אחד התחומים שנכתב עליו מעט מדי הוא השימושים המשפטיים לטכנולוגיה. לפני כחודש כתבתי בNRG על בדיקות השכרות האלקטרוניות והחסרים שלהן, בעוד שהיום אני נצב בפני נושא לא פחות מעניין. הרג'יסטר מגולל היום את סיפורו של ברייאן קנופ שכתב "מדריך השרדות" למשחק המחשב World of Warcaft". ברייאן העלה את הספר למכירה בeBay ומספר דקות מאוחר יותר הוסרה המכירה עקב מכתב שנשלח, ככל הנראה על ידי עורך דין ממוחשב, לeBay. כל נסיון להעלות מחדש את המוצר הראה שבעצם ישנם רובוטים אוטומאטים שסורקים את הרשת ומחפשים הפרות של זכויות יוצרים כדי לשלוח הודעות לפי חוק זכויות היוצרים בעידן דיגיטלי (DMCA) האמריקאי. למי שלא דובר מחשבית-ממושפטת (MrM) יש להבהיר כי החוק האמריקאי דורש מספקיות שירות להסיר תוכן חשוד לאחר שהתקבלה התראה מבעל זכויות היוצרים. כלומר, להן לא קמה אחריות עד לאחר ההודעה, אולם לאחר ההודעה הן מחויבות להסיר אלא אם האדם שהעלה את התוכן טוען שאין התוכן מפר ואז מתחילה התדיינות משפטית.

את המאמר ברג'יסטר, שנוטה להיות חצי הומוריסטי, כתב מארק ד. ראש, שהיה ראש יחידת פשעי המחשב במשרד המשפטים האמריקאי, לא סתם גולש עלום אלא משפטן מובהק עם ידע לא קטן בתחום. הוא מתחיל את מאמרו בכך שהוא מספר על כך שבספרו של ה.ג. וולס מלחמת העולמות (וגם בסרטים) מסופר על רובוטים רשעים שנשלחים להשתלט על כדור הארץ בצורה אוטומאטית. את הרובוטים האלו הוא משווה לרובוטים המשפטיים האוטומאטיים. שירות WebSheriff האמריקאי מנסה לעשות זאת על ידי משלוח הודעות אלקטרוניות כדי "להגן על זכויות היוצרים" ברשת. אתר האינטרנט של השירות מראה כמה קל לפגוע בזכויותיו של אדם בעידן הדיגיטלי, ולכן הוא מאפשר ללקוחותיו להגן על זכויותיהם.

השירות בעצם עובר שרת שרת ובוחן האם קיים תוכן שמפר, מעין BSA שמפטרל ברשת ושואל בכל אתר: "תגידו, אתם אולי מחזיקים את הסרט האחרון של….?". גם החיפוש שלו הוא פולשני למחצה, חוקי לגמרי, שכן אין הוא עושה דבר שאחרים לא, אבל מוסרי? יש שיאמרו שזה צעד הכרחי להגן על זכויתיו הקנייניות של כל בעל מוצר מסוים, אולם במקרה של קנופ הספר הוסר כיוון שזה הכיל את המילה "Warcraft" ותו לאו. אותו רובוט-דין, טכנוקרט מצוי, כמו השופט במשפטו של קפקא, עובד לפי כללים ונהלים, רואה מילה – מגיש תלונה. כך, וללא כל דיחוי, יורדים מהרשת גם תכנים ראויים.

אתר הPirate Bay, אחד מאתרי הטורנטים הגדולים ברשת, מציג את ההתכתבות שלו עם WebSheriff באופן נלעג קצת, שואל אותו לתגו, שואל "מי שמך"" ותוהה. האם באמת לרובוטים יש סמכות לאיים על משתמשים? לא מדובר באדם, אלא במענה ממוחשב שקורא את המסמכים וחורץ גורלות. והמחשבים? היום אין עדיין מחשב שמסוגל לעבור את מבחן טיורינג, אותו מבחן שבו אדם מאחורי מסך נשאל שאלות על ילדותו, על מזג האוויר, על אביו ועל דברים אחרים, השואל צריך לנחש על סמך השאלות האם מדובר באדם או מחשב. לא רק שהשריף הוירטואלי לא מסוגל לעבור את מבחן טורינג, הוא גם לא מתיימר להיות כזה כיום.

אחד המאמרים בנושא דן בשאלה האם מכונות יכולות בכלל להבין את החוק. השאלה היא לא רק אם המכונות יכולות להבין את החוק, אלא האם בהנתן מצב עובדתי מסוים הן יכולות לחרוץ דין. לא רק שהמכונות לא יכולות להבין את החוק, אלא גם שלא תמיד הן יכולות להפיק את האמת על סמך קלט מסוים. דוד אבידן התווכח עם אליזה בספרו "הפסיכיאטר האלקטרוני שלי" על שלום. בעוד שתומר ליכטש טוען שאפילו שיחות דרך מדיום ממוחשב יכולות להתדרדר למצב כזה, אני מוכן לתת להן את הספק הזה, אני מאמין אבל שאי אפשר לתת לגורמים כאלו להיות אלו שנותנים את ההתראה.

צריך אולי לבנות מנגנון ששולח את הדיווחים שמוצא השריף לאדם, שיסתכל ויבדוק בטרם תשלח הודעת ההסרה (Takedown notice) לאתר ויאמת כי באמת מדובר בהפרת זכויות. אחרת, מי שיסמוך על רובוט לא תבוני להודעות הסרה מסתכן בחבות על הנזק שיגרם למפרסם עקב ההסרה. לא רק לבעלי ההון ובעלי הרובוטים יש זכויות, בל נשכח, אלא גם לאנשים הקטנים שמעלים תוכן לרשת. הרי גם לאלו יגרם נזק – ויתכן שיגרם באמצעות בינה מלאכותית כלשהי. ועלינו להגן עליהם ממצב בו פרנסתם ומשלח ידם יפגעו על ידי רובוטים שכלל לא הבינו את המודעה, אלא רק ראו מילה אחת שהפעילה אצלהם את ההתראה.

אבל לא רק זה. כבר היום הבינה המלאכותית מאפשרת לחברות תקליטים לזהות מה תהיה העדפת השוק ולהחתים אמנים מסוימים על סמך שירים אלו, כבר היום אפשר לזהות מגמות בבינה מלאכותית ששולטות על חיינו ומחליטות עבורנו. אבל עד היום תמיד היה שיקול דעת לבעלי ההחלטה. אלו שמעו את המלצות המחשב ובחרו בעצמם. כיום אנו עוברים לעולם בו מכונות ילחמו אחת בשניה – מצד אחד הפיראטים יכינו רובוטים שיפיצו טורנטים ומכירות פוגעניות באופן מקוון, ומצד שני בעלי ההון ישלחו את הרובוטים שלהם להלחם באלו. מלחמת רובוטים אמיתית, כזו כמו בספרי המדע הבדיוני, לא כל כך רחוקה.