על חמדנות, פיצוי ותאגידים: קצת על סעיף 10 לפקודת הנזיקין.

אחד מהסעיפים הנשכחים מלימודי המשפטים הוא סעיף 10 לפקודת הנזיקין. סעיף זה, קצר וממצה, קובע כי "תאגיד לא ייפרע פיצויים בשל עוולה אלא אם גרמה לו נזק". משמעות סעיף זה היא ברורה: תאגיד, כלומר חברה בערבון מוגבל, עמותה, אגודה שיתופית או שותפות, לא יהיו זכאיים לקבלת פיצוי, גם אם הפרו חובה חוקית כלשהיא כנגדם, אלא אם נגרם להם נזק; הטקסט הפשוט והקריא בסעיף שולל את הפיצויים ללא הוכחת נזק שנקבעו בשלל חוקים, החל מחוק איסור לשון הרע, חוק זכויות יוצרים, חוק עוולות מסחריות וחוק הגנת הפרטיות (לחוק הגנת הפרטיות נשוב עוד רגע קט).

אלא שחוק בצד אחד והלכה פסוקה בצד השני; במספר מקרים החליטו בתי המשפט לסטות מהכלל הקבוע בסעיף 10. במקרה אחד קבע בית המשפט כי "לדעתי, סעיף 7א. לחוק איסור לשון הרע קובע הוראה מיוחדת (lex specialis) אשר גברה על ההוראה הכללית שבסעיף 10 לפקודת הנזיקין. כשם שאדם איננו צריך להוכיח נזק בשל פגיעה בשמו הטוב, כך גם תאגיד לא צריך להוכיח נזק בגין פגיעה במוניטין העסקי שלו" (תא (ת"א) 2556-04 Burbank Animation Studios Pty Ltd נ' קלסיקלטת בע"מ, וכן בתא (חי') 7150-08 עיריית עכו נ' שמואל כהן, תא (י-ם) 5950/06 או.קיי קורסים נ' האוניברסיטה העברית בירושלים, תא (ת"א) 169967/02 סל קליניק בע"מ נ' אטרקט סחר בע"מ בו נפסק פיצוי הרתעתי, בשא (ת"א) 188946/04 הוצאת עיתון מעריב בע"מ נ' עיריית רמלה, תא (ת"א) 188534/02 אובייקטיבי מחקרים עולמיים לישראל בע"מ נ' ניידרמן-פינקלשטיין, תא (ת"א) 70402/00 גלוב קונטרקטינג אינק ח.ז. – בפירוק נ' בנק לאומי לישראל בע"מ. לדוגמא, בתא (ת"א) 27479/06 פילי שמואל נ' ב.ידי.אי. ביזנס דאטה ישראל בע"מ נקטה השופטת בגישה מעניינת, שאומצה בעוד מספר פסקי דין, וקבעה כי פגיעה בשם הטוב היא נזק לכשעצמה, וככזו זכאית לפיצוי.

מנגד, יש לא מעט החלטות שקבעו כי שאלה זו עדיין לא הוכרעה ויש לעיין בה בעתיד, או בשלב הוכחת הנזק (תא (י-ם) 2376-08 הוועידה לתביעות חומריות של יהודים גרמניה נ' גיא מרוז, תא (ת"א) 62744/04 פרופ' יורם בוקר נ' העולם הזה, תא (י-ם) 1452/96 הארגון למימוש האמנה לבטחון סוציאלי נ' ידיעות אחרונות בע"מ), בתא (ת"א) 31416-04-10 כלב מאיירס, עו"ד נ' ארגון "יד לאחים" קבע בית המשפט הסדר יפה וקבע כי ידרש על התובע להוכיח את נזקו בטרם יהיה זכאי לפיצוי, כלומר: שלל את היכולת להפרע ללא הוכחת נזק ובמספר מקרים (תא (י-ם) 10780/06 בנה קינך בע"מ נ' חן (גרייס) פרין, שהטענה עלתה בסיכומי הנתבעים וגם בתא (חד') 5741/04 המטען שירותי מידע מקוון בע"מ נ' שאול רותם) דחה בית המשפט את התביעה מסיבות אחרות וכך לא נדרש לדון בשאלה.

מנגד, במיעוט של החלטות דחה בית המשפט תביעות אך ורק על סמך סעיף זה (תא (פ"ת) 10967-02-09 לב העיר הרשת המקומית בע"מ נ' עיריית פתח תקוה, תא (י-ם) 8069/06 החברה לאוטומציה במינהל השלטון המקומי בע"מ נ' אריה גור, תא (נצ') 643/97 חברת ארמון ההגמון [קסר אלמוטראן] בע"מ נ' מועין ח'ורי (שניתן בלא התייחסות לפיצוי ללא הוכחת נזק), תא (י-ם) 12089/03 אליאס מוזס נ' טכ תב דוקיומנטיישן בע"מ, תא (י-ם) 21639/00 בית הג'ונגל בע"מ נ' עוז – עמק החיות הקסום בע"מ).

כלומר, ניתן היה, מקריאה ראשונה, לחשוב כי הוראות סעיף 10 לפקודת הנזיקין לא חלה במקרים של פיצוי ללא הוכחת נזק; אלא שלצורך כך יש להדרש לשתי בעיות קלות: הראשונה היא פשוטה, והיא ששלל התביעות כאן מתבססות רק בעילה של לשון הרע, וגם אז טוענת כי עצם הפגיעה בשם הטוב היא הנזק שמזכה לפיצוי; כלומר, נוצר מבחן דו שלבי שאומר: ראשית, הוכח נא כי נגרם לך נזק לשמך הטוב, ולאחר מכן, תהא זכאי כתאגיד לפיצוי. זוהי גישה שמוציאה את המבחן המקורי מהקשרו, כאשר זה דרש כי יוכח נזק לשם הטוב, ועצם הוכחת הנזק דורשת ראיה חיצונית כלשהיא (עא 355/80 נתן אניסימוב בע"מ נ' מלון טירת בת שבע בע"מ).

הבעיה השניה היא שמלוא ההלכות הללו אין השפעה על עוולות שאינן לשון הרע: כלמר, הן התיקון לחוק לשון הרע שהוסיף את סעיף 7א המאפשר פיצוי בלשון הרע ללא הוכחת נזק והן חוק עוולות מסחריות הוחקו בשנת 1999; שניהם קובעים כי הפרת החוק היא עוולה בנזיקין וכי הוראות פקודת הנזיקין תחול עליהן (סעיף 7 לחוק איסור לשון הרע, סעיף 11 לחוק עוולות מסחריות). למרות זאת, לא הועלתה הטענה לגבי סעיף 10 באף אחד מפסקי הדין הנמצאים במאגר נבו, למרות שרוב התביעות לפי חוק עוולות מסחריות הן על ידי חברות בערבון מוגבל (ורק לדוגמא: תא (ת"א) 2051-04 ש. אנגל מהנדסים בע"מ נ' ירון קרני, תא (ת"א) 2960-00 Gianni Versace S.p.A נ' ורסצ'ה 83 בע"מ) וכך גם בענייני זכויות יוצרים (תא (ת"א) 2556-04 Burbank Animation Studios Pty Ltd נ' קלסיקלטת בע"מ, לדוגמא).

בחוק הגנת הפרטיות, מנגד, ישנה קביעה פוזיטיבית בסעיף 3 כי החוק לא חל על תאגידים. קביעה זו הביאה להלכות ברורות (רע"א 2940/10 גרפונט בע"מ ואח' נ' גיא פלג ואח', ע"א 7151-10-09 גרפונט בע"מ ואח' נ' גיא פלד) שקבעו כי החוק ברור דיו כדי לא לחול על תאגיד ולא נדרשו להתפלפלות כמו בעוולות לשון הרע. השבוע ניתנה החלטה נוספת, בת"א 17024-09-09 גל-על מוצרי שתיה בע"מ ואח' נ' תנה תעשיות (1991) בע"מ ואח' שלא רק הרחיבה את הסוגיה, אלא קבעה כי עוולות לפי חוק המחשבים שנספחות לחדירה לפרטיות גם הן אינן מזכות בפיצוי, ודחתה את היכולת של חברה שמחשביה נפרצו במסגרת פרשת הסוס הטרויאני לקבל פיצויים.

