עיריית תל-אביב הודיעה בשבוע האחרון כי בכוונתה לרשת חלקים מהעיר ברשת אלחוטית חינמית לכל הציבור; לדברי חבר המועצה אלון סולר, יוזם הפרויקט, מסביר שמדובר ברשת איטית יחסית שלא אמורה להחליף את הרשת המסחרית וכי נשקלת האפשרות להכניס פרסומות במהלך הגלישה על מנת לממן את המערכת. עם כל הרצון הטוב של עיריית תל-אביב, מדובר במערכת שלא ראוי שתוקם כך.
ראשית, המערכת תקום כפיילוט. במקום לבחון את היתכנות המערכת באחת השכונות החלשות, והקטנת ההוצאה המשפחתית בשכונות אלה על תקשורת (הוצאה שאמורה להיות כמה מאות שקלים בחודש), העדיפה העיריה להתחיל דווקא באיזור שדרות בן-גוריון, איזור בו התושבים לא נמצאים במצוקה כלכלית. בהמשך, בחרה העירייה במערכת שבה יסופק שירות מרכזי, על יד ספקית תקשורת אחת, בצורה שתטיל עליויות על הציבור כולו, כך שמי שיפגע הוא דווקא מי שלא ישתמש בשירות.
לבסוף, הבחירה לאפשר הצגת פרסומות בתוך מערכת הגלישה (כמו בשירותים של Dalmatix ותבל תקשורת) פוגעת בפרטיות המשתמשים ומאפשרת לספקית התקשורת להאזין לשיחות, לתכתובות ולמידע נוסף שלהם (ויחד עם פרישת המצלמות הנרחבת בתל-אביב תוכל לאפשר פלישה נרחבת לחשבונות דואר ולמידע נוסף על אנשים). באמצעות שימוש בנקודות גישה ניתן להאזין לתעבורה של הגולשים ולהעתיק אותה או להעתיק קבצים מהמחשב. ועיריית תל-אביב? היא כמובן תטיל את האחריות על הקבלן שיבצע.
הפתרון הזול (וכנראה המאובטח יותר) היה הפתרון המבוזר. את הפתרון הצעתי בשעתו ב2005: מימון הגלישה הציבורית על ידי הקלה במיסוי של מי שחולק את חשבון האינטרנט שלו (הקישור הוא למטמון, NRG מחקו את הכתבה, עותק PDF נמצא כאן). הפתרון הזול, היעיל והנוח הוא הפתרון שנוגד את האפשרות לשחיתות ציבורית, למכרזים תפורים ואפילו נותן פתרון טוב יותר לשכבות החלשות: לתת הנחה במסים או ארנונה למי שיפעיל אינטרנט אלחוטי פתוח.
אכן, פתרון כזה יאפשר גלישה אנונימית יותר (כיוון שלא ישמר מידע אודות הגולשים על שרת מרכזי כלשהוא), יאפשר חלוקה שווינית יותר של ההון, יאפשר לכל אחד לבחור האם הוא משתף או משתתף, ולבחור כיצד לחלוק את האינטרנט שלו. יישום של מודלים כמו FON האירופית או הכנת מודלים עסקיים בהם חברות מסחריות רבות יוכלו להציע חיבור אינטרנט בחינם לבתים כנגד ההנחה שלהם בארנונה (או בעצם ניוד של ההנחה, או הכסף), גם אינם באים בחשבון: שיטת המכרז, הנקודה המרכזית, הכשל, היא מה שתביא לכך שהפרויקט הזה ישראל בגדר הודעה יפה לעיתונות ולא יצא לפועל.
יש לי עוד פתרון:
להוריד את הארנונה, ואת גובה הקנסות על החניה.
מסתבר שיש לעיריית תל אביב כסף לבזבוזים.
את הרשתות האלחוטיות תשאירו לבתי הקפה ולכל מי שרוצה לספק תקשורת. זה לא מתפקידה של העירייה.
+1 להצעה שלך.
מרק,
אתה לא מתנגד? מה קרה?
אוף, כל הכיף נגמר לי.
אני רוצה לקוות שמרק הסכים איתי ולא איתך :)
הרעיון שלך למרבה הצער לא ישים. במדינת הישראבלוף, ימצאו איך לספק "אינטרנט אלחוטי פתוח" שלא באמת פתוח. אני אתן לך גישה מלאה לראוטר שלי כמובן, אבל אתה לא תעבור אותו הלאה לרשת. או שאני אתן לך לעבור הלאה לרשת – אבל בקצב זעום ולא ישים.
