ניטור מידע מרשתות חברתיות על ידי הצבא: שבירה של מוסכמות לגבי תפקיד צה"ל.

בשנת 2002 היתה מהפכה חוקתית קטנה עם חקיקת חוק שירות הבטחון הכללי; אותו חוק שהגיע בעקבות בג"ץ העינויים (בג"ץ 5100/94 הועד הציבורי נגד עינויים נ' ממשלת ישראל) קבע לראשונה את סמכויותיו של שירות הבטחון הכללי. החוק קבע כי השירות "מופקד על שמירת ביטחון המדינה, סדרי המשטר הדמוקרטי ומוסדותיו, מפני איומי טרור, חבלה, חתרנות, ריגול וחשיפת …

מי שמתנגד למעקב יש לו מה להסתיר: או מדוע להתקין מצלמות אבטחה בבית הורים חסויים

הקונספט של מצלמות אבטחה, של אח גדול שצופה ומשנה התנהגות, כבר הוטמע עמוק בתרבות שלנו מעבר לכל שימוש הגיוני שלנו. אנחנו משתמשים במצלמות האלו כדי לתת לאזרחים תחושת בטיחות (אבל לא ממש מגבירות את הבטיחות עצמה), אנחנו משתמשים במצלמות כדי לנסות למנוע פשיעה (והפושעים הם אלו שמשתמשים במצלמות), ואנחנו יותר מכל מאמינים שהטכנולוגיה תפתור את …

קריאה לעמוס שוקן, אל תחזור למודל כושל: אמץ דברים שעובדים.

מכתבו של עמוס שוקן לציבור הקוראים הישראלי הוא מהפכה; החל מהשבוע הבא מתכנן אתר 'הארץ' לגבות כסף מקוראיו. ולדברי שוקן "נשנה את מערכת היחסים שבין "הארץ" לבין קוראי המהדורות הדיגיטליות". עכשיו, ולאחר קריאת הראיון של יובל דרור עם ליאור קודנר על העניין, יש כמה דברים חשובים שצריך לזכור. קודם כל: לתקשורת המסורתית (מיינסטריים) היו שלוש דרכים …

אנחנו יודעים מי אתה, אז תעצור עכשיו.

0. קמפיין אולג פטרושקה של ועדת המדרוג הוא רק דוגמא לבעיה שאני רוצה לדון בה, ולהאיר נקודה מאוד ספציפית שצריך להסתכל עליה עם סמן לייזר. הסיפור הוא כזה: ועדת המדרוג, ההגבל העסקי שפועל לצורך מדידת התעבורה באתרי האינטרנט בישראל יצא בקמפיין חדש לפרסום באינטרנט. מבחינת הקמפיין: מדובר בהצלחה פנומנלית, הקמפיין נחשף למיליוני אזרחים, קיבל תעבורה …

על הגבלת המהירות והזכות לפרטיות (מדינת ישראל נ' נ.ל)

0. בדרך הכלל, אני מאוד אוהב את פסיקותיו של השופט אברהם טננבוים בתחום המחשבים. טננבוים הוא שופט שקול, שמבין את מהות הטכנולוגיה ואת העובדה שלפעמים האות השחורה בספר החוקים לא ממש מתאימה לטכנולוגיה הקיימת היום וצריך לפרש אותה בצורה הרגילה והסבירה. לדוגמא בפ 9497/08 מדינת ישראל נ' משה הלוי השופט קבע כי הזנת מספר תעודת …

זחלנות עושה איכות | על זיהוי פנים ופייסבוק

0. אחד הדברים היפים שקורים בחזית הטכנולוגית בשנתיים-שלוש האחרונות הוא ההפרדה בין 'יכול' ל'מותר' שהופכת להיות חדה יותר ויותר. בעבר, התפישה החוקית היתה שאם דבר מסוים הוא פומבי, הרי שהוא הופך להיות חלק מנחלת הכלל ומותר לשימוש. לדוגמא, בתיקים שצצו בראשית האינטרנט, עלתה השאלה האם הפעילות של מנועי חיפוש כמו גוגל חוקיים. כלומר, באו בעלי …

ועל הפרטיות שלכם, אף אחד לא שואל (ועדת המדרוג באינטרנט)

0. תכירו את חברת גמיוס; גם אם לא שמעתם עליה עד היום, גם אם אתם לא רוצים ללחוץ על הלינק, רוב הסיכויים שחברת גמיוס מחזיקה קובץ על המחשב שלכם שנשתל בעת שביקרתם באחד מאתרי האינטרנט הישראלים. חברת גמיוס מפעילה עבור ועדת המדרוג באינטרנט מערכת מדידה אשר מאפשרת לה לבחון את התנהגות הגולשים באתרים. לצורך הבחינה, …

לחוקק מאגרי מידע: האם החוק הביומטרי באמת נחוץ?

0. אבסטרקט [ביום רביעי הקרוב אני ארצה כחלק מקבוצת המחקר של LiSS בכנס באוניברסיטת חיפה. זו ההרצאה שלי]. מאז 2003 ועד היום, ממשלת ישראל עבדה קשות על מנת לחוקק את חוק המאגר הביומטרי והצוים והתקנות לפיו. אולם, המאגר הביומטרי שיוקם הוא לא המאגר הביומטרי היחיד בישראל ולא יהיה המאגר היחיד שלרשויות שלטוניות יש גישה אליו. …

כיצד לכתוב ולקרוא מדיניות פרטיות?

0. מבוא: מהי מדיניות פרטיות [או בעצם: יהונתן, למה אתה כותב לנו פוסט כזה משמים?]. לאחרונה צצים יותר ויותר מקרים בהם 'מתגלה' כי שירות טכנולוגי כזה או אחר 'בוגד' במשתמשיו ומרגל אחריו. לעיתים, קורה מקרה אחר, ובגלל שינוי במדיניות מסוימת בשירות קמים משתמשים זועמים ובוכים על הפגיעה בפרטיותם (וחלק, אפילו, מגישים תביעה ייצוגית בנושא: ת"צ …

אל תעקבו: איך למנוע מעקב על ידי שירותי צד ג' באמצעות שועל האש.

כשאנחנו גולשים באינטרנט, כל אחד מאיתנו משאיר מידע עודף. חלק מהמידע הזה יכול לשמש לזהות אותנו אישית וספציפית, כגון כתובת IP, מחרוזת הUserAgent או Cookies שמשייכות אותנו לחשבון משתמש ספציפי. חלק נוסף מהמידע מאפשר לפלח אותנו לפרופילים מסויימים או לדעת מידע פרטי עלינו על סמך היסטוריית הגלישה שלנו. בעת הגלישה באתר מסוים, נניח (לצורך העניין …