אתנחתא מענייני הצנזורה מובילה אותי להסביר את המשבר הנוכחי במשק ובכלל בשוק המניות באמצעות ראיה משפטית מאוד של הנושא דווקא מבלי להתייחס כמעט לדיני חברות ולדיני ניירות ערך, אלא להסתכל על הגישה החוזית והכלכלית כאן כדי להסביר עד כמה מגוחך להסתכל על המשבר הזה ולהגיד שיש לו השפעה, ולו אזוטרית ביותר, על המצב במשק. כפי שאני אנסה להסביר, המשק עצמו וההאדרה העצמית של ענף במשק שבעצם אינו מייצר דבר אלא רק סוחר במטבע הביאה את הקריסה של הבועה האמיתית: זו שמאמינה שכסף הוא סחורה ולא פיקציה.
אני אתחיל מהנחת היסוד הבסיסית ביותר: מטבע הוא מוסכמה (פיקציה) שנועדה לקבע סחירות במשק. נקח, לשם הדוגמא, את ראובן ושמעון: ראובן מגדל בננות ושמעון מגדל בטטות, לכל אחד מהם יש אדמה כלשהיא בה גדלים (דרך טבע) גידולים.שמעון מעוניין בבננות של ראובן וראובן מעוניין בבטטות של שמעון, לכן הגיעו למוסכמת סחר חליפין: כיוון שהבננות מניבות תפוקה יותר גדולה ובעבודה פחותה על ידי ראובן, החליטו שעל כל קילוגרם בטטות ששמעון יספק לראובן, ראובן יספק לשמעון שני קילוגרם בננות.
במשך שנים סחרו כך השניים תחת סחר חליפין, אולם כעבור זמן מה נכנס שחקן נוסף למשק: לוי. לוי גידל חיטה, אך היה מעוניין גם בבננות (ולא בבטטות). מצד שני, הן שמעון והן ראובן היו מעוניינים בחיטה. ראובן נתן ללוי ק"ג בננות עבור כל ק"ג חיטה. שמעון, מאידך, שהיה מעוניין בחיטה היה צריך לסחור קודם כל עם ראובן, לקבל ממנו ק"ג בננות ורק לאחר מכן להמיר את אותן בננות עבור חיטה.
לכן, כאשר החליטו השלושה להתאגד, הם קיבעו מטבע ששוויו כשוויו המשקל של ק"ג חיטה, ובין הצדדים המסחר יבוצע במטבעות ולא במוצרים
בקיץ אחד ארבה תקף את שדה החיטה של לוי וגרם ללוי להוצאות גדולות יותר, זה היה צריך לפנות ליצרן של חומרי הדברה ולרכוש ממנו חומרי הדברה. כתוצאה מכך, עלה מחיר החיטה לשני שקלים לק"ג; מחירי הבטטות והבננות נותרו קבועים לעומת זאת.
עקב העליה במחירי החיטה, רצו הן שמעון והן ראובן לשמור על רמת חייהם והחליטו, בצורה חד-צדדית, להעלות את המחיר בו הם מוכנים למכור את הבננות והבטטות. אותה העלאה התאפשרה כיוון שמלבדם איש לא ייצר בננות ובטטות.
כעת, לקוחותיהם האחרים של שמעון, ראובן ולוי היו צריכים להמציא משאבים רבים יותר, ועד שאלו השיגו משאבים אלו הם חשו בבעיה. לכן, נכנס למשק שמואל. שמואל היה בן למשפחה אמידה ויצא מנקודת הנחה נוספת: כסף, תאמינו או לא, הוא גם סחורה. למרות ששקל הוא שקל, ניתן למכור אותו לעיתים ביותר לאנשים במצוקה: שמואל הציע לאנשים שחיו בדוחק הצעה מפתה: בואו וקחו ממני כסף לפי צרכיכם והחזירו לי אותו בעוד שנה, לאחר שתצליחו להחזיר את השקעתכם. אולם, נקודה אחת הבהיר שמואל: אם היום לקחתם ממני עשרה שקלים, בעוד שנה תשלמו אחד-עשר שקלים.
שמואל ידע כי לא כל הלווים יוכלו להחזיר את הלוואתם, ולכן ביקש אחד-עשר שקלים על מנת לתת עשרה שקלים: השקל הנוסף נועד לשקלל את התוחלת הממוצעת של השחיקה בערך הכסף כמו גם את התוחלת של אי החזרת ההלוואה, שכן זה ידע שאחד מכל עשרים אנשים לא יוכל להשיב את כל הכסף שנטל.
