יהונתן: והפעם, במסגרת הקטגוריה "פוסט אורח", הטור של אילאיל על הקניות בשדרות, שמתפרסם מסיבותיו באיחור של כחודש (בעיקר באשמתי). כמובן שיש לי בעיה עם לפרסם טורים כאלו כיוון שהם קצת מסיטים את תשומת הלב ממני וגם אומרים שבעצם כל הכותבים האורחים בבלוג הן כותבות אורחות, וגם כולן יצאו איתי בשלב כזה או אחר, אבל אנחנו נשפוט את הטקסט לכשעצמו ולא ננטור לה טינה על זה שיצאה איתי.

תושבי שדרות האשימו את התלאביבים שהם חיים בבועה והחליטו להביע את מחאתם על ידיד הצטרפות לאותה הבועה ונטיעת אוהלם במרכז כיכר רבין, מרחק הליכה מהבראסרי, הסילון, והלאנדן (חבל שהם לא שמו את האוהל לפני הליין של יום שני, באמת מתחיל להיות שם ריק).

התמונה ברשיון CC-BY-SA-NC ובאדיבות ImageMD

הוגי הדעות של אותה בועה תלאביבית, שהרגישו קצת מצוקה מכל הסיפור וההאשמות והתחושה שהם טרם הבשילו לעמוד בציפיות, החליטו לבצע מהלך מדיני ידידותי כלפי שדרות העויינת. אחרי הכל, מספיק קשה להם להכשל פעם אחר פעם ולא לעמוד בציפיות של עצמם ושל הוריהם שלהם שחיים בחרדה מתמדת שכלום לא יצא מהילד הזה ולא נראה שמערך ציפיות חדש הולך לשפר את המצב (…). אין שום בעיה הם הכריזו קבל עם ופייסבוק: אם אתם רוצים להביא את אוהל המחאה לפה, אנחנו נלך לשתות קפה אצלכם.

לא לחלוטין ברור מהיכן נובעת טינתם של תושבי שדרות לבועה: לא מדובר על קבוצת אנשים שראויה לגנאי או לקנאה אלא לסוג מסויים של רחמים. זו חבורה לא קטנה של רווקים ורווקות שעוד לא החליטו בגיל מבוגר יחסית מה הם רוצים לעשות עם עצמם ובוחרים באופן רציונאלי לשלם שכד דירה מופקע לחלוטין על מנת שיוכלו לצרוך כמויות לא רציואליות של קפה וסמים ושלא מצליחים למצוא מערכת יחסים למרות שהם ממש משתדלים. לא ממש אה גרוייסה מציעה.

לכן, הגיוני שפתרון המצוקה, אליבא דתושבי תל-אביב הגיע בצורה היחידה שתושבי תול אביבי יודעים: לשתות קפה ולעשות קניות. רק שלצורך הצדק הפואטי התרפיה הזו תתבצע בשדרות. אני חושדת, שאחרי עשרים וארבע שעות של פאקצות תל אביביות תושבי שדרות ידרשו פינוי מיידי של תושבי איזור חניה אחד ושתיים גם במחיר של רמיזות לחמאס שכדאי כרגע להפגיז את מרכז העיר, על מנת לזכות בקצת שקט חזרה.

אני אולם, במפגן נדיר של פטריוטיות החלטתי להשאר בבית. יש לי דלקת גרון, הסברתי בענווה לרונה, ותושבי שדרות נראים לי מסכנים מספיק גם בלי מחלות ויראליות מהמרכז.