כך, ניתן לראות כי דווקא במקרים בהם אין הוראה ספציפית הקובעת כי החוק מוחרג, כמו בחוק זכויות יוצרים וחוק עוולות מסחריות, לא הועלתה הטענה כי לתאגיד אין יכולת לתבוע ללא הוכחת נזק; כאן דווקא קיימים סיכויים טובים יותר. אם בפרשת ביזנס דאטה נקבע כי נזק כולל גם פגיעה בשם הטוב כיוון שסעיף 2 לפקודה קובע פגיעה בשם הטוב כנזק, הרי שבמקרים בהם הופרה זכות יוצרים אין קביעה קונסטרוקטיבית כזו. לכן, היה נכון לראות כי בעשרות תובענות בזכויות יוצרים בהן התובעת היא תאגיד תועלה הטענה; אולם, לא כך.

ראוי שבית המשפט יתן את הדעת בנוגע לסעיף זה, ככל שהוא ברור, פעם אחת ויקבע הלכה ברורה לגבי מה נכנס בכנפי סעיף 10 ומה לא; אלא שהשאלה הופכת להיות מסובכת ככל שהסעיף פשוט: מהי מטרת הפיצוי ללא הוכחת נזק והאם מדובר בסעיף הרתעתי, עונשי או בסעיף שנועד לפצות על פגיעה שאינה ממונית.

7 תגובות ל-“על חמדנות, פיצוי ותאגידים: קצת על סעיף 10 לפקודת הנזיקין.

  1. סעיפי הפיצויים הסטטוריים בחוק עוולות מסחריות וחוק זכויות יוצרים, מייתרים את שלב ההוכחה של שיעור הנזק וכימותו כיוון שברי כי הנזק עצמו כבר ניגרם ולכן סעיף 10 לפקודת הניקין לא רלוונטי כלל לדיני הקניין רוחני שהופרו. עצם ההפרה מעידה על נזק . הקושי לכמת נזקי פגיעה בזכויות יוצרים, גניבת עין וכו, אינו מצדיק שלילת כל פיצוי כספי. לרוב מדובר בנזק הנמשך או יכול להימשך גם בעתיד, אם לא מונעים את המשך הפגיעה בצו מניעה למשל, הגורם לאובדן לקוחות והכנסה פוטנציאלית בסכומים אדירים שקשה עד בלתי אפשרי לאמוד אותם ואף הפיצוי הסטטוטורי לא יספיק. לפיכך, אין מקום לשקול כלל, לדעתי, לעשות שימוש בסעיף 10, אלא במקרים בהם לא הוכחה הפרה – שאז ממילא גם אין נזק, בין לתאגיד ובין לשאינו תאגיד. כל כוונת הסעיף היא למנוע פיצויים שאינם ממוניים כגון בגין פגיעה נפשית שאכן לא רלוונטית לתאגיד. בהפרה של זכות קניין רוחני הפגיעה היא קניינית והנגזרת לכך היא גם פגיעה ממונית.

  2. יריב,
    אני חושש שאתה טועה. כיוון שהן חוק עוולות מסחריות והן חוק זכויות יוצרים מחילים את פקודת הנזיקין.

    הפרת זכויות יוצרים, סימן מסחרי או מדגם לא מעידה על נזק אלא רק על הפרה.

    כיוון ששני החוקים מחילים את הוראות פקודת הנזיקין, הטיעון שלך כי הפרה היא נזק הוא טאוטולוגי, וסותר אפילו את הרציונאליזיציה בפסקי הדין שאימצו את הגישה של לאפשר פיצוי לתאגיד בלשון הרע: שם מדובר הן על חוק ספציפי והן על סעיף ספציפי בפקודת הנזיקין שמגדיר פגיעה בשם טוב כנזק.

  3. לחברת גל על יש הסטוריה ענפה של חמדנות, היא משווקת כימיכאלים כמינראלים כדורי סיליפוס המכילים עופרת וארסן. מופיע בפורומים שונים ע"י צרכנים מאוד מרוצים שרכשו כימיכאלים כמינראלים. ונכון להיום הם משוקים במסנן ההרדלס שלהם "אבני לשם" מבירור קצר הובהר כי אבני לשם הם פוספטים "כימיכאלים לטיפול במים" המכילים : סולפיאטים,פלואורידים, אנטימון, ארסן, קדיום, ברום, ציאניד, עופרת, כספית, ניקל, סלניום ועוד. במיוחד עופרת וארסן הם ממש מוצר ירוק מבית גל על ביחד עם ההרדלס המפורסם שלהם בעשרות מליוני שקלים בשנה.
    כך שאין כל חדש תחת השש ואין כל פגיעה "בשם הטוב" וטוב שהשופט קבע שזאת חמדנות במלים אחרות ראה את ההדגשות של השופט.

  4. מעניין. מוזר שבכלל עדיין מעלים את הטיעון של סע' 10 בהקשר סעיף 7.א לחוק איסור לשון הרע. אולי בקריאה ראשונה הם נדמים כמתנגשים, אבל זה כי הניסוח של סעיף 7 הנ"ל היה קצת לקוי מלכתחילה, ונאמר בו "ללא הוכחת נזק" במקום "ללא הוכחת נזק ממון". בכל אופן, נדמה לי שביהמ"ש העליון כבר הכריע בעניין הזה בפס"ד אמר נ' יוסף. שם הוא הכריז שבסעיף הנ"ל מדובר בפיצוי תרופתי על הנזק הלא רכושי (וגם הוסיף והצהיר שה"לא יעלה על 50,000" הוא בכלל המלצה על הרף התחתון בלבד… הרי לך ניסוח קלוקל).
    בנוסף, כל פגיעה בשם טוב היא נזק, מניה וביה, כי היא מופיעה בהגדרות "נזק" בפקודת הנזיקין. וחוצמזה, סעיף 1 לחוק איסור לשון הרע מחיל במפורש "אדם – יחיד או תאגיד".
    אם אכן מפרשים "ללא הוכחת נזק ממון", אז אין שום בעיה. לתאגיד נגרם נזק מעצם הפגיעה בשמו הטוב/ במוניטין, שמהווה נזק לפי סעיף ההגדרות בפקנ"ז. תאגיד רשאי לתבוע ללא הוכחת נזק ממון, פיצוי בגובה 50,000 ₪ (או יותר…), על עצם הנזק הנ"ל.

    כל זה ספציפית לגבי לשה"ר. בעניין חוקי זכויות יוצרים ועוולות מסחריות אני מסכימה שההצדקה לפרשנות הזו – פחות ברורה.

  5. גלית,
    אני חושש שהפרשנות של להחיל את הפרשנות "לרבות תאגיד" על סעיף 7א היא שגויה, והיא בכלל לא ראויה. כלומר, אכן: מדובר בחוק ספציפי, אלא שסעיף 7א קובע שהפיצוי ניתן על עוולה, ובכפוף להוראות פקודת הנזיקין.

    פקודת הנזיקין מאפשרת פיצוי, אלא שהיא לא מאפשרת פיצוי לתאגיד ללא שספג נזק (השאלה היא האם הוא יכול לקבל פיצוי ללא הוכחת נזק או לקבל את הפיצוי הסטטוטורי רק לאחר שהוכיח נזק היא אחרת). אלא שלצערי אני לא יכול לקרוא את סעיף 1 ו7א כמחריגים את סעיף 10 לפקודת הנזיקין.

    מה שמעניין הוא שהשאלה כלל לא הועלתה בזכויות יוצרים ועוולות מסחריות, ודווקא שם החוק עובד לטובת הנתבע; לכן, אני בספק אם במקרה הזה בית המשפט יוכל לפסוק כנגד הטענה. בכל הפעמים בהם אני העלתי את הטענה, התיק נסגר בפשרה (בין היתר בגלל הטענה, אבל לא רק; מצד שני, לא מדובר במספר שמציג מובהקות סטטיסטית).

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *