מים, קפה ואינטרנט

0.
[כותב את זה בזמן שיושב בבית-קפה]. בשנת 1986 התקבל חוק בנינים ציבוריים (מיתקני שתיה למים צוננים) בכנסת. החוק, בבסיסו, קובע כי "מי שמנהל או מחזיק, בין כבעל ובין באופן אחר, מסעדה, בית אוכל, בית קפה או מקום כיוצא באלה שבו מוגש אוכל, יגרום לכך שיוגש לכל לקוח קנקן מי שתיה צוננים, ללא תשלום" (סעיף 3). החוק עצמו מראה את החשיבות של מים לא רק לשירות אלא גם לאזרח. כל אזרח רשאי לבקש מים צוננים בכל בית קפה, וזה חייב להגישם, גם אם אינו מרוויח על כך. הרעיון היה לאזן בין העלות המזערית והשולית של המים הצוננים לבין התועלת הרבה לחברה (תודה לעו"ד קרן בק-פוגל על ההצגה של החוק).

1.
ישנם דברים נוספים שהם אינהרנטים לשירות בבית קפה: שירותים, מזגן, מקומות ישיבה ועוד. שהרי, אלמלא אלו, הלקוח היה מוותר על בית העסק הספציפי הזה ועובר למקום אחר. דמיינו בית קפה שהיה דורש תשלום בעבור השימוש בשירותים או מיזוג אוויר. לכן, כשכלכליסט דיווח על כך שרשתות בתי קפה מסוימות יתחילו לחייב לצפות בפרסומות עבור הגלישה, אני לא ממש הבנתי מה הביג-דיל. אריק פריימובץ' הבהיר זאת היטב: "אני מציע לכל בעל בית קפה שחושב שזה רעיון חכם, שפעם ברבע שעה המלצרים שלו (או הוא עצמו) יגשו ללקוחות וישאלו אותם מס' שאלות טריוויה קצרות – מי שלא ידע לענות יקחו לו את החלק של ההזמנה שהוא עדיין לא הספיק לאכול/לשתות".

[עדכון (05.08.2009, 09:50): התקשר גיא, מנכ"ל תבל תקשורת וביקש להבהיר כי המערכת פועלת אך ורק על לקוחות שאינם נמצאים בתחום בית הקפה, אלא בסביבה של מעבר אליו: השכנים, הדיירים בבניין וכדומה, כך שהחלק של הנוחיות לא רלוונטי – י.ק]

2.
אלא שלא רק האלמנט האתי קיים כאן אלא עוד אלמנט. חוק התקשורת אוסר על התערבות במשלוח מסרי בזק, ומסביר כי מי ש"מפריע, מונע או מעכב את המשלוח או המסירה של מסר בזק בכל דרך שהיא", דינו מאסר שנה. האם התערבות כלשהיא בתכנים יכולה להחשב כזו? הודעת משרד התקשורת לאחרונה כי היא מחייבת ספקיות טלפוניה לנייטרליות רשת מראה לפחות את הפרשנות שלה לסעיף הזה (או לחוק בכלל). מי שמספק אינטרנט, גם אם הלקוח "מסכים" לחסימה של חלקים ממנה, לא יכול לחסום ללקוחות גישה (סלקום, אגב, טוענת שאין להם חובה חוקית לנייטרליות).

3.
ומה מבדיל בין רשת קפה קפה שחוסמת ואחת לשעה תבקש ממני לעבור מבחן בקיאות על פרסומות לבין סלקום שתחסום אותי מסקייפ? אותה סלקום, אגב, ניסתה מודל דומה בו לקוחותיה יצפו בפרסומות תמורת זיכוי לשיחות, אבל המודל של "שירותים תמורת פרסומות" לא יכול לעבוד כאשר ההנאה מהשירות נפגעת על ידי פרסומות. מודלים כלכליים רבים מבוססים על הכנסת פרסומות; טלוויזיה מסחרית, לדוגמא, היא אחד מאותם מודלים. אלא מה? גם בטלוויזיה המסחרית הפרסומות מגיעות ברגע נתון ולא חותכות את הפרק באמצע. דמיינו מצב בו באמצע כתיבת דואר אלקטרוני, ישר אחרי שנלחץ כפתור הSend, אותו דואר מפנה לעמוד אחר, שלא מטפל בבקשת הדואר רק כי הסתיימה אותה שעה בה מותר לגלוש. האם אז תהיה ספקית האינטרנט חסינה מנזק? אני בספק.

4.
גם בטלוויזיה המסחרית, וגם באתרי האינטרנט הישראלים שיש בהם יותר מדי פרסומות משתדלים (בדרך כלל) לא למנוע מחווית הגלישה. גם כאשר "האתר בטעינה" עדיין חווית הגלישה נפגעת בצורה מינורית יחסית. אבל הפגיעה כאן הופכת את הישיבה בבית הקפה ללא נעימה.

5.
כאשר אני בוחר את בית הקפה לשבת בו ישנם מספר שיקולים שאני מביא בחשבון: מיקום בית הקפה, האוכלוסיה שנמצאת בו, מהירות הרשת האלחוטית, נוחות הישיבה, טעם הקפה והאוכל. כן, איכות המזון והשתיה נמצאים במקום מינורי; לעומת זאת, מתקן מים צוננים כמו שנמצא בLovEAT ברח' מקווה ישראל מוסיף הרבה יותר מאשר כל דבר אחר.

38 thoughts on “מים, קפה ואינטרנט

  1. אתה לא מגזים קצת?
    בכל מקרה אני רוצה שתשים לב לחלק השני שיותר קומם אותי וזה החדירה של התוכנה שלהם לנתוני הגלישה והמועדפים שלי.

    אגב לאיזה מתקן מים צוננים אתה מתכוון? לקולר רגיל שיש במוסדות ציבוריים?

  2. המזל הוא שאנחנו חיים במדינה (ובעיר) רוויה בבתי קפה, מסעדות וסתם פיצוציות. רשת אלחוטית היא בהחלט שיקול מבחינתי בפגישות עסקיות בבתי קפה, ואם קפה-קפה חושבים שהלקוחות הממוחשבים שלהם יישארו נאמנים, יש להם טעות קשה. הקפה שלהם לא כזה מזהיר גם ככה.

  3. אתה תמיד יכול לשלם על האינטרנט שלך כמו בכל מדינה אחרת בעולם.
    מדינת ישראל היא מובילה עולמית מבחינת שירותי WIFI חינמיים.
    מה לעשות, גם לחינם יש מחיר.
    הכל שאלה של מודל עסקי, והיכולת שלך להצביע ברגליים.

    אבל אל תדאג, עם ההיפראינפלציה המתקרבת, וההתעלמות הבוטה של כל אמצעי התקשורת מהמדיניות הנפשעת של בנק ישראל (בייחוד מפתיע אותי השמאל, שלא מבין שאינפלציה זה מס רגרסיבי מהסוג הנלוז ביותר), בקרוב כולנו נשב הרבה הרבה פחות בבתי קפה.

  4. בהמשך למה שרויטל כתבה, ההשוואה בין בית קפה לספק שירותי טלפוניה קצת מוזרה. שוק הטלפוניה הוא שוק די סגור וקטן עם חסמי כניסה מאוד גבוהים ועל כן עתיר רגולציה. שוק בתי הקפה (גם רק אלו שמספקים שירותי רשת) – ממש לא, והשוק החופשי עובד שם בינתיים לא רע.

  5. מה לגבי השוואה לאינטרנט אלחוטי בתשלום (כמו זה הנהוג באילת או בקפה-אינטרנט ציבורי)?
    אתה משלם מראש עבור חיבור לזמן קבוע, נניח 10 ש"ח לשעה.
    5 דקות לפני תום הזמן אתה מקבל התראה ו-10 שניות לאחר תום הזמן החיבור מתנתק (ואם מדובר במכונת קיוסק, גם כל מה שביצעת נמחק לגמרי מזכרון המכונה, כי הגלישה היא ב"ארגז חול" וירטואלי).

    מבחינה עסקית, נשמע לי מטופש לדחוף פרסומות לשירות שעלותו זניחה כמעט לגמרי, וחדירה ל"רשימת המועדפים" היא באמת חוצפה אמיתית. אבל להציג פרסומת באמצע השירות כשלעצמו – לא מקומם אותי מדי.

  6. ?,
    אני עדיין לא הבנתי איך הם רוצים לגשת למידע שלי ומה הם עושים איתו. אם הם עושים שימוש בו לצרכי שיווק, זה די נוגד את חוק הגנת הפרטיות.

    רויטל וערןב,
    חוק התקשורת לא חל רק על ספקי טלפוניה, אלא גם על מי שמספק שירותי טלפוניה. לכאורה, מרגע שאותם בתי עסק חולקים את החיבור שלהם, הם ספקי טלפוניה לכל דבר.

    אלירם,
    גם ההתראות האלה נראות לי לא לגיטימיות: הן כמו לעלות לאדם באמצע השיחה בטלפון ולהזכיר לו שיש לו עוד כך וכך פעימות.

  7. האם כששרון פותחת (וסוגרת) את ה-wifi שלה לשכנים בסביבה (ראה הרשומה מאמש) היא גם הופכת לספקית טלפוניה?

  8. ערן,
    כעקרון, אם היא מספקת את זה לציבור (ולא לשימוש ביתי) היא אמורה להיות כפופה לאותם כללים.

  9. יהונתן, לפי מה שאתה אומר, האינטרס של בתי הקפה הוא דווקא לסגור את הרשת בסיסמא, ולא להשאיר אותה פתוחה. או שגם אם הם נותנים את הסיסמא הם נחשבים ספק טלפוניה?

  10. גם אם הם נותנים את הססמא הם ספקי טלפוניה, לפחות לכאורה.

    כלומר, יש מקומות שברור שאסור להתערב בהם, אבל אני מעריך שאם מישהו היה פורש תשתית WiFi בכל הארץ על חשבונו, הוא היה כפוף לרשיון מפ"א.

  11. יהונתן,
    קפהקפה היא לא ספקית טלפוניה. יתירה מכך, חוק התקשורת אוסר עליה להיות ספקית טלפוניה, לפחות כל עוד שר התקשורת לא אישר לה להיות ספקית תקשורת. אם נתעקש לראות בה ספקית כזו, התוצאה לא תהיה ויתור של הרשת על רעיון הצפיה הכפויה בפרסומות, אלא היעלמות של הוייפיי מסניפי הרשת. כמו שהעובדה שקפהקפה מגישה כוסות מים ללקוחותיה לא הופכת אותה ל"מקורות", כך גם העובדה שהיא מאפשרת ללקוחותיה גישה לרשת האלחוטית שלה לא הופכת אותה ל"בזק".

    ועוד בעניין זה: אם אנחנו רוצים להתייחס לשירותי וייפיי דוגמת אלו שאפשר למצוא בבתי קפה כאל שירותים שחוק התקשורת חל עליהם, יהיה עלינו לזכור שהמשמעות היא שאנחנו תומכים בהגדרת מפעילי הרשתות האלחוטיות האלה כעבריינים, וחושפים אותם לעונשי מאסר, קנסות והחרמות של ציוד. לדעתי זה קצת מרחיק לכת, ולא לזה התכוון המשורר שכתב את חוק התקשורת.

    לסיום, אציין שאני לא רואה כל הבדל מהותי בין התניית הגישה לרשת האלחוטית בתשלום ממש לבין התנייתה בצורה אחרת של תשלום (ותהיה זו חשיפה לפרסומות, קביעת מינימום הזמנה וכו'). יכול להיות שמדובר בהחלטה שיש בה כדי להרחיק לקוחות, אבל זו החלטה שאינה שונה מהחלטה להעלות את מחיר הקפה או מהחלטה להגביל את פרק הזמן שנותנים לך לשבת על כוס אספרסו יחידה בלי להזמין דבר נוסף. זה אולי לא נעים ולא מנומס, אבל זה לא יותר מזה.

  12. רועי,
    גם אם היא לא ספקית טלפוניה, היא עדיין כפופה להוראות חוק התקשורת, שאוסר עליה להתערב במסרי בזק.

    לעומת זאת, אני כן ממליץ שתראה את הוראות חוק התקשורת לגבי מפ"א ומפעילי נס"ר.

  13. היא לא "מתערבת" במסרי בזק. היא מוסיפה לך עוד שידור בזק. הטענה שלך תוליך למסקנה שאם אדם מחליט פתאום לחסום את הגישה של שכניו לרשת האלחוטית הביתית שלו, הוא מתערב להם במסרי הבזק (בכך שהוא קוטע אותם באיבם). אני בעד וייפיי בחינם וללא הגבלה לכולם (אם כי את הרשת הספציפית אצלי בבית אני מודה שאני נועל בסיסמה), אבל לאנשים, גם אם הם בתי קפה, יש זכות להתנות את הגישה לרשת שלהם בתנאים.
    ואני מודה שלא מצאתי בחוק התקשורת הוראות ספציפיות לענייני נס"ר ומפ"א שרלוונטיות לעניין. אשמח להפניה מדויקת יותר, שתעמיד אותי על טעותי.

