0.
"You acknowledge and agree that Facebook may at any time in its sole discretion, without liability, with or without cause and with or without notice: (a) terminate this Agreement; (b) terminate or suspend your access to Facebook Platform, Facebook Properties and/or the Facebook Site or any portion or feature of any of them; and/or (c) remove, block, delete or disable access to your Facebook Platform Applications and/or or any Facebook Platform Application Content, including without limitation if we determine, in our sole discretion, that your Facebook Platform Application or any Facebook Platform Application Content is unsuitable for Facebook Platform, Facebook Site or Facebook Users (…)
1.
בעוד כל הבלוגוספרה הטכנולוגית וחלק מהעיתונות הטכנולוגית רצה סביב הבאזז של הווב 2.0 (וחלק מהווב 3.0), כולם שוכחים איפה בעצם הבועה האמיתית של הטכנולוגיה הזו. כשאום מאליק מספר שהמפרסמים מעכבים את הצמיחה של הרשת וחברות שמפתחות אפליקציות לפייסבוק נטולות מודלים עסקיים מגייסות מיליוני דולרים, עולה רק שאלה אחת: מתי אנשים יבינו מהו המודל האמיתי של פייסבוק?
2.
גוגל סגרה מספר בלוגים שמתנגדים לברק אובאמה, כנראה כיוון שתומכי אובאמה סימנו את הבלוגים כספאם (וראו גם על הקלות של הסרת תוכן). הכל בוצע על ידי מערכות אוטומאטיות, צנזורה על ידי גורמים פרטיים. אבל זה לא משנה, כיוון שתנאי השימוש של בלוגר קובעים ש"Google רשאית, לפי שיקול דעתה הבלעדי, בכל עת ומכל סיבה שהיא, להפסיק את השירות, לסיים את ההסכם או להשהות או להפסיק את פעולת חשבונך".
3.
המשפט החוקתי ככל הנראה מת; ההתנהלות של גורמים מסחריים מול גורמים מסחריים עד כה היתה מוסדרת בתחומי המשפט האזרחי, אבל כיום זה כבר לא כך: חברות מסחריות שמפתחות אפליקציות לרשתות חברתיות או לשירותי רשת כפופות למשפט החוקתי החדש, תנאי השימוש. הבעיה מתחילה כאשר מודלים עסקיים יציבים שעל בסיסם חברות סטארט-אפ מגייסות מיליוני שקלים מבוססים על חסדן של הרשתות החברתיות ומנועי החיפוש. לא מדובר בהסכם יציב, אלא בהסכם שמקנה זכות בלעדית לרשת החברתית (או מנוע החיפוש) לסיים את ההתקשרות באופן חד-צדדי ולמנוע מחברות את היכולת להתפרנס. (וחשוב להבין שכשאני מדבר על פייסבוק בפוסט הזה, אני מדבר על כל רשת חברתית אחרת או שירות מבוסס רשת כמו טוויטר שגם לו יש כבר מיליון אפליקציות)
4.
עכשיו, יש שיאמרו שכל פרנסתה של פייסבוק ושוויה נגזרים מכמות האפליקציות שישנן שם. הציניקנים עשויים לומר משהו אחר לגמרי: שוויה של פייסבוק נגזר מהיכולת שלה להרוויח מהאפליקציות (לסחוט) כסף כדי שאלו יוכלו להיות מושקות על הפלטפורמה.
בתמונה, מארק צוקרברג, מייסד פייסבוק. צילום KK+ ברשיון cc-by-nc-sa.
5.
עוד שנה או שנתיים בעלי המניות של פייסבוק יתעשתו ויתחילו לדרוש כסף ממאה האפליקציות המובילות, הרי מותר להם. הם יקבעו מדיניות כזו: לאפליקציה שיש פחות ממיליון משתמשים מותר לרוץ בחינם, אבל מרגע שצברתם מיליון משתמשים, אתם תשלמו לנו דולר למשתמש. הוגן, לא? ואז מה יקרה? האם אותן חברות שהושקעו בהן כבר מיליונים ירצו לסגור את הבאסטה וללכת הביתה? לא ממש.
6.
חשוב להבין שכשאתה מפתח אפליקציה לפייסבוק או לכל אחת מהרשתות האלו אתה כותב את קוד התוכנה שלך על קרח; נכון, סביר להניח שכרגע פייסבוק לא ידרשו ממך בכלל כסף ולא יסגרו אותך. הבעיה תתחיל כשתרצה לבסס מודל עסקי על משהו שהוא יותר מה"סביר להניח" הזה (לדוגמא, להשקיע את כספי הפנסיה שלך על ה"סביר להניח" הזה). לכן, כמו שלא היית משיק מוצר בחיים האמיתיים בלי להתקשר בהסכם עם גורם ההפצה שלך, ראוי שתשקול מעשה יותר אחראי.
פוסט מצויין.
אתה שואל: "מתי אנשים יבינו מהו המודל האמיתי של פייסבוק?", ומציע תשובה. אבל למעשה, נראה לי שהתשובה רחבה הרבה יותר. אף אחד לא יודע איך פייסבוק תעשה כסף, או איך גוגל תעשה את הכסף הגדול באמת (ולהערכתי, עוד לא ראינו כלום; הכסף שהם עושים עכשיו זה בוטנים לעומת כמה שהם ירוויחו בעתיד).
העניין הוא שלכולם ברור שלחברות הללו יהיה איך לעשות כמה כסף שהן ירצו. הן אוגרות פוטנציאל סחיטה, וכשהיום יגיע, הם יוכלו לזקור את אצבען הקטנה ולדרוש "One trillion dollars, Muahahahaha" , וזה ממש לא משנה ממי. הן יחזיקו את כולנו בביצים.
צריך להכניס במשפט הבינלאומי משהו על סעיף מקפח בחוזה אחיד. נראה לי שזה יהיה צעד חשוב כמעט כמו אמנת ז'נבה…
הבעיה היא שהחברות עושות את זה כדי שא"א יהיה לתבוע אותן במקרי תקלה וכדומה ולחסוך לעצמן דיונים משפטיים, ולך תמצא להן פתרון סביר אחר שמצד אחד יגן עליהן מתביעות מיותרות ומצד שני לא יתן להן הגנה חזקה מדי.
יחזקאל- זה לא לגבי מקרי תקלה, כי אז היה מספיק להכניס משהו על "באם חשבונך נמחק שלא בטובת החברה" שמוודא שלא תדרוש פיצויים מעבר לעלות הנותרת של זמן שנרשמת אליו בתשלום(אם יש).זה התחיל מהסיבה הפשוטה שחברות כאלה הבינו שהן לא יכולות לחשוב על כל סיבה אפשרית שתצדיק סילוק משתמש בעתיד, ולכן הן צריכות סעיף כללי שיכסה אותן מהבחינה החוקית כדי שלא יהיו "טרולים ברשות התורה" שאי אפשר לסלק כי הם לא עברו אחת מהעבירות המצויינות בחוזה.
נכון, פוסט מצויין. אבל הפתרון הוא די פשוט לדעתי, הדבר הראשון שתעשה כשתגיע לכמות המשתמשים הזו הוא לצאת מפייסבוק. זה נראה שיש לך מספיק כח לפתח רשת חברתית משלך עבור האפליקציה שלך או המשחק שלך.
מסיבה זו אגב, אני חושבת שזה לא יקרה, זה רק יוריד לפייסבוק את התעבורה. הכח של פייסבוק נמדד באיחוד של כמות התעבורה הזו אבל אני לא באמת חושבת שיש להם מונופול עליה. פייסבוק, נכון לעכשיו, הוא דמוקרטי למדי, הם לא מחליטים איזו אפליקציה תצליח, המשתמשים מחליטים.
רונה,
אני לא מסכים עם הקביעה שלך:
אפליקציות פייסבוק לא מצליחות בדרך כלל כי הן מהפכניות ושימושיות, אלא כי הן מתנהגות בויראליות על גבול העויינות שאפשרית רק בפייסבוק.
זו כמובן הכללה, ואפשר לצפות שכמה אפליציות יצאו מהגטו, אבל הרוב המוחלט ישאר בתוך פייסבוק.
נראה לי שהפתרון המשפטי לבעיות האלה צריך להיות בתחום ההגבלים העסקיים.
אם פייסבוק (או גוגל או יאהו או כל פלטפורמה אחרת) היא הסביבה היחידה בה יכולים להתקיים העסקים של חברות רבות או יחידים רבים אז כל אחת מהן מהווה מונופול בתחום מסויים.
לחברות כמו פייסבוק יש אינטרס מאוד חזק שיפותחו ויופעלו אפליקציות פופולריות על גבי הפלטפורמות שלהן.
לדוגמא המשחק FarmVille בפייסבוק, בעל עשרות מיליוני משתמשים פעילים בחודש.
בכל העולם מכירים את המשחק הזה וכדי לשחק בו אנשים צריכים להירשם בפייסבוק,
המשחק הזה (כמו משחקים פופולריים אחריים) מביא לפייסבוק תנועה אדירה שלאו דווקא הייתה מגיע אליו בלעדיהם.
לכן גם פייסבוק נותנת לאפליקציות מובילות להשתמש בשירותים שהיא מפתחת עוד לפני שהיא משחררת אותם לקהל המפתחים הרחב, כגון: Facebook Credits, שמאפשר לאפליקציות לגבות כסף אמיתי מהמשתמש.
הנקודה שלי היא שהנהלת פייסבוק צריכה את המשחקים הפופולריים, בדיוק כמו שהמשחקים הפופולריים צריכים את פייסבוק.