אני חושב שאחת הבעיות הרציניות שהיו היום בכנס בנוגע לחוק הטוקבקים היתה המעורבות המוגזמת של התקשורת בחוק. ח"כ רוצה תשומת לב, מדיה רוצה להתבטא ולהקטין רגולציה שתקח ממנה כסף, ויותר מזה – ח"כ מקבל תשומת לב ומוגדר כדיקטטור הנאור.

אבל הבעיה האמיתית היתה שהאינטרנט האלחוטי בכנסת היה פתוח… מה שגרם לכך שכל אמצעי התקשורת נדרשו לדווח בעצם בשידור חי על התפתחויות. אני לבד קיבלתי כשלושה טלפונים מהדסק של NRG רק להעביר עדכונים. ליאור הנר ואהוד קינן לדעתי עשו זאת גם כן. לכן, לאחר ארבע שעות של דיונים שכבר נראה לך שהכתבה כבר מוכנה למחר, עם כל הציטוטים וכל השטויות שהחברים כבר אמרו, פתאום בא ישראל חסון וטורף את הקלפים ואומר שהוא מושך את הצעת החוק?

מה אתה עושה אז? נגמרה לך כבר הבטריה בלפטופ, שלוש שעות הרי, ואתה חייב לדווח. אז מה? אז שולחים SMS בין ראיון וידיאו אחד לשני (אולי הבעיה העיקרית בלהיות אני היתה שהתראיינתי היום בערך כמו שראיינתי, וכשראיינתי את אסתרינה טטרמן באמת התווכחתי איתה ולא נתתי לה לדבר בלי ביקורת) ומדווחים לדסק שהצעת החוק נמשכה. שוב, לואו טק.

Technorati Tags: wifi, wireless, internet, journalism, press, knsset