משה כחלון הוא כנראה השר הטוב ביותר בממשלה; הוא קידם את פתיחת שוק התקשורת וגרם לכך שכל אחד מאיתנו חסך בסוף החודש מאות שקלים. רק הניוד שלי לפני כחודש לגולן טלקום חסך לי כאלף וחמש מאות שקלים בשנה. הבעיה היא, שלפעמים כחלון נשבה בקסם שלו, ומפריט שלא לצורך, ובמקום לעודד את התחרות (שהוא בדרך כלל עושה) דווקא מסנדל אותה. המקרה הפעם הוא של עידן+; למי שלא מכיר (וחבל שהוא לא מכיר), מאפשר קליטה של מספר רב של ערוצים בצורה חינמית על ידי שידור דיגיטלי. בסופו של דבר, ערוצים אלה הינם ערוצי הברואדקאסט ומכילים כמעט את כל תכניות הדגל, השידור הציבורי וכמה ערוצים ייעודיים.

השבוע, כך נאמר, החליט כחלון כי את השידור הציבורי הזה יש להפריט, ותחת מסווה של פתיחת השוק לתחרות, הוא מעוניין להוציא מכרז שיקבע את זהות המפעיל (וכבר פרטנר הודיעה שתתמודד). כעת, זו הפרטה מהסוג הגרוע ביותר. מדוע? כי בהתחשב בכך ששידורי עידן+ הינם חינמיים, וכל אחד יכול לרכוש בזול ממיר דיגיטלי ולחבר לטלויזיה, הרי שההפרטה לא עומדת להשפיע על המקלטים, אלא על המשדרים. הדבר אומר, בסופו של דבר, שיהיה רק גורם אחד שיורשה לשדר בטכנולוגיה הזו, במקום עשרות שיכולים לשדר בחינם, על האינטרנט.

זו בדיוק הבעיה. כחלון היה יכול להגיד כזה דבר: כל מי שרוצה יכול לבנות קופסא שתשדר את ערוצי עידן+ ולשדר עוד כמה ערוצים בלי רגולציה, באמצעות האינטרנט (ראו כאן) ללא כל הגבלה. במצב כזה לא היה לנו עוד ספק אחד של שירותי עידן+ אלא עשרות; כל שכונה היתה יכולה לבנות את הטלויזיה הקהילתית שלה, לשדר ערוצים, לתת למכולת השכונתית למכור שטח פרסום, ולספק את התוכן בצורה הטובה ביותר.

הפתרון של כחלון יביא אולי להפחתה קטנה במחיר הטלויזיה. ספקית השידורים שתזכה באמת תביא להורדת מחירים קלה של כמה עשרות אחוזים, אבל לא למצב שבו המחיר נופל לאפס. דווקא כאן, במקום להפריט את השידור הוא היה צריך ללכת על שיטת הפתיחה: כל אחד יכול לשדר בעידן+, השידור הוא בחינם וחופשי, ללא הגבלות, עם תוכן שיווקי, עם ערוצי פרימיום, אבל בלי דבר אחד: בלי התערבות של הממשלה. הממשלה מספקת את הבסיס, את השידור הציבורי, ועליו כל אחד יכול לבנות את החבילה שלו ולמכור.

עצוב, אבל ההפרטה הזו עשויה להיות בדיוק מה שיפיל את כחלון.