כעת, כשהבין שמואל שגם כסף הוא סחורה, הוא החל לסחור בכסף. שמואל רכש מאנשים שקל בשקל וחמש אגורות ומכר אותו בשקל ועשר אגורות. את חמש האגורות שעשה השקיע בלגייס שקלים נוספים כדי להגדיל את המחזור שלו.
הבעיה התחילה כאשר הלווים הבינו בעצם שאם הם לוקחים הלוואה על מנת להפיק מוצרים, הם חייבים לתמחר זאת במחיר הסופי של המוצר: אם ק"ג חיטה עלה שני שקלים כאשר מבוצע ללא הלוואה, כעת ההלוואה העלתה את עלותו לשני שקלים וארבעים אגורות. העליה במחיר גרמה לכך שיותר אנשים נדרשו לקחת יותר הלוואות, ורכיב יותר ויותר גבוה של מחירי המוצרים הפך להיות חלק ממחיר ההלוואה.
מנגד, ההון שהצטבר אצל שמואל הופנה להעסקת עובדים שיוכלו לטפל בעשרות הפונים לקבלת הלוואה, שמואל שילם משכורות לעובדים רבים מצד אחד, כשכל אחד מעובדים אלו יכל כעת לצרוך יותר מסחורה שניתנה על ידי הלווים.
לבסוף, כשפעילותו של שמואל היתה גדולה מספיק, זה החליט כי הוא יכול לחלוק את הפעילות עם רבים אחרים: הוא הציע לאנשים לרכוש חלק מזערי מהפעילות בצורה של השתתפות ברווחים. הוא מכר מניה בחברה שלו עבור שקל אחד, כשהוא הבטיח לחלק עבור כל מניה אחוז מרווחיו בסוף השנה. אחרי מספר שנים הרוכשים הבינו שגם אותה מניה היא עניין סחיר: הם יכלו למכור מניה שרכשו בשקל אפילו בשקל וחצי, כיוון ששמואל חילק שלושים אגורות למניה בכל שנה, מה שאמר שהם יכלו ללוות שלושה שקלים משמואל ולרכוש מניות בשווי שלושה שקלים, תוך שאת הריבית על ההלוואה הם משיבים ואף שומרים כסף בצד.
מכירת המניות של שמואל גרמה לבעלי עסקים רבים להחליט כי גם הם רוצים למכור את מניותיהם לציבור. יום אחד קם יותם והחליט כי הוא יפתח "שוק מניות" בו הוא יאפשר לבעלי עסקים למכור את מניותיהם באותו שוק, והוא יוכל לעקוב אחרי העסקאות. יותם גבה מכל בעל עסק שמכר את מניותיו בשוק סכום מזערי, אולם אותו סכום הספיק לפרנסתו של יותם. בעלי העסקים, מנגד, היו צריכים לגלגל את מחיר המסחר בשוק על עלויות המוצרים ואלו התייקרו במעט.
לאחר שיותם ראה כי טוב, החל להבין שלא רק כסף הוא סחורה, ולא רק שמניות הן סחורה, אלא גם מדדים על מניות: יותם, בפועל, התחיל למכור חוזים לרכישת מניות בעתיד. לפי אותם חוזים, לדוגמא, שמעון היה מתחייב לרכוש מראובן ק"ג בטטות בעוד כשנה במחיר מסוים שגבוה במעט ממחיר הבטטות כיום, תוך שהוא לוקח את הסיכון שמחיר הבטטות ירד וראובן לוקח את הסיכון כי המחיר יעלה משמעותית. אותו כלי הפך להיות פופולרי במיוחד עד שהגיעו מספר אנשים והחלו לסחור בו.
גב' כהן הגיעה יום אחד לשוק המניות וביקשה מיותם בקשה: לה היו מספר חסכונות ששמרה בצד, והיא רצתה לדעת אם יותם (או מי מטעמו) יוכל להשקיע את אותם חסכונות ולהניב לה כסף נוסף. יותם, שהכיר את כל רזי התעשיה, היה בטוח שהוא יוכל להפוך את עשרה השקלים של גב' כהן לחמישה עשר שקלים במהרה, ועל כן הקים לה קרן השקעות. אותה קרן קנתה חוזים עתידיים על חיטה, על הלוואות של לקוחותיו של שמואל ועל מדד הברזל.
