שירים של אחרים, או למה ג'סטין ביבר עדיין לא בכלא?

0.
אני כנראה האדם הראשון שישמח כשג'סטין ביבר יכנס לכלא. הנער המוסיקלי לכאורה עושה למוסיקה את מה שהממסד הקיצוני בדת היהודית עושה לאהבת הדת; הוא גורם לשצף פופוליזם בקרב בני נוער שגורם להקצנה ולתמיכה בססמאות ("מוות לערבים" מחד ו"בייבי בייבי ביייבי" מאידך). לכן, בצורה הומוריסטית ולקראת הופעתו פתחתי את עמוד הפייסבוק הפופולרי למחצה לתת את ג'סטין ביבר לחמאס תמורת גלעד שליט. אלא, שביבר ככל הנראה לא יגמור בכלא מהסיבות האלה, אך חקיקה חדשה בארצות הברית מאיימת על אנשים מוכשרים מעט מביבר במאסר.

1.
מז'אנר 'כוכב נולד' כולנו מכירים וסובלים; מדובר בשטף חובבנות בה אנשים שלא הצליחו כמוסיקאים בדרכים קונבנציונאליות, על ידי כתיבת מוסיקה ומלל, מנסים את מזלם בתחרות הצבעות עבור ביצועים שלהם לשירים של אחרים. עכשיו, בכל רגע נתון ולאו דווקא בטלויזיה המסחרית, יש מאות אלפי צעירים שעושים את אותו מעשה סדום במוסיקה, חלקם אפילו די מוכשרים, ומבצעים את שיריהם של אמנים אחרים. אותם אמנים, בתחילת דרכם או מתוך רצון להשפיע ולתת את פרשנותם ליצירות של אחרים, מעלים את השירים לאתרי סרטונים ומחכים שהעולם יצפה בהם.

2.
ברוב המקרים מדובר על פעולה שמחמיאה לבעלי זכויות היוצרים. אחד הדברים היפים בהערצה הוא פעילות של אוהדים לצורך חיזוק המותג. כשאמן משחזר אמן אחר הוא לא רק מכיר בו, מכיר בהשפעה של האמן, אלא מעביר מחווה לאמן השני שמודה לו על ההשפעה המכוננת או על הזכות שלו להנות ממנו. החוק, אבל, לא מכיר בזכות למחווה במיוחד.

3.
הרעיון לקמפיין "שחררו את ג'סטין ביבר" הוא כזה: בימים אלה מקודמת בארצות הברית חקיקה, מיותרת למדי, שתגדיר שיתוף של סרטון המכיל יצירה המוגנת בזכויות יוצרים כעבירה שבצידה חמש שנות מאסר; ביבר, בעצמו, התבטא כנגד החוק, מה שלא הפריע לעורכי דינו לפתוח באיום משפטי נגד הקמפיין על השימוש בשמו, בדרך אגב.

4.
העניין הוא שגם בישראל פרשנות יצירתית למדי של החוק יכולה לגרום למצב הזה. כיום, סעיף 61 לחוק זכויות יוצרים מגדיר עבירה פלילית שעונשה חמש שנים במקרים בהם אדם עוסק במכירה, השכרה או הפצה של עותק מפר. האלמנט של "עיסוק" הוא משמעותי כאן; המילה "עוסק" שכנראה יובאה מחוק עוולות מסחריות דורשת שהדבר יהיה עיסוק: כלומר שהמפיץ לא רק יעלה סתם את הסרטון לרשת, אלא גם זה יהיה עיסוקו. אלמנט החלפת הכסף כאן, כנראה, הוא הדבר החשוב.

5.
אלא, שאם נצא מפרזומפציה עקומה בה אתר כמו פליקס מתגמל את יוצרי התכנים על העלאת תכנים, אז במקרים כאלה יכול שיהיה שאותם יוצרי תכנים יהפכו, ברגע, להיות 'עוסקים'. במצב כזה, אנו יכולים לראות חוק ג'סטין ביבר מקומי. חוק שיגרום לכך שכל צעירה שתעלה קליפ בו היא מתאמנת לקראת כוכב נולד תמצא עצמה בכלא.

6.
אכן, יש חוקים שלא נראים לנו הגיוניים. חוקי זכויות היוצרים בעשרים השנים האחרונות התרחקו מהיוצרים ומחדוות היצירה; עכשיו, אם תשאלו עשרים הורים האם מותר להם להקליט את הילד שלהם שר שיר בהופעה של בית הספר ולשלוח לחברים את הסרטון, אף לא הורה אחד יחשוב שיש משהו רע בכך; אם תשאלו אותם מה לגבי זכויות יוצרים, הם יאמרו שאף אחד לא מרוויח כאן. אכן, יכול להיות שיש בעיה של הבנת החוק, ואפילו די בטוח בכך, אבל הבעיה היא לא באי הבנת החוק, אלא בהבנה שאף אם יש חוק כזה, הוא לא ממש צודק (ואולי כדאי לראות את דבריה של השופטת מיכל אגמון-גונן בבשא 11646/08 פרמייר ליג נ' פלוני).

7.
אז מה אפשר לעשות? קודם כל, גם היום אסור להעלות את אותם שירים לרשת, רק שהדבר לא מהווה עבירה פלילית אלא רק עוולה אזרחית. כן, ילד שמעלה סרטון ליוטיוב בו הוא מבצע גרסאת כיסוי לשלמה ארצי לא ימצא עצמו בכלא, אבל הוא כן חשוף לתביעה של עד 100,000 ש"ח בלי הוכחת נזק (לפי סעיף 56 לחוק זכויות יוצרים). אז כן, הורים צריכים לדאוג שהילדים אולי לא ילכו לכלא, אבל גם שלא יצטרכו לשלם פיצוי כל כך מיותר.

8.
האם ועד ההורים הארצי, כמי שמייצג את הנפגעים העיקריים מחקיקה כמו חוק זכויות יוצרים, יעשה משהו? הדבר סביר בערך כמו שג'סטין ביבר ימצא עצמו בכלא.

3 תגובות ל-“שירים של אחרים, או למה ג'סטין ביבר עדיין לא בכלא?

  1. שתי הערות:
    האחת, שאין קשר הכרחי בין הלחנה או תמלילנות לבין ביצוע. מעטים האנשים שמוכשרים במידה רבה בשלושה תחומים. לטובת כולנו עדיף שכל אמן יתמקד בתחום בו הוא חזק (ביצוע, כתיבה או הלחנה) ויעזר באחרים שטובים בפרמטרים האחרים כך שהתוצר הסופי (השיר) יצא נשכר. כמובן שיש סינגרסונגרייטרים שמצליחים לשלב, אבל זה בטח לא אומר שמי שמבצע שירים של אחרים הוא "חובבן". אריק איינשטיין, גידי גוב, חוה אלברשטיין, עפרה חזה – כולם מקצועיים בתחומם (ולפחות ברוב הקריירה שלהם התבססו על כתיבה של אחרים).
    השנייה, שבהתחשב בהיקף הכספים שמשלמים אתרים כמו "פליקס" למי שמעלה חומרים, סביר שבית המשפט לא יראה במעלי הקאוורים "עוסקים" כמובנם בחוק עוולות מסחריות. עד כמה שאני יודעת, מדובר במקבילה לדמי כיס, ולא גבוהים במיוחד.

  2. הערת עורך: למה לכתוב פרזומפציה כשאפשר לכתוב "הנחת יסוד" או "הנחת בסיס"? האין העברית הולמת די הצורך? אפשר גם לכתוב יותר מליצי למשל "אם חזקה עלינו, באופן עקום, כי אתר פליקס"…. מעולם לא שמעתי מישהו אומר או כותב פרזומפציה. קצת יומרני או שמא פרטנציוני….

  3. אניאני,
    פרזומפציה היא מונח משפטי שמדבר על חזקה; כלומר לא הנחת יסוד אלא דווקא משהו כמו הנחה ראייתית.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *