רומן ברונפמן קורא הלילה לפליטי שינוי להצטרף לבחירה הדמוקרטית, ובמה העניין שונה מביילין שעבר למרצ לאחר שהפסיד בפריימריס בעבודה? דבר לא השתנה. מרגע שמפלגה אמרה את שלה, היא אמרה את שלה, וכמו שהמשכתי להלחם נגד ביילין בתוך מרצ, אני מאמין שהמטרה היא להשאר לפעמים בתוך המפלגה. יותר מזה, אם הם יפרשו ויעברו לבחירה הדמוקרטית, מה עוד יצא מזה? האם דמוקרטיה התממשה? האם יש מקום לכזה סוג של דמוקרטיה?

בעצם בישראל אין דמוקרטיה. כי מרכזי המפלגות משתחתים לאט לאט, וכשדם חדש זורם פנימה ומנסה לעשות את שעושה דור הותיקים הוא נראה פוחז. פריצקי הודח בזמנו משינוי כי ניסו לעשות לו תרגיל מסריח ולא הצליחו, ועם כל הכבוד, רחמי אליו. לעומת זאת, כשלוונטל הצליח (סוף סוף) להפיל את האוליגרכיה בשינוי, אז הוא נחשב מורד ועסקן קטן, או איך רשף חן קרא לו, ילד מגלומן מת"א. לוונטל אולי ילד מגלומן, אבל הוא ילד מגלומן שעושה. קל לי יותר להזדהות איתו מאשר כל אחד אחר, ואם ברונפמן היה מקשיב לעצתי, הוא היה מתאחד דווקא עם אנשי שינוי שמכירים בסדר יום אזרחי כמו לוונטל.

קונסטלציה של ברונפמן-גולדנבלט-לוונטל-גלאון-גילאון היתה מבחינתי המפלגה המושלמת, מפלגה שבאמת שמה את האדם במרכז, ולא את מרכז (המפלגה) באדם, מפלגה עם סדר יום אזרחי, כזו שיכולה לומר משהו אמיתי.

אבל זה לא יקרה, זהבה אמנם תובס בשבוע הבא, כנראה, על ידי עסקני ביילין והאישה הראשונה במרצ תהיה צביה גרינפלד, אילן גילאון, לצערי, לא יהיה בחמישיה הראשונה אלא שאול אריאלי, ואין מקום לתקווה כזו.

אין, ובאמת שלצערי, מפלגה הגונה שאני יכול להזדהות עימה כיום. מרצ הפכה להיות מפלגת מיעוט, במיוחד עם הססמאות שמקקינות אותה עוד יותר מאשר מה שהיתה פעם, שינוי הוכיחה שחברי הכנסת שלה לא ראויים, הליכוד הוא מעוז העסקנות. אולי בעצם כן עדיף להצביע למפלגה עם אידיאולוגיה, אפילו כשאתה לא מסכים איתה, מאשר לא להצביע כלל?

אתם יודעים מה, אולי צריך לקום ולהקים מפלגה שאפשר להצביע לה. אפילו אם המרחק האידיאולוגי גדול מדי. יש לי כבר משימה לשבוע הבא. אחרי הפריימריס במרצ נתחיל לדבר.