השאלה שכולם שאלו היתה "מאיפה נוצר הכסף הנוסף של גברת כהן?". האם הכסף נוצר עקב עליית שווי המניות שלה או שהוא באמת כסף אמיתי שנובע מייצור מוגבר?
בעצם, גב' כהן אמרה, לא נוצרים פה כספים חדשים. התעשייה שהסתובבה סביב שוק המניות, ההלוואות וכל התעשיה שסוחרת בכסף ובמניות כאילו היו סחורות אמיתיות מבוססת על הנחות שקובעות מסחר פיקטיבי. החסכון של הגב' כהן, שכעת שווה יותר במונחים אבסולוטיים, לא הגדיל את כמות הקמח בעולם או את כמות המוצרים, הוא רק יצר כסף. וכיצד כסף יכול להווצר אלמלא נוצרות סחורות נוספות?
לכן, אולי באמצעות משל והפשטה, ניתן להבין מדוע קריסה של מטבעות ושל מי שסוחר בהן היא מעשה טבעי לחלוטין (כמו גם ספקולציה בשווקים): הכסף הזה לעולם לא היה קיים. אין "תעשיית פיננסים" או "תעשיית בנקאות" אלא מדובר בפיקציה שהיא כלי להשגת כסף כסחורה. כסף הוא לא סחורה, הוא מוסכמה וכל עוד לא יתייחסו אליו כאל כזה הערך שלו יעלם. מתישהוא הטכנולוגיה תייתר את משמעות הכסף כיוון שעלויות הייצור של כל מוצר יפחתו לאפס וניתן יהיה לשכפל אותו מבלי להזקק לאמצעים אחרים, לכן, כדי שהמשק יוכל לשרוד, הוא חייב להפטר מתעשיית הפיננסים.
בפעם הבאה:
למה מחירי נדל"ן הם גם פיקציה.
ראית פעם STAR TREK ?
הכלכלה שם שונה,
ב"פדרצית הכוכבים" אין כסף – עובדים כדי לשפר את אנושות.
לחלחלה, גם בסטאר טרק הם ירדו מזה אחרי זמן מה. אפשר לראות שבDS9 הבר של קווארק בהחלט מהווה מקור הכנסה נאה בשבילו ויש לא מעט מקרים של סחר מכר בסדרה.
לאורי צציק – דיברתי על הפדרציה
תחנת החלל DS9 לא שייכת לפדרציה, היא שייכת לבייג'ור
הפדרציה עזרה לבייג'ור להתבסס לאחר שהכיבוש הקרדסי הסתיים(אני מאמין שעזרה חינמית ).
רק בסוף הסדרה בייג'ור התקבלה לפדרציה.
כלכלת הפדרציה לא מבוססת על כסף – מבוססת על "לשפר את האנושות"
רעיון החינמיות מבית היוצר של חברת הסרטים פרמאונט
רשומה חשובה מאוד, שאולי תבהיר לאנשים מהו באמת כסף.
אגב, מומלץ בחום הסרט "Money As Debt" שמסביר גם הוא את אותה הנקודה (אם כי מתמקד יותר בבנקים ובאיך שהם יוצרים כסף):
http://video.google.com/videoplay?docid=-9050474362583451279&pr=goog-sl
תומר – גנבת לי את ההמלצה. הסרט מחכים ביותר ומאיר עיניים, למרות כמה קטעי אנימציה חובבניים משהו.
בהה,גם אני רציתי להראות אותו…:-)
בכל מקרה עד שיהיו לנו רפליקטורים ראויים לשמם,לא כמו אלו שמייצרים בסין,כסף ימשיך להביא לאנשים כסף.
דבר איתי עוד 600 שנה.
תודה על ההסבר המעולה.
א. ראו את הפיילוט של הדור הבא – ד"ר קראשר קונה בד מרוכל בפארפוינט (לא חברים בפדרציה), ואומרת לו לחייב את החשבון שלה בספינה. כלומר יש לפדרציה כלי פיננסי למסחר עם לא-חברים.
ב. הכלכלה של מב"כ אכן דומה לרעיון של קוד פתוח – אנשים עושים דברים לא על מנת להרוויח כסף מזה, אלא כדי להועיל לחברה.
אני שמח לראות שיש בעולמנו היום כאלה העושים זאת.
