תקציר: מאהר אלנבולסי, בלוגר פלשתינאי לכאורה, פונה לאביעד קדרון ומבקש להכליל את הבלוג שלו (המכיל שני פוסטים) לגרייפס. קדרון עונה בשלילה, לטענת מאהר, כיוון שזה נוגד את אמונותיו של קדרון בצורה קיצונית. אלנבולסי טוען שמדובר בגזענות (ועל זה, להערכתי, אני יכול להשיב בשלילה מוחלטת, מאהר כנראה לא קרא את הפוסט בו קדרון העיף את אליזרין וייסברג מגרייפס על גזענות).
אלנבולסי קורא להפציץ את הכור בדימונה, ויוצא נגד ארצות הברית ואומר ש"מלחמת האמונה האת, הג'יהאד של האסלאם בעולם כולו, הזה לא רק נגד אמריקה אלא גם נגד בעלות בריתה." (…). אני לא בא לצאת נגד אלנבולסי ונגד התבטאויותיו, אני מאמין שיש לו זכות לומר מה שהוא רוצה ולי אין חובה לקרוא זאת. באותה צורה אין אני חייב לארח את תגובותיו כאן אם אלו יהיו גזעניות או יקראו לגזענות. השאלה הערכית היא האם אביעד קדרון, כמפעיל אגרגטור ציבורי, מחויב להוסיף את אלנבולסי לגרייפס?
קדרון מתפקד לא רק כתו-תקן (כמו שוובסטר של חנן כהן היה בזמנו) אלא מהווה אגרגטור ערכי. קדרון הבהיר בצורה הכי טובה כי "אין סיבה שאקדם באתר עליו אני משלם/אותו אני מטפח תכנים עימם אני לא מסכים ו/או מזדהה." (…)
לפני שנה שאלתי האם לאתרי אינטרנט יש זכות לחסום טוקבקים על בסיס ערכי, אולם נראה כי יש הבדל בין אגרגטור לבין אתר ציבורי. גרייפס, עם כל הכבוד, הוא קניינו הפרטי של אביעד, וכמו שהוא לא חייב להוסיף אף אחד, הוא גם לא חייב דין וחשבון לאף אחד, זה לא משנה אם זה אלנבולסי או זרובבלה. אם מאהר או זרובבלה מאמינים שהם צריכים לקבל פרסום באגרגטור, הם חופשיים לעשות זאת באחד משלהם, לא?
עדכון 22:35 – מאהר החליט למחוק את הבלוג שלו מסיבות שאינן מצוינות. אני לא בהכרח בטוח שמאהר אכן היה פלשתינאי כדבריו או שזה בכלל היה שמו. לפי איך שהוא מתבטא בצורה נהירה וההיכרות שלו עם הבלוגוספרה הישראלית, אני בספק אם לא מדובר בניסוי כלשהוא של אדם מסוים.
מה הופך לשיטתך אתר ל"אתר ציבורי" ומדוע גרייפס אינו כזה?
זה בכלל לא העניין וגם כתבתי את זה. אדון קדרון יכול לעשות עם האתר שלו מה שהוא רוצה וגם לסרב לקבל אליו אנשים כמוני. מה שמעצבן אצלו זו העמדת הפנים של נאורות כשאין אצלו שום כותב ערבי. אחר כך שלא יבוא ויטיף מוסר לאחרים.
לגמרי.
וזה גם מה שעניתי לו כאשר פנה אליי במייל.
איזה קשקוש. מעולם לא טענתי שאין לו זכות. תקראו מה שכתבתי. טענתי רק שהטענה שלו על דעות קיצוניות מגוחכת כשמביאים בחשבון שכל הכותבים ברשימה שבגרייפס הם יהודים אחד אחד (חוץ מצ'רקסי אחד שמהווה עלה תאנה). לא רוצה – לא צריך. אבל לא זאת הנקודה בכלל.
וחבל שאתם עונים על משהו שלא נטען.
לפי איך שהוא מתבטא בצורה נהירה וההיכרות שלו עם הבלוגוספרה הישראלית, אני בספק אם לא מדובר …
– פה יקירי יש שמץ גזענות. הרי ברור שערבי לא יהיה רהוט בעברית (השווה את טיבי לאסתרינה ואפילו לעמי אילון) ומה פתאום שהערבוש הזה יכיר את "החבר'ה"…
איתי,
שמת לב לחלק השני של המשפט, נכון? ההיכרות עם הבלוגוספרה (על מרכיביה) מחשידים שמדובר במישהו שתכנן את זה, לאו דווקא במישהו שאינו ערבי.
אגב, המשמעות של 'איך שהוא מתבטא' היא לא "הוא מתבטא בצורה נהירה קשור גם אל מי שהתבטאויותיו הופנו אליו. ('איך שהוא מתבטא' – פונה אל אביעד כאל גזען, 'איך שהוא מתבטא' – שולח מיילים לדמויות מפתח בבלוגוספרה)
מאהר, ערן,
התנצלותי הכנה שהתגובות שלכם נכנסו לתיבת הספאם ורק כעת ראיתי אותן.
מאהר,
העובדה שאין כותב ערבי בגרייפס אינה הופכת את אדון קדרון לגזען. בקורא הרסס שלי יש 'רק' 5% של בלוגים ערביים, וזה שיעור נמוך משיעורם באוכלוסיה, האם זה הופך אותי לגזען?
ערן,
אתר 'ציבורי' מבחינתי הוא אתר שאחת מחובות הנאמנות שלו היא לציבור, כלומר שהציבור הם הלקוחות אולי. גרייפס הוא שירות פרטי ורשימת קריאה פרטית של אביעד, הוא לא מחויב לאתיקה עיתונאית וכו'.