מועצת יש"ע מצליחה להראות לציבור שוב ושוב איך למרות שהיא צודקת והקרבן, עדיין אנחנו צריכים לשנוא אותה. הפעם, לאחר רצח שבוצע על ידי מחבלים והביא למוות של בני משפחה באיתמר, החליטה מועצת יש"ע לפרסם את תמונות הקרבנות בצורה פורנוגרפית ברשת (ואף זוכה לתמיכה ממשלתית). בהמשך, מועצת יש"ע מצליחה גם לא לרסן את פעיליה שמתחילים בפוגרומצ'יקים וממשיכה בדרישה לכופר בצורה של שימוש ברצח על מנת לקדם את הבניה בהתנחלויות. בעצם, הבעיה של מועצת יש"ע היא שהיא לא יודעת להפסיק. גם כאשר אבו-מאזן מגנה את הרצח וכל הצדדים לסכסוך בטוחים שהמתנחלים היו קרבן, מועצת יש"ע לא יודעת להפסיק וחייבת להמשיך, להשתמש בתמונות כדי לזעזע, להראות רע בעולם.
אלמלא הייתי ריאלי למחצה הייתי יכול לתמוך בתיאוריות קונספירציה בה מתנחלים רצחו את אחיהם על מנת לקדם בניה בהתנחלויות אחרי הקפאה ארוכה, הרי אצל ציבור שמקדש את הקרקע הרבה יותר מחיי אדם, מהם חמישה קורבנות ביחס לאלפי יחידות, ביחס להחזרה שלהם לצד של הקרבן במשחק.
אבל מדוע מועצת יש"ע התנהגה כך? מדוע יש לה את הצורך להסביר את עצמה באמצעות גופות ותמונות זוועה של הברבריות של הצד השני? ההסבר של מועצת יש"ע היה "זאת הדרך שבה נוהגים בעת מלחמה. במלחמה צריך להשיג תוצאות הסברתיות. אחת הדרכים היא לפרסם תמונות שמראות את החייתיות בה נוהגים המחבלים"; אולם, כאשר הצד השני משחק עם אותה תוצאה הסברתית, הרי שהוא מקדם תעמולה אנטישמית ואנטי ישראלית; כך, לדוגמא, ב2008 ראינו שפרסום של תמונות זוועה מעזה מעביר את הנארטיב לצד השני ולכן עצרנו את השימוש בהן. בעצם, הימין נוקט (שוב) באותה הטקטיקה שנוקטים המחבלים.
עצוב לי, עצוב לי שאני לא יכול לעמוד לצדה של מועצת יש"ע ואנשים מאיתמר ברגעים קשים אלה כיוון שעמידה לצדם תגרום לכך שאני אעמוד יחד עם קיצונים שמקדמים פוגרומים ושימוש בגופות לצרכי Hasbara.
—
אפילוג, או אפילו יותר מזה: בעצם, מבחינה משפטית עולה כאן סוגיה מעניינת על הזכות לפרטיות של אותם קרבנות והאם יכולה המשפחה בכלל לוותר על הזכות לפרטיות. במחקר של הכנסת משנת 2007 על הזכות לפרטיות של מת, נקבע כי "אי-אפשר להצביע על מגמה אחידה בשאלה אם ראוי להגן על פרטיותם של נפטרים" אלא שהשאלה של כבוד האדם, גם לאחר מותו, חייבת לבוא לידי דיון. האם יורשיהם של המשפחה הנרצחת יכולים בכלל לבוא ולאפשר (אם הם אפשרו) את השימוש בתמונות? ואם לא, האם יש לעזבון את הזכות לתבוע על פגיעה בפרטיות ולבקש את הסרת התמונות? אני מעריך שאלה שאלות שמעולם לא נשאלו כאן, וחבל.
הדמיון בין מועצת יש"ע לחמאס לא נגמר בשימוש בתמונות זוועה לצורכי הסברה.
שני הגופים הם לכאורה אופוזיציה (לפחות בגדה) ומנהלים יחסי אהבה-שנאה עם השלטון. לא משנה כמה החמאס/מועצת יש"ע יתעללו וישפילו את שליחי הרשות/צה"ל, הם בכל זאת יהיו חביבי השלטון ויזכו להטבות.
קשה לי עם האמירה שלך שמכיון שמועצת ישע עושה דברים כאלו או אחרים, זה אמור להשפיע על ההזדהות העמוקה שלנו והעמידה לצד בני עמינו באיתמר.
אני לא מצליח למצוא צידוק לוגי לזהות שיצרת ואני מקווה שכולנו נדע להתגבר על כשלים תחושתיים שכאלו ולכאוב את מכאוב הזולת ללא סייג גם כשמי שמתיימר לדברר אותו הינו שוטה.
יהונתן,
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4041801,00.html
ועכשיו אתה לא יכול להזדהות עם שום כאב של שום ישראלי?!
השמאל מדהים אותי בכל פעם מחדש.
התחלתי לכתוב דברים קשים אבל מחקתי. אין טעם לדבר אל אוזניים ערלות.
באמת אין טעם לדבר לאוזניים ערלות. אולי אפשר לשאול:
מועצת יש"ע היתה צריכה לבחור בין קריאה לנקמה, קריאה שלא לעשות כלום ולעבור לסדר היום, וקריאה לחזק את ציבור המתיישבים – שמרגישים כבר זמן רב כאזרחים סוג ג' – בשעתם הקשה. אם אתה נגד האפשרות השלישית – אתה בעד הראשונה, או השניה? או שיש ל-intellect שלך רעיון אחר?
דוד,
אני בעד לחזק את המתיישבים אבל אני לא חושב שלפרסם צילומים יחזק אותם. מה שיחזק אותם זה בעיקר לסייע באבטחת יישובים כדי לוודא שדברים כאלה לא יקרו שוב (וזה בלי לשאול האם ההתיישבות עצמה חוקית או לא, שכן אני לוקח אותה לצורך הויכוח כעובדה מוגמרת).
משפחת פוגל היא קרבן ואסור שדבר כזה יקרה שוב. להציג צילומי זוועה לא ימנע את זה.
התמונות הן ענין נפרד, הקדשת לו פוסט שלם, ובכל מקרה, גם מדינת ישראל החליטה לפרסם את התמונות.
אני הגבתי לדברים הבאים: "ממשיכה בדרישה לכופר בצורה של שימוש ברצח על מנת לקדם את הבניה בהתנחלויות. בעצם, הבעיה של מועצת יש"ע היא שהיא לא יודעת להפסיק. גם כאשר אבו-מאזן מגנה את הרצח וכל הצדדים לסכסוך בטוחים שהמתנחלים היו קרבן, מועצת יש"ע לא יודעת להפסיק וחייבת להמשיך… אלמלא הייתי ריאלי למחצה הייתי יכול לתמוך בתיאוריות קונספירציה בה מתנחלים רצחו את אחיהם על מנת לקדם בניה בהתנחלויות אחרי הקפאה ארוכה, הרי אצל ציבור שמקדש את הקרקע הרבה יותר מחיי אדם, מהם חמישה קורבנות ביחס לאלפי יחידות, ביחס להחזרה שלהם לצד של הקרבן במשחק.".
בנוסף, כעורך דין אתה אמור לדעת שקישור שמה של מועצת יש"ע עם פעולות תג מחיר אותן היא מגנה שוב ושוב, גובל בהוצאת דיבה. זה בערך כמו להאשים את עיריית תל אביב בכל הפשעים המבוצעים בתחומה.