0.
מחקר שערכנו על ידי מתנדבים לא תלויים, בלוגרים וYnet, מצא בצורה חד משמעית ראיות לכך שספקיות אינטרנט בישראל מתערבות בתעבורת רשת. בין היתר, נמצאו ראיות לכך שתעבורה מואטת על ידי ספקיות מסיומיות ולכך שספקית אינטרנט אחת לפחות מאיצה שיתוף קבצים על ידי שימוש בטכנולוגית Web-Caching. (לכתבה ב-Ynet: הספקיות חוסמות שיתוף קבצים)
בחודשים האחרונים, בעזרתם של לא מעט חברים ומתנדבים, ביצענו בדיקה של הדרך בה ספקיות אינטרנט ישראליות מתערבות בתעבורת גולשים. בעוד שאת הדו"ח המלא ניתן למצוא בשפה האנגלית, אני מביא כאן למען הנוחות תקציר ומסקנות בעברית.
האם ספקיות אינטרנט מתעדפות, מעכבות או חוסמות תעבורת שיתוף קבצים בפרוטוקולים של peer-to-peer? זוהי שאלה שנעה ומפורסמת בפורומים ואתרי שיתוף קבצים ומביאה תיאוריות קונספירציה שנעות החל מרצון למכור חבילות גלישה מורחבות ודרך רצון להגביל שיתוף קבצים המפר זכויות יוצרים. מחקר זה, שנערך בין החודשים אפריל לספטמבר 2009, נועד לבחון האם טענה זו אמיתית.
באמצעות כלים חופשיים החלטנו לבחון את התערבות ספקיות הרשת בתעבורת האינטרנט בישראל. ממצאנו היו שישנה התערבות ישירה ומכוונת על ידי לפחות שתיים מתוך שלוש ספקיות האינטרנט, הן על ידי האצה של תכנים והן על ידי האטה של תכנים. מצאנו כי ישנה התערבות בתעבורת שיתוף קבצים על ידי שתיים מתוך שלוש ספקיות וכי חלק מיישמות טכנולוגיה של בחינת תעבורה מעמיקה (Deep Packet Inspection, DPI) אשר שקולה להאזנת סתר.
אנו מפרסמים את תקציר הממצאים בעברית, אך הדו"ח המלא באנגלית זמין ברשת.
עקב פרטיות המתנדבים, לא אחשוף את הנתונים המלאים, המכילים את כתובות הIP שלהם ומידע נוסף.
1. רקע
טכנולוגיות P2P נמצאות בשימוש נרחב על ידי משתפי קבצים ומהוות נתח משמעותי בתעבורה (Allot, 2009); תעבורת P2P אחראית לכ21% מהתעבורה של תקשורת אינטרנט סלולרית ולכ71% מכלל תעבורת האינטרנט בשנת 2006 (ReadWriteWeb, 2006.12.06)(PlusNet, 2008.07.17), ולמעל ל50% מתעבורת האינטרנט בימינו (ipoQue, 2009, TorrentFreak, 2009.02.18). תעבורת P2P כוללת הורדת קבצים, שימוש בטכנולוגיות Voice over IP , מסרים מיידיים ותקשורת לא מבוזרת. משתמשי P2P בדרך כלל צורכים יותר תעבורה (Arstechnica, 2008.07.04) ומהווים את המשתמשים ה'כבדים יותר' של תעבורת הרשת.
החל משנת 2007, טענות כאילו ספקיות האינטרנט חוסמות P2P נשמעו ברשת. דו"ח של Vuze, שירות שיתוף קבצים פופולרי שמשתמש בטכנולוגיות P2P כדי לספק למשתמשיו תכנים מצא שכל ספקיות האינטרנט בישראל חוסמות P2P בצורה כלשהיא. במהלך 2009, תלונות נגד שלוש ספקיות האינטרנט הובאו לתקשורת ונדחו על ידי הספקיות. בזק בינלאומי דחה טענות אלה בטענה כי הן חסרות שחר (Ynet, 2009.03.29), כאשר שנה מוקדם יותר טענה שהיא ספקית האינטרנט היחידה שלא חוסמת שיתוף קבצים (Ynet, 2007.12.05 ), סמייל012 טענה שטענותיהם של TorrentLeech כי מבוצעת חסימה אינן נכונות (Ynet, 2008.01.24, Torrentleech FAQ) ונטוויז'ן דחתה את הטענה כי היא מבצעת תעדוף כלשהוא בתעבורה; וטענה כי דבר זה אינו אפשרי, ובמידה והיה אפשרי היתה חוסמת את כלל פורנוגרפיית הילדים ותכנים פוגעניים (Ynet, 2007.05.27).
אולם, ולמרות שהצהרות פומביות מסוג זה בוצעו, דיווחים רבים בשיחות לא רשמיות עם נציגי תמיכה הביעו אינדיקציה לכך שישנה בעיה.
דיווח נוסף על ידי אתר Torrentfreak טען כי בזק בינלאומי מוסיפה לקבצי .torrent פרטים מסוימים שגורמים להאצה של התכנים בשרתיה (Torrentfreak, 2009.04.19 ); אולם, מנכ"ל בזק בינלאומי דחה את הטענה בשיחה עם אמיתי זיו מדה-מרקר, באמרו כי לא יפעל בדרכים לא חוקיות גם אם מתחריו יעשו כן (TheMarker, 2009.08.05).
מעבר לכך, נשמעו טענות נוספות מאנשים שזהותם לא ידועה או מאומתת, אך לא היה ניתן לאושש אותן (BGU Forum, 2009.03.26 ), (Haaretz, 2008.05.06 ).
2. הניסוי
בכדי לבחון האם תעבורת P2P נחסמה, החלנו בניסוי עם שני כלים חופשיים שפותחו על ידי גורמים אחרים. הראשון הוא יישום הקוד הפתוח Switzerland ('שוויץ') ש פותח על ידי הEFF. שוויץ הנו כלי שנועד לגלות שינויים שמבוצעים על ידי ספקיות האינטרנט, לרבות חסימת תעבורה ושינויים בה. שוויץ שוחרר לאחר החלטת הFCC בנושא נייטרליות הרשת בארצות הברית והיה הכלי שהEFF השתמשו בו על מנת להוכיח כי אכן מבוצעת התערבות בתעבורה (EFF, 2008). (TorrentFreak, 2008 ).
כמו כן, השתמשנו ב Glasnost ,שלפחות בצורה חלקית נתמך על ידי Google ומכון מקס פלנק. גלסנוסט הוא חלק מ Measurement Labs והוא קליינט Java עצמאי, שרץ בתוך הדפדפן. בטרם החלנו בבדיקה, רק 3 מתוך 971 בדיקות הראו אינדיקציה כלשהיא לחסימה, ומתוך 17 ספקיות אינטרנט בארץ, רק שלוש חסמו בצורה כלשהי. אולם, תוצאות אלה, כמו כלל התוצאות שהובאו על ידי גלסנוסט, אינן ממצות או דנות בהתערבות בתעבורה.
2.1 שוויץ
למרות שלא הצלחנו לנתח את הLog שניתן על ידי שוויץ, בעיקר בעקבות יכולת לתאם בין העברת קבצים על ידי המתנדבים, שוויץ סייעה לנו במציאה של כמה ממצאים מעניינים. הניסוי בוצע על ידי שליחה של קובץ וידאו חופשי בתור torrent, כאשר המתנדבים הורדיו והעלו את הקובץ שוב ושוב, מחפשים התערבות מכוונת על ידי ספקיות האינטרנט או משלוח RST Packets, שהם סימנים לסיום הקשר שמובאים על ידי ספקית האינטרנט כדי לחבל בתעבורה. לא הצלחנו למצוא עדויות מספקות להתערבות בתכנים, בין היתר עקב הממשק הלא ידידותי של שוויץ.
אולם, לאחר מספר משמעותי של נסיונות, מצאנו כי משתמש שאינו מתנדב מעתיק ומעלה את הקבצים, מכתובת הIP 212.235.15.36 ולא השתמש באותה תוכנה שאנו השתמשנו על מנת להעביר את הקבצים (libTorrent) (screenshot, screenshot ).מצאנו אזכור לכתובת הIP הזו בפורום חומרה שמתאר אותה כשרת Caching של נטוויז'ן (HWZone, 2009). בעוד שאכן כתובת הIP הזו משוויכת לנטוויז'ן, מצאנו כתובות מתחום הIP אשר פועלות בהאצה של תכנים ב eMule (img src) ומתחום הכתובות 212.235.x.x, שנמצא בשימוש או בבעלות Netvision (whois data). למרות שפעילות זו אינה חסימה של P2P, אנו רואים אותה כהתערבות משמעותית בתעבורת הרשת ובפרטיות הגולשים, העולה אף לרמה של האזנת סתר.
2.2 Glasnost
הפעלנו את Glasnost ממחשבים שונים וספקיות אינטרנט שונות במועדים שונים ואקראיים על מנת לבחון התערבות בתעבורת Bittorrent. גלסנוסט פועל בצורה הבאה: הוא בוחן תקשורת בארבע העברות שונות, העלאה והורדה של ביטורנט על פורטים סטנדרטים ולא סטנדרטיים והעלאה והורדה של TCP (תעבורת רשת רגילה) על פורטים סטנדרטים ולא סטנדרטיים. על ידי השוואה בין תוצאות הTCP לביטורנט, ניתן להסיק האם ישנה התערבות בתעבורה בצורה של Deep Packet Inspection. ביצענו לפחות שמונה בדיקות בכל ספקית אינטרנט, השוואנו את התוצאות ובחנו אותן, ולהלן מסקנותינו:
2.2.1 נטוויז'ן
נטוויזן ככל הנראה מפעילה Deep Packet Inspection. לאחר שכבר מצאנו כי ישנה התערבות כלשהיא בתעבורת ביטורנט, מצאנו שבפורטים סטנדרטיים של ביטורנט היחס הממוצע בין ביטורנט לTCP עמד על 70% ובפורטים לא סטנדרטיים עמד על 81%; אולם, היחס המצטבר (היחס בין סכומי מהירויות ההעלאה) היוא 52% על פורטים סטנדרטיים ו59% על פורטים לא סטנדרטיים. בהורדה מצאנו תוצאות דומות, כאשר היחס בין BT לTCP עמד על 58% בפורטים סטנדרטים ו50% בפורטים לא סטנדרטים ויחס מצטבר של 50% בפורטים סטנדרטיים ו27% בפורטים לא סטנדרטיים.
2.2.2 בזק בינלאומי.
התצאות בבזק בינלאומי לא היו חד משמעיות. וכיוון שבבדיקה אחת תעבורת הביטורנט עמדה על מהירות של פי 12 מתעבורת הTCP התוצאות הפכו לבלתי ניתנות להסבר. לכן, הסרנו את הבדיקה המדוברת שחרגה מסטיית התקן. מעבר לכך, תוצאות הניסוי בבזק לא הביאו למסקנה חד משמעית כי ישנה חסימה. בכלליות ניתן לומר כי מהירות פרוטוקול ביטורנט משמעותית יותר גבוהה מאשר TCP בבזק בינלאומי. ממצאנו היו שבפורט סטנדרטי, היחס הממוצע בין ביטורנט לTCP עמד על 105% ובפורטים לא סטנדרטיים על 69%, היחס המצטבר עמד על 104% בפורטים סטנדרטיים ו52% בפורטים לא סטנדרטיים. בהורדות, לעומת זאת, היחס הממוצע עמד על 147% בפורטים סטנדרטיים ו130% בפורטים לא סטנדרטיים. היחס המצטבר עמד על 137% בפורטים סטנדרטיים ו36% בפורטים לא סטנדרטיים. היחס של 36% נוצר עקב מספר בדיקות בהן היחס בין מהירות ההורדה בביטורנט לTCP עמדה על פחות מ10%. אולם, במקרה זה אנו מאמינים שהדבר נוצר כתוצאה ממקריות ולא על ידי יד מכוונת.
2.2.3 אינטרנט זהב
מצאנו אינדיקציה חזקה להתערבות בתעבורה על ידי אינטרנט זהב. מספר התוצאות שנזנחו כתוצאה מחסימה כוללת של פורטים סטנדרטיים היה המשמעותי ביותר והיה מספיק בכדי להראות כי ישנה התערבות משמעותית בתעבורת P2P. מעבר לכך, מספר התוצאות שמציגות נתוני אפס תעבורה חלקיים מראה כי ישנה התערבות בתעבודה שיכולה להתרחש בחלק משעות היום.
ממצאינו היו כי בפורטים סטנדרטים, היחס הממוצע בין העלאת BT לTCP עמד על 81% ובפורטים לא סטנדרטים על 107%; הערכים המצטברים מראים 77% בפורטים סטנדרטיים ו103% בפורטים לא סטנדרטיים. בהורדות נתקלנו בתוצאות דומות, כאשר יחס הBT לTCP עמד על 74% בפורטים סטנדרטיים ו118% בפורטים לא סטנדרטיים, עם ערך מצטבר של 90% בפורטים סטנדרטיים ו80% בפורטים לא סטנדרטיים. ממצא זה יכול לבוא הן על ידי התערבות DPI והן על ידי חסימה רגילה של פורטים.
2.2.4 טבלת ממצאים:
| ISP | BT/TCP upload, Standard | BT/TCP upload, non-standard | BT/TCP download, standard | BT/TCP download, non-standard |
| Netvision | 69.99% (52%) | 81.95% (60%) | 58.61% (50%) | 50% (27%) |
| Bezeqint | 105% (104%) | 69.17% (52%) | 147% (137%) | 130% (36%) |
| Zahav | 81% (77%) | 107% (103%) | 74% (90%) | 118% (80%) |
יחס של BT לTCP נמוך מצביע על DPI, הפרשים משמעותיים בין פורטים סטנדרטיים לפורטים לא סטנדרטיים מצביעים על התערבות על בסיס פורט.
3. מסקנות
הממצא העיקרי שלנו הוא שלפחות שתיים מתוך שלוש ספקיות האינטרנט מבצעות שינויים כלשהם בתעבורה, ובמיוחד בתעבורת שיתוף קבצים. הצלחנו להראות כי ישנה התערבות מסוג DPI והאצה של תכני P2P בצורה כלשהיא לפחות על ידי ספקית תקשורת אחת ואחת נוספת כנראה מפעילה תעדוף על פורטים מסוימים.
אנו מאמינים שהאצה של תכני P2P ושמירה שלהם אצל ספקית האינטרנט היא התופעה המדאיגה ביותר וצריכה להבחן על ידי הגולטור; מעבר לכך, אנו מאמינים שמחקר נוסף דרוש על מנת לבחון מהן הטכנולוגיות המגבילות שנמצאות בשימוש.
למרות שלא הצלחנו להראות מהן הטכנולוגיות בשימוש, אנו מאמינים ששימוש בטכנולוגיות מסוג זה עשוי לפגוע בתחרות החופשית, חופש הביטוי ובהתקדמות הטכנולוגיה. מעבר לכך, פעילות של DPI עשויה להחשב כהאזנת סתר לכל דבר ולסייע בהאזנה לשיחות P2P. לכן, אנו קוראים לרשויות החוק לנקוט באמצעים מתאימים על מנת למנוע שימוש כזה.
77 תגובות, ניתן להגיב או לשלוח טראקבק
דניאל
מחקר בשיתוף עם Ynet שקורא לרגולטור שיתערב באינטרנט?
מפתיע!
יונתן קלינגר, ה"ליברטן" שמדבר בעד "תחרות חופשית", רוצה שהמדינה תשלוט לנו עוד ברשת ה"נייטרלית"?
גם מפתיע!
האמת,
לא מזמן שמתי לב שיש פגיעה בתחרות החופשית גם בעיתונות.
מסתבר שכשאני כותב מאמר, הוא לא מפורסם, אבל כשאיזה שמאלן ממכון ון ליר כותב, אז הוא מקבל עמוד ראשי.
לכן, אני דורש התערבות חזקה של הרגולטור בעיתונות הכתובה – על מנת לאפשר "תחרות חופשית".
יש שם למדינות שבהן "הרגולטור" שולט באינטרנט.
ביליתי במדינה כזאת. תאמינו לי, אתם לא רוצים להגיע לשם.
להתריע על כך שיש ספקיות שמתערבות בתעבורת השיתוף – כל הכבוד.
לדרוש שהממשלה תדרוך יותר ויותר לתוך האינטרנט ולתוך הספקיות?
תודה, אבל לא תודה.
10:14 :: 13 בדצמ', 2009
דניאל
עצוב יונתן,
שאינך מבין את הדיכוטומיה ואת הדיסוננס הקוגניטיבי שבו מצד אחד אתה מתרעם על כך שדני דנון רוצה להקים רשות ש"תפקח על האינטרנט",
ובו זמנית – אתה מפרסם כאן פוסט שבו אתה, איך לא, קורא להתערבות רגולטורית שתפקח לנו על האינטרנט.
לא מזמן הצגת כאן פוסט שבו טענת שבית קפה עם מודם אלחוטי הוא ספק תקשורת.
אל תחשוב לרגע שאותו רגולטור שאתה רוצה ש"יתערב יותר" לא ידאג לנצל את הסמכויות שלו גם כדי "לוודא" שהבית קפה לא מצנזר לך תעבורת P2P.
ואיך מוודאים זאת?
כמובן – מנטרים את התעבורה.
דני דנון ומאיר שטרית מחכים לך עם זרועות פתוחות יונתן.
תמשיך לחזק אותם.
10:22 :: 13 בדצמ', 2009
יהונתן
דניאל,
אני צריך את הרגולטור כדי שימנע את הפגיעה הלא חוקית בתחרות. אני רואה כאן האזנות סתר ופגיעה בחירויות האזרח, וכל מה שאתה רואה זה רגולציה.
שוב: המחוקק צריך למנוע את הפגיעה בחירויות, למנוע את העוולה הצרכנית.
10:29 :: 13 בדצמ', 2009
דניאל
יהונתן,
כל אחד צריך את המחוקק כדי שיטיב איתו.
אתה רוצה את המחוקק כדי שהוא יכריח את ספק התקשורת לתת לך את אותו מחיר, בין אם אתה מוריד פורנו, ובין אם אתה קורא בפייסבוק.
זה לא משנה בשביל מה אתה רוצה את המחוקק. בשורה התחתונה – אתה מבקש ממדינת ישראל להתערב בנעשה במעוז האחרון של החופש – האינטרנט.
אין שום עוולה צרכנית בהעדפת מחירים או שירות.
לקוח עסקי שמשלם הרבה – יקבל קו מובטח בשיא המהירות.
לקוח ביתי שמעוניין רק לצפות בכמה עמודים בYNET ובבלוג של יונתן קלינגר – רוצה לשלם מעט מאוד, ויודע שלא יקבל הרבה אמינות או יכולת הורדה.
התחרות החופשית היא זו שמאפשרת לאמא שלי להגיד – אני מעדיפה לשלם פחות, ולא להוריד בביטורנט. היא מאפשרת לה לא לשלם יותר כסף, רק כדי לקבל "על פי חוק" את הזכות להוריד פורנו – זכות שבו היא לעולם לא תשתמש.
התחרות החופשית קודם כל דורשת שאני ואתה נוכל להרים חברת תקשורת מתחרה. אותו "רגולטור" שצריך "למנוע פגיעה בתחרות", הוא זה שאוסר עלינו לעשות זאת.
היינו יכולים להרים חברה ש"מתחמה בשיתוף קבצים", ו"משפרת את ביצועי ההורדה בשיתוף קבצים". ולעשות הרבה כסף מכך. אבל לשיטתך – זה פוגע ב"נייטרליות".
היינו יכולים להרים חברה שמספקת שירותי אינטרנט בשליש מחיר לכל ילד בפריפריה – ובלבד שלא יוריד סרטים – כי אז היינו נדרשים למשאבים עצומים.
גם זה, לשיטתך, פוגע ב"תחרות".
המדינה היא מפלצת תאבת כוח ושליטה. אף אחד לא יכול לצפות ל"נייטרליות רשת" כשהוא דורש התערבות של המדינה בנעשה ברשת.
כל כך קל הDouble-speak הזה.
"אני צריך את הרגולטור כדי שימנע פגיעה בתחרות וימנע עוולה צרכנית".
משה כחלון ישתמש במשפט הזה כדי להרים רשת אינטרנט ממשלתית.
דני דנון ישתמש בזה כדי להקים רשות "שתפקח על האינטרנט".
הסינים השתמשו בזה כדי למנוע ממני גישה לפייסבוק, או את האתר של הלונלי פלאנט.
אותם כלים שבהם הרגולטור ישתמש כדי "לוודא שלא פוגעים לך באיכות הסקייפ"
ישמשו אותו גם כדי להאזין לך לשיחות הסקייפ. האיראנים הוכיחו זאת.
רק אדם תמים, ששכח לחלוטין מחוקי הנאמנות של ליברמן, מהרשות לניהול האינטרנט של דנון, מה"ספק אינטרנט הממשלתי" של כחלון, או מהמאגר הביומטרי של שטרית, יכול באמת להאמין שאם ניתן לפקידי ממשלה להכנס לחדרי התקשורת של נטוויז'ן ואינטרנט זהב – יצמח מזה דבר טוב.
10:47 :: 13 בדצמ', 2009
דניאל
כשטיילתי בסין, חזרתי מטרק עם גוף כואב, והלכתי למסאג'יסטית.
מסתבר שהיא נותנת מחיר שונה בין אם יש Happy ending ובין אם יש.
לפי השיטה שלך – אני צריך לשלם על הHappy ending בכל מקרה.
והתחרות החופשית?
מסאג'יסטיות שלא רוצות לספק Happy ending כמובן נדפקות.
הן חייבות לגבות עליו בכל מקרה, והן חייבות לספק אותו בכל מקרה.
אז מה אם הן יכלו להתחרות על שוק הלא מתוסכלים מינית, ולהציע את השירות שלהן כשירות מוגבל, בתשלום נמוך יותר,
ואף להרחיב את השוק שלהן לאנשים שעד היום לא יכלו להרשות לעצמם מסאג' רגיל – כי התוספת תשלום על Happy ending היה יותר מדי בשבילם.
10:52 :: 13 בדצמ', 2009
יהונתן
דניאל,
ספקית מספקת לך תשתית. היא לא מוכרת לך תוכן, בניגוד למסג'יסטית שלך.
בכל מקרה, אני מבין שאתה נגד נייטרליות רשת, אני גם מבין שמבחינתך זה סוף העולם אם ספקיות יחוייבו לעשות את מה שהן נדרשות: לספק אינטרנט.
אם אני רוכש מנטוויז'ן צינור של חמישה מגה, זה מה שאני אמור לקבל. זה הכל.
10:56 :: 13 בדצמ', 2009
דניאל
יהונתן,
לדבריך
השוק החופשי והתחרות החופשית היא שחשובה לך.
למה שנטוויז'ן לא תוכל לספק לי צינור שעובר בו רק מים חמים,
ולא "צינור מים"?
למה שנטוויז'ן לא תוכל להחליט שבצינור שהיא מספקת היא לא מוכנה שיעבירו ביוב?
מאיפה האבחנה האבסורדית הזאת שאתה מחליט שנטוויז'ן חייבת לספק לך צינור, ואסור לה להגיד לך מה מותר לך להעביר בצינור?
אני מאוד בעד נייטרליות רשת. נייטרליות מפני גורמי שלטון וכפיה.
כל חברה באשר היא צריכה להיות מסוגלת להציע שירותי אינטרנט,
וכל חברה באשר היא צריכה להיות מסוגלת להחליט איזה שירותים היא מספקת ואיזה לא. זכותך לעבור בין חברות. זכותך להקים חברה משלך.
זכותך למתוך סיב אופטי בין החדר שלך לחדר של השכנה, ולהפוך להיות ספק אינטרנט עבורה.
זכותך להרים תשתית Wifi שכונתית, ולספק אינטרנט חינם, או אינטרנט רק למסאג'יסטיות.
כמובן שלא כל הזכויות הללו באמת קיימות. הרגולטור חוסם אותם. אותו רגולטור שאתה מבקש ממנו שיתערב עוד. אותו רגולטור שאתה אמור להיות נגדו, כל עוד זה נוח לך. ואז, פתאום אתה מתגלה במלוא עירומך.
לא שאני מאשים אותך. זה כשל לוגי שהרבה Tech geeks סובלים ממנו.
המדינה מייצרת מונופול של ספקי תשתית. ספקי התשתית פוגעים בשירות – בואו נדרוש מהמדינה שתמנע מהם לפגוע בשירות.
הפתרון הוא לא עוד התערבות ממשלתית במקום שבו הממשלה יצרה את הכשל.
הפתרון הוא לפתוח את שוק התקשורת לתחרות אמיתית.
אם אתה באמת רוצה שהאינטרנט ישאר חופשי,
הדבר האחרון שאדם רציונלי, שמכיר את ההסטוריה של סין, סוריה, בורמה, איראן, תאילנד, מצרים, וצפון קוריאה, ויאטנם יעשה הוא לבקש מפקח ממשלתי שיתערב בו.
לא נותנים לחתול לשמור על השמנת.
11:13 :: 13 בדצמ', 2009
יהונתן
דניאל,
אני חושב שיש כאן כשל שוק שהממשלה תרצה לטפל בו: כל הספקיות מעדיפות לחסום שיתוף קבצים. לכן, במקרה כזה, השוק שנותן את המוצר הפגום (אינטרנט מסונן) נוצר ובפועל הופך להיות הסטנדרט.
לשיטתך, העובדה ששיתוף קבצים פוגע ברווחי ספקיות האינטרנט מצדיק תעדוף של שירותים. לשיטתי, העובדה ששיתוף הקבצים צורך רוחב פס אינו עניינה של ספקית האינטרנט שלי שאמורה לספק לי גישה לרשת ללא קשר למה שאני צורך.
אם הייתי רוכש חיבור HTTP בלבד, או חיבור נכה, היה ברור. אבל כרגע? הם ספקי אינטרנט, לא בינטרנט.
11:18 :: 13 בדצמ', 2009
דניאל
העובדה שהשוק לא מתנהג כמו שאתה רוצה שהוא יתנהג, לא הופכת את זה ל"כשל".
לצערי, אני לא יכול לאכול קוויאר. זה כשל שוק! המדינה צריכה להתערב!
יש אנשים שמעדיפים לגור בצמוד קרקע במקום בבניין קומות אקולוגי?
כשל שוק! בואו נאסור עליהם.
יש מסאג'יסטיות שלא רוצות להציע לי Happy ending בסוף המסאג'? כשל שוק!
הכשל שוק היחידי, הוא הכשל שמונע ממתחרים להכנס לשוק.
אין לי שום בעיה עם חיבור HTTP בלבד כסטנדרט זול, שזמין לכל אדם, וחיבור יקר יותר – שמתאים לצרכים מיוחדים.
בדיוק כמו שאין לי בעיה לשלם דולר על בייגל עם גבינת שמנת, כי רק מי שרוצה להוסיף סלמון צריך להוסיף 6 דולר.
מה? יש אנשים שאוכלים בייגל בלי סלמון? כשל שוק!
כשאתה רוכש שירות מספק התקשורת, אתה חותם על חוזה.
בשביל החוזה הזה, מעסיקים כל מיני אנשים כמו יהונתן קלינגר, עו'ד, שיעזור לנו להבין את החוזה, האם הוא טוב לנו או רע לנו, ושנדע בדיוק מה אנחנו מקבלים.
אם החוזה לא קויים, לוקחים את עו'ד קלינגר (או מישהו שהוא ממליץ עליו), והולכים לבית משפט, כדי לדרוש את קיום החוזה (או החזרת הכסף ששילמנו בעבור השירות).
אני רוצה חיבור נכה.
אני רוצה להיות מסוגל לשלם עליו פחות.
אני לא רוצה לשלם עבור התשתית תקשורת שנדרשת כדי לספק שירותי וידאו,
ולי דווקא חשוב שאני אוכל להשיג פייסבוק בכל רגע, גם אם השכן שלי מוריד פורנו כרגע.
זה משהו ביני לבין ספק השירות שלי. ואם לא הצלחנו להגיע להסכמה – אז לא נתקשר בינינו בחוזה.
המצב הזה מחזיק, כל עוד השוק פתוח לתחרות.
המצב הזה לא מחזיק, הודות לרגולטור שלך, שלא רוצה תחרות אמיתית.
אכן, יש כשל שוק.
הכשל הזה נקרא משרד התקשורת.
אותו משרד שחסם לנו במשך שנים כניסה של שידורי טלוויזיה בצבע, כדי שלא יווצר "כשל שוק" שבו חלק מהאנשים עדיין צריכים לראות שחור לבן.
http://www.openu.ac.il/Adcan/adcan50/pages_13-16.pdf
11:32 :: 13 בדצמ', 2009
דניאל
אני גם אשמח לקבל שירותי DPI מהספק תקשורת שלי.
פילטור לספאם,
חסימות של התקפות DOS,
מתן עדיפות לשיחות סקייפ על פני הורדת קבצים,
וכן, אני דווקא אשמח אם יהיה פלטור של וירוסים אצל הספק, כדי שאני לא אצטרך לנסוע לאבא שלי כל פעם כדי להסיר לו וירוסים.
אני גם אשמח לשלם לאנשים כמו יונתן קלינגר וYnet, שידאגו לבדוק מה הספקים אכן מצנזרים ומה לא – ולנטוש את הספק בשניה שהוא יצנזר משהו שאני לא אוהב.
אני אשמח לשלם לאנשים אחרים שיספקו לי פתרונות להסתרה של התקשורת שלי.
חקיקה רגולטורית רק תייצר אצלי את אשליית השווא שיש מי ששומר עליי, ולא צריך לחשוש מהספק.
11:57 :: 13 בדצמ', 2009
מרק ק.
1. דורש הבאה לצורה יותר קריאה….
2. caching אינה התערבות בתוכן וכל דבר שISP עושה כרוך בהאזנה ולכן הטיעון הזה מאוד חלש
(פה התקשתי לקרוא ברצף ודילגתי לסוף השידור בYNET)
3. הדובר של 012 סמייל משקר במצח נחושה. אצלי הם מבצעים האטה רצינית של תנועת SSH על פורטים לא סטנדרטיים. לקח לי יומיים להבין שהשרת דוקא מוגדר טוב וזה רק 012 שמתעקשת בתוקף שאסור לי לנקוט בטכניקות של security by obscurity.
מעבר לזה בעיקרון אני מסכים עם דניאל. כל עוד אנשים מוכנים לקבל שירות דרג ג' מהסוג שהספקיות בארץ נותנות שום דבר לא ישתנה. אם יהיה רגולטור בסך הכל יהיה מקובע בכללים שכל מה שאנו צריכים לצפות לו הוא שירות מדרג ג'. לא צריך ללכת רחוק, מספיק לבחון את הרגולציה של ערוצי הטלביזיה והתוצאות שלה.
12:04 :: 13 בדצמ', 2009
דביל
מדובר על תחרות הגיונית בין שתי תפיסות, תבינו לבד איפה אני נמצא מתוך תגובתי:
האחת מדברת על חופש, ותחרות בריאה (שהפעם פוגעת בצרכן מסוג אחד). האחרת מדברת על בקרה, על חוקיות, ועל נסיונות תיקון של המקולקל. האחת מדברת על חוסר התערבות של השלטון לטובת האזרחים, והאחרת מדברת על התערבות.
היום, נהוג להאמין שהקפיטליזם טוב יותר ונכון יותר, אבל פעם זה לא היה המצב. שימו לב, שמדובר בדיוק באותם טיעונים, ובדיוק באותו פרופיל של מתווכחים. רק שהנושא וויכוח השתנה למשהו אקטואלי יותר, אחרי שההוא כבר הוכרע.
לדעתי, ההוא הוכרע לא ממש לטובת העו"ד, אלא לטובת האזרח החופשי. איפה יוכרע זה?
12:25 :: 13 בדצמ', 2009
יהונתן
דניאל, מרק ודביל,
אני מבין את הטענה שלכם ומהיכן אתם מגיעים. אבל, אתם צריכים להבין שמבחינתי עצם ההתערבות בתעבורה היא הפגיעה: האזנה, תעדוף, אפליה בין שירותים.
תיאורטית הנגיעה בחיבור לאינטרנט היא בדיוק הבעיה שדורשת רגולציה: היא פוגעת באוטונומיה, בחופש החוזים, ביכולת להתקדם. הרגולציה כאן לא נועדה כדי לכפות על ספקית האינטרנט לתת משהו שהיא לא אמורה לתת אלא כדי לחייב אותה לתת את מה שהיא התחייבה: אינטרנט.
12:31 :: 13 בדצמ', 2009
עודד
יהונתן, העם איתך!!! דניאל סתם מזבל במח הבלי הבלים שהוא מוכר בגלל שהוא יושב על איזה כיסא במשרד בקומה גבוהה כלשהי של אחת הספקיות הקלוקלות הללו!
חזק ואמץ יהונתן!!!
12:37 :: 13 בדצמ', 2009
יהונתן
עודד,
דניאל הוא מגיב ידוע בבלוג, לא נראה לי שהוא מגיב מטעם ספקיות.
12:44 :: 13 בדצמ', 2009
מגל
דניאל, אם זה היה תלוי בספקיות, הן היו מונעות לגמרי שיתוף קבצים כי אין שום דרך להרוויח מזה. רק בגלל הרגולטור הן לא עושות את זה.
12:54 :: 13 בדצמ', 2009
אלי
אין בעיה שספקיות יחסמו שיתוף קבצים תמורת מחיר נמוך יותר.
הבעיה היא שספקיות שחוסמות שיתוף קבצים אינן מידעות את הלקוחות.
אני מסכים שצריכים רגולציה, בשוק חופשי תפקיד הרגולציה הוא לאפשר שקיפות שתאפשר תחרות.
בתור לקוח אם ספק X וספק Y מציעים לי חבילות, במחיר 50 ו 60 שקל אבל ספק X לא מספר לי שהמחיר הנמוך נובע מכך שהוא חוסם פורטים, חוסר השקיפות הזה פוגע במנגנון השוק החופשי.
תפקיד הרגולטור הוא לייצר תחרות חופשית ע"י כפיית שקיפות והסרת חסמים אותם שמים הספקים למניעת תחרות.
13:02 :: 13 בדצמ', 2009
רביב זהבי
אהלן יונתן
תודה רבה על עבודת המחקר ופרסומו.
אני לא מבין גדול אבל אם אני לא טועה ביטורנט היא שיטת P2P שונה מהאימיול ולכן, מתוקף היותי משתמש באימיול, בדיקת הגלסנוסט לא נותנת לי אינדיקציה לגבי מידת החסימה שמבצעים לי.
האם ישנה דרך לבדוק תקינות תעבורה בשימוש באימיול ?
אגב, התקשרתי לספקית שלי, 012 ,כדי להתנתק והם לא מודים בכלום. במידה ואתנתק אאלץ לשלם דמי ניתוק בסך 500 ש"ח עקב התחייבותי לחברה.
אין מילים במקלדתי לתאר את הזעם והפראייריות שאני מרגיש.
אני משלם על שרות אותו אני לא מקבל.
אני פשוט רוצה להוכיח את זה לפני שאני ניגש לבית משפט.
13:07 :: 13 בדצמ', 2009
דניאל
יהונתן -
כפי שאתה ודאי יודע,
יש לך את כל היכולת בעולם לקנות "צינור" מספק התקשורת שלך.
Private leased lines הם שירות שהשוק חשב עליו הרבה לפני כל רגולטור.
קח נקודה א', קח נקודה ב', חבר ביניהם בצינור, תבטיח תעבורה בקצב X, לא משנה באיזה עומס הרשת, ואפילו בצורה חסינה מפני תקלות.
טוב, לא לחלוטין מפני תקלות – לרוב מתחייבים על זמינות של 99.999% אחוז מהזמן(Five nines), ויש כאלה שמתחייבים על יותר.
בנקים למשל, משתמשים בקווים שכאלה כדי לתקשר בין סניפים.
הבורסה משתמשת בזה כדי לסנכרן נתונים בין מחשבי על.
המשרד שלנו בתל אביב מחובר למשרד בחיפה על ידי קו כזה.
לא בדקתי כמה עולה קו E1 בזמן האחרון, אבל מן הסתם, הוא עולה יותר מאשר החיבור שאתה משלם עליו עכשיו.
כמובן שאפשר לחוקק חוק "E1 חובה", אבל אנחנו לא טיפשים, ולא מאמינים בבזבוז הזה.
בפועל, הניצולת בכל רגע נתון על קו תקשורת היא מאוד חלקית.
אם מוכנים להתפשר, אפשר לנצל בצורה מאוד יעילה את הקו, לחלוק אותו עם אחרים, ולהבטיח לכולם חווית גלישה סבירה – עם חוויה מעולה למי שמוכן לשלם יותר.
אני משלם על "אינטרנט", ומקבל "אינטרנט" -
עובדה, אני מגיב אצלך בבלוג, ואפילו יכול לקרוא אותו.
גם הטורנט שלך יורד. הוא פשוט לא יורד בקצב שהיית רוצה שהוא יירד.
איכשהו, נראה לי שאם תקח את הספק שלך לבית משפט, על זה שהוא לא "סיפק לך אינטרנט" – יעיפו אותך מכל המדרגות. אתה כמובן יודע זאת. אחרת לא היית מבקש את הרגולטור.
לא צריך רגולטור כדי לאכוף הסכמים בין בני אדם. צריך בתי משפט.
הנגיעה שלהם בתקשורת שלך היא חלק מהשירות. זה מה שהם צריכים כדי להבדיל בין שיחה שאתה מבצע למשטרה, לבין הודעה מYnet. זה מה שהם צריכים כדי לדעת האם לנתב את החבילות שלך לאפגניסטן, או לשכן שלך שגר שני מטר לידך.
אתה מנסה ליצור אבחנה שאיננה קיימת בין Packet inspection (דבר שהוא הכרחי לPacket switching, ומתן איכות שירות) לבין Deep packet inspection שהוא טכנולוגית אותה פעולה בדיוק, רק שבמקום לסמוך רק על הכותרת IP שלך כדי להבין באיזה שירות מדובר, הוא סומך גם על כותרות פנימיות יותר.
עודד -
אחת התופעות המגונות ביותר שאני מוצא באינטרנט – הם אלה שכל אחד שלא מסכים איתם, מסומנים אוטומטית כ"מגיבים מטעם". כשאני יוצא להגן על המדינה שלי בפורומים, אני Zionist shill. כשאני מתנגד להתערבות ממשלתית בתשתית האינטרנט – אני מגיב מטעם חברות התקשורת.
ובכל זאת, אם אתה כן רוצה גילוי נאות, אני דווקא עובד בחברה שמפתחת ציוד תקשורת. אין לנו יכולות Deep packet inspection, אבל אין דבר שאנחנו אוהבים יותר מאשר רגולוציה ממשלתית. זה מכריח את הספק לקנות יותר ציוד, וגם מספק לנו טלפונים היסטריים של "חייבים לעמוד בתקינה כזו וכזו, אז קחו עוד כמה מאות אלפי דולרים, ותתאימו את המוצר". יש לנו גם לא מעט פטנטים בחברה – בזמן שאני עצמי מתנגד לפטנטים או לקניין רוחני.
אני מגיב כאן לחלוטין נגד האינטרסים הכלכליים שלי.
מגל -
אם זה היה תלוי בספקיות, הן היו מונעות לגמרי גלישה בYnet, כי אין שום דרך להרוויח מזה.
הן גם היו מונעות לחלוטין גלישה בMSN או בICQ – כי גם על זה אין איך להרוויח.
ובלוגים? מי לעזאזל מרוויח מבלוגים.
מזל שהרגולטור כאן כדי להציל אותנו.
אחת הטעויות הגדולות ביותר שפוליטיקאים, אנשי ציבור ו"פעילים פוליטיים" עושים, הוא להסתכל על הרגולטור כעל שולט עליון, מציל משמיים, שבלעדיו היינו אבודים.
שוכחים שלנו כצרכנים, יש הרבה מאוד כוח. הכוח הזה, הוא הכסף שלנו – והיכולת שלנו להגיד לספק התקשורת – לא רוצה להיות לקוח שלך יותר.
כל אחד שהתקשר לתנובה כדי לדווח על חלב מקולקל מכיר את זה.
כל אחד שמצא חתיכת פלסטיק באורז שלו במסעדה מכיר את זה.
כן – החברות רוצות לעשות עלינו רווח. אבל הן לא ירוויחו עלינו אם לא נהיה לקוחות שלהם בכלל.
13:23 :: 13 בדצמ', 2009
דניאל
אלי,
ניסית פעם לשאול את נציגת השירות אם הם חוסמים או לא?
ניסית להוציא התחייבות שלא יחסמו?
תמיד קל להקטין ראש ולצפות שהמחוקק יגן עליך.
יונתן וYNET עשו עבודה נפלאה כדי לשים את כל הנתונים על השולחן.
ותראה – הם עשו את זה ללא שום רגולטור.
רביב –
אני מקווה שלמדת את הלקח, ולעולם לא תתחייב יותר לספק תקשורת.
13:27 :: 13 בדצמ', 2009
מרק ק.
יהונתן, אני בעד זה שהספקיות יעשו ברכוש שלהן כרצונן. אף אחד לא כפה עלי לבחור בסמייל וכל עוד אני יכול לעבור בכל רגע נתון לספק אחר אני לא רואה שום בעיה.
איפה שכן יש בעיה הוא בכך שאין לך מידע מראש על איזה שירות אתה מקבל והחברות משנות את השרות כרצונן וללא כל הודעה מראש. אם 012 רוצים להציג פרסומות כאשר הייתי אמור להגיע ל"דף אינו קיים", הם צריכים להגיד את זה במפורש. אם הם חוסמים, או מאטים פורטים הם צריכים להגיד במפורש.
במילים אחרות, הבעיה שלי עם הISP בארץ היא שאני חותם חוזה שבו הם אינם מתחיבים לתמורה מסוימת, ואני פשוט לסמוך עליהם שהם יספקו את השירות שאני ציפיתי לו כשחתמתי למרות שהוא לא ממש מוגדר.
13:39 :: 13 בדצמ', 2009
גילפ
דניאל צודק. אם תחנת דלק רוצה למהול מים בדלק להגדיל את רווחיה, הרי זה חלק בלתי נפרד מהשוק החופשי. כל מי שזה מטריד אותו יפנה לתחנת דלק אחרת.
13:46 :: 13 בדצמ', 2009
גילפ
ישנו משתנה נוסף המשפיע על הבדיקות. הציוד בו משתמשות ספקיות האינטרנט גם יכול לבחון את כמות השימוש של משתמש מסויים (ללא קשר לפרוטוקול או תוכן) ו"לקנוס" אותו.
13:50 :: 13 בדצמ', 2009
מרק ק.
או במילים אחרות – אם המטרה של הרגולציה היא לגרום לכך שכל ספק יפרסם את מה שהוא מספק בפועל כדוגמת פרסום רכיבי מזון בכל מוצר מזון, אני בעד. אבל אם המטרה היא לכפות עליהם לספק דברים מסוימים בצורה מסוימת, אז אני נגד.
13:51 :: 13 בדצמ', 2009
דניאל
גילפ,
דלק מהול היא עובדה קיימת. הרגולטור עושה מעט מאוד כדי למנוע אותו.
מי שבעיקר מונע דלק מהול הם העיתונים, שחושפים מקרים של דלק מהול – צעד שפוגע כלכלית בתחנות הדלק, הרבה יותר מכל קנס שמשרד התשתיות מטיל עליהם.
בניגוד לאינטרנט שאפשר לדון על "מה נכלל בהגדרה של אינטרנט", (ושוב, שים לב – הדבר היחידי שלא נתנה לך הוא קצב ההורדה שהיית רוצה לקבל).
כשתחנת דלק מוכרת לך "95 אוקטן" ולמעשה מוהלת אותו באתנול – היא ביצעה מהלך של הונאה.
פתח את החוזה שלך מול ספקית התקשורת. החוזה מכסה את עצמו יפה מאוד ומותיר בידי הספק את הזכות לווסת את התקשורת.
המצב כאן הוא לא שתחנת הדלק מכרה לך דלק מהול. היא פשוט נתנה למי שיש לו כרטיס חבר מועדון את היכולת למלא את המיכל לפניך – ואתה נאלצת לחכות יותר זמן לשירות שלך (=הורדת הסרט).
14:04 :: 13 בדצמ', 2009
דניאל
בכל מקרה, אני מסוגל בהחלט לחיות עם הפשרה של מרק.
14:24 :: 13 בדצמ', 2009
גילפ
דניאל: אכן בדקתי. אין בחוזה מול ספק האינטרנט כל התיחסות לחסימה או ניהול של קצבי תקשורת. אפילו התיחסות למשהו כמו עד x ק"ב לא מופיע שם. בפניה למוקד שרות ולמוקד לקוחות לא קיבלתי כל תשובה למעט "זהו קו סטטיסטי ויתכנו סטיות מהקצב המובטח". מה שנקרא חארטה.
דיווחי העיתונות על דלק מהול מגיעות ממשרד התשתיות, והן לא מעודכנות במקרא הטוב.
כל הנקודות שאתה מציג מדגישות את הצורך ברגולטור בעל שיניים. לי אישית אין מעבדה כימית בתא המטען לבדיקת איכות הדלק אותו אני צורך, כל שאוכל לנצל את זכותי כצרכן לעבור לחברת דלק אחרת.
אני חושב שאינך מבין את תפקיד הרגולטור. באותה מידה שאינך מצפה כי שוטר יציץ מאחורי כתפך 24 שעות ביממה לוודא כי אינך עובר על החוק, אתה מצפה שהוא יתיצב לצדך כאשר מישהו מבצע עברה כלפיך.
העובדה כי זה איננו המצב הקיים, אינו אומר כי זה איננו המצב הרצוי.
14:25 :: 13 בדצמ', 2009
דניאל
ממש לא חארטה.
אם היית מכיר את הטכנולוגיה, היית מבין שזה בלתי אפשרי מבחינתם לספק לך קו עם קצב מובטח, מבלי שתשלם הון עתק על החיבור.
בנקים או כוחות חירום, עושים את זה.
לקוח ביתי מעדיף זול, ונאלץ להתפשר על קצב.
הספק מתעדף תקשורת שונה בצורה שונה, וזכותו המלאה לעשות זאת.
הוא מעולם לא רימה אותך או הונה אותך.
הוא לא מהל לך את התקשורת עם וירוסים.
בעניין מי מתייצב לידך כשמתבצע עבירה – זה לא רגולטור מבצע. זה בית משפט ומשטרה. לא צריך את משרד הבריאות כדי שתוכל לקחת לבית משפט את בעל המכולת ששם לך סולת במקום דייסת קוואקר.
למעשה, רוב הסיכויים שמספיק שתתלה שלט בשכונה: "גרשון המניאק מחליף את הקוואקר בסולת". הוא כבר יפצה אותך בעצמו.
ושוב – אין שום קשר בין מי שמוהל לך דלק (הונאה) לבין מי שלא מסוגל לספק לך את מלוא הניצולת של הקו הלא מובטח שרכשת.
14:31 :: 13 בדצמ', 2009
דניאל
שירות אינטרנט דומה למערכת כבישים מהירים.
הספק מבטיח לך קצב של X, אם תיסע ב3 בבוקר בלילה שבין ראשון לשני.
הוא לא מבטיח לך שב9 בבוקר בדרך לתל אביב תעמוד בקצב של X,
והוא בהחלט מורשה להחליט שנתיבים מסוימים יהיו אך ורק לתחבורה ציבורית.
הוא יכול להחליט שבשעות היום – משאיות לא נוסעות על הכביש.
הוא יכול להחליט שיהיה נתיב אגרה מיוחד לכל מי שמוכן לשלם יותר.
הוא יכול להחליט שהוא סולל כביש פרטי מהבית שלך לעבודה שלך – אם אתה מוכן לשלם כמה מיליארדים.
רק שבניגוד למערכת כבישים – אינטרנט כל אחד יכול לפרוס. אלא אם כן מגיע הרגולטור, ואוסר על אנשים להיות ספקי אינטרנט (או מציבים להם כל מיני תנאים מקדימים שאף אחד לא יכול לעמוד בהם)
14:45 :: 13 בדצמ', 2009
רועי
פעולות של DPI או PROXYING למידע של משתמשים של ספקי תקשורת הוא לא מקובל וגובל בפלילים. אינני עורך דין, אבל המעשה משול להאקר אשר בוחן את צורת ההתחברות שלך לאינטרנט ועל ידי כך מסיק על רמת השימוש ואופן השימוש.
הגורם היחידי שמותר לו לבצע את הפעולות האלה הן מעסיקי, ורק אחרי הסכמה של העובד בחוזה ההעסקה. בפעם האחרונה שבדקתי חברות האינטרנט בארץ לא משלמות כסף למשתמשים, הן יותר מחייבות אנשים במחירים גבוהים בצורה מגוחכת על חיבור של 1.5, מרמות אנשים בחשבוניות, והחטא הגדול ביותר שהתגלה היום הוא העובדה שהן מעיזות לפגוע בנייטרליות האינטרנט.
אולי מחר בזק בינלאומי, הנשלטת על ידי קבוצה מסויימת תרצה לבצע חסימה של המשתמשים שלה אל הבלוג הזה. אז היא תאט מאוד את החיבור ותבצע שינוי בתשתית הניתוב שלה בשביל שהבלוג הזה יעלה ממש לאט ואנשים יתייאשו.
יש פה מקום לתביעה ייצוגית נגד החברות שהוכח שמבצעות DPI ו PROXYING,
גם אם הדבר כתוב באיזשהו חוזה, זהו חלק מהותי בחוזה, ומכיוון שרוב האנשים מתחברים לספק האינטרנט שלהם דרך חוזה טלפוני, יש מקום לביטול עסקה בשעל העובדה שמדובר בסעיף(אם קיים) שהוא טעם לפגם.
כמו שכל אדם פשוט היה רוצה לתבוע האקר שפרץ לו למחשב והוריד קבצים מהמחשב שלו או סיסמא לחשבון בנק, אפילו או הוא לא השתמש בה, כך גם יש מקום לתבוע חברות ששמות עצמן MITM ביננו לבין התוכן ( אתר של בנק פועלים, או הורדה של סרט בBT ). עצם העובדה שהספק אינטרנט משתמש בכלים וטכניקות שהופכות את המידע הזה לגלוי היא פסולה ופלילית.
רועי
14:45 :: 13 בדצמ', 2009
גילפ
דניאל: אתה טועה ומטעה. אמת בפרסום ובחוזה היא כאשר הסייגים מוצגים בפני הלקוח (למשל רמת CIR לתקשורת), כמו גם המדדים והביצועים. חברות סלולר מחייבות אותך בפרוש בנפח נתונים. ספקי אינטרנט בקצב נתונים.
בתפיסה שאתה מציג גם 0 ק"ב/שניה הוא קצב סביר. היות והספק התחייב רק שבשום מקרה ואופן קצב התקשורת לא יעלה על הקצב שמכר לך.
18:52 :: 13 בדצמ', 2009
משה שרף
דניאל – אני לא בטוח מהן דיעותיך הפוליטיות, אבל בתור ליברטריאן (בניגוד לאנרכיסט) מקומה של הממשלה להתערב הוא בדיוק במקום בו ניעשית מרמה. קרי – ישנו הסכם ביני לבין ספקית האינטרנט לקבלת רוחב פס מסויים – ספקית האינטרנט מסכימה לחוזה אך למעשה פוגעת בזכות הקניין שלי ונותנת לי רוחב פס אחר מבלי ליידע אותי,שלא ברצוני ובניגוד לחוזה שחתמתי עליו. זאת ועוד, הספקית מבצעת מעקב אחר גלישת האינטרנט שלי ללא הסכמתי. הפרות חוזים בין אנשים חופשיים ופגיעה בזכויות רכוש מצדיקות לחלוטין התערבות ממשלתית. בסיטואציה בה לעומת זאת הספקיות היו מיידעות אותי על המעקב ורוחב הפס והשוק היה פתוח לחלוטין (בלי צורך ברשיון) לספקיות חדשות דעתי היתה כדעתך.
19:53 :: 13 בדצמ', 2009
yrnkrn
איך הצלחתם לקבל תעבורה כלשהי מ 012 ??
מהנסיון שלי ושל רבים אחרים בפורומי רשתות בחצי השנה האחרונה (לפחות) יש חסימה מוחלטת של פרוטוקול ביט-טורנט כ 18 שעות ביממה, מ 7 בבוקר ועד ל 1 בלילה וקצב ההורדה הוא אפס.
20:09 :: 13 בדצמ', 2009
יאשיהו
לדניאל – מה שאתה אומר נשמע הגיוני. באמת אין הבדל משמעותי בין "shallow" packet inspection ל-deep packet inspection מבחינתנו ברמת הספקית. או שבודקים רק את ה-IP header כדי לנתב, או שבודקים גם מתחת לזה. אין באמת הבדל איכותי בין הדברים, רק הבדל כמותי של "עד כמה עמוק מסתכלים בפאקטה". הכל נכון.
חוץ מהחלק שלא נכון והוא שקר גמור. network neutrality הוא issue רציני היום בעולם, וגם אם לא היה לו "בסיס טכנולוגי" הוא מושג קיים וצריך להתייחס אליו.
אבל יש גם בסיס טכנולוגי. אנחנו משלמים על "אינטרנט". לא על "שירות מייל" או "שירות web", והאינטרנט היא רשת IP. ההנחה הסמויה כאן היא שחוקי הניתוב של IP יהיו תקפים, ומעבר לזה נקבל נייטרליות (וזה בקנה-מידה רחב אומר FIFO). זו רשת IP, ולא רשת TCP, ולכן אסור לספקיות להגיד: "טוב, בואו פשוט נזרוק את כל תעבורת ה-UDP כי ממילא זה לא פרוטוקול אמין ולא מצפים שהמידע יעבור, אז פשוט ניתן 0% הצלחה שלו, וככה נוכל להשיג יותר בתעבורת TCP".
מותר לספקיות בהחלט להשתמש ב-deep packet inspection כדי לספק שירות טוב יותר: לדוגמה – לזהות session לוגי, לזהות ניתוב פיזי יעיל, ולהעביר את ה-session בניתוב ספציפי במקום לנתב כל פאקטה בנפרד ולהחליט כל פעם בנפרד איך לנתב.
אסור לספקיות להשתמש ב-deep packet inspection כדי לספק שירות פחות טוב – להוריד אקטיבית תיעדוף של תעבורה כדי שתעבור פחות טוב מכפי שהייתה עוברת בתנאים נייטרליים.
בלי התחכמויות.
20:11 :: 13 בדצמ', 2009
דניאל
משה וגילפ –
איני עורך דין,
אבל כותב הבלוג הוא כן עורך דין.
הוא יודע היטב שאין לו שום סיכוי לטעון להפרת חוזה בבית המשפט, אחרת כבר מזמן היה מרים תביעה יצוגית.
משה – תבדיל בין ממשלה ל"מדינה". מי שצריך להתערב, באם יבחר יונתן או אחד הלקוחות לתבוע – הוא בית המשפט.
בהנחה והחוזה כן מבטיח קצב קבוע בהתחייבות (מה שלא יהיה, בהגדרה, שכן אפילו כלפי הבנקים שמשלמים עשרות אלפים על חיבורי Leased lines ההתחייבות היא רק לFive nines) – והם לא עמדו בכך – אני תומך לחלוטין בתביעה בבית משפט.
העניין הוא שיונתן לא מגיב כאן על הפרת חוזה. יונתן יודע להתמודד מעולה עם הפרות חוזה. הוא לא צריך את Ynet או משרד התקשורת. יונתן יודע שהחוזה שלו מול הספקים דווקא לא הופר. ולכן הוא מבקש מהזרוע הכוחנית של המדינה – משרד התקשורת – להתערב ולשנות את תנאי ההסכם בינו לחברת התקשורת, ואף לכפות דברים על חברת התקשורת.
יאשיהו:
קודם כל, מעולה שהסכמת איתי שDPI איננו עובר על שום חוק, ואף יש לו יתרונות שהלקוח יכול להנות מהם. להשקפתו של יונתן, צריך לאסור על הDPI לחלוטין.
בנוסף – קל לך להיות כוחני וצעקני, ולהתעקש ש"זכותך וזכותך",
אבל לא. לא זכותך.