ההצעה שלך תהפוך כל ראוטר אלחוטי למכשיר הדפסת כסף, שיאפשר הורדת ארנונה מיידית לכל מי שיעשה כאילו הרשת שלו פתוחה.
לזה תוסיף גם 2-3 תחקירים בטלוויזיה על איך "כשיוסי גולש דרך הרשת שלך לאתרי פדופיליה, אתה יכול להיות זה שישלח לכלא" ו"תזהר לא לגלוש דרך הרשת של יוסי – יש סיכוי סביר שהוא ידביק אותך בוירוסים / יגנוב לך את הסיסמאות", וכל העסק יפול.
אני תומך, כי אם כבר אז ראוי שזה יהיה מבוזר ולא תחת שליטה מרכזית, וזה מעוד הרבה סיבות, למשל התאגדויות שכוניתיות מקומיות.
אבל סיבה אחרת לתמיכה היא שאין מצב שבאופן ריאלי מישהו יצליח להרים מערכת כמו שאתה מציע ;) – הרבה יותר מדי הזדמנויות ורמאויות שיחייבו מערכת אכיפה. זה כאב ראש להתעסק מול אנשים פרטיים. אבל כן, אם כבר מחליטים להוציא כסף ציבורי על זה, הדרך שלך טובה יותר.
דרך אגב, אהבתי איך שבדה מרקר הורידו את ההפניה לNRG…..
אני מצאתי פתרון לנושא הגישה של אנשים אחרים לרשת האלחוטית.
אם אוכל להגדיר שתי רשתות שונות כשאחת תוגדר כDMZ אוכל להגן על עצמי מבחינת בטיחות. האם פתרון כזה יסגור גם אפשרות לתבוע אותי על בסיס נסיונות פריצה, פדופליה וכו ע"י כך שאראה שמדובר ב-IP מה-DMZ ולא אני?
הבעיה השניה עם הפתרון היא שאין לי מושג איך לקנפג את הראוטר שלי להגדיר שתי רשתות אלחוטיות שונות עם הרשאות שונות
לא נותר לי אלא להצטער על הבחירה הפופוליסטית וחסרת ההצדקה של העירייה.
איפה שכונות המצוקה דוגמת נווה שאנן. השכונה מאוכלסת על ידי עובדים זרים, שאינם מתאימים לקבלת שירות מספק אינטרנט. פשוט בושה שהשכונה לא נמצאת בתכנית לטווח הארוך. חבל שהעירייה לא תומכת בניזקקיה.
אני רועם.
מרק,
אני לא חושב שיש כאן הזדמנות לרמאויות. הרמאות הגדולה ביותר יכולה להיות של הטבה אחת (כלומר מאה שקלים נניח), כאשר התועלת שצומחת מהרמאות נמוכה משמעותית מאי-רמאות (בעלות של מאה ש"ח בחודש ניתן להשיג חיבור אלחוטי) ולכן התוחלת לרמאות כאשר התועלת המקסימאלית היא מאה שקלים היא אפסית, במיוחד אם העונש על רמאות יהיה משמעותי.
כשאין ארגון מרכזי שמנסה לרמות, כמו בתאגידי מחזור, אני בספק כמה תמריץ שלילי יהיה. הדבר היחיד שעשוי להיות הוא אימוץ יתר של ההסדר. אבל במקרה כזה, כאשר אני אדיש אם לשלם על אינטרנט אלחוטי או לשלם ארנונה, אולי חלק מהאנשים יתקינו לעצמם אינטרנט ואולי חלק מהאנשים יבטלו, אבל האדישות הזו תאפשר לנו הרחבה של התועלת.
ומה באמת לגבי העברת התקשורת שלך דרך גוף שלישי?
לפי מה שידוע לי אפילו בטור(תור?) יש את הבעיה של שליחת אינפורמציה חשובה דרכו כגון סיסמאות, שכן המחשב האחרון בשרשרת, עלול להקליט אותך(וזה לא משנה שלא ניתן לקשר לIP שלך)…
ושאלת הדיוט קטנה, רמאים והאקרים רבים עושים מאמצים נרחבים כדי לשבש סיגנלי תקשורת אלחוטיים ולהחליפם בסיגנלים משלהם(למשל בשדות תעופה), כדי שאנשים יתחברו דרכם. כיצד ניתן להתגבר על הבעיה הזו? VPN? אם כן, אז מדוע המחשב המעביר, לא יכול לקלוט את המפתח ולהשתמש בו בעצמו?
ועוד שאלה טיפשית, אמממ…כיצד נתן להדביק מחשב שמתחבר דרכך אם המשתמש לא מתקין שום דבר?
