ההנחה הראשונה שצריכה לפתוח דיון על דמוקרטיה היא שאין מרימים ידיים על שלטון החוק.
הפרעות האלימות של המתנחלים בימים האחרונים בשטחים נגד חיילי צה"ל ונגד פלשתינאים היא הרמת יד נגד שלטון החוק. יידוי אבנים על חיילים (או בעצם על כל אדם אחר) היא עבירה שצריכה לטמון עונש מאסר, וזה לא משנה אם מדובר במתנחל, פלשתינאי או פעיל שמאל.
כאשר אזרחים משתמשים באלימות למטרות פוליטיות, אנחנו נכנסים להגדרה הבלתי פורמאלית של 'טרור' (אגב, ארגון טרור על פי חוק הוא ארגון שבפעולותיו עשויים להגרם נזקי גוף לאדם). על כן, כל אחד מהאזרחים שהפעילו כח בבית המריבה הם חברים בארגון טרור וקריאותיהם של חברי הכנסת מהימין עשויות להיות 'תמיכה בארגון טרור'. כל עוד מדינת ישראל לא תפעל נגד טרוריסטים אלה באותן שיטות בה היא מטפלת בטרור הלגיטימי, היא מפלה בין דם לדם והיא מדינה שאינה דמוקרטית.
ההנחה השניה שצריכה לפתוח דיון על דמוקרטיה היא שאין ענישה על ביטויים, רק על מעשים שפוגעים בחירותם של אחרים.
על כן, למרות שהחוק מאפשר להעניש את חברי הכנסת מהימין ואת אלו שעודדו את המהומות בימים האחרונים, ראוי לעצור רק את אלו שהרימו את ידיהם על שלטון החוק, ויש מספיק כאלו. מי שהסית בדבריו לאלימות ראוי שיסיים בכלא, לא בישיבה שמתוקצבת על ידי משרד החינוך.
ההנחה השלישית שצריכה לפתוח דיון על דמוקרטיה היא שאין משא ומתן עם גורמים לא דמוקרטים וגורמים שמעוניינים באלימות.
אהוד ברק לא היה צריך לנהל משא ומתן עם הטרוריסטים מבית המריבה. אבל במדינת ישראל, ככל הנראה, אין הבדל בין ניהול משא ומתן על תשלום מע"מ לבין פינוי מאחזים או בתים שהוחזקו בניגוד לחוק. אם ישראל רוצה להיות מדינת חוק עליה להפסיק לנהל משא ומתן עם גורמים שאינם דמוקרטים ואינם מוכנים לשחק לפי כללי המשחק.
ההנחה הרביעית שצריכה לפתוח דיון על דמוקרטיה היא שאין אפליה בחקיקה וביישום שלה.
אותם חוקים שחלים על פלשתינאים שפועלים נגד חיילי צה"ל צריכים להיות בתוקף כאן. אותם אנשים שנותנים לגיטמציה לחיסולים, מעצרים מנהליים, משפטי שדה וכליאות בתת-תנאים צריכים לתת לגיטמציה לפעולות אלו נגד פורעי בית המריבה. הרי שני הציבורים מרימים את ידיהם נגד שלטון החוק ומהווים ארגון טרור.
אותם עקרונות שלפיהם אנו קובעים שאין משא ומתן עם ארגוני טרור צריכים להפעיל דה-לגיטמציה לגבי ניהול המשא ומתן עם מתנחלים. כמו שאין לדבר עם החמאס כל עוד ישנם פיגועים, אין לדבר עם ראשי המתנחלים כל עוד אלה אינם מכירים בשלטון החוק בישראל.
סתם שאלה, כמה מתנחלים נפגעו פיזית ע"י פעולות כוחות הביטחון, וכמה אנרכיסטים נגד הגדר נפגעו? שיוויון וכל זה, אתה יודע.
אני מעריך שטיפה יותר אנרכיסטים
יש לי בעיה עם ההגדרה שלך בפסקה השניה. היא מניחה שהאזרחים שהפעילו כוח הם חברים באיזשהו ארגון, אבל לא ציינת מהו הארגון הזה. אני גם לא בטוח שמדובר בארגון, לכן אני חושב שקשה להצדיק את המסקנה שלך שם, והרבה יותר הגיוני שהם ידונו לפי הסעיפים החוק העוסקים באלימות, במיוחד אלו העוסקים באלימות כלפי עובד ציבור.
ערן,
ההנחה הלא כל כך מופרכת שלי היא שאותם פורעי חוק מאורגנים בצורה כלשהיא, היררכית פחות או יותר, שכן ללא אותו ארגון אין דרך בה הם היו מצליחים להוציא את מעשיהם לפועל. יש להם הנהגה ואנשים שקובעים מדיניות ויש להם מערך ששולח SMSים להודיע להם לאן ללכת. בסך הכל מדובר בארגון טרור משומן.
אלפא-בלוגרים זה ארגון? (אני שואל ברצינות). בלוגרים לפעמים מארגנים כל מיני דברים, כמו פיקניקים, ואני עדיין לא חושב שמדובר בארגון. משפחה – זה ארגון? אני תוהה כמה מבין המתפרעים הם קרובי משפחה אחד של השני. תצטרך לדעתי להתאמץ קצת יותר כדי לכלול את המתפרעים בבית בחברון תחת ההגדרה של ארגון טרור.
ערן,
הבלוגרים לא פועלים על מנת לגרום חבלה או נזק גופני אחר, לא?
אותם חוקים שחלים על פלשתינאים *אינם* בתוקף כאן, משום שפלשתינאים אינם אזרחי המדינה.
הטיפול בפלשתינאים הוא מדיני / פוליטי וסוגיה של יחסי חוץ, ואילו הטיפול באזרחים הוא פנימי במדינת ישראל.
כך גם שנותנים לגיטימציה לחיסולים (ולא מחסלים אזרחים ישראלים) וגם כשמשחררים אסירים פלשתינאים שפגעו בישראלים בתור "מחווה" או בהסכם עם הרשות – ולא משחררים אסירים ישראלים שפגעו בפלשתינאים.
אם כבר, ההשאווה שצריך לעשות היא בין האנרכיסטים לבין מתפרעי הימין הקיצוני. כלומר להתייחס לאנרכיסט שמוציא עין לחייל כמו לנער גבעות ש(חס ושלום) יוציא עין לחייל.
זו לא השאלה. השאלה היא האם המתפרעים בחברון מאורגנים במשהו שניתן לקרוא לו "ארגון" לפי המבחנים המקובלים לארגונים בכלל, ולארגוני טרור בפרט (רגע, זה אני העורך דין פה או אתה? לרגע התבלבלתי :) ). אם נגיע למסקנה שהם מאורגנים בארגון, אז זה ארגון טרור, אם לא, אז זו אלימות מתועבת, במיוחד כלפי עובדי ציבור העושים את מלאכתם בשמנו, אבל לא טרור.
"טרור הוא סוג של מאבק אלים, המופנה בעיקר כלפי אזרחים, במטרה להפחידם, לשם השגת מטרות פוליטיות-חברתיות"
האנשים שם לא עסקו בהפגנה שקטה, והם לא באו שם כדי לגור בבית שלהם. התאספו שם המונים למקרה שיפנו את הבית וכדי להתנגד. הפסיקה של בית המשפט לא הייתה חשובה, הם התכוונו להתנגד.
בין אם זה מאורגן או לא, אין חשיבות לדבר. טרור הוא טרור. אם מפריע למישהו העובדה שזה נעשה נגד חיילים ושוטרים ואין להשוות זאת לטרור נגד אזרחים, יידו אבנים על חלק מהעיתונות והתקיפו אזרחים.
מי שחובש כיפה לא שונה משאר העולם. חלק מהאנשים לפי הדיווח ריססו כתובות וניפצו בתי קברות. אולי אלו רק כמה אנשים שהצטרפו להפגנה כדי לגרום למריבה אבל העובדה היא שהם היו שם ועשו זאת.
התחשבות בדת לא פועלת רק אם אתה יהודי.
בין אם תרצו ואם לא, כשאנשים ישמעו "מתנחלים" או "דתיים" הם יראו אותם. כשאנשים ישמעו "שר בכנסת" הם יחשבו על שרים שמעלו ושהתקיפו מינית.
כשאנשים ישמעו "צה"ל" הם יחשבו על מי שירה באיש כפות מטווח אפס.
כשאנשים ישמעו "המשטרה" הדמות שתהיה להם היא של שוטר לא יוצלח בגלל כל הסיפורים על תלונות ששוטרים לא רצו לקבל או שלא טיפלו בהן או על אלימות משטרתית.
לא צריך לתת להם יחס מיוחד בגלל שהם כביכול דתיים או בגלל שהם יהודים. הייתה יכולה להתקיים הפגנה שקטה שבה הם רק יתפללו שם וישבו וכשיבואו לפנות אותם יתפנו בשקט.
המסר היה מועבר וזה היה מגיע לחדשות. בני אדם יודעים איך לתחמן, בין אם זה לשים כוכב צהוב על הבגדים שלך ושל ילדיך בשביל המצלמות כשמפנים אתכם, או שזה לבנות מאחזים חדשים או לבכות על רגשי דת כשמצד שני שורפים את הברית החדשה.
אנשים יראו משתמט כשהם יסתכלו על חרדי וזה בלי קשר למה שהוא עשה, רק בגלל שהוא יכול לא להתגייס.
להצדיק טרור רק בגלל שהוא יהודי זה דבר טיפשי ומסוכן. אנחנו נצדיק רצח ילדים ערבים על ידי יהודים, אז הצדקנו רצח ילדים יהודים על ידי ערבים. אסור להצדיק דברים רק בגלל ש X לא אזרחים או בגלל שאנחנו חושבים שהם צודקים.
ד',
אותם "אזרחי מדינה" הם לא שונים מאזרחי מדינות אחרים כאשר הם מבצעים פעולות איבה בשטח אויב.
"אותם אנשים שנותנים לגיטמציה לחיסולים, מעצרים מנהליים, משפטי שדה וכליאות בתת-תנאים צריכים לתת לגיטמציה לפעולות אלו נגד פורעי בית המריבה. הרי שני הציבורים מרימים את ידיהם נגד שלטון החוק ומהווים ארגון טרור." – הגישה הזאת של אנחנו שונאים את המתנחלים ומאחלים להם אלימות ואוהבים את הערבים ומתנגדים לאלימות כלפיהם היא כבר אוטומטית – היה עדיף לוותר על העניין.
כמו שאני מתנגד לחיסולים, מעצרים מנהליים, משפטי שדה וכליאות בתת-תנאים של פלסטינים, כך אני מתנגד לפעולות האלו כלפי המתנחלים.
ירדן,
גם אני חושב ככה. אני לא מאחל למתנחלים אלימות, אני בדיוק מתכוון לזה כשאני אומר: מי שבעד אלימות כלפי פלשתינאים ולא כלפי מתנחלים הוא צבוע, מי שנגד אלימות לשניהם כנראה צודק.