אכן, נייטרליות רשת היא נושא חשוב. אבל נייטרליות רשת לא פותרים על ידי זה שדורשים התערבות ממשלתית. ממשלה בטח שבטח לא מוסיפה נייטרליות לרשת.
נייטרליות היא משהו שאתה כצרכן צריך להחליט שאתה רוצה. שאתה אינך מוכן לשלם לספק שאיננו נייטרלי. ושאתה כן מוכן לשלם – גם אם זה תשלום גבוה יותר, לספק שהוא כן.
לילדי הפריפריה, אני קודם כל רוצה שיהיה אינטרנט.
לילדים באפריקה, אני קודם כל רוצה שתהיה גישה לויקיפדיה.
אני בהחלט מוכן להתפשר על חברת תקשורת שמסרבת להעביר תעבורת טורנטים (אבל נותנת קצב מלא לויקיפדיה ותוכן חינוכי), ומצליחה כך לספק תשתית תקשורת זולה יותר וזמינה ליותר אנשים.
20:49 :: 13 בדצמ', 2009
דניאל
"ההנחה הסמויה היא שחוקי הניתוב של הIP יהיו חוקיים, ומעבר לכך תהיה לנו נייטרליות"
האם אתה יודע להסביר את תפקידו של שדה הDSCP/TOS בכותרת הIP?
20:57 :: 13 בדצמ', 2009
ירון
ראשית, רק מעטים בכל חברת אינטרנט יודעים בדיוק מה נעשה בתעבורה. מרבית הנציגים, דרגים זוטרים כולל דוברים ומשרדי יחסי הציבור, אינם שותפים לרמייה, ולכן קל להם לתת תגובות כאילו לא היו דברים מעולם. שיחות אינספור עם נציגים, מגלה שהם אינם משקרים, הם פשוט לא יודעים (חלקם אפילו מומחים בתחומם, אך נמצאים בעלטה).
דבר שני – ל-012 יש כלים להתמודד עם תעבורה ברמה של הלקוח הבודד. זה דבר שקשה לבדוק או להוכיח, אך פורסם באנגלית שהם רכשו כלים יקרים אלו. יכול מאוד להיות שגם 013 רכשו כלי כזה.
דבר שלישי – חוץ מחסימות יש שיטות נוספות להתערב בתעבורה. למשל, 012 טוענת שאינה חוסמת פורטים וזו אולי האמת, אך היא שולחת הודעות איתחול בקצב גבוה לשרתי שיתוף, דבר שמשבש את פעולותם ומחייב את מפעילם לחסום את כל התעבורה הבאה מ-012. כך שיכול להיות שהם טוענים שאינם חוסמים, וזה נכון, אך משבשים בפועל את הפעילות.
דבר אחרון – אני לא מתנגד לחסימות, אני רק רוצה שקיפות. זה יקר לכם השיתוף? תהיו כנים ותכתבו זאת בחוזה ההתקשרות שלכם, שהלקוחות ידעו ויוכלו לבחור. במצב כיום ספקיות האינטרנט 012 ו-013 הן פשוט רמאיות הנוקטות שיטות של הונאה.
21:33 :: 13 בדצמ', 2009
צפריר
יהונתן, הבעיה בדו"ח זה היא שממצאיו אינם אמינים כלל וכלל. יש יותר מידי משתנים במשוואה שמשנים את כל התוצאה, אני אתחיל מכך שאני בעברי עבדתי באחת מחברות האינטרנט בתור תומך טכני וגם תומך בכיר ואף במחלקת הNOC שזאת המחלקה שאחראית על השרתים והתעבורה, אני יכול להגיד לך ממקור ראשון שאין חסימה חלקית או מלאה של תעבורה, יש תיעדוף! אבל זה תיעדוף מאוד מאוד מסוים, למשל, רוב הגולשים לא משתמשים ברוחב הפס שהם רכשו למען האמת כ5 אחוזים מכלל הגולשים משתמשים ב80 אחוז מהקיבולת הרשת. ב20 אחוז הנותרים משתמשים 95 אחוזים מכלל הגולשים וגולשים אלה מתרכזים באתרים פופלארים כמו YNET, וואלה, גוגל וכדומה ובעיקר ברשת הפנים ארצית ולא יוצאים לשרתים הנמצאים בחו"ל לכן הוחלט לתעדף תקשורת פנים ארצית, וכמובן שרתים פופלארים בחו"ל ושרתי בורסה.
בד בבד כל אדם מקבל את רוחב הפס שהוא מקבל, יש לזכור כי מהירות גלישה אין לה דבר וחצי דבר למהירות הורדה. מהירות גלישה היא מהירות הגישה לאתר ומהירות ההורדה היא מהירות העברת קבצים דרך הפורטים השונים. כולם מקבלים את אותה מהירות גלישה לא משנה איזה רוחב פס הם רכשו מהספקית.
עד כאן זה היה רקע לכל העניין של רוחב פס בת'כלס, בדיקה של רוחב פס צריכה להתבצע בצורה הבאה: חיבור המודם ישירות למחשב ללא ראוטר (על מנת למנוע הפרעה של הפיירוול הפנימי של הראוטר שהוא בעצמו חוסם פורטים), יצירת התקשרות אינטרנטית ללא פיירוול (לוינדוס יש פיירוול מובנה ויש לנטרל אותו).
וכמובן ביטול הפיירוול המובנה שקיים ברוב תוכנות האנטיוירוס, רק לאחר מכן להיכנס למנהל המשימות TASKMGR ולסגור את כל התוכנות שלוקחות מהרוחב פס (סקייפ, מסנג'ר, תוכנות שיתוף וכדומה), עדיף פשוט לסגור את כל התוכנות שנמצאות בTRAY (בפינה ליד השעון), כי כל אחת מהן בפונטנציה לוקחת מרוחב הפס.
לאחר מכן להיכנס לאתר הבדיקות של הספקית! כן כן! כיוון שאתר זה מקושר ישירות לספקית בתקשורת פנים ארצית ולוודא שמהירות ההורדה שאתה מקבל תקינה ואין לך בעיה במחשב, וכך אתה בטוח שמהירות ההורדה שלך תקינה. יש לזכור מספר דברים מאוד חשובים! כל קובץ שאתה מוריד תלוי לא רק במהירות שלך, אלא תלוי במהירות שהאתר שממנו אתה מוריד מסכים לספק לך. יש אפשרות מאוד חזקה שהאתר עצמו מגביל אותך, כיוון שהוא צריך לספק תקשורת למיליוני אנשים והוא לא מסוגל לספק לך את המקס' , לא מסוגל או לא מעוניין, לדוגמא האתר של HP מגביל מהירות הורדה ל80קילובייט לשנייה ולא משנה אם אתה מחובר ב100 מגהביט לשנייה.
דבר אחרון בחיבור P2P, אתה מחובר ישירות למחשב של בחור אחר ולא לשרת, לכן אתה מוריד במהירות שהוא מסוגל לשלוח את הקובץ ומעוניין לשלוח לך את הקובץ.
לסיום, לי מעולם לא הייתה בעיה של מהירות הורדה ואני מנוי באינטרנט המהיר מאז שהייתה את החבילה של 750KBPS, לא באימיול ולא בביטורנט ולא HTTP. וכך גם לא לחברי, למה אתה שואל? כי אני יודע לטפל במחשב שלי ואני יודע לטפל באינטרנט שלי. ובכל בעיה אני לא מאשים את הספקית, אלא אני מחפש את האשמה אצלי במחשב. והאשמה תמיד בצד שלי ולא בצד של הספקית. לכן אני לא חושב שיש תוכנה שבאמת מסוגלת לבדוק אם יש חסימה של P2P, אלא רק לשאול את הספקית ולקוות שהיא לא משקרת לך. כי אין באמת דרך אובייקטיבית לבדוק זאת.
ולסיכום (אני חושב שכתבתי כבר 3 סיכומים שונים), אימיול ושאר תוכנות השיתוף הן עבירה על החוק בפני עצמן, כיוון שהם מפרות זכויות יוצרים. אז בתור עורך דין, תגיד לי אתה, מה יותר חמור? הפרה של נייטרליות הרשת? או הפרת זכויות יוצרים? כי לפחות אחד מהשניים בטוח קורה. ואין אדם בישראל שמבקש להשתמש בכל רוחב הפס שלו ולא מפר זכויות יוצרים.
0:08 :: 14 בדצמ', 2009
Drazick
נקווה שהתחקיר שביצעתם יעיר פה דיון על הנושא.
הלוואי ובאמת זה היה נפתר מתוך הבנה תחרותית של החברות שמבינות שנתח רב מהמשתמשים שלהן הוא צרכן של תעבורה גדולה, אחרת אין טעם באינטרנט מהיר (דניאל, לפייסבוק מספיק 750 ק"ב).
אני בתור "רגולטור" לפני שאני מפעיל חקיקה או התערבות ממשית מזמין את כל החברות ומודיע להם שהחוק מחייב אותן להצהיר כל פעולה שמבוצעת על ה- Traffic למשתמש.
כשהמדיניות תהיה "חשופה" אז כוחות השוק והתחרות יתגמלו את מי שלא חוסם.
כיום, בלי איזה "רמז" של הרגולטור הן עושות מה שהן רוצות ולמעשה מבצעות רגולציה כפי שהאינטרסים שלהן מסתדרים.
0:50 :: 14 בדצמ', 2009
אזרח מודאג (לא ביבי)
כמה מכם קראתם את תנאי השימוש? כמה מכם יכולים בקלות להגיד לאיזה נפח של תעבורה בחודש החברה מחוייבת לכם? תקראו את תנאי השימוש שאתם מסכימים להם כשרוכשים את חבילת האינטרנט מהספקית – זה נשמע כמו כללי התנהגות בכלא.
אני שונא את המצב המחורבן הזה שיש בשוק. זה לא חדש שכל הספקיות (הגדולות) בכל הארצות, בלי יוצא מן הכלל מבצעות QOS. אני מבין שהמחקר הנ"ל שהובאה לידינו הוא הראשון והיחידי מסוגו.
אני מאמין שיש מקום למחקרים נוספים. אני מסרב להאמין שספקית גדולה כמו בזק בינלאומי לא מבצעת QOS, אלא אם כן יגידו לי שהיא מפסידה כסף.
אני לא מאמין שמתישהו בארץ יהיה חיבור מהיר לחו"ל במחיר תחרותי. בתוך הארץ בכיף, אבל לחו"ל אין סיכוי. זה יקר מדי. אם כולם בבת אחת יתחילו להוריד במקסימום המהירות שהם רכשו מחו"ל – הספקית תפשוט רגל תוך יום. לקוח עיסקי גדול (בנק, תאגיד וכו') שיש לו צרכי תקשורת נרחבים בארץ ובחו"ל משלם מאות אלפי שקלים בחודש כדי לקבל את המוצר האמיתי. לקוח פרטי משלם עשרות שקלים. זה לא מחסה את ההוצאה, והלקוח לא מקבל את המוצר האמיתי.
בינינו, כשאתם קונים היום כמעט כל מוצר שלא יהיה, אתם באמת חושבים שאתם לא קונים זבל? ב-99% מהמקרים אתם קונים זבל. וזה ילך לזבל תוך חצי שנה/שנה בממוצע. זו המהות של כלכלת שוק החופשי במאה ה-21. מייצרים זבל, מוכרים אותו זורקים אותו לפח כדי לייצר ולמכור עוד.
אותו דבר עם האינטרנט. אתם קונים זבל של מוצר, רק פה אי אפשר לזרוק אותו לזבל, אפשר רק "לשדר" (למזבלה עם פחות זבובים?).
אני מסכים ב-100% שלא צריכים לסנן ולא צריכים לבצע QOS, פרט אולי לתקשורת פורט 80, ששם יש מקום לאופטימיזציות של אתרים נפוצים (להחזיק בקאש תמונות ו-HTML מאתרים נפוצים שמספקים מידע אמין אודות תפוגת תוקף של המידע). ואני אומר את זה על פורט 80 – כי זה מוצר צריכה כללי, בערך כמו נייר טואלט או מזון עם מונוסודיום גלוטמט. כולם צורכים את זה, כי זה כביכול סוג של נחוץ.
צריך לאפשר תקשורת חופשית ללא הפרעות, וכל התערבות שלא תהיה, צריכה להיות ע"מ לשפר את איכת החיבור (עבור מי שמתערבים בחיבור שלו). בסופו של דבר, "הזיוף" היום נמצא בכל מקום בטכנולוגיה. מודמים אנאלוגיים היום פי אלף פחות חכמים מחבריהם בני 20 ו-30 שבהם היו צ'יפים הרבה יותר חכמים. איך זה יתכן? המודם של פעם ידע לתרגם את הנתונים לצפצופים מתאימים, לעומץ זאץ המודם של היום יודע רק לצפצף. כל העבודה מתבצעת ע"י המעבד של המחשב. בגלל זה מודם כזה הרבה יותר זול (כי לקחו מוצר איכותי והפכו אותו לזבל, שעולה מעט ולא איכפת לזרוק אותו). כמובן שהוא זול בעיקר ליצרן ולא ללקוח, אבל זה לא מעניין אף אחד. בסופו של דבר גם באינטרנט הספקיות נאלצות להשתמש בכל מני טכניקות שונות, ומה שחשוב כאן, זה שהזבל שהן מוכרות לנו לא יהיה יותר מדי מזוהם.
כל עוד הן משפרות את איכות החיבור שלנו (אין שום קשר לחויית הגלישה), שיתערבו, אבל כשהן מתחילות לצמצם לנו את התעבורה, כאן מתחילה פגיעה בזכויות שלנו כצרכנים. אנחנו אולי, בתור צרכנים, נקבל זבל שמספק אותנו, ועושה את העבודה, אבל זבל שלא עושה את זה – אין לו מקום על המדף. אני עדיין מתקשה להאמין שנקבל מוצר אמיתי מתישהו, כי הוא באמת עולם מלא כסף.
נ.ב. תקראו את תנאי השימוש של הספקית, תקראו מה כתוב שם על מהירות, תקראו מה כתוב שם על נפח תעבורה.
