על חסימת אתרי הימורים והפרת הסכמי הסחר החופשי.

באוקטובר 2006, ממשל בוש הכניס חלק בלתי רלוונטי לחוק בטחון הנמלים. מטרת התוספת היתה, בפועל, להגן על אזרחי ארצות הברית מהימורים בלתי חוקיים. החלטת ארצות הברית היתה להוציא מחוץ לחוק את ההימורים המקוונים על ידי קביעה שהימורים וירטואלים אסורים בארצות הברית ושמוסדות פיננסיים לא יוכלו לסלוק כרטיסי אשראי למשחקים אלו. אולם, מספר שנים קודם לכן, אנטיגואה, מדינה קטנה עם מאות קזינואים וירטואליים, פנתה לארגון הסחר העולמי נגד האיסור בארצות הברית על הימורים באינטרנט. טענתם היתה שטכנית, כל פעולות ההימורים הן סחר בינלאומי, וככאלו מוגנות על ידי הסכמי הסחר. ארגון הסחר העולמי פסק לטובת אנטיגואה וקבע שארצות הברית לא יכולה לנהל מוסר כפול, ובאם הימורים חוקיים בארצות הברית תחת רשיון, הם חייבים להיות חוקיים גם באינטרנט, לכן, כאשר ארצות הברית חוקקה את חוק בטחון הנמלים, היא הפרה בשנית את הסכמי הסחר העולמי. זהו חסם סחר שמפלה בין עסקים עקב מקורם: כשם שמדינות עולם שלישי לא יכולות להטיל מכסים על ייצוא חקלאי מארצות הברית, ממשלת ארצות הברית לא יכולה לאסור על הימורים באינטרנט. [את החלק הראשון, הקדמה, כתבתי כבר בפוסט אחר, כדאי שתקראו גם אותו].

יש הרבה ללמוד מפסיקת אנטיגואה כאשר מדברים על חסימת אתרי ההימורים בישראל. כמו במקרה של אנטיגואה, גם בישראל הימורים מוסדרים בחוק: לשלושה גופים יש היתר לעריכת הגרלות, הימורים ומשחקי מזל: מפעל הפיס הוא בעל סמכות לעריכת הגרלות בצורה בלעדית, המועצה להסדר הימורים בספורט היא בעלת הזכות הבלעדית לניהול הימורים על משחקי ספורט, ולאגודה למען החייל סמכות, שאינה משתמשת בה, להפעיל הגרלה שנתית.

ישראל היא חברה בארגון הסחר העולמי, וככזה קיבלה את תניותיו. אחת התנות בהסכם היא שאם מתן שירותים מסוים חוקי במדינה, המדינה אינה יכולה להפלות ולאסור על אספקת אותם שירותים משירות שמורשה לעסוק בהם במדינה אחרת. כך קובעים בארגון הסחר העולמי, בסעיף 17 להסכם מרקש, ובשאר ההסכם. כך גם פסיקת אנטיגואה פרשה את הסכם הסחר.

כלומר, ישראל, על ידי פעולה של חסימת אתרי הימורים, מפרה, לפחות לכאורה, את הסכמי הסחר הבינלאומיים עליהם היא חתמה ועשויה להיות כפופה לסנקציות נגדה על ידי שאר המדינות המפעילות את האתרים שנחסמו. למדינת ישראל אין זכות להפלות בין מפעל הפיס, שמספק שירותים מורשים בישראל, לבין אתר ויקטור צ'נדלר, שמורשה תחת החוק בגיברלטר. האפליה שמדינת ישראל מפעילה אינה חוקית, ואף אם היתה למדינה הסמכות לחסום את האתרים, הרי שהפעלת הסמכות שקולה להפרת הסכמי סחר. מעניין מה יש לפרקליטות להגיד על זה?

6 תגובות ל-“על חסימת אתרי הימורים והפרת הסכמי הסחר החופשי.

  1. המשטרה וספקיות האינטרנט גם מבצעות עבירה חמורה של פלט כוזב, עבירה לפי סעיף 3 לחוק המחשבים. סעיף 7 לחוק המחשבים מכיר במעשה של פלט כוזב גם כעוולה אזרחית נזיקית. סעיף 8 לחוק המחשבים מעביר את האחריות להוכחה כי המעשה של פלט כוזב נעשה כדין על ספקיות האינטרנט ועל המשטרה.

    כלומר, אם אדם תובע לפי עוולות מחוק המחשבים, חובת ההוכחה שזה נעשה כדין היא על המשטרה ועל ספקית האינטרנט.

    נשאר רק חישוב הנזק. איך מוכיחים שחסימת אתר כלשהו באינטרנט גרמה לנזק ממוני מוכח?

  2. יהונתן,
    המאמר שלך מעניין מאד. ובהחלט, התייחסות חוקית נטו מובילה בהכרח למסקנה שאתה הגעת אליה. אולם במדינת ישראל הדמוקרטית אין אפשרות לעשות כל דבר והרבה חוקים והחלטות מתקבלות במטרה להגן על האזרח מפני דבר מסוכן כזה או אחר. אם זה שידור תוכניות מסויימות בשעות מסויימות, או אתרי הימורים.
    לדעתי,
    כדאית הסכנה שבאתרי ההימורים לאסור על שימוש בהם.

  3. חסימת האתרים היא שערורייה שעוד לא נתקלתי בה זה פשוט בושה וחרפה זה כמו לקחת מאנשים חנות עם כל המוצרים ירקות ופירות ושתייה ולחמים וגבינות ונקניקים ובשרים ודגים ולהגיד להם ללכת לקנות בחנות שיש בה רק לחם ומלפפון.
    בסטאן ג'ימס שזה אתר משכמו ומעלה יש שידורים ישירים והימורים חיים על מגוון רחב של תחומי ספורט משהו שהווינר והמועצה להסדר ההימורים לא יכולים להציע על מה ולמה הפרת הדמוקרטיה הזאת שפוגעת לנו באיכות חיים

  4. שיחסמו את מפעל הפיס שמספק הגרלות חסרות סיכוי ואנשים רבים תמימים השקיעו שם את כל כספם ואין להם ולמשפחותיהם מה לאכול זה העבריינים האמיתיים מפעל הפיס והטוטו שמספקים הגרלות שהסיכוי לזכות בהם זה כמו הסיכוי שמחר יהיה שלום בין ישראל לכל מדינות ערב. לסגור את מפעל הפיס והטוטו לאלתר !!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *