עידו שטרנברג כותב היום באתר NRG על כך שהוא, "שמאלן מניאק" לדבריו, החליט להצביע הפעם ביבי. בתור יושב-ראש התנועה להחזרת הבריטי שאתרה המפואר ירד מהרשת לא מזמן, אך ניתן להשיג עותק ממנו כאן, הייתי מצפה ממנו להכרזה אחרת. טענתו העיקרית היא שבגלל התמיכה בויתורים חד-צדדים הוא איבד את האמון בנפסדות השמאל.
במציאות כזו גם מי שחושב (כמוני) שצריך להיפרד מהשטחים, אמור להבין שאסור למסור אותם לחמאס; גם מי שסבור (כמוני) שהזמן בסכסוך הזה לא משחק לטובתנו, לא יכול לחשוב על עיתוי גרוע יותר לסיים אותו חד-צדדית.
אבל דווקא עכשיו – כשאפילו באירופה מתחילים להבין את האיום של האיסלאם הפונדלמנטליסטי – אולמרט, פרס וקדימה עומדים לתת לו מדינה בחצר האחורית שלנו. וכל זה חינם, אין כסף. בלי ויתור על זכות השיבה, בלי הכרה במדינת ישראל, בלי פירוק תשתיות הטרור, בלי מו"מ ואפילו בלי גמילה מהנטייה המעצבנת להצהיר בכל הזדמנות על כוונותיהם למחוק אותנו מהמפה.
טענתו נכונה, אך לא מחזיקה בעובדות ובמציאות. הרי, פרט לקדימה, שאף היא אינה מדברת רק על מהלכים חד-צדדים, הליכוד אכן מדבר על "יתנו – יקבלו" (כמובן שלא בצורת מצע, כי לא לליכוד ולא לקדימה מופיע מצע באתר) אלא הליכוד חותר להסדר קבע. כך גם עושה העבודה שדורשת זאת ואפילו מרצ שמתרפסת ומכריזה על חלוקת ירושלים בכל עת קוראת להסדר מדיני. לשם הדגמת האבסורד, אביא שלושה ציטוטים מבלי לייחס את האומר אלא בלינק בסופן. קראו והבינו.
… תפעל לחידוש משא ומתן מדיני שיתקיים תוך מאבק נחוש נגד האלימות והטרור, השלמת גדר הביטחון תוך שנה ושמירה על עליונותה של ישראל. במצב של קיפאון מדיני, ישראל תנקוט בצעדים עצמאיים שיבטיחו את האינטרסים הביטחוניים והמדיניים שלה.
למדיניות הנסיגה החד- צדדית ללא תמורה יש חלופה ברורה: מדיניות ההדדיות. מדיניות זו מתגמלת התנהגות אחראית לכיוון השלום ומענישה פעילות טרוריסטית המנוגדת לשלום.
…קוראת לפעול ליצירת תנאים שיאפשרו חידוש המשא ומתן בין ממשלת ישראל לבין יו"ר הרשות הפלסטינית והנציגים הנבחרים של העם הפלסטיני. תוצאות המו"מ יכובדו על ידי שני העמים לאחר הכרעה פנימית בדרך שיבחר כל עם.
בעצם, שלוש המפלגות שמקיפות את קדימה מדברות על הצורך בהסדר שלום. אין הרבה הבדל בדיאלקטיקה, אלא רק בפרקטיקה. שטרנברג, לדעתי, טועה. כל הפסקה של כיבוש היא מבורכת, הפסקה של כיבוש בהסכמה היא הדרך הנכונה. הסכם שלום יאפשר את התקדמות המדינות השוכנות זו לזו. שטרנברג מדבר על הדיסוננס הקוגניטיבי, אותו דיסוננס היה בעת שיוסי שריד הצביע נגד תקציב המדינה ב2005, אבל בעיקר היו קריאות בזמנו בהנהלת מרצ להתנגד להתנתקות כיוון שמדובר במהלך שפוגע באפשרות לשלום.
החתירה לשלום לא באה מעמדה נפסדת, אלא מתוך הבנה שרק באמצעות שלום ניתן להביא להסדר שאכן ימצה את טענות הצדדים; מהלכים חד צדדים ימנעו טובים במקרים בהם יוצאים מכל השטחים ולא משאירים התנחלויות כעצם בגרון. במקרה שלנו מדובר במצב בו יש עובדות בשטח. הוקמו התנחלויות שככל הנראה כבר לא יהיה ניתן לפנות, ובמצב כזה צריך להגיע להסדר, פיצוי הולם שינתן במסגרת הסדר מדיני. הפיצוי אינו בהכרח כספי ואינו בהכרח בחילופי אדמות, אלא יכול לבוא בהטבות סחר, ביצירת מקומות תעסוקה או בכל דרך אחרת. בכל מקרה, פיצוי הולם צריך לבוא על גושי ההתנחלויות שהפכו, לצערי, לעובדה מוגמרת בעקבות מדיניותו של שרון.
בכל מקרה, שטרנברג טועה ומטעה. אפילו ביבי לא מדבר במתכונת "יתנו-יקבלו" יותר, הוא מדבר במתכונת תבוסתנית של מי שהבין שהאידיאולוגיה שלו כשלה. בעוד ששטרנברג רוצה "מנהיג חזק" שיגן עליו מהחמאס, צריך לא מנהיג חזק, אלא מנהיג שיכול לשבת ולדבר, מנהיג רגיש ותבוני, שיודע לחייך, לכעוס ולהבהיר את הנקודות שלו. מנהיג שיכול, אולי, לשבת ולדבר בערבית עם החמאס ולא רק באנגלית אמריקאית. מנהיג שלא מתבייש בעצמו.
מיום ליום אני יותר חושב על כך שפרץ באמת מתאים להנהיג את ישראל.
לליכוד וקדימה דווקא מופיע מצע באתר, אם כי בשני המקרים מדובר במלל ארוך, משעמם וחסר פשר. (יצויין לטובה שסעיף איכות הסביבה של הליכוד הפתיע אותי באורכו, גם אם לא בתוכנו.)
אצל קדימה קוראים לזה "תוכנית פעולה" וזה מדבר לא רק על שטחים.
אצל הליכוד קוראים לזה מצע, אבל אולי לא ראית את זה בגלל שכשמסתכלים על זה בפיירפוקס לא רואים את הקישור בכלל.
אגב, שתי המפלגות היחידות שהאתר שלהן עובד כמו שצריך בפיירפוקס זה עלה ירוק והאיחוד הלאומי. האתר של תפנית עובד ככה-ככה (אחרי שצעקתי באימייל על ה-webmaster שלהם וגם על ישענר זאף). על ליכוד/עבודה/מרצ/קדימה אני לא הולך לבזבז את הזמן שלי – מגיע להם ולכל הבוחרים שלהם שהאתרים יהיו דפוקים.
א. באתר הליכוד ה"תכנית המדינית" והכלכלית הן העתקים של נאומים, ולא מצע.
ב. שלח קישור.
ג. קדימה נתנה תכנית פעולה מפורטת בערך כמו הפוסט הזה בבלוג. לא הרבה יותר מדי. מצע זה קובץ של 30 – 40 עמודים. מה שקדימה הציגה זה ססמאות ריקות.
מצע הליכוד נמצא כאן: http://www.likud.org.il/matzaa.asp
אם להאמין לתצוגת Print Preview של Internet Explorer, מדובר ב-55 עמודים.
אני לא מבטיח שהקישור זה יעבוד בפיירפוקס.
אני כן מבטיח שיהיה קשה למצוא שם תוכן ממשי.
ואכן, לקרוא למה שקדימה כותבים "מצע" זה עלבון לשכל, אבל זה לא מפריע למאות אלפי אנשים להצביע להם.
אבל האם לא מוטב שתעזוב את ההתעסקות בדינוזאורים האלה? למה שלא תתרכז בסיוע לעלה ירוק? אני רציני. לי יש אמנם את הסיבות שלי לא להצביע להם, אבל הייתי שמח לראות אותם בכנסת.
אני משום מה מסכים איתך בחלק מהדברים, אני רק לא משוכנע שעלה ירוק הם המפלגה שתכניס את רוח החופש לכנסת. הם יותר מדי חד-נושאיים.
ותודה על התיקון, הליכוד אכן נותן מצע מפורט, לא שאני מסכים איתו…
חץ ושינוי הן המפלגות הכי חד-נושאיות הפעם, באופן קיצוני והתאבדותי. שינוי מודל 2003 לא הייתה כזו. (גילוי נאות – הצבעתי להם אז.)
הירוקים הם מפלגה חד-נושאית. הליכוד היא מפלגה חד-נושאית (חמאס זה איכסה). לגבי קדימה בכלל קשה להחליט.
עלה ירוק היא לכאורה מפלגה חד-נושאית, אבל קבל את זה: שבעה מהחברים שלי אמרו לי, *בלי שאני בכלל העליתי את הנושא* שהם רוצים להצביע עלה ירוק. כולם בגילאי 20-30. שלושה מהם משתמשים, אבל ארבעת האחרים, למיטב ידיעתי, לא נוגעים בסמים ורוצים להצביע עלה ירוק בגלל נושאי איכות הסביבה וזכויות אדם. אדגיש זאת שוב: *אני לא העליתי את הנושא*. מדובר באנשים ממקומות שונים בארץ – פתח תקווה, חולון, שומרון, גליל. רק שניים מתוך השבעה תל-אביבים. לנתונים האלה אמנם אין תוקף מדעי-סטטיסטי-דמוגרפי, אבל נדמה לי שהם מדהימים כמו שהם. האם אנשי עלה ירוק מפנימים שבאשכרה יש אנשים מהעמך שממש קולטים שבאמת יש להם גם שאיפות אחרות?
והם גם מופיעים בתשדירים בטי-שירט ולא בחליפה.
וגם יש להם במצע סעיף שתומך בקוד פתוח. (האם גם מרצ יכולים להתגאות בסעיף כזה?)
קשה שלא לחבב אותם.
מאוד מרשים הידע שלך במצע שלהם. לגבי קוד פתוח, למרצ יש (לא שאני אצביע למרצ הפעם), הבעיה היא שהם חד-נושאיים. היתרון הוא שמדובר באנשים אמינים וישרים שעוד לא התלכלו. הבעיה בהכנסתם לכנסת היא שכיוון שהם לא מנוסים הם יתלכלכו מהר מדי (וזה אירוני).
קדימה היא חד-נושאית (שרון).
לחבב אני מחבב, השאלה לגבי ההצבעה היא אחרת לגמרי.