What a great post. Wish more people would read and learn
יונתן: יש לי בעיה עם הטענה שלך. הכל בערך נכון, כמובן, אבל הטענה ש"כסף הוא מוסכמה" היא מתומצתת כל כך שהיא נהיית שגויה ומטעה, קצת כמו עקרון "אם תאמין זה יקרה" של שרי אריסון. נכון בפנים, מטעה בחוץ.
כל עוד יש ממשלות שמחוקקות חוקים, יש כסף והוא לא פיקציה. ניתן לחשוב על כסף כמכשיר של המדינה (זו נקודת מבט שגויה, אבל היא מבהירה למה כסף אינו רק "מוסכמה"). כסף הוא מוסכמה בערף כמו שחוקי המדינה הם מוסכמה. כלומר, בעולם שלנו, כסף אינו מוסכמה ויש לו משמעות.
כל עוד כולם מאמינים בכסף, אז הוא מוחשי ומועיל בדיוק כמו בננות. ובכך, מה שונה כסף מ, נניח, זהב טהור? באותה מידה היית יכול לטעון שזהב הוא "מוסכמה".
ואחרי שאמרתי את זה, אודה לך על הפוסט, שהוא מאד חשוב, ומציג פן של האמת שנוטים להתעלם ממנו.
אלעד,
אני מסכים איתך שזו פשטנות יתר בכוונה ושההתעלמות מהמדינה היתה בכוונה. אבל גם זהב טהור הוא מוסכמה כשאתה לא הופך אותו לשימוש עבור בני האדם (בניגוד, נניח, לנפט) ולכן הכסף עצמו אינו יצרני.
לכסף יש משמעות כאשר הוא עובד לסחר חליפין, לא כשהוא עובד כמוצר בעצמו להערכתי, במיוחד כי הוא מזין תעשיה שלמה סביב הכסף כשאין לה באמת תרומה למשק.
> כשאין לה באמת תרומה למשק.
תלוי למה אתה קורא "באמת תרומה למשק". לעבודות יזומות יש תרומה למשק, והן ידועות ביכולת שלהן להוציא משק ממיתון, או להוות גורם מאזן חברתית. אפשר להסתכל על תעשיית הפיננסים כעל סוג של עבודות יזומות.
כי בינינו, כמה עובדים יצרניים כבר צריך בימינו? מעט מאד. אפשר היה לתת לכולם לעבוד רק ארבע שעות ביום (ראה "בשבח הבטלה" של ראסל), [סרקזם] אבל אז לאנשים היה יותר מדי זמן לחשוב ולערער את יציבות הממשל הנאור. [/סרקזם]
אלעד,
קודם כל אני (שוב) שמח שמישהו מתווכח איתי.
להבדיל מעבודות יזומות שמגדילות את הרווחה ומספקות (מה לעשות) גם שירותים ציבוריים, כל התעסוקה סביב "תעשיית" הכסף מדברת על גלגול העלויות שוב על האזרח באמצעים לא הגיוניים. כלומר, כאשר חלק ניכר מהמשכורות במשק משולמות לגורמים שאינם יצרניים, עדיף שלא יחזיקו את הגורמים הנ"ל.
וכן, הייתי מעדיף שבוע עבודה של ארבע שעות בו כל אחד מהאזרחים מספק רווחה לעצמו על מקום בו אנשים עובדים לפעמים 18 שעות ביום (ובתעשיה ההיא זה כך) על מנת להזיז כסף מכיס א' לכיס ב' ולגזור קופון.
יונתן,
אתה מתאר מצב של אינפלציה ומשווה אותו למצב של פיחות בערך מטבע ושני אלו שונים. אז לגבי אינפלציה, זו לא תתרחש אם לא לא יודפס כסף ומכאן שבמשק הכסף לא יאבד את ערכו.
לגבי "תעשיית הפיננסית", זו התחילה ממצב פשוט אותו אתאר גם כמשל. נאמר שלי יש 100 שקלים ולך 0, שנינו רוצים לקנות חולצה חדשה. אתה משכנע אותי שאתה תקנה חולצה היום ואני בעוד שנה כשתחזיר לי את הכסף. אני אומר לך כיוון שלעובדה שאני מחכה שנה לרכישת החולצה יש עלות שתצטרך להחזיר לי יותר.
המקרה הזה מתאר את שוק ההלוואות הכולל גם מניות לצורך העניין, שהן מונפקות למטרת גיוס כסף. העלייה או הירידה נוצרת מביקוש כמובן. הסיכון בהשקעה במניות קיים אך במה הוא שונה מהסיכון בפתיחת עסק חדש שיניב רווח או הפסד?
