שלטונית למעט מידע מסוים; במקביל לחוק חופש המידע יש לא מעט חוקים שמחזקים את זכותו של הציבור לגשת למידע, ואוסרים על הגבלתו. אחד מאותם חוקים הוא חוק בתי המשפט. חוק בתי המשפט קובע כי בתי המשפט ידונו בפומבי ומאפשר לכל אדם להכנס לכל דיון אלא אם אותו דיון סגור לציבור (דלתיים סגורות, שם, סעיף 68). כדי לממש את פומביות הדיון ולאזן בינו לבין זכות הצדדים להליך שיפוטי לפרטיות, יצאה פסיקה שקבע כי בעוד שלצורך העיון בתיק עצמו נדרשת הנמקה כלשהיא (ראו תקנות בתי משפט ובתי הדין לעבודה (עיון בתיקים) וכן בגצ 5917/97 האגודה לזכויות האזרח בישראל נ' שר המשפטים), ולעומת זאת, ההחלטות בתיקי בתי המשפט מתפרסמות כפי שהן.

שופט - CC-BY-SA-NC Tim Ellis

שופט – CC-BY-SA-NC Tim Ellis

בפרסום ההחלטות בכל המאגרים יש לא מעט תועלת חברתית, ויש פגיעה אינהרנטית בפרטיות בצדה (עא 2319/08 פלוני נ' פלונית). הפגיעה האינהרנטית נוצרת כאשר מאגרים משפטיים משתמשים בשמותיהם של הצדדים לצורך קידום המאגרים, בצורה שאינה משרתת את המחקר המשפטי גרידא אלא דווקא משרתת יצר מציצנות. נגד פעילות כזו הוגשה אף תובענה ייצוגית, כאשר התגלה כי אחד המאגרים המשפטיים גובה "דמי הסרה" עבור הסרת שמות צדדים מהליך משפטי.

בעצם, הכלל של הזכות לפרטיות בהליך המשפטי אמור היה להיות מחולק לשניים: פרטיותם של המתדיינים הפרטיים, ופרטיותם של תאגידים ורשויות שלטוניות. לראשונים, בעקבות חוק הגנת הפרטיות, יש זכות לפרטיות, ולשניים, מה לעשות, אין (א 17024-09-09 גל-על נ' תנה תעשיות). ההפרדה הזו מאפשרת לנו להבין כי בעוד לאדם הפרטי יש זכות לפרטיות, שיש "לאזן" בינה לבין הזכות להליך משפטי הוגן (בעוד ששתי הזכויות, של הציבור ושל הפרט) מופיעות בחוק, בין זכותו של התאגיד לזכות הציבור אין מקום לאיזון כזה.

התפישה הזו, לפיה יש לשמור על זכויות הפרט, ואין לשמור על זכויות התאגיד, נשמרה בכל פסיקות חופש המידע המשמעותיות: כאשר עו"ד הנריק רוסטוביץ' ביקש לעיין בתיקי ארנונה, בית המשפט אפשר לו לעיין בתיקיהם של תאגידים בלבד (תא (נצ') 62-10 ד"ר הנריק רוסטוביץ ושות, חברת עורכי דין נ' יצחק שריקי). כאשר עו"ד יפית מנגל ביקשה לעיין בתיקי מעסיקים בביטוח לאומי כדי לבדוק האם תוכל לייצגם בתביעות השבה, בית המשפט אפשר לה לקבל את המידע הנ"ל (עעם 7744/10 המוסד לביטוח לאומי נ' יפית מנגל). כלומר, התפישה היתה כי מעסיקים ותאגידים אינם אנשים פרטיים הזכאים לזכות לפרטיות.

לכן, דווקא החלטת הנהלת בתי המשפט עליה שמענו השבוע, לאסור בצורה גורפת על הנגשת מאגרים באמצעות מנועי חיפוש לציבור, היא בעייתית הרבה יותר מאשר שהיא צודקת. ההחלטה של הנהלת בתי המשפט, לפיה מאגר משפטי לא יוכל לאפשר גישה לכלל המידע, אינה יכולה לעמוד. חלק ניכר מהמידע הוא מידע עסקי, של תאגידים ולא של בני אדם בשר ודם. מידע זה ברור שחייב להיות מונגש, וכך גם תביעות נגד רשויות ציבוריות על עוולות שגרמו. היתכן כי מידע ציבורי על עוולות ציבוריות יוסתר בשם ההגנה על הפרטיות? לא.

הכסות של חוק הגנת הפרטיות כדי להסתיר מהציבור מידע חשוב יותר: של הליכים משפטיים, צריכה להעשות בצורה מדודה. הנהלת בתי המשפט צריכה להנגיש את כל המידע האפשרי, את כל המידע שיש בו עניין ציבורי, ולהסתיר בהחלטות את כל המידע שהיא מגדירה כמידע פרטי. היא יכולה להחליט כבר היום אלו החלטות ידונו בדלתיים סגורות ואלו לא. הרי, מעסיק שמלין שכר באופן סדרתי לעובדיו צריך להיות מודע לכך שאם יתבע הדבר יפורסם ברשת. כך גם לגבי חברת ביטוח שמתחמקת מתשלום למבוטחיה.

הפתרון ל"בעיית" הפרטיות בפסקי דין אינה איסור גורף לפרסום פסקי הדין ולהנגשתם לציבור. הפתרון הוא להתאמץ טיפה יותר, ולהנגיש את כל מה שאפשרי. חובתה של הרשות לפתוח כמה שיותר מידע לציבור.

 

5 תגובות ל-“האם לאסור לגמרי על פרסום פסקי דין?

  1. המצב היום מזעזע: ההיסטוריה המשפטית של אדם חשופה לעין כל.

  2. תודה על הפוסט יונתן . אני מסכים באופן כללי עם הפיתרון והאבחנות , וצריך לעשות מאמץ טכני ברור וחד , ולצנזר שמות , מאמץ שנדרש מכל הצדדים .

    רק בשולי הדברים שני הערות :

    הראשונה : המצב המשפטי בו לתאגיד אין לכאורה פרטיות , הוא גם נקוב אלי ספר , הוראת חוק מפורשת הדבר ( הסיפא לסעיף 3 לחוק הגנת הפרטיות : " ….למעט תאגיד " ) .

    השניה : יש לתאגיד למעשה פרטיות , ונקוב הדבר אלי ספר . אלא שאין זו הפרטיות שאדם מן הישוב אמון עליה . אחת מהגדרות של הצורך בהגנת הפרטיות , הינה זכותו של הפרט להתנסות בחויות או בפיתוח אישי או בהעצמה אישית שלא תעמוד לביקורת של הכלל או של הציבור . וכך גם תאגיד למעשה :

    סעיף 9 (ב ) לחוק חופש המידע , מאפשר לתאגיד , להחריג פרסומים שהם בבחינת : מדיניות הנמצאת בשלבי עיצוב , מדיע בדבר דיונים פנימיים , תרשומות של התייעצויות פנימיות , חוות דעת , טיוטה , עצה , המלצה וכו……

    תודה

  3. לתגובתי לעי"ל , יש להוסיף רציונל ציבורי חשוב :

    למנוע חרושת שמועות בציבור ובתקשורת , על כל רעיון בוסר , כל הגיג , כל שטות שנושא משרה ציבורית עשויים להרות , וממילא זה יאפשר להם שקט בסיעור מוחות מאוזן למציאת פתרונות מגובשים ומאורגנים לבעיות שונות . הדבר גם מעצים את המוסד של הודעות מגובשות פורמליות ומאורגנות לתקשורת . תודה

  4. יהונתן, דבר אחר אני לא מבין (ולא הבנתי אף בעבר):
    למה פשוט לא לאפשר למתדיינים שהם אינה חברה או תאגיד לבקש להסתיר את שמם?
    סוג של דלתיים סגורות חלקיים, בעצם כמו שמסתרים שם של קטין כ"אלמוני".
    זה גם שומר על חופש המידע, ועל פומביות הדיון (כי למי אכפת שהשם של אדם פרטי לא מפורסם – חוץ מלמציצנים), וגם פותר בעיות של תביעות ביטוח למשל, אשר מפרסם עבר רפואי של התובע שהוא אדם פרטי.

  5. דן ,

    הפנית השאלה ליונתן , אני רואה שהוא לא הגיב , אתנדב לענות לך , ולא בשמו כמובן :

    התכלית של הדיון הפומבי , הינו שצדק לא רק צריך להיעשות , אלא גם להיראות בפני כל . משום מה אתה מניח אם כך , ששמות פרטיים , אינם חלק מעשיית הצדק המזדקרת לעין כל . אבל הרי אם שמו של אדם נפגם , וברבים הולבן , הרי צריך גם שהצדק יתוקן כך שהשם שנפגם , או המוניטין שלוכלך , יטוהר בהתאמה , מבלעדי השם , איך יהא כך הדבר ? ואם כך , השמות הם חלק אינטגרלי מעשיית הצדק או חשיפתו בפני כל .

    ועוד : באם לא יתפרסמו שמות , תיתכן חרושת שמועות על הקייס והמיתדיינים , ואז עשוי להיגרם נזק יותר גדול לאנשים תמימים , או למיתדיינים עצמם , שהרי איך הם ימסרו למשל הודעות לתקשורת באם השמות עצמם מצונזרים .

    הרעיון עצמו של צנזור שמות , אפשרי , וגם קורה בפועל , בהליכים אזרחיים , אבל זה לא הכלל , אלא החריג , במצבים כגון : הגנה על המוסר , הגנה על עינינו של קטין או חסר ישע לסוגיו , הגנה על סוד מסחרי וכו…… תודה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *