אם חייזר היה נוחת על כדור הארץ או אם איזה אדם היה יוצא מהקפאה ממושכת אתמול, אז ככל הנראה המקום הנכון שהם היו צריכים להיות בו כדי להבין מה זה ה"אינטר-נט" הזה היה במתחם Avenue בקריית שדה התעופה, בכנס השנתי של איגוד האינטרנט הישראלי.

הכנס של איגוד האינטרנט הישראלי נערך אתמול זאת הפעם האחד-עשר, הפעם הראשונה שבאתי לכינוס זה, וככל הנראה אולי מעט התאכזבתי, ואולי סתם הייתי עייף עם ג'ט לאג. בכל מקרה, הבטחתי לגל מור 750 מילים, ואני לא יודע אם אני אעמוד בזה. אז הנה, אם מי שחשב שמה שכתבתי בNRG על הכנס היה סתמי, כמה המילים שלי, ודווקא על פאנל הטוקבקים שנערך.

הפנאל כלל כמה אנשים מוערכים מאוד מבחינתי. כשנושא הפאנל היה "דמוקרטיה או הטרדה" ציפיתי שדבורית שרגל תנהל הרצאה של מילה אחת, כיוון שדעתה הובהרה לי בלא מעט שיחות אישיות (וגם באינטרנט), אבל העניין היה אחר. המידע שהוצג היה כל כך ברור למי שבכלל מתעניין בתחום או קורא עיתונים לפחות פעם בחודש. הרעיון של סינון טוקבקים היה בכותרות לאורך כל השנה האחרונה וכל מחקר שפורסם היה מאוד ברור, כך שלהיות לא מופתע היה אחד האנדרסטייטמנטים של השנה.

אותה בעייתיות היתה גם עם הפאנל על משחקים מקוונים, שבו ציפיתי ממש לשמוע את מאיה הופנר מדברת על החיים בתור עובדת בסקנד-לייף, אבל כשהיא עשתה את הטעות והתחילה לענות לשאלות בהקהל שררה בי מבוכה רבה. אחד ה"טוקבקיסטים" שאל אותה משהו על קוד פתוח כשהיא הסבירה שגם את העיצובים שלה מעתיקים לפעמים בעולם השני. היא ענתה לו שנכון, "האנשים של הקוד הפתוח גונבים את התוכנות שלהם באימיול" (או משהו כזה) וטעתה כשחשבה שקוד פתוח משמעו תוכנה פיראטית (שכן אם זה ניתן בחינם, אז ככל הנראה מדובר בהפקר או גניבה).

על ההרצאה של אשר עידן שנערכה במקביל ניתן לקרוא אצל יובל דרור, וכשיובל הסביר לי על הRSS 2.0 שלו בארוחת הצהרים, לא יכלתי שלא לצחוק. דווקא הכנס של הפרטיות בהנחיית חיים רביה היה אמור להיות מרתק, להביא שני רגולטורים ודר' לדבר על נושא כל כך חשוב ורציני כמו פרטיות לא היה יכול להיות טעות. מצד שני, סקירה של דו"ח שפורסם כבר והקראתו הצליחה להתיש אותי כך שלא נשארתי לשמוע את כלל ההרצאות.

הבעיה שהיתה לאורך כל הכנס היתה שלא הצליחו לעניין אותי לפחות, ואני לא יודע אם גם את יתר בעלי המקצוע. ארוחת הצהרים עם שאר הגיקים היתה הסיבה להיות בכנס. בעצם, המפגש החברתי היה עיקר הכנס (וזאת אמר גם עמי בן בסט) אבל רציתי לבוא ולהחכים, לא לבוא לשמוע דברים שאני מכיר. אולי הבעיה שלי היא שההרצאות מבחינתי היו צריכות לחדש, כמו שאני ניסיתי לעשות כשהעברתי את ההרצאה על זכויות האדם ברשת, אבל גם אז ההרצאה שלי היתה משעממת למי שהבין טיפה בפרטיות.

אז אולי המסקנה צריכה להיות שאותו פאנל, כמו כל פאנל, צריך להיות מלווה בפרסום מגזין איגוד האינטרנט עם הטקסטים הרלוונטיים להרצאות, כמו פרסום מאמרים אחרי כנס. אולי בצורה כזו ניתן יהיה להבטיח משהו יותר איכותי?

בעצם, אם עד היום היו תהיות לגבי מה עושים עם כסף האיגוד (ואפילו הקימו אתר), לי יש תשובה. עם הכסף עושים דברים טובים. אני מאמין שפעילות האיגוד לקידום הקוד הפתוח וההסדרה העצמית של הרשת היא מבורכת (למרות שיש לי בעיה עם כך שהאיגוד יסדיר עצמית, אבל זה עדיף על המחוקק) היא פעילות מאוד חשובה, חשובה דיו כדי שבעלי האתרים בישראל ישלמו פרמיה (או מס כלשהו?) עבור הפעילות.

אני שמח שיש את הכנס כדי להביא את המודעות לגבי הנושאים האלו לתודעה הציבורית, ואני חושב שלכנס צריך להביא אנשים שאינם מבינים באינטרנט אבל משפיעים עליו לא פחות. לדוגמא, אם היו 120 חברי כנסת אתמול בכנס, אני משוכנע שהצעות חוק טפשיות שנוגעות לאינטרנט היו נעלמות. המחוקק, אנשי המנהל הציבורי ואנשי הרשויות המקומיות צריכות את הכנס הרבה יותר מאשר עוד 20 כתבי טכנולוגיה שישבו על שולחן וידברו על סבתא שלי, לא?

החשיבות של מחשבים, ואינטרנט בכלל, כאמצעי לקידום ניוד חברתי היא הכרחית בעידן הWiFi 2.0 + Web 3.0 + Mobile 4.0 + RSS 2.0, לא?

Technorati Tags: ISOC IL 06, ISOC, Internet