טוב, מי שממש לא רוצה לקרוא – בסיכום של שתי מילים, הספקית לא מתחייבת לכלום, ונותנת לך הגבלה של כמה ג'יגה לחודש, אם תעבור את זה היא כנראה לא תעשה כלום, אבל תהיה רשאית להפסיק לספק לך חיבור, בנוגע למהירות, את תקבל אותה לפעמים, כשאין עומס, ובנוגע לכל השאר – הן יקבעו מה נכון. זה לסיכום. האם אתם מסכימים לתנאי השימוש האלו? תחשבו פעמיים.
אם תמצעו ספקית שרושמת משהו הולם בתנאי השימוש שלה, תכתבו את שמה פה בפורום. אם קיימת כזאת – אז היא וודאי ספקית קטנה.
2:23 :: 14 בדצמ', 2009
רני
למרות שאני לא אוהב את זה, אני נאלץ להסכים עם רוב מה שדניאל כותב כאן.
גם כביש 6 מבטיח לך כביש מהיר שבו תוכל לנסוע עד 120 קמ"ש אבל להבטיח לך שלא יהיו פקקים ותוכל כל הזמן לנסוע במהירות זו הוא לא מבטיח והחוזה מול החברה מכסה את זה. אז מה ההבדל כאן?
3:01 :: 14 בדצמ', 2009
אריה
"אימיול ושאר תוכנות השיתוף הן עבירה על החוק בפני עצמן, כיוון שהם מפרות זכויות יוצרים"
לא. התוכנות עצמן לא מפרות זכויות יוצרים. האנשים שמתשמשים בהם כדי להעביר תוכן שעליו יש זכויות יוצרים, בצורה שלא מכבדת את הזכויות האלו, עוברים על החוק.
יש מספיק חומר ואתרים שמעבירים יצירות שלהם בטורנטים ואימיולים. פעם היה את Revision3 שבתחילתה רצו להקל על עומסים, ויש טראקר של טורנטים חינמיים וחוקיים, ויש כל מיני אתרים קטנים יותר שמעדיפים לשתף את היצירות שלהם בביטורנט כדי להקל על עומס השרת ועומס הכיס.
8:04 :: 14 בדצמ', 2009
דניאל
שימו לגב אגב שכשמדברים על קצב אצל הספקים, מדברים על "מהירות גלישה".
לאזרח המודאג,
הערת צד קטנה – תרבות הצריכה, או "קונה-זורק" כפי שהגדרת,
היא דווקא לא סממן של השוק החופשי, אלא מאפיין ברור של ההתערבות הממשלתית.
מצד אחד יש לך ממשלות מערביות, שמתוך אסכולה כלכלית קיינסיניאסטית מעודדות צריכה (בין היתר, על ידי הדפסת כסף, אינפלציה, וריביות אפסיות – כל זה שוחק את הערך של הכסף שלך לאורך זמן, כך שאם "לא קנית עכשיו – הפסדת") – במטרה "לעודד את הכלכלה"
ומצד שני יש לך את הסינים, שמחזיקים את האזרחים שלהם קצר, ועל ידי צבירת אג"ח אמריקאי, הם גורמים לכך שהאזרחים שלהם לא יוכלו לצרוך שום דבר ממה שהם מייצרים, כי הסינים חושבים שהם חייבים להרים "כלכלת יצוא".
תחשוב רגע על הריבית בבנק. אם הריבית הייתה 30%, היה לך תמריץ גדול לחסוך.
אם הריבית הייתה 0%, ואתה יודע שהממשלה מייצרת אינפלציה של 5% בשנה, ברור שאם תחסוך – הכסף שלך רק יפסיד מהערך שלו.
נוצרת תופעה של "קנה היום, כי מחר זה יהיה יקר יותר". אתה לאו דווקא יודע או מבין למה זה קורה, אבל אתה כמו כל אחד פועל על סמך הנתונים והאינסטינקטים שלך.
מדובר אגב בתופעה שתיעדו אותה היטב (וביקרו אותה), האבות של האסכולה האוסטרית לכלכלה(זו שבאמת דוגלת בשוק חופשי, ולא "כאילו שוק חופשי") – לודוויג פון מיזס וזוכה פרס הנובל פרידריך פון האייק.
8:52 :: 14 בדצמ', 2009
?
שאלה למבינים,
האם זה אפשרי שנטוויזיון מסירה בצורה כלשהי מקורות באימיול?
נתקלתי באיזה קובץ (חוקי, לא לדאוג) שאמור להיות מספיק פופולרי, ואם זאת איכשהו, המקור היחיד שהופיע היה של נטוויזיון. ולמרות שאין לי תלונות על המהירות שקיבלתי ממנו, זה מאוד לא נעים אם הם איכשהו הצליחו לחסום מקורות אחרים.
0:07 :: 15 בדצמ', 2009
אודי
למשל, ספק אינטרנט יכול לצנזר אתרים.
כשהייתי מחובר דרך 012 היו אתרים מסויימים (תמיד בלוגים של וורדפרס) שלא יכולתי לראות. במקום העמוד הייתי מקבל הודעת 404 מפוברקת. אם הייתי מוסיף סתם אותיות בסוף כדי שהכתובת תהיה שגויה הייתי מקבל את הודעת 404 האמיתית של האתר. הכרתי את הבעלים של אחד האתרים החסומים, והוא אמר שהוא לא רואה שאני בכלל מנסה לגשת לאתר אלא כאשר הכתובת שגויה. לאורך כל התקופה לא הייתה כל בעיה לגשת לאתרים האלו דרך ספקים אחרים.
כשהתקשרתי לתמיכה של 012 הם אמרו לי שאין פרוקסי שכל התקשורת שלי עוברת דרכו (אם אני רוצה או לא). הם הציעו לי לנסות להתחבר בחשבון של המוקד ופתאום: הכל עובד!
האתרים הבעייתיים: gnobal.net
basemnt.com/blog
8:52 :: 15 בדצמ', 2009
?
מעניין מאוד.
גם לי לפעמים קרה שבמהלך חיפושי בגוגל נתקלתי באתרים שלפי גוגל אמורים להיות פעילים, אבל קיבלתי הודעות שגיאה כשננכנסתי.
כיצד אתה אמור לזהות כשזו ךא הודעה אמיתית?
ולמה שהפרוקסי של 012 לא יאחזר אתר כלשהו?
אבל בכל מקרה, כן, אתרים הספקית יכולה למנפלט, השאלה היא האם היא יכולה להתערב גם בתוכנות P2P (אימיול ספציפית), בצורה כל כך כירורגית עד כדי חסימה והחלפה של מקורות רק בקובץ ספציפי אחד? (או שאולי היא בעצם חוסמת חלקית את כל הקבצים ואני שמתי לב רק לקובץ הזה).
16:33 :: 15 בדצמ', 2009
אנונימוס
לדניאל
השוק החופשי הזה שאתה כל כך מגן עליו ומקדם אותו, לא שאני נגדו, באמת נראה לך מקובל שיתנהל כך?
ממה שהבנתי מכל חומות הטקסט שאתה מקפיד לטפח ולסגנן זה שהשוק החופשי יכול להרשות לעצמו הכל. משמע מכירה של מוצר X וקבלת מוצר Y במקומו זה דבר טבעי ומקובל מבחינתך. אם אותו Y שקיבלתי לא מתאים לי, למרות שביקשתי ושילמתי על X, אני יכול ללכת ולחפש במקום אחר.
מבחינתי חברות האינטרנט יכולות לחסום תכנים מפה ועד להודעה חדשה כל עוד -> הדבר מצויין בחוזה או בעסקה שאני מתחייב/חותם עליה<-. אני לא רוצה אינטרנט מסורס.
כשאני קונה קילוגרם תפוחים בשוק , אני קונה קילוגרם תפוחים שלמים ולא תפוחים נגוסים.
לגבי הפיקוח והתערבות הממשלה:
זהו ברגע שהממשלה מתערבת בכל הסיפור הזה אנחנו הופכים אוטומטית לצפון קוריאה. ביבי הופך לדיקטטור נוסח סדאם חוסיין, בונה לעצמו ארמון ,מוציא להורג את האופוזיציה ומשאיר בקרבתו רק את משפחתו ותומכיו הנלהבים. כמובן כל אזרחי ישראל חוזרים לגור בבקתות וצריפים ישנים ומאבדים את כל רחושם והופכים לעבדי השלטון הנורא והכל יכול.
אלו הן החששות שלך?
אולי הממשלה מתערבת ודוחפת את האף למקומות לא רצויים אבל יש דברים מינימליים שבכוחה למנוע כמו השרלטנות המטורפת של "השוק החופשי" הזה שאתה כה מגן עליו.
בכל פינה היום אני מוצא קומבינטורים ורמאים בכל תחומי המסחר ותופעות הרמאות והולכת השולל רק הולכות ומתגברות במסגרת "השוק החופשי". זה מגיע למצב שחברות עם שם מרשות לעמצן להשתין על האזרח הקטן.
היום כאזרח קטן אי אפשר להתעסק יותר עם הספקיות כי הן יודעות שאתה חלש יחסית אליהן, הן יכולות להעמיד צי של עורכי דין מולך ואתה תיפול! למה היחס שונה ללקוחות העסקיים?? בגלל הכסף הטוב שהם משלמים וגם כוח משפטי שהם יכולים להרשות לעצמם. כלומר השוק החופשי יטיב עימי כל עוד הכיס שלי עמוס.
שורה תחתונה – כל מי שפרנואיד כ"כ בקטע של השליטה בחיים שלנו מצד השלטון מוזמן לצאת להפגנות/שביתות/להקים מפלגה פוליטית שתילחם "באח הגדול".
ליהונתן
תודה רבה לך על פירסום הממצאים האלו ועל כל הכתבה בפני עצמה.
15:09 :: 17 בדצמ', 2009
דניאל
אנונימוס,
אני לא מקדם או מגן על "שוק חופשי", אני מקדם ומגן אנשים חופשיים.
חלק מלהיות בן אדם חופשי, זה היכולת לקבל בחירות עצמאיות וחופשיות – ולהיות אחראי לבחירות שלך.
כשאתה נכנס לעסקת סחר עם אדם אחר, אתה מוותר על דבר מסוים תמורת דבר אחר שאתה רוצה יותר.
אתה מוותר על הביצים העודפות מהתרנגולות שלך, ומחליף אותם עבור בשר.
אתה מוותר על הרכב שלך, ומחליף אותו ב20 אלף שקל.
אתה מוותר על 100 שקל בחודש, ומחליף אותם בחיבור לאינטרנט.
ברור שאם הסכמת עם מישהו שתחליף איתו 2 קילו ביצים תמורת קילו וחצי בקר, וקיבלת במקום בקר טופו – יש לך את כל הסיבות בעולם לקחת אותו לבית המשפט ולתבוע אותו.
אם הסכמת עם חברת התקשורת שלך (בחוזה שיש ביניכם), על שירות מסוג מסוים, וקיבלת שירות מסוג אחר – אני תומך לחלוטין בזכות שלך לתבוע בבית המשפט את קיום החוזה.
כרגע המצב הוא שהחוזה בינך לבין הספק בהחלט מתיר לספק לבצע תעדוף של תעבורה מסוג אחד על פני תעבורה מסוג אחר. וכך ספקית תקשורת פועלת מאז ומתמיד.
החידוש היחידי כאן הוא שהספק הסתכל קצת יותר עמוק לתוך ההודעות שלך, ובמקום ההבדלה הרגילה של "זה לקוח עסקי" מול "זה לקוח פרטי" או "זאת שיחת טלפון" מול "זה תכנית טלוויזיה", הוא הסיק גם "זו גלישה באתרים" מול "זו הורדת סרט בטורנט".
לגבי ההתערבות הממשלתית:
אני מפנה אותך לאוסטרליה.
זה מתחיל בקטן, אבל המכונה המשומנת לא מפסיקה.
היא תמיד תאבה לעוד ועוד כוח ושליטה, והיא מזדחלת באיטיות לחיינו ומשתלטת יותר ויותר.
המדינה כבר היום מספקת לך את כל הכלים הדרושים להתמודד עם אנשים שרימו אותך. בייחוד אם מדובר בחברה עסקית גדולה שלא בדיוק מתקפלת ובורחת מהארץ בתקופה הקרובה.
כשאתה מרגיש שהיית קורבן להונאה, יש לך בתי משפט כדי לתבוע בהם נזקים.
כשאתה חותם על חוזה – יש לך עורכי דין שיכולים לייעץ לך האם זה חוזה שחכם לחתום עליו או לא.
נמאס לי כבר לשמוע את הבלוף הבכייני הזה של "צי עורכי דין" שיפילו אותך.
אם היית קורבן להונאה, או שהבטיחו לך מוצר אחד בחוזה, וקיבלת מוצר אחר – שום צי עורכי דין לא יכול לשנות את זה.
את בית המשפט אי אפשר לקנות בכסף.
לא את אותו הדבר אפשר להגיד על הפוליטיקאים שאתה משום מה כל כך סומך עליהם.
השאלה שצריכה להשאל איננה למה אני מפחד לאבד שליטה על החיים שלי לידי הפוליטיקאים. השאלה היא – איך זה שאתה כל כך ממהר לסמוך עליהם, ולמה אתה כל כך תמים לחשוב שהם דווקא ישמרו על האינטרסים שלך, ולא על האינטרסים של עצמם, של המקורבים אליהם, ושל מוקדי הכוח והשליטה הכלכליים שהם תלויים בהם?
2:08 :: 18 בדצמ', 2009
iTK98
אף אחד לא יעשה בקשר לכך כלום. יש מספיק סיבות
למה להשאיר את הדברים כמו שהם.
http://www.itk98.net/traffic.shaping.pdf
אם אתם רוצים אינטרנט כמו שצריך, צריך לעבוד למודל
בו כל אחד משלם לפי הכמות שהוא מוריד.
8:26 :: 18 בדצמ', 2009
שמיר
הגילויים כאן הם כאין וכאפס מול מה שעושה סלקום:
http://thecom.co.il/article.php?id=7960
המשרד שבוי בידי חברות התקשורת ומייצג אותן, לא את הציבור!
סתם טוחנים מיים
שמיר
18:05 :: 18 בדצמ', 2009
ראובן
מנסיוני כמפתח אינטרנט, רוב הספקיות וסמייל בעיקר, חוסמים פורטים לא שגרתיים בגלישה לחו"ל, כולל פורטים לצרכי פיתוח (ftp, ssh, וכרגע הplesk שלי זוחל בפורט 8443 ולכן אני פה, מחכה שהphpMyAdmin יטען)
נכון טענת, מסכים איתך. אבל יש אלטרנטיבה? נמאס לי כבר!
19:18 :: 22 בדצמ', 2009
שמיר ר.
מי צודק?
http://thecom.co.il/article.php?id=8206
קשה להאמין שגיליתם דבר כזה כמו החסימות, כי אחרת היו מוגשות תביעות לבית משפט… סלקום חזמה, זה אני בדקתי ומצאתי, כמו אחרים. השאר, לא.
10:32 :: 30 בדצמ', 2009
אדם
אין שום בעיה בDPI הזה ברמה העקרונית.
דניאל צודק בכך שזכותם המלאה לתת לנו איזה שירות שמתחשק להם.
הבעיה היא כשזה נעשה בניגוד לחוק, וצורה בלתי-שקופה בעליל.
אם היה כתוב "חבילת 5 מגה, בתעדוף נמוך/גבוה/עם DPI/בלי DPI" לא היתה כל בעיה בעיני עם המצב, חוץ מהעובדה שהייתי מבקש לקבל שירות של אינטרנט ניטרלי.
23:46 :: 30 בדצמ', 2009
ת
כולכם שוכחים דבר חשוב.
כמות הגניבות של סרטים ויצירות שנעשות באינטרנט ע"י P2P ו ואתרי שיתוף היא אדירת מימדים בקנה מידה מטורף.
העלות של התעבורה הבין לאומית שמאפשרת את הגניבות הללו
היא א ס ט ר ו נ ו מ י ת ואם ספקי האינטרנט היו צריכים לשלם אותה ולהמשיך למכור אינטרנט בזול הם מזמן היו פושטים את הרגל והייתם מקבלים
"אחלה" אינטרנט בחסות משרד התקשורת (בדומה לאיכות הבריאות שקיבלתם מקופ"ח באלף הקודם).
עכשיו שכל אחד יחשוב טוב טוב אם הוא מוכן לשלם הון תועפות על האינטרנט שלו ולממן את הגנבים או להתפשר על אינטרנט זול שטיפה יותר קשה ואיטי לגנוב בו אבל שאר הדברים עובדים דווקא לא רע?
ולכל המתיפיפים "המורידים החוקיים" – 99.999999% מהתוכן ב P2P הוא גנוב ומפר זכויות יוצרים. זאת עובדה, מה באמת יש בעשרות הג'יגה שהורדת רק אתמול מהאינטרנט? מחקרים זאולוגיים בנושא דגי מים מלוחים בים התיכון??? נו באמת.
לי זה נשמע יותר כמו האוסף האחרון של…. או הפרק האחרון בסידרה ששודר זה עתה בארה"ב או איזה סרט טוב לראות עם המשפחה בערב (רק ששחכנו לשלם עליו לבלוק באסטר…).
1:29 :: 1 בינו', 2010
יהונתן
תומר,
קודם כל,לשאלה מה מועבר אין כל רלוונטיות. בפוסט הזה הסברתי שעצם הסינון מטיל אחריות על הספקיות. אבל זה לא משנה. עצם ההתערבות בתעבורה פוגע בחירות שלי.
שנית,
עלות הגישה לחול היא לא בעיה שלי. היא בעיה של הספקיות שלא מוכנות לעמוד ולרכוש עוד רוחב פס. גם אם הגישה לחו"ל יקרה, זה לא מצדיק סינון של תכנים. זה יכול להצדיק העלאת עלויות, אבל ממה שאני רואה בשוק הבעיה היא לא העלות לחו"ל אלא אלא הרצון של הספקיות להרוויח עוד כסף.
9:58 :: 1 בינו', 2010
ת
יהונתן,
א. מה אתה בדיוק "רואה"? מתי בדקת בפעם האחרונה כמה עולה 5 מגה ישיר לחו"ל אצל חברה המוכרת קווים בין לאומיים? ותוסיף על זה קישור לאינטרנט בחו"ל.
בקיצור זה יעלה לך בערך 1000$ לחודש. זה בערך פי 40 ממה שאתה משלם היום…
אז ידידי, אם אתה רוצה לטחון כל היום סרטים במהירות שיא ולחשוב שמישהו חייב לספק לך 24X7 את ה 5 מגה שלך – נא שלם בכסף מלא את העלות שלך ותפסיק להתבכיין.
מעבר לזה, על איזה סינון אתה מדבר?
אה… על זה שהמדינה עושה כשאמבולנס עובר יותר מהר ממך בכביש החוף הפקוק… הבנתי – בוא נתבע גם את המדינה כי אתה לא נוסע 90 קמ"ש "כמובטח" כל היום וכל הלילה.
10:29 :: 1 בינו', 2010
יהונתן
ת,
בתור מישהו שמשלם על קו מובטח בסיב אופטי בארץ (לא אצלכם, אתם הייתם יקרים פי 2 מהתחרות) אני יכול לומר לך בוודאות שזה לא המחיר (אולי המחיר אצלכם, אבל בהחלט לא מחיר השוק). ושגם במקרה כזה, אם הספקית רוצה לעשות Over Selling, היא צריכה לעשות את זה בצורה סבירה. אבל להרוויח 15 מיליון ש"ח ברבעון ואז להתלונן? תסלח לי.
הלוגיקה שלך שבורה כמו האינטרנט שהספקית שלך נותנת. בסופו של דבר, אם המדינה היתה מוכרת לך כביש שנוסע במהירות של 90 קמ"ש (לא כביש שמאפשר לסוע עליו ב90, כי הספקית לא מאפשרת, היא מביאה) והכביש היה שבור, דפוק ופגום, ומאפשר לסוע ב90 קמ"ש רק למקום אחד, זה לא היה כביש.
אז כן, יש לי תלונות: יש לי תלונות כי אם מישהו מבצע הפרת זכויות יוצרים, זה לא עניינה של ספקית האינטרנט (היא מחויבת גם לשמור על פרטיותי וגם על חסיון התעבורה שלי), ואם ארגון זכויות יוצרים ירצה לתבוע, הוא יתבע את החברה שדווקא סיננה (כי בלי הסינון, אין לה אחריות, אבל זה טמטום של המחלקה המשפטית שאישרה כזה דבר). ויש לי תלונות כשספקיות האינטרנט מעודדות הורדות ואחר כך טוענות שזו לא הסיבה שאנשים רוצים רוחב פס כזה.
כמובן שסינון כזה לא מקטין את הביקוש, הוא פשוט מפנה את הלקוחות לאפיקים פחות יעילים כמו אתרי הורדה ישירה או FTP. אבל הספקיות לא מוכנות לקחת את ההבנה הבסיסית ולסדר את הביקושים.
10:38 :: 1 בינו', 2010
ת
יהונתן
קו מובטח בסיב אופטי בתוך ארץ ישראל?
האם זה אומר שאתה מוריד רק את קישקשתא ורגע עם דודלי ב P2P?
לידיעתך, סיב אופטי ישיר לחו"ל (לא דרך ספק אינטרנט) עולה בסדרי גודל הרבה הרבה הרבה יותר מזה ועל זה עוד תוסיף את המקטע בארץ שדיברת עליו כדי להגיע אליך. תבדוק אצל מי שבא לך.
ולידיעתך, כמי חושב שמגיע לו 5 מגה כל הזמן – מן הסתם אי אפשר לעשות לו OVERSELLING בשום צורה בעולם. (כי אתה לא רוצה שיהיה לפעמים קצת איטיות בקבצים שאתה מוריד לא?)
אגב, אל תשכח להתחבר לספק אינטרנט באירופה בקצה של הסיב ב 1000$ שאתה מזמין, ואז יש לי חדשות לא ממש טובות בשבילך – אצלו אתה לא תעיז לטחון את הקו, כי אחרי כמה עשרות ג'יגה תקבל טלפון לא נחמד בהולנדית ממנו אם אזהרה לפני ניתוק. אתה חושב שהגויים פראיירים?
כרגיל, הישראלים בכל מקום בעולם חושבים שהכל מגיע רק להם.
ובנושא "הסינון".
אתה שוב חוזר למינוח ה "סינון" השגוי שלך, לאף אחד אין אינטרס לסנן, ובטח שלא לקחת אחריות על מי שגונב, לכן תבין – לא מסננים אותך.
אם תרצה סינון – תצטרך לשלם עליו כי זה יקר מאוד לעשות את זה.
מה שקורה זה פשוט התמודדות יעילה במצב של עומס אדיר שנובע ממורידים סידרתיים שטוחנים כל היום סרטים וקבצים מפרי זכויות יוצרים.
בגללם אולי בקרוב כולם ישלמו הרבה יותר, גם הסבתא שרק גולשת ושולחת מיילים.
עצם העובדה שבכלל שמסוגלים לספק לך אינטרנט סביר בעליות סבירות – זה אומר שהספקיות עושות עבודת קודש.
רוצה יותר מזה? אין בעיה, תכין 1000$ בחודש וישמחו לשרת אותך א' א'.
11:22 :: 1 בינו', 2010
ת
ויהונתן,
עוד מילה לסיום ללא קשר למהירות ולשירות ולטענות.
אני לא עו"ד. ולא מתיימר להיות.
אבל אני הייתי בודק היטב מי המתלוננים ומה מסתתר מאחורי טענותיהם לכאורה ולא טומן את ראשי בחול.
לוקח בדיוק 5 דק' להוכיח אילו סוג תכנים מהווים את רוב רובו המוחלט של עולם ה P2P ואתרי השיתוף.
אני לא חושב שראוי להגן על גנבים שמתלוננים שמפריעים להם, לכאורה, לגנוב מהר יותר.
14:52 :: 1 בינו', 2010
דרור
דרור,
ת,
אני על סף דמעות,שבוז ממך,אבל המציאות סותר את הטיעונים "החזקים" שלך (צועק לשמיים מאיזה עמדה אתה פולט את הפופוליזם הזול שלך…),אז הגויים כן פראיירים,אחרת איזו סיבה יש להם לשלם פיצויים לגולשים:
"…עסקת טיעון בתביעה נגד ענקית התקשורת קומקאסט על התערבות בתעבורת שיתוף קבצים…עסקת טיעון בתביעה נגד ענקית התקשורת קומקאסט על התערבות בתעבורת שיתוף קבצים…."
http://www.p2pcongestionsettlement.com/
יעני גם גנבו,וגם פיצו אותם…..
למה שאתה קורא "…התמודדות יעילה…." אנחנו הצרכנים קוראים "עבודה בעיניים",גניבה לאור יום,הרי הספקים הישראלים חושבים שהם יכולים לעשות מה שבאה להם. אתם יוצאים כל שני וחמישי במבצעים נכפיל/נשלש/שנה חינם/16MB במחיר של 5MB……עם חוזים דרקוניים(שאין שום מילא מה מותר/אסור ברמת אפליקציות/פרוטוקולים) בסיגנון … חתמתה,אכלתה אותה…,ועזוב אותנו מדמגוגיה הזולה של "סבתא תשלם יותר",היום אתם כבר דופקים את העמך עם מחירים של 60 ש"ח ל-750/1.5MB.
לפי גישה שלך אין בעיה למכור גם 100MB במחיר מוזל,הרי ממילא אתם לא מתכוונים לספק את זה,אתם תפרשו את המספר הזה לפי פרשנות שלך..
וכמובן אתה מתעלם מהמציאות החדשה,סטרימינג ו-IPTV…..".."נקודת המפנה של הווידאו באינטרנט באמת הגיעה,כבר אין בעיה לראות וידאו, גם ב-HD, באיכות גבוהה בדיוק כמו בטלוויזיה" ציטוט של מנכ"ל AKAMAI,פול סייגן,שבתור עוסק בתחום אתה אמור להכיר
http://shivuk.themarker.com/news/index.dot?id=23349
אז אחרי שכולי תקווה שיבוא עו"ד תותח ויראים אותכם על טיל,ותשלמו פיצויים,אחר כך יעלה לכם עוד הון תועפות לסנן עם הלקוח,שמשכיר סרט,באופן חוקי מאתר שמשתמש בפרוטוקול ביטורנט כדי להעביר את זה ללקוח,או צופה בסטרימינג ב-IPTV חוקי בתשלום לבין לקוח שגונב סרטים,על "הצינור 5MB" מסכן שרכש ממכם…..ועוד לא דיברנו,מה נחשב אינטרנט מהיר אצל הגואיים,וה-UPLOAD הבדיחה אצל ספקים ישראלים…..
16:21 :: 1 בינו', 2010
ת
דרור:
לא אפנה אותך כי אתה בטוח מכיר:
"חוק 3 הפסילות" באירופה, הגבלות על P2P באנגליה,
מכתבי תביעה שנשלחים לגולשים בהולנד וארה"ב,
וגם שיחות ניתוק מהאינטרנט בארה"ב והולנד – דבר שם עם אנשים – הם מתים מפחד לפתוח UTORRENT אפילו לשניה.
ואפילו נושא COMCAST נגמר בזה שמותר להם. קרא ולמד.
שלא לדבר על מדינות שבאמת מסננות אתרים שלא נראים להם,
וגולשים שלא נראים להם הולכים לכלא.
אבל לא!! אתה ישראלי גאה שחושב שרק לך מגיע הכל. נכון ידידי? טעות.
אתה ישראלי מסכן שחי במדינה מוכת מונופולים
שבה עלויות התקשורת אדירות בדיוק כמו בעולם השלישי.
יש בה אנשים מוכשרים מאוד שהופכים את העולם בתנאים איומים – כדי לספק לך אינטרנט סביר במחיר סביר – ואתה עוד מעז להתלהם. תתביש.
בגלל אנשים כמוך ילדי הפריפריה לא יזכו לראות אינטרנט, כי צריך לתת קודם לגנבים השבעים במרכז הארץ. וזאת בשם…. "בשם מה או מי בכלל? בשם איזה חוק?!"
אז מספיק להתבכיין. השירות בארץ סביר (ואף מעבר), אין שום בעיה גורפת ובפרט עם VIDEO HD, IPTV ו STREAMING, GAMING .
דברים נקודתיים לא תמיד קשורים לספק – גם הם תמיד מטופלים וברוב המוחלט של הזמן עובדים היטב.