  14. רועי,
    ראה בחוק התקשורת את ההגדות של "מתקן בזק", "בזק" ו"נס"ר" (סעיף 1) ואת סעיף 2 שאוסר על הפעלת שירותי בזק ללא רשיון כללי (ואולי כדאי גם להסתכל על סעיף 27א)

  15. בדיוק הנקודה בדיון בה אני מרגיש צורך להכניס קריאה לביטולו של משרד התקשורת ו75% מהחוקים שקשורים בו. אני קונה את הטיעון של יהונתן אבל הטיעון הזה מראה שהחוק טפשי כי בתור מפעיל וייפיי ביתי אפילו לא דמינתי שיש חוק שצריך לענין אותי :(

  16. יהונתן,
    תארוטית, הם יכולים לזכור את הMAC שלך וכל הפעולות שביצעת במהלך השהות אצלם, לאט לאט נבנה פרופיל מאוד מדויק שלך, בייחוד שלפטופים ומכשירי אינטרנט ניידים הם דבר מאוד אישי ובד"כ רק אדם אחד עובד בהם. כמו כן הוצאת היסטוריה מדפדפן היא ממש לא בעיה. לגבי מועדפים אני לא בטוח, אני מניח שאולי הם ישתילו משהו…
    כמו כן לבטח יש עוד דברים שלא באים לי לראש כרגע…

    ואם הם לא עושים זאת לשם שיווק, מותר?

  17. מרק,
    אני מסכים איתך.

    ?,
    הם יכולים לעשות את זה, אני בספק שאם ציוד של כמה מאות דולרים.

  18. תשמע, בשביל פילוח כזה מדויק (בהנחה שאנשים ישארו אצלם), שווה להשקיע כמה ג'ובות.
    ובשביל הוצאת היסטוריה (כי ממש לא כולם מנקים), לא צריך כלום.

  19. תראה באיזה פשטות הם שולפים היסטוריה מהדפדפן. מאחר והנתב שלהם מסוגל לשנות ולחסום את התעבורה פעם בשעה בשביל פרסומת וחידון, אני מניח שאין לו שום בעיה טכנית לשמור ולנתח נתוני גלישה לפי כתובות mac או להעבירם לשרת מרכזי.אני משאר שהניתוח לא יהיה פולשני מאוד כיוון שזה יכול לגרום לירידה בביצועים.

    (הודעה מועתקת מתגובה בנושא כבר פעם שלישית)

    הם בהחלט יכולים לראות את היסטורית הגלישה שלכם.

    עם ג'אווה http://www.making-the-web.com/misc/sites-you-visit/
    בלי ג'אווה http://www.making-the-web.com/misc/sites-you-visit/nojs/
    עם תוכנה חופשית :-) http://web2.0collage.com/
    והיישום הכי החביב והעצומה נגד http://startpanic.com/

  20. יהונתן,
    קראתי את הסעיפים האלה, ואני לא חושב שהם רלוונטיים. סעיף 27א הוא חלק מפרק שנקרא אמנם "מתקן גישה אלחוטית", אבל כשקוראים את כל הפרק מקבלים תחושה חזקה שמדובר בפרק שעוסק באנטנות סלולריות (התקנה על גגות של מתקנים שיכולים להגיע לגודל של 30X50X80 ס"מ שצריך רשיון בטיחות קרינה להתקנתם. לא נשמע כמו ראוטר אלחוטי). ההגדרה בסעיף 1 שמסבירה מה זה נס"ר לא ממש מסבירה למה קפהקפה היא מפעילת בזק. וסעיף 2 הוא בדיוק הסעיף שאליו כיוונתי כשאמרתי שקפהקפה היא לא מפעילת בזק כל עוד שר התקשורת לא אישר את זה.
    שוב אני אחזור: גם אם אפשר לפרש את מה שעושים בעלי בתי קפה שמאפשרים גישה לרשת אלחוטית כהפעלת מתקן בזק, צריך להיזהר מאוד מלקבוע שהוראות חוק התקשורת חלות עליהם. הסיבה לכך היא שהחובה הראשונה שהחוק מטיל על מפעיל כזה היא לא להפעיל שום דבר כזה בלי אישור, תוך שהוא מסתכן בעונשים כבדים אם יפר את החובה הזו. אם נייחס לקפהקפה חובה לעמוד בהוראות חוק התקשורת, המשמעות היא יצירת חסם כמעט בלתי אפשרי על הפעלה של רשתות אלחוטיות לשימוש הציבור במקומות כמו בתי קפה וכו'. אני לא חושב שהטרייד-אוף הזה שווה.

