אולי הדבר היחיד המעודד מדו"ח על"ם על מצב הנוער הוא האינטרנט. לא הקלות של שימוש בפוסטינור, לא הגידול בשימוש באלכוהול אלא דווקא האינטרנט. לפי על"ם, 95% ממקרי ההשפלה וההטרדה באינטרנט בוצעו על ידי מכרים או חברים קרובים. בעצם, זה מעמיד את ההפחדה הקלאסי נגד האינטרנט במגננה: לא עוד הפחדה נגד זרים ונסיונות צנזורה, אלא ברור לכולם את מה שהסטטיסטיקה כבר יודעת, רוב האלימות, בין אם ברשת או בין אם בעולם האמיתי, מבוצעת על ידי הקרובים אלינו. אולי כעת, כל מיני נסיונות לצנזר את האינטרנט יוכלו להבין שבריונות ברשת אינה בדיוק ניתנת לסינון על ידי חקיקה, אלא יש לעבוד במישור החינוך.
גם בעיית האלכוהול שהדו"ח מצביע עליה אינה חדשה. והצעת חוק רישוי עסקים (תיקון – הגבלת מכירת משקאות משכרים), התש"ע–2009 של ח"כ חיים כ"ץ היא רק דוגמא אחת לכמה המצב עגום; הרי שלמרות שקיים איסור על מכירת משקאות לקטינים, וכן על נהיגה בשכרות, הרי שאיסורים אלה אינם נאכפים, ומציעים כעת להפוך את האיסור הזה לpre-crime (וראו את דעתו של ח"כ אורי אורבך על הנושא). ההצעות האלו כנראה יקדמו גם חקיקה נגד גלולת "הפלא" פוסטינור, כיוון שבעקבותה ילדים מקיימים יחסי מין לא מוגנים.
איפה אורבך דיבר על precrime?
בלי קשר לעמדה שהצגת.
לא שאני טוען לאי עמיתות הנתונים… אבל צריך לזכור שעמותת על"מ היא בעלת אינטרס להציג תמונה שחורה (כמו כל ארגון שהכנסותיו תלויות בדעת הקהל) וכך בעצם להצדיק את קיומו.