תודה.
רעיון מענין, אבל בעקבות דברים כאלה –
http://www.ex-parrot.com/pete/upside-down-ternet.html
– נדרשת הגדרת קריטריונים די מורכבים לקבלת ההנחה בארנונה.
בנוסף, אני לא יודע מה הטכנולוגיה שהם בחרו – וסביר להניח שהיא מחורבנת אפילו יותר ממה שיש היום ברחובות תל אביב בחינם – אבל לפחות יש סיכוי להקמה של blanket שיאפשר לא רק גלישה באינטרנט, אלא גם נדידה מהירה ואפילו (רחמנא ליצלן) שיחות טלפון.
נדמה לי דווקא שהאינטרנט האלחוטי לא ממש יעזור בשכונות המצוקה. המחשבים הנייחים הזולים אינם מגיעים לרוב עם כרטיס רשת אלחוטי, ולאנשים בשכונות מצוקה יש דברים יותר טובים לקנות מאשר כרטיסים כאלו. ומחשבים ניידים מן הסתם לא מאוד רלוונטיים כאן. אני מאמין שלדיירי אותן שכונות יש רשימה ארוכה של דברים שבהם עדיף להשקיע את הכסף הזה לפני שנגיע לאינטרנט אלחוטי, וזה עשוי אפילו להתפס כלעג – "הביוב זורם לנו ברחובות ואתם עושים לנו אינטרנט חופשי, תודה רבה באמת".
לעומת זאת, בשכונות המבוססות יותר זה יכול לעשות הבדל של ממש, והעניין הוא לא ביכולת להרשות לעצמך אינטרנט בבית, אלא בנגישותו כשאתה נמצא מחוץ לבית. כמובן שגם לזה יש פתרונות בצורת מודמים סלולריים, אבל עדיין – לדעתי בשכונות הממוצעות ומעלה זה יעזור יותר מאשר בשכונות החלשות.
רעיון מעניין, אבל הוא יותר פופוליסטי מאשר פרקטי:
1. לא ברור איך העירייה תאכוף את זה – למה שאנשים לא ישקרו תמורת הנחה בארנונה?
2. אני אשמח לשתף את האינטרנט שלי רק עד גבול מסויים, לא ארצה שיחנקו לי את הקו.
3. לשתף את האינטרנט משמעותו גם לוותר על ההצפנה. כשאני משוחח עם מישהו או מגיב לך לבלוג, חשוב לי שעוברי אורח לא יוכלו להאזין. ואני אפילו לא מדבר על גניבת סשנים כשאני בפייסבוק/ג'ימייל וכד'.
4. צריך להבדיל בין מי שמשתף אינטרנט ממש מהיר (שהוא גם משלם עליו 200 ש"ח) לבין מי שיש לו אינטרנט ממש איטי. כנ"ל מי שיש לו ראוטר שמשדר ממש חזק ומי שיש לו ראוטר בלאי שבקושי קולטים מחוץ לדירה.
בקיצור, לדעתי הרעיון שלך ממש רחוק מהפרקטיקה, וכמו שהעירייה מספקת שירותי תשתיות אחרות (מים וביוב), לגיטימי תקופה דיגיטלית כזו, שהיא תספק בעצמה גם תשתית אינטרנט באזורים המרכזיים (לטובת תיירים וריכוז אוכלוסיה גדול) ובאזורים הנחשלים (לטובת צמצום הפער הדיגיטלי).
תל אביבים ספקנים,
העירייה עושה משהו שעיריות אחרות לא חלמו לעשות. אפילו בחו"ל לא ראיתי אינטרנט חינמי שממומן ע"י העירייה. העירייה אומרת שזה לא אינטרנט לבתים אלא למדרחוב, לשדרה, לספסלים, ליד הקיוסקים הפתוחים, אז מה הקשר לשכונות?
למה ישר לתקוף? למה לא לתת צ'אנס ואולי גם לפרגן….
היצו,
תן לי רק להסביר למה: כי עברה שנה מאז פרסום הפוסט הזה ועד שאתה הגעת לכאן. לפני שנה העירייה כבר הבטיחה כי "תל אביב תרושת בתוך כשנה באינטרנט אלחוטי שיסופק לתושבים ולמבקרים ברחובות המרכזיים, בפארקים, בשדרות ובחופי הים" אלא שעברה שנה, ובינתיים רק הפיילוט מתחיל.
זה מראה כמה העירייה באמת רוצה את הפרויקט וכמה היא רוצה יח"צ.