עובד, לא עבד. על התקשורת מול סגל ההוראה במסרים מיידיים
0.
כתבה שעלתה הבוקר ב"כלכליסט" מביאה עמדה שנראית על פניו קיצונית וחד-צדדית: יפה בן-דויד, מזכ"ל הסתדרות המורים, מבקשת לאסור על הורים לפנות אל המורים של ילדיהם ב-WhatsApp. משמע: כל תקשורת בין המורה להורה תהיה באמצעות המייל הארגוני. הדרישה מעוררת זעם אלא אם אתם מבינים את היסוד הברור: כאשר המורה מתקשר עם ההורה מהטלפון הפרטי שלו, בחשבון פרטי שלו, הוא לא נתון לפיקוח הארגוני. אי אפשר לבקש עותק מהחומרים, לנייד אותם, לארכב אותם כמו שצריך. לא סתם היועץ המשפטי לממשלה קבע לפני כמעט עשור שאי אפשר לגשת לתיבות אישיות של עובדי מדינה ב-WhatsApp בשם הגנה על פרטיות העובד. כלומר, אם המורה ישתמש באותו הטלפון, באותו החשבון, כדי לצור קשר גם עם ההורים וגם עם ארגון העובדים שלו, וגם עם הילד שלו, אזי במקרה של אירוע אבטחה, במקרה של תביעה, כל המידע הזה יהיה חשוף סתם.
1.
אבל זה לא רק עניין של אבטחה. כלומר, לי, בתור איש מידע, הכל הוא עניין של מידע. כלומר: למורה יש אינטרס משמעותי להפריד את המידע כי אי הפרדת המידע תגרור אחר כך סנקציות נגדו שיכולות לאפשר גם חיפוש בחומרים הפרטיים שלו (ראו, לדוגמא, חדל"ת 21631-10-25 גלובל אוטו מקס בע״מ ואח' נ' הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי ואח'). אבל לבן-דויד יש עוד כמה אינטרסים בתור מייצגת ארגון העובדים. קודם כל, הזכות להתנתק. אם אנחנו מסתכלים על חוקי העבודה במקומות מודרניים, הרי שלעובד יש את הזכות לנתק את הציוד האלקטרוני שלו אחרי שעות העבודה ולקבל את זמן הפנאי שלו. כלומר, זה עובד ולא עבד. בפורטוגל, לדוגמא, לעובד יש זכות להתנתק אחר שעות העבודה ולמעסיק אסור לדרוש שהעובד יהיה מחובר. במקרים מסוימים יש ממש איסור וקנס על שליחת הודעות לעובד אחר שעות העבודה. ומדוע? כי המורה סיים את עבודתו בשעה 16:00, הגיע הביתה, מתערנן, צובר אנרגיה למחר. אם יבקשו ממנו לעבוד אחרי שעות העבודה הוא צריך לקבל על כך כסף.
2.
אבל הזכות להתנתק היא דבר אחד. השאלה היא כמה זה רע לצור קשר עם מורה ב-WhatsApp ולמה יש בכך פסול. יש לי לא מעט נימוקים נגד. העיקרי שבינהם הוא חוסר ההפרדה בין האישי למקצועי, אבל גם חוסר היכולת לנהל תיעוד לאורך זמן (מורה שעוזב לא חייב ולא יכול להעביר את ההיסטוריה), העדר פיקוח של הארגון (איך מוודאים שמורה וילד לא מתכתבים על נושאים שלא קשורים ללימודים ועוברים למערכת יחסים רומנטית), העדר שליטה במערכות, ואבדן של הסמכות. הדרישה ממורה לענות להודעות שהוא יקבל מחוץ לשעות העבודה גם יוצרת מורה חרדתי(ת), יוצרת דרישה למיידיות ("למה לא ענית לי") ומאבדת את הטון הפורמלי בתכתובת.
3.
בן-דויד צודקת כאן. אני יודע שקל לצאת נגדה. הורה חזר הביתה וראה ילד בוכה. הוא רוצה להבין מה קרה בבית הספר. את התמיכה של חברת התקשורת, של חברת הפיננסים, של קופת החולים, העבירו לWhatsApp (שוב, בצורה רשלנית בדרך כלל), למה את "חברת החינוך" הוא לא יכול להטריד באותה הצורה? ובכן, התשובה היא שכל עוד "חברת החינוך" לא תפעיל מערכת מרכזית ותתן למורים טלפון ייעודי לפניות, כל עוד היא לא תפתח מערכת שעוקבת ומנהלת את התקשורת ומחזיקה ארכיון, הרי שלא מדובר על אותו המוצר. הוא לא שולח הודעת WhatsApp לטלפון האישי של מנהל הבנק עם בקשה להעברה. במקרה הטוב הוא שולח הודעה לבוט שמתממשק עם מערכות ארגוניות. העובדה שהרגילו אותנו לזה היא הפסול, לא ההפך.