0.
"זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות ומחויבותה של החברה בישראל לזכויות אלה, מושתתות על ההכרה בעקרון השוויון, על ההכרה בערך האדם שנברא בצלם ועל עקרון כבוד הבריות." (חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות, סעיף 1)

לא ראוי לאתר של רוטר? (cc-by-nc-sa eecue)

"מכיוון שבכל אתר שידוך שנפתח נרשמים מיד מועמדים "בעייתיים" שכשלו למצוא את הזיווג בדרכים הרגילות ומנסים מזלם בדרכים חדשות, מיד מוציאם הצעות של "בחור עם צליעה קלה" או "בחורה שרוצה לפתוח פרק שני בחייה"… ואז הבחורה או הבחורה "הרגילים" שאין להם שום בעיה, חוששים להראות כמי שיש להם בעיה ולמצוא עצמם במאגר אחד עם אחרים שברשימה […] לאור המחקר הנ"ל, החלטתי להקים מערכת שידוכית מבודדת, חדשה וסגורה" (…) הרב ישעיהו רוטר.

1.
"מי שעיסוקו במתן שירות ציבורי, בהפעלת מקום ציבורי או בהספקת מוצר, לא יפלה אדם מחמת מוגבלותו" (סעיף 19(ו)(א) לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות)

בכתבה מאלפת של יאיר בר כוכבא בנענע (דרך אפי פוקס) מגולל הרב ישעיהו רוטר את סיפורו של פורום השידוכים החדש באתר רוטר שמונע גישה מאוכלוסיה שלמה. לכאורה, אתרו של רוטר הוא עסקו הפרטי ואין לאיש זכות למנוע ממנו לנהל אותו בצורה מפלה (מטעמי דת), ומבזה (מטעמי חוסר כבוד לאנשים עם מגבלות בריאותיות).

אולם, אותו חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות ('החוק') מקנה לא מעט כלים שיאפשרו לאותם אנשים שנפגעו ממעשיו של רוטר להשיב לו מלחמה. מראש אני חייב לציין כי אני לא מאמין שהייתי כלל מנסה להתקרב לאתר השידוכים של רוטר, אבל ככל הנראה אני איני קהל היעד; אולם, חוסר הכבוד של רוטר במקרה זה לאנשים בעלי מוגבלויות בהתחשב ב"מחקר" אמפירי שערך ככל הנראה, כמו גם הפוסט אצל אפי, גרמה לי לכך שבשעת לילה מאוחרת זו אשב בכלל להקליד את העניין.

2.
החוק קובע בין היתר כי שירות ציבורי הוא שירות הניתן לציבור או לחלק ממנו (סעיף 19י) מתוך אחד השירותים המפורטים ברשימה (סימן ג' לחוק). שירותים ציבוריים הם בין היתר שירותי מסחר, תרבות, פנאי ובידור. אכן, שירות שידוכים לא מופיע כאחד מהשירותים, אך להערכתי הוא נכנס תחת המסננת של שירותי מסחר או פנאי.

אכן, יכול רוטר לטעון כי לא מדובר באפליה, אלא מדובר באופיו של השירות הציבורי (שירות היכרויות לאנשים עם מוגבלויות) ולכן יטען לפטור הקיים בסעיף 19ו(ג) לחוק אולם כאן סעיף 19ו(ב) בא לעזרתנו ומסביר כי כל עוד השירות לא מוגדר ציבורי כיוון שהוא מכיל אפליה שמונעת את הנגישות לשירות מחלק מהציבור, הוא עדיין חייב בהוראות החוק.

3.
בנוסף לכך, חוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים מאפשר לנו עוד עילה כנגד רוטר. סעיף 3 לחוק זה טוען כי "מי שעיסוקו בהספקת מוצר או שירות ציבורי או בהפעלת מקום ציבורי, לא יפלה בהספקת המוצר או השירות הציבורי, במתן הכניסה למקום הציבורי או במקן שירות במקום הציבורי מחמת גזע, דת או קבוצה דתית, לאום, ארץ מוצא, מין, נטיה מינית, השקפה, השתייכות מפלגתית, מעמד אישי, או הורות" שימו לב למילים המודגשות. אלו המילים אשר רוטר מפלה בהם.

כלומר, רוטר חוטא פעמיים כאשר פועל כמי ש"רוצה לעזור לאוכלוסיה הספציפית של הצעירים ה'רגילים'".

4.
"בצלם אלהים עשה את האדם" (בראשית ט, ו) (מומלץ לקרוא גם את המשנה בנושא)

5.
עולם האינטרנט הביא שינויים לא מעטים לדרך שבא אנו נאלצים לפרש את החוק. פתאום חנותו הקטנה של מר רוטר אינה עוד מכולת שכונתית או אפילו עסק של תיקון מכונות כביסה, אלא חנותו הקטנה של מר רוטר הינה מערכת פורומים שפתוחה לכל הציבור וצריכה לשרת את כל הציבור. כמו שמר רוטר לא יכול שלא למכור חטיפים ממכולתו לצעיר ממוצא ערבי למרות שהוא גזען, לא יכול מר רוטר למנוע מאותו ערבי להכנס לפורום ההיכרויות ללגרום לבנות ישראל לעלוז כבנות הערלים (ממליץ לקרוא את אביעד קליינברג, שבעת החטאים, בעמוד 85 עם הסבר מאוד משכנע כאן וגם את נדרים, פרק ג', משנה יא) והכל כיוון שלמרות שהתקשורת היא וירטואלית היחסים הם אמיתיים.

6.
רוטר מעוניין להפלות כדי להגן על החברה שהוא נמצא בה; הוא מנסה לשמור על המוסד שלו כמו שויקיפדיה מנסה להגן על עצמה מתומר ליכטש, בצורה מוזרה. גם בויקיפדיה אסור להפלות, לחסום משתמשים סתם כך ולמנוע מדעות לצוף. חייבים להנגיש את ויקיפדיה לכל הציבור ואסור למנוע מכל מי שרוצה להשתתף בה את ההשתתפות. ויקיפדיה מספקת שירות ציבורי כפול, הראשון הוא שירות כתיבת הספריה החדשה של אלכנסדריה, והשני הוא שירותי בידור. אסור להפלות ולפגוע בזכות של ליכטש לבידור כמו שאסור לפגוע בזכות שלי לכתוב באנציקלופדיה.

7.
אמרתי כבר שאני לא מבין מדוע שמישהו ירצה את אתר ההיכרויות של רוטר? אני מוכן להעמיד אתר היכרויות אינסטנט לכל דורש.

Technorati Tags: Disabilities, Rights, Discrimination, Law, Internet, Rotter.net, Rotter