תמיד לשירותך. :)
אני מסכים לגבי ההבדל בין עבודות יזומות לתעשיית הפיננסים.
אז המסקנה היא בעצם שתעשיית הפיננסים היא הגרסה של הקפיטליזם לעבודות יזומות. ובאופן טיפוסי לקפיטליזם, כל הנקודה מתפספסת: במקום שההמונים יעבדו כדי לספק רווחה לעצמם ולאחרים, הכלכליסטים הורסים את החיים של עצמם ושלנו, ומתעשרים מעסקי אויר. יש באבחנה הזאת הרבה חן. (אם לא נתקן את העולם, לפחות ניהנה מהאירוניה).
יברך אותך אלוהים, היד הנעלמה.
איציק,
זו בדיוק הבעיה: אם אנחנו מדברים על כסף בתור סחורה, אז אתה מתחיל לצור ספקולציות על שווי המטבע.
אלעד,
תעשיית הפיננסים היא לא יזומה כי היא לא יוצרת הון עודף, בניגוד לעבודות יזומות.
יהונתן,
מה זה הון עודף? (גיגלתי ומצאתי רק את זה: http://www.ybook.co.il/lexicons/econ/glossary/g_672.asp ). למה עבודות יזומות יוצרות הון עודף?
עבודות יזומות יכולות לצור מצב בו לדוגמא למדינה (ולא ליישות כלשהיא) תהיה פתאום תפוקה גדולה יותר, נניח אם בניה של כביש תוביל לכך שמחירי הגזר וייוצר יותר גזר, וכך הרווחה תגבר (בתחום החברות במצב כזה מחלקים דיוידנד, במקרה שלנו פשוט זה אומר שיש יותר רווחה).
לא נכון! הכסף שנכנס למערכת מאפשר פעילות מוגברת! כך למשל כסף שנכנס לבנק (שמואל) בדרך של הנפקת מניות משמש אותו להגדלת פעילותו העסקית (הלוואות), וכסף שמלווה הבנק לצרכנים מאפשר הגדלת הצריכה, והשקעות במפעלי יצור.
הבורסה איננה משחק סכום אפס!!
אורי,
כאן הטעות שלך: הגדלת הצריכה והגדלת הפעילות של הבנק לא מביאה להגדלת ההון. אם אם אנשים יקבלו אשראי ויפעלו עם יותר פעילויות פיננסיות, זה לא אומר שהכסף לא יאבד מערכו ושהמחירים לא יעלו כתוצאה מהפיקציה הזו. אם אתה ממציא כסף חדש, כדאי מאוד שתמציא גם סחורות ששוות יותר מאותו כסף שהמצאת.
יהונתן,
תודה לך על המאמר המעולה.
ארוך, אך לא מתיש, ואפילו מאוד מעניין.
דותן
http://www.zeitgeistmovie.com/
http://zday99.tk/
אני לא עילג, אני יודע אנגלית. (אגב, התרגום הרישמי, בעברית בגוגל וידאו, די הפוך ולפעמים קצת ב- Delay ולהיפך)
שנה טובה.
מתנצל שרק עכשיו הגעתי לכאן, כי זה (הדברים שכתבת) חלק ב' חלק א' נמצא כאן – http://www.shavim.org.il/articles/yomyom/071225_harpaz.htm
עלויות הייצור ירדו לאפס? אתה מתכוון שגם המשכורות ירדו לאפס? ולא מפריע לך שאתה סותר את חוקי הפיזיקה? אתה בכלל מבין בשביל מה נוצרה תעשיית הפיננסים מלכתחילה? איך יזמים יוכלו לגייס כספים בעולם שבו לא קיימת תעשיית פיננסיים?
אורי
אני לא מתכוון לעלויות העבודה האנושית, בתעשייה עלויות השכר הן חלק קטן מאוד מהייצור שרובו אוטמטי.
כפי שאמרת אני מבין מדוע נוצרו המערכות הפיננסיות אלה שהסיבה המקורית כבר איננה נוכחת מזה שנים ורובו של המגזר הזה (זאת לא תעשייה) עוסק בהימורים על חשבון 99.9% מאזרחי העולם.
אכן יש למצוא דרכים לגיוס כסף לצורך השקעה בכלכלה אמיתי, אבל יש לדאוג כל הזמן שהמערכת לא תנוצל לעיסקי אויר ומידי פעם לתקן אותה בהתאם.