תפסיק להאשים את הספקיות הישארליות בכל מה שמגרד לך. האינטרנט גדול ומורכב מעשרות אלפי ספקיות אחרות שאולי להם יש בעיות? אולי הם דווקא מגבילות? חשבת על זה פעם? (אגב, חלקם הלא מבוטל – כן!)
פשוט בורות טכנולוגית בתת רמה – זה מה שמאפיין פה את השיח הישראלי.
שב ולמד.
16:37 :: 1 בינו', 2010
דרור
ת,
לפי סגנון תגובות שלך,שמרגיש צורך להטיף/לחנך/לתרץ ללא הרף עד כמה האינטרנט בארץ פשוט,נס בהתגלמותו בלה בלב,בטח אתה בעל תפקיד לא זותר באחד הספקים "המעולים" שהישראלי המצוי פשוט לא יודעה להעריך ואפילו לא מתבייש,כפוי טובה…בוא ניסכם משהו בתור התחלה…אתה מייצג חברה עיסקית שתפקידו למקסם רווחים ( ואתם כן מרוויחים כמו שיונתן כתב….לבריאות),אבל תעשה לנו טובה ותפסיק את הפופוליזם הזול כמו דאגה על פער דיגיטלי בין פריפריה מרכז,הגברת כהן מחדרה תשלם יותר….הצחקתה אותי,ממש בראש סדר עדיפות של ספק אינטרנט,פששש מה אני אגיד,אתם גם שוטרי תנועה ברשת שדואג לזכויות יוצרים,גם מחנך,גם דואג לרווחת תושבים מהפריפריה והאוכלוסיה החלשה,וואלה אתם בתנופה אדירה (רק תזכיר לי מי מינה אותכם,או שפשוט זה משרת את האינטרסים הכלכליים שלכם,ועל הדרך אולי נשמע גם משכנעה חחח) הייתי מציע לחוקק חוק לאסור בחוק התקנת תוכנת VOIP חינמי במחשבים,אחרת איך תמכרו גם טלפוניה,וכמובן תובעה את כל האתרי FILE/WEB HOSTING שגומרים לכם את התעבורה דרך פורט 80,ומשתמשי USENET כמובן…ואחרי זה פורץ גבולות תובעה את היצרן/יבואן/חנות למה מכר לי DVD או LCD קורא DIVX,הרי לוקח 5 דקות להוכיח,ש 99.9999% מ-DIVX הם הפרת זכויות יוצרים (וזה בתור שליחות להגן על זכויות יוצרים)….והרשימה עוד ארוכה…
בקיצור שב,ותפסיק עם הפופוליזם הזול,המצב יותר פשוט:
אני רואה בך "צינור" בלבד שבעזרתו אני עושה כל מני שימושים,ולפעמים ה"צינור" שלך הוא חלק בלתי נפרד משרות נוסף שאני רוכש/משתמש.
לפי חוזים שלכם מול הלקוחות,אתם מגדירים את המחיר של ה"צינור" לפי קוטר בלבד !!!!! תכתבו בשקיפות מה אתם מפרשים קוטר ומה הסייגים !!!!כמו כל חוזה,ברגע שאני מפר אותם,זכותך לשלוח יחידת קומנדן לתלוש אותי מהמחשב והשרות היותר מסביר שלכם ולזרוק אותי לצינוק….עד שזה לא יקרה כל הטיעונים שלכם שווה ל #$%^ ,כי אתם פשוט לקחתם החלטה עסקית של הטעיה,גונב מגונב פטור,שיטת מצליח,חוזה אחיד דרקוני עם התחייבות ארוכה ועם קנסות כבדים למי שנתפש ברשת שלכם ופתאום מבין שלא מקבל תמורה למה שמשלם…
תגדירו בחוזה שאתם לא מאפשרים פרוטוקול P2P,VOIP,פורטים לא שגרתיים…מי שחפץ בכך,מוזמן לרכוש חבילה שונה ויקרה יותר,זכותכם.
תיצור "חבילת בסיס פורט 80" במחיר זול …אופססס אבל בשביל מי בכלל פורסים תשתית NGN/UFI…שיט למי נמכור חבילה יותר יקרה בלי להשקיע שקל ברוחב פס לחו"ל…אז תפסיק להאשים את הישראלי המצוי שרוצה לדעת על מה הוא משלם,ולא מתאים לתוכנית עיסקית שלכם,לא כלכלי לכם אז אל תמכרו….
באמת נדהם איך לא קם עו"ד ומוכיח אי עמידות בחוזה מבחינת הספקים שבבירור עושים תיעדוף/חסימה/סינון ועוד בעקבות תקדים COMCAS,לפחות לגרום להם שקיפות בחוזה….אולי הספקיות מפחדים מתקדים HALLMARK ?
הרגולטור פשוט מזמן נרדם בשמירה מבחינת דאגה לשקיפות מבחינת הספקים.
20:00 :: 1 בינו', 2010
ת
דרור,
האמת שניסיתי. באמת ניסיתי לקרוא מה שכתבת.
אבל אתה לוקה מאוד בניסוח ובצורת ההתבטאות הלא שוטפת ולא ברורה שלך…
קשה לי להבין מה אתה באמת רוצה לומר ומה הפואנטה.
אבל משום מה יש לי הרגשה שהצלחתי להעביר אליך ואל חבריך המתלהמים פה, זוויות נוספות של הסוגיה.
אולי אפילו לשנות דעה וכיווני חשיבה שהיו מאובנים וצרים אצל כמה אנשים.
בקיצור, אני באמת ממליץ לכל מי שרוצה לגבש דעה כנה ואמיתית בסוגיה -
שילך, ילמד, יקרא, יבין את הטכנולוגיה, יבין מה קורה בישראל ומה קורה בעולם הגדול ויצא מהקופסא הקטנה והמרובעת שלו.
בסופו של יום, אני כאחד שמסתובב ומכיר היטב את התחום שלי, יכול לומר שישראל אכן מפגרת בתחום הגישה לאינטרנט אחרי העולם המערבי, אבל לא בפער גדול. למען האמת זה התחום בו הפיגור הכי קטן!
באופן יחסי לקשיים אנחנו מצליחים לא רע בכלל.
וספקיות האינטרנט בארץ אינן חברות של רווחי עתק! תפסיקו לחפש את הגרושים.
זה עדיין לא סלולר, בזק וכבלים.
תלמדו להעריך את זה שאתם חיים בעולם השלישי ומקבלים אינטרנט בסטנדרטים מערביים.
במקום לזלזל, לקלל ולהחפיש בלי להכיר ולהבין לעומק.
20:38 :: 1 בינו', 2010
דרור
ת,
וואלה יצא לא הכי שותף…כי התגובה נכתבה בין לבין,ועשייה של דברים אחרים.אז בוא נסכם.
-לא מעיניין אותי מה קורה בחו"ל,כי אני לא יכול לרכוש/לייבא שרות כזה(ISP),אז מה זה יעזור לי
-אשמח אם תלמד אותי באיזה טכנולוגיה אתם משתמשים,ולפי איזה קריטריון אתם מתעדפים/מסננים,רק לא מבין מה זה יעזור לך,אמפטיה לא תוציא ממני..אני לא חייב לאהוב ספק/נותן שרות שאני צריך.
-אתה מסרב להפנים שאנחנו מתייחסים אליך לפי "קוטר צינור" שרכשנו ממך,אבל אתם לא מתכוונים לספק את הקוטר הזה,כי הוא מספר שרירותי מבחינתכם(ובעזרת חוזה כאילו,נעלתם אותנו לכמה שנים).
-עלות קו חו"ל יקר? לא כלכלי ? אז תעלו מחירים,תייצרו חבילות לפי אופי שימוש,לפי נפח תעבורה,ולא לנסות לדחוף חבילת GAMER או תוספת תעבורה,אחרי שנעלתם את הלקוח….בקיצור שקיפות,זה מה שרובם צועקים פה!!!
-ולגברת כהן מחדרה,וילדים מפריפריה תייצרו "חבילת בסיס" זול,ללא יכולת P2P
-תגיד,אם 5MB גורם לכם לכזה עומס,למי פורסים תשתית NGN/UFI עם מהירויות 16/32MB ?הרי "צרכן פוטנציאלי" יחפוץ בו בשביל STREAMING/IPTV HD או הורדות לא חוקיות,ושנייהם זוללי טרות בחודש,לכמה זמן או בכלל הלקוח ירגיש שיש לו 16MB ?
-אתם מסוגלים לסנן חומר חוקי ללא חוקי ב-P2P .
I am the CTO of Ameibo, a legal movie download service that utilizes bittorrent technology for file transfer. I can confirm that many of our Israeli customers have problems downloading movies, that they have legally purchased on our site, using bittorrent technology. When we offer a direct download over http these customer seem to have no problems downloading the same movies
http://www.ameibo.com/
תוכל לענות בכנות,וללא הרצאה של עולם שלישי ?
22:17 :: 1 בינו', 2010
ת
דרור
יש לך רעיונות יפים.
אתה מוזמן להגיש מועמדות לתפקיד שיווקי אצל אחת מספקיות האינטרנט.
השאלה אם תוכל גם ליישם אותם וגם לעמוד בדרישות הקשות של לקוחות כמוך בשוק כל כך בעייתי כמו פה. בזה אני לא בטוח.
וכן. אתה יכול לרכוש שירות אינטרנט מחו"ל – אין שום בעיה כמו שכתבתי קודם – זה רק יעלה לך כ 1000$ בחודש ל 5 מגה (ושם תצטרך להתמודד עם ספקית זרה שלא תסבול שימוש לרעה במשאבים שלה אם אתה מתכוון לטחון כל היום סרטים אבל סביר שהשירות יהיה קצת יותר טוב).
ואתה יכול כמה שאתה רוצה להתייחס לספק שלך "כצינור נקי" אבל זו לא המציאות בחיים האמיתיים.
בשום חוזה לא מובטח לך קיבולת נקיה, מלאה ופרטית לכל נקודה בעולם בכל פרוטוקול ובכל רגע נתון.
מי שמבטיח דבר כזה הוא עובד עליך מראש כי האינטרנט -בהגדרה- היא רשת ציבורית מסוג BE ללא אבטחת שירות קצה לקצה.
פשוט אין יכולת טכנית להבטיח דבר כזה לאף גורם בעולם כולו אלא אם כל האינטרנט היה יושב אצלו ברשת.
הספק הישראלי לא מתחייב אבל בדרך כלל יספק לך את כל הקיבולת שרכשת לאינטרנט הישראלי, לתכנים פופולאריים בארץ בעולם שנדרשים ע"י רוב האנשים.
תמיד יהיו נקודות נידחות בעולם, פרוטוקולים בעייתיים ונקודות שלהם לא תקבל תמיד את מלוא המהירות עד הסוף גם בגלל בעיות במקומות שאינם בשליטת הספק שלך, ספקים זרים שמובילים לשם שיש להם תקלות וכו'…
וגם בגלל אופי השימוש הישראלי החורג והחריג של גניבת יצירות בP2P ואתרי שיתוף כפי שציינתי קודם שמגיע למימדי הצפה בקנה מידה עולמי (לא תשכנע אותי שגורם מסחרי מוכר סרטים רציניים חוקיים ב BT, זה לא יקרה בשום מקום בעולם והוא גם לא יקבל רשיון מהאולפנים לעשות זאת).
אבל זה בסדר ככה זה בשירות ציבורי שאינו פרטי, סה"כ השירות טוב.
רוצה יותר? שלם יותר. ככה זה בחיים.
אם אתה באמת חושב שמגיע לך שירות לימוזינה עם נהג צמוד ושמפניה חופשית – במחיר של אוטובוס דן – אז כנראה שאתה אכן ישראלי אמיתי.
23:37 :: 1 בינו', 2010
שמעון
העיקר יהונתן הבלוג שלך עובר לאתרשל בזק בינלאומי קצת מוזר שהספקית היחידה שלא מצאת שמתערבת ברוחב הפס פתאום גם מקדמת אותך..נטרליות רשת הא..
22:45 :: 7 בינו', 2010
יהונתן
שמעון,
האתר לא עבר לשום מקום. בזק בינלאומי עושים את מה שכל אדם מורשה לעשות: לפרסם את התכנים של הבלוג תמורת קרדיט ושחרוררם ברשיון CC. אם אתה רוצה, גם אתה יכול לעשות את זה.
8:46 :: 8 בינו', 2010
שמעון
חבל שאין לי פה את העיתון כי אני נאלץ לצטט שלא במדיוק אבל היה כתוב שם שבזק יקדמו את התכנים ואת הבלוגרים..לא מריח טוב שמצד אחד אתה מוציא אותם צדיקים בסדום ומצד שני עובר לכתוב תחת קידום שלהם
11:03 :: 8 בינו', 2010
יהונתן
שמעון,
אני לא יודע כמה בזק בינלאומי יקדמו או לא יקדמו.
לגופו של דבר, אם כבר לדבר על ניגוד עניינים, אז כעקרון איך תסביר את העובדה שאני מייצג בתביעה לקוח של בזק בינלאומי שטוען שפגעו בפרטיותו. אם כבר, הייתי צריך להיות טבעית נגדם, לא?
אחת הסיבות שאני לא חתום על דבר מול בזק בינלאומי בנושא הזה, אלא עובד עם רשיון CC בלבד היא שאני לא רוצה להיות חף מניגוד עניינים, אלא כי אני חף מניגוד עניינים: אני נותן לכל אחד שרוצה את התוכן, זה החל מהשתתפות בפיילוט של קפה דה-מרקר (גם קיבלתי הצעה לגלובס תה, אבל ויתרתי כי הם לא מסכימים לעקרונות שאני עומד מאחוריהם), מתן רשות לאתרי חדשות לפרסם פוסטים מהבלוג, ועוד.
שוב, אני לא רואה קשר בין המחקר הזה לבין המיזם של בזק בינלאומי. אני ערכתי את המחקר הזה מחודש אפריל, הרבה לפני שהמיזם בכלל עלה לרעיון. ומעבר לזה, אם כבר ניגוד עניינים, דווקא התביעה של ייגר נראית לי הרבה יותר בעייתית מאשר האתר הזה, שלא עושה משהו שכל אחד אחר לא יכול לעשות.
13:25 :: 8 בינו', 2010
תגובה לפוסט “חסימת P2P בישראל וDeep Packet Inspection, דו"ח וממצאים”