1. טוקבקים, כמו תכנית טלויזיה, חייבים להיות קצרים; להעביר את כל המסר, כל המטען החיובי ברגע אחד. 2. אסור לדבר יותר מדי, אסור להכנס לדוגמאות : אירועים קצרים בלבד. 3. לכן עו"ד דן-חי כל כך טועה כשהוא מסביר ש"ה"פשע" היחיד של עו"ד יעקב סבו היה, כך דומה, שהכריז על כוונתו להתמודד לרשות עיריית קריית-אונו בבחירות…
הדה-מרקר מדווח שאיתן כבל מקדם יוזמה לפיה מי שלא שירת שירות בטחון לא יוכל להצביע בבחירות (וראו את דעתו המלומדת של החבר מוסיף). אותה יוזמה היא עוד שורה ביוזמות הדה-לגיטימציה של מי שלא מסכים עם מדיניות הכיבוש המיליטנטית של ישראל, כמו גם דה-לגיטימציה של בעלי מוגבלויות כאלו ואחרות בישראל (ראו גם). אולי זו קנוניה, אבל…
לפעמים, כל מה שאני צריך זה גיגול קצר כדי לדעת שאת עצמי אני לא מכניס לביצה כל כך עמוקה; את הפוסט הזה אני כותב כדי להזכיר לעצמי את זה. החלק הקשה הוא לא להגיד "לא", אלא דווקא לחיות אחרי ה"לא" הזה. אולי זה דוגמא נהדרת גם לדברים אחרים בחיים; זה בסדר לסרב, כמו שזה בסדר…
(פיקטיבי) כל פעם שאני נוהג בירידות מירושלים אני נזכר בפעם ההיא… בפעם ההיא שהיא ירדה לי בדיוק כשחזרנו והרגשתי ממש רע. נהגתי,, ובאותה תקופה בדיוק הטנטון התחיל אצלי; לא מחזה מלבב במיוחד. הייתי צריך לסבול את ההורים לכמה דקות בירושלים, לשמוע אותם מדברים, להיות איתם. היא היתה שם איתי כמו קרן אור קטנה, המחווה היחידה…
זה הפוסטשנה השלישי שלי כבר ונראה לי שזה יהיה ארוך במיוחד, למרות שאני מרגיש שלא עשיתי יותר מדי בשנה האחרונה, אבל אני כותב את זה עוד לפני שהתחלתי את הפוסט אז הנה זה. למי שלא מכיר, את הפוסטשנה הראשון התחלתי בסוף 2005 כדי לסכם את כל מה שעשיתי לקראת תחילת 2006. הפוסטשנה השני היה טיפה…
0. נמאס לי לכתוב על הנושא הזה; הבלוג יהפוך להיות בקרוב בלוג אחר, יסקור נושאים יותר חשובים כמומ גליטר ומוסיקה לא מעניינת. אני צריך להתחיל לנסות לא לשעמם את עצמי שאני כותב. מצד שני, יש בתוכי אש שמחייבת אותי לכתוב על זה. אם אני לא אכתוב, זה עשוי להגמר רע. 1. קמתי הבוקר מוקדם מהרגיל,…