"אנו קובעים כי לא נתקיימו כאן התהליכים שהיינו מצפים לראותם כאשר ממשלת ישראל מאשרת פעולה צבאית מסוג זה. הסמכות להחליט היא שלה ולא של ראש הממשלה או של שר הביטחון. קביעה זו נועדה להבטיח כי החלטה מסוג זה אכן תתקבל על סמך דיון מושכל, וכי כל חבר בממשלה יבחן את הנושא ברצינות המתבקשת. אך הדיון לא היה מושכל. חלק מחברי הממשלה אמנם העלו נקודות חשובות, אבל לא היתה השתקפות שלהן בהחלטה, שהיתה כללית וסתמית . שר אחד הביע תמיכה תוך כדי שהוא הצהיר במפורש שאינו יודע במה הוא תומך. אחרים הביעו הסתייגות מן החיפזון בו התנהלו הדברים. אולם איש מהם לא תבע כי הדיון יידחה או התנה את תמיכתו בהבהרות. ואכן, חלק מן השרים העידו בפנינו כי הופתעו מן הצורה בה התקדמו המהלכים לאחר הישיבה.
שרים שנשאלו על כך, בעיקר אלה שהביעו בדיון ב- 21 ביולי ספקות לגבי היציאה לפעולה צבאית, או כאלה שהתנו פעולה צבאית בתנאים אך לא עמדו על כך שאלה יהיו כלולים בהחלטה כתנאי להצבעתם, הופתעו מן השאלה, היה נראה בבירור כי חלק ניכר מן השרים עצמם לא ראו את תפקידם בדיון ובהחלטה כאלה כמשמעותי מבחינת מהות ההכרעות. לדבריהם, כך היה נהוג גם בממשלות אחרות. ההחלטות האמיתיות התקבלו בפורומים מצומצמים – בהתייעצויות לפני ההחלטה ובאישורים אופרטיביים אחריה. כך בדרך כלל בדיוני ממשלה, וכך במיוחד בענייני ביטחון (כנראה מפני חשש מהדלפות ובשל העובדה כי הם נתפשים כעניינים הדורשים מומחיות רחבה)."

(עמ' 126 לדו"ח וינוגרד)

התפטרות השר כבל אינו "ראשון השרים לקחת אחריות" כדברי NRG אלא הוא ראשון השרים לנצל את הספין. לאיתן כבל, כמו לשאר השרים בממשלה יש את אותה האחריות כמו לאהוד אולמרט ולעמיר פרץ. הם חלק בלתי נפרד מהממשלה. חשוב להבהיר, כמו שמבהירה ועדת וינוגרד, שהצבא כפוף לממשלה ולא לשר הבטחון; הצבא נתון למרותה של הממשלה וההחלטה ליציאה למלחמה היא מכח החלטת ממשלה. אליהו וינוגרד וחבריו מצרים גם כן, שלא התקבלה החלטה ליציאה למלחמה למרות שבפועל שרי הממשלה ידעו כי הפעולה היא מלחמה.

לאיתן כבל, כמו גם לשאר חברי הממשלה בינם (כולל אופיר פינס שהתפטר על רקע כניסת אביגדור ליברמן לממשלה) יש את אותה אחריות שיש לעמיר פרץ. הם לא שאלו את השאלות הנכונות.

מעשיו של כבל כעת הם נסיון עקר להסיר את האחריות מעצמו על כך שהוא חבר בממשלה לכל דבר והצביע בעד הצעות הצבא לתקוף את לבנון ולצאת למלחמה דה-פקטו. מעשיו של כבל הם לא לקיחת אחריות אלא התנערות ונסיון לסייע למועמדים מסוימים בתוך מפלגת העבודה להתקדם כיוון שהם לא היו אלו שאחראים לכשלי המלחמה.

כל אחד משרי ממשלת ישראל היה אחראי לכשלי המלחמה. כל אחד ואחד מהם. אם יש מישהו שהולך הביתה, שיקח עמו את שאר חבריו ולאחר כבוד יתפטר מהכנסת ולא רק מהממשלה. ביום חמישי כולנו נצא לרחוב לקרוא לאולמרט ללכת הביתה, אבל הקריאה תהיה גם לעם לבחור כנסת יותר טובה.

Technorati Tags: Eitan Cabel, Government, Israel, Winograd, Ehud Olmert