"Don't Be Evil" הוא מוטו שהושרש על ידי גוגל ומשמעו "להיות גוגלר משמעו להחזיק עצמך בסטדנדרט הגבוה ביותר של אתיקה עסקית", אותו מוטו הושרש על ידי גוגל למרות שזו שומרת מידע אישי עלינו ואפילו למרות שזו קוראת את הדואר האלקטרוני שלנו בכדי לתת תוצאות חיפוש יותר טובות. אבל האם אותם סטנדרטים גבוהים של אתיקה עומדים בעינם כאשר וועד המנהלים של גוגל (Board Of Directors) ממליץ שלא להצביע בעד הצעה שאמורה לפעול למען חופש הביטוי בעולם?

סלאשדוט מדווחים (ויה תום סלע) שבאסיפת בעלי המניות השנתית של גוגל ידונו, לאחר שיואושר מינוי רואי החשבון, ישונו תוכניות האופציות וכן ינתנו בונוסים למנהלים (בסך פעוט של 27 מיליון דולר) ידונו בעלי המניות בהצעה מוזרה וחריגה בנוף העסקי.

קרן הפרישה של עובדי עיריית ניו יורק, אחד מבעלי המניות בגוגל, הציעה כי גוגל תמנע מפעילות של צנזורה ומניעת חופש ביטוי במשטרים שאינם דמוקרטיים, כחלק מהמדיניות העסקית של החברה. ועד המנהלים של גוגל המליץ שלא לתמוך בהצעה זו (בניגוד להצעת הבונוס, הקצאת המניות, מינוי ארנסט ויאנג כרו"ח, ועוד). קרן הפרישה מחזיקה כ486,617 מניות של גוגל.

אחת הסיבות שאני שמח לשמוע על ידיעה כזו היתה דווקא כיוון שפרופ' אוריאל פרוקצ'יה, מגדולי המלומדים בתחום התאגידים, העביר לנו בסמסטר הקודם מספר שיעורים על מדיניות תאגידית. בין היתר נדונו שם שני נושאים שבהם ועד המנהלים יכול לפגוע בחברה עצמה: הראשון היה בכל הנוגע לשכר בכירים והשני היה בכל הנוגע לאחריות חברתית.

פרופ' פרוקצ'יה הציג בפנינו את מדד מ.ע.ל.ה לאחריות חברתית; אותה יוזמה קובעת קוד אתי עסקי לחברות, שאלו יכולות לאמץ או שלא לאמץ. הטענה של פרוקצ'יה היתה כי לחברה אין כל מחויבות חברתית (לא מרוע, כמובן) כיוון שחברה שתפעל לפי קוד זה ולא לפי שיקולים עסקיים קרים תגרום לבריחתם של משקיעים. מטרת החברה היא, כמובן, להשיא את רווחיה של חבריה ועל כן כל פעילות שיש בה כדי להזיק לרווח, בין על ידי מעבר לטכנולוגיות לא מזהמות ויקרות, ובין אם על ידי מעבר לפעילות שאינה נצלנית עשויה לבטא אמנם ערך נעלה ונשגב, אך עשויה לפגוע בתפקוד המניה.

לכן, לטענת פרוקצ'יה, ואני מניח שגם לטענת תומכי השוק החופשי למינם, הפעילות של גוגל היא עסקית נטו, וכל מחויבות להעדר צנזורה עשויה לפגוע בהכנסותיה.

אולם, צרכנים (ובכללם, הצרכנים בבורסה הרוכשים מניות) אינם רציונאליים, ויעדיפו לעבוד עם חברות שיקראו 'ירוקות' או שומרות על זכויות אדם וסביבה ולכן יטו להשקיע במניות של חברות שמטיבות עם החברה ולא פוגעות באזרחים (למעט, כמובן, האזרחים הרציונאליים שיעדיפו רווח על רווחה).

לכן, כשועד המנהלים של גוגל ממליץ שלא לתמוך בהצעה הוא מביע לכאורה שיקול עסקי קר, הוא קובע כי התאמה לקוד אתי כזה עשויה לפגוע בביצועי המניה של גוגל ולסכן את ההשקעה של בעלי המניות. מחויבותו כמובן היא לשמור על ערך המניה ועל ביצועי החברה (בסדר הזה, אגב) ולא לדאוג לכפרי סיני עלום.

כל זה היה צריך להיות נכון בכל חברה למעט גוגל. גוגל הצהירה בהצהרת הכוונות שלה כי היא מחויבת לאתיקה עסקית; גוגל טענה לשמירה על דמוקרטיה ולפעילות למען מטרות חשובות. עובדי גוגל תרמו בעיקר למועמדים הדמורקטיים בארצות הברית, ותרמה 900 מיליון דולר לטובת אפריקה. מדובר בחברה שניסתה להציג את עצמה כשונה מכל החברות האחרות, ולכן – המלצה שלא לתמוך בהצעה כזו מועד המנהלים של גוגל היא בעייתית.

כשאני אומר "ועד המנהלים" אני לא מתכוון למספר אנשים עלומי שם, אלא לאנשים הבאים (שככל הנראה הצביעו ברוב): אריק שמידט, סרגיי ברין, לארי פייג', ל. ג'ון דוהר, ג'ון ל. הנסי, ארתור ד. לוינסון, אן מאת'ר, מייקל מוריץ, פול אוטליני, ק. רם שירם ושירלי טילמן. אותם אנשים מקבלים שכר מגוגל, ונהנים ככל הנראה גם ממניות בחברה. אותם אנשים יודעים שכל פעילות שעשויה אמנם להוריד את ערך המניה ב0.1 סנט עבור מי שאיכפת לו מזכויות אדם, עשויה לפגוע במיליארדי דולרים בערך המניות שבידם.

כמובן שלהצעה אין כל סיכוי לעבור עקב אדישות של בעלי המניות ועקב כך שרוב בעלי המניות יתנגדו למהלך כזה, אבל חשוב להבין כי באמצעים דמוקרטיים לחלוטין ניתן יהיה לכפות על גוגל לשנות את ההחלטה להצביע כנגד: הצעדים הם שניים – הראשון הוא לפעול להבאת הנושא לידיעת הכלל, כך שגוגל לא תוכל להכחיש ולהסתיר את ההצעה, השני – הפשוט יותר, הוא להתאגד ולרכוש מניות בגוגל על מנת להשפיע על ההצבעות: להצביע נגד הקצאת כספים נוספים לדירקטורים כל עוד גוגל ממשיכה לצנזר את האינטרנט בעבור אלו שאינם חיים במשטרים דמוקרטיים.

Technorati Tags: Google, Shareholder offer, Board Meeting, Shareholder meeting, Stocks, Corporate Governance, Human Rights, Censorship