רכבת ההפתעות

פסיקה שניתנה בבית המשפט המחוזי של צפון קליפורניה עשויה לערער את קהילת הקוד הפתוח אם לא תתהפך בערכאה גבוהה יותר ותהפך להלכה מחייבת. לאותה פסיקה עשויות להיות השלכות על אכיפת רשיונות קוד פתוח ועל זכות של בעל הרשיון לקבלת פיצויים בעקבות אותה הפרה. בבקשה לצו זמני שנדחתה על ידי בית המשפט, קבע השופט וייט כי הפרת רשיון אומנות (Artistic License) הינה הפרת חוזה ולא הפרת זכויות יוצרים. להחלטה זו דווקא שתי השלכות מעניינות שנובעות מהדין האמריקאי ששונה מהדין הישראלי.

רוברט ג'קובסן הוא פרופסור לפיסיקה באוניברסיטת ברקלי וחובב דגמי רכבות. לאורך השנים פיתח ג'קובסן תוכנה בשם JMRI להפעלת רכבות; מת'יו קאצר, חובב רכבות גם הוא, פיתח מערכת בשם KAM לניהול רכבות מרחוק. לכאורה, מתבססת המערכת של קאצר על הקוד שנכתב על ידי ג'קובסן. ג'קובסן פנה לבית המשפט לקבל שורה של סעדים. בין היתר, ביקש להצהיר כי בהתנהגותו של קאצר יש כדי לבסס תחרות בלתי הוגנת לפי החוק בקליפורניה, לטעון לעשיית עושר שלא במשפט וכן לקבל צו מניעה זמני שיאסור על הפצת KAM.

קאצר הגיש מספר בקשות למחיקת תביעתו של ג'קובסן. בית המשפט קיבל בחלקן את בקשותיו של קאצר וקבע בצורה תמוהה כי אין לג'קובסון עילה לתביעת תחרות בלתי הוגנת (06-01905 Jacobsen V.  Katzer).

עילת תחרות בלתי הוגנת היא עוולה מתחום העוולות המסחריות. היא יכולה להיות אחת משתיים בארץ, או התערבות לא הוגנת בעסק (לדוגמא, סעיף 3 לחוק עוולות מסחריות) או פגיעה בתחרות החופשית. על כן, בכדי להסתייע בסעד של בית המשפט, היה על ג'קובסן להראות כי כיסו נפגע עקב הפגיעה בתחרות. בית המשפט קבע כי "לתובע מעולם לא היתה ציפיה לקבלת תגמול על ידי הפצת הקבצים באינטרנט בחינם" ולכן מחק את סעיף התביעה.

הבעייתיות בטענה זו היא שבית המשפט לא רואה את הרווחים הלא ממוניים משחרור הקוד לציבור. פתיחת הקוד ושחרור כלל הקוד לציבור מאפשר לטכנולוגיה להתפתח ולהבנות על הידע הכללי בצורה שתסייע לא מעט גם לציבור כולו.

את בקשתו של התובע לצו מניעה זמני דחה בית המשפט לאחר שקבע כי בכדי ליתן צו מניעה על הפרת זכויות יוצרים יש להראות כי זכויות היוצרים אכן הופרו והתוכנה הועתקה ללא רשות. בית המשפט קבע (עמ' 9 לפסק הדין) כי מכשהתובע העמיד את התוכנה להורדה בחינם באינטרנט באמצעות רשיון תוכנה לא ייחודי, הוא התחייב בצורה משתמעת שלא לתבוע אותם על הפרת זכויות יוצרים, ולכן, לתובע יכול שתהיה תביעה כנגד המפרים על הפרת החוזה אך לא על הפרת זכויות יוצרים.

הArtistic License שחל על הJMRI אינו קובע מה מתרחש בעת הפרת הרשיון, ולכן על בית המשפט יהיה לבחון את הנזק. לפני שאתחיל לדון בבעיות של פסיקה זו על הדין הישראלי, הערה אחת על הGPL. למרות שפסיקה זו אינה מתייחסת לGPL, בו ישנה התייחסות מפורשת (סעיף 9 לGPLv3) להפרת הרשיון. הGPL עצמו כותב במפורש כי אין כל צורך לאשר את ההסכם, אלא שללא קבלת ההסכם על כל תנאיו, למשתמש אין כל זכות בתוכנה ולכן הדבר מהווה הפרת זכויות יוצרים. לכן, במקרה של הGPL כל הפרה שלו שוללת את הרשיון ומפקיעה אותו מבעליו, ואנו שבים למסגרת זכויות היוצרים (ראו גם את מאמרו של מארק רדקליף בנושא)

הבעיה עם החלטה זו היא ההבדל המהותי בחוק בין ארצות הברית לישראל. ארצות הברית נוצרה כמדינה של קניין פרטי; בארצות הברית ההון הוא הפתרון המועדף לכל סכסוך ועל כן פיצויים הם הסעד הרלוונטי להפרת חוזה. לכן, בהנחה שאין פיצויים עונשיים או פיצויים מוסכמים ברשיון התוכנה, יהיה על ג'קובסן להוכיח את הנזק שנגרם לו עקב הפצת התוכנה.

אם נסתכל על דברי השופט בעת שהחליט לגבי תחרות בלתי הוגנת, נוכל להבין כי דעתו היא שמכשתוכנה שוחררה לכלל הציבור, לא יגרם נזק ליחיד בעת העתקתה; בעוד שפסיקה בארצות הברית כי הפרת רשיון GPL לא מזכה את המופר בפיצויים עקב הפרת זכויות יוצרים תוכל לפגוע קשות בתמריץ של כותבי תוכנה לשחררה תחת GPL כיוון שאלו ידעו שכל קניינם הפר הוא ואין להם כל סיכוי לאכוף את הרשיון בפועל, החלטה כזו יכולה לעשות נפלאות למשתפי הקבצים. אלו יכולים לטעון כשמכשרכשו תקליטור מוסיקה והעלו אותו לאינטרנט, הם לא הפרו זכויות יוצרים אלא רק את רשיון השימוש, ועל כן אין הם חייבים בפיצויים סטטוטוריים על הפרת זכויות יוצרים אלא דווקא לפצות את חברות התקליטים על הנזק שנגרם להן, והחברות יהיו חייבות להוכיח את נזקן.

לעומת זאת, הדין הישראלי רואה את האכיפה כסעד המועדף (סעיף 3 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה)), ולכן דווקא במקרה הישראלי היה זכאי ג'קובסן לצו מניעה עקב הפרת החוזה ולצו שיורה על אכיפת החוזה (לא לצו מניעה זמני, אלא קבוע, בכפוף לרע"א 2516/05 מעריב נ' אולג'ובס). מצד שני, הפיצויים להם היה זכאי ג'קובסן בחוק הישראלי יכול שיהיו רחבים יותר. דווקא בעקבות כך שהפסיקה לא תכיר בהפרת רשיון השימוש כהפרת זכויות יוצרים, יכול שתתרחב הלכת א.ש.י.ר (רע"א 5768/94 א.ש.י.ר יבוא יצור והפצה נ' פורום אביזרים ומוצרי צריכה בע"מ, פ"ד נב(4) 289, וראו גם רע"א 502/04 Buffalo Boots נ' גלי) ותקבע כי הפרת רשיון התוכנה, יחד עם הנזק לקהילת התוכנה החופשית, תזכה את התובע בעשיית עושר ולא במשפט.

החלטה שכזו עשויה לסייע דווקא לקהילת הקוד הפתוח בישראל, כיוון שהיא תאכוף את רשיון התוכנה ותספק, בחלק מהמקרים, פיצויים מסוג "עשיית עושר ולא במשפט", כלומר, הפיצויים שינתנו לניזוק הם הרווחים שעשה המפר בעת השימוש בקוד התוכנה ללא רשיון.

בכל מקרה, החלטה זו לטעמי שגויה, ויהיה זה נזק לקהילת הקוד הפתוח אם תאומץ על ידי בתי המשפט, כיוון שהיא תאריך את הזמן הדרוש בכדי לאכוף רשיונות קוד פתוח, ותגדיל את העלויות שיהיו למפתחים בכדי לגבות את נזקיהם.

גילוי נאות:
אני מייצג את אלכסנדר מריאנובסקי בתביעתו לאכיפת רשיון הGPL.

Technorati Tags: , , , , , , , , , ,

7 thoughts on “רכבת ההפתעות

  1. ר"ש,
    א. זה לא אני נגד רביה. חיים רביה הוא מעורכי הדין המוכשרים בשוק ומייצג את הנתבעים בין היתר. (ואני שמח שבכלל מישהו חושב שאני בסקאלה שלו)
    ב. זה המקרה הראשון, למיטב ידיעתי, שהGPL נדון בהקשר אזרחי (בעולם) שבו נתבעת אכיפת הרשיון. (היו מקרים בהם נאכף הרשיון או שהתיק הסתיים בפשרה.)

  2. …לפני ש*אחתיל* לדון בבעיות של פסיקה זו על הדין הישראלי…

  3. צפריר,
    מסכים איתך שהרשיון עצמו לא מנוסח היטב, אבל רוב הבעייתיות היא באי ההבנה של השופט שנזק לא חייב להיות כלכלי ושתוכנה שניתנת בחינם עדיין זכאית להגנות.

Comments are closed.