  21. רועי,
    גם אם קפהקפה אינה מפעילת בזק (ואני רוצה להאמין שהיא לא, כי לא יכול להיות שהמחוקק עד כדי כך אבסורדי), היא עדיין כפופה לסעיף 29, שמדבר על שיבוש מסר בזק.

    הן אתה, הן אני והן קפה-קפה כפופים לסעיף 29 ואסור לנו לשבש מסר בזק של אחר.

  22. יהונתן, לא הבנתי כיצד נעשית פה התערבות במסרי בזק. לפי מה שהבנתי מקריאת הכתבה, הפירסומת תהיה חלק מהליך ההתחברות לאינטרנט, מה ההבדל אם זה פירסומות בקפה קפה או ספלאש של 012 בנתב"ג שמבקש ממך להרשם עם הפרטים שלך על מנת לגשת לרשת עצמה?
    הפיצ'ר הזה של יירוט הגולש לעמוד מותאם אישית כעמוד כניסה / רישום וגישה לרשת עצמה הוא פיצ'ר מקובל בכל העולם ואפשר לעשות את זה בקלות עם לינקסיס wrt45g או תואמיו.

    השאלה היחידה היא האם קפה קפה היא "אינטרנט קפה" – כלומר מקום שאנשים באים אליו בהגדרה כדי לשתות קפה ולגלוש. או שקפה קפה היא רשת של בתי קפה שבה אינטרנט אלחוטי הוא שירות ערך מוסף.

    אם היית ניגש לאינטרנט קפה היה ברור לך שצריך לשלם על השימוש ברשת ואם זה סתם בית קפה הרי שאינטרנט למשתמשים הוא בגדר מותרות, לא חובה.

    הלקוחות יצביעו ברגליים בסופו של דבר, זה לא שאין לקפה קפה תחרות, במיוחד בת"א

  23. הדבר החשוב לא נאמר, איך אני יכול לחייב את המסעדות שאני הולך אליהם להתקין קולר?

  24. כמו שאתה יכול לחייב את האנשים שיושבים בבית קפה לא לעשן :-)
    ועכשיו ברצינות – החוק לא מדבר על כך שהעסק חייב להתקין קולר, הוא מדבר על זה שהעסק חייב להגיש לך מים צוננים. זה יכול להיות גם קנקן מי ברז עם קרח למיטב הבנתי (ויתקנו אותי אם טעיתי)

  25. "מי שמספק אינטרנט, גם אם הלקוח "מסכים" לחסימה של חלקים ממנה, לא יכול לחסום ללקוחות גישה".

    זה רק נדמה לי, או שאתה באמת מתכוון לומר שכל הפעילות של סינון תכני רשת, גם אם הלקוח מבקש זאת, אינה חוקית?

  26. יחזקאל,
    בוא נדמיין לרגע שאנחנו שואלים "מה ההבדל בין סינון אתרי אינטרנט להכנסת\חסימת פרסומות?". כעקרון, האחד פוגע בזכותו של מנהל האתר לרווח ולכאורה מפר את זכויות היוצרים שלו, השני משנה את שלמות האתר.

    עכשיו, אם הלקוח מריץ שירות על המחשב הביתי שלו, הוא מבצע את החסימה על ידי עצמו, ולכן הוא לא מבצע עבירה. לעומת זאת, אם הסינון ברמת השרת, לכאורה יש כאן בעיה. שוב: אני לא אומר שמדובר במשהו מוחלט, אלא בבעיה.

  27. ???
    ואם מישהו משתמש לי במחשב?
    ואם אני חוסם/מסנן לעצמי את הרשת אבל מרשה לאחרים להתחבר אליה?

    אגב, עכשיו נזכרתי בקטע שהיה ב'קרציה' (למה לעזאזל ביטלו אותם?), שבו הם התיישבו בבתי קפה ובדקו כמה פעמים הם יכולים להזמין מים צוננים מבלי שיגרשו אותם…

    אני מניח שהעסקים שלא התקינו קולר, פשוט לא שיגעו אותם מספיק…P;

  28. יהונתן, אבל לא מדובר פה בסינון מדובר פה בסוג של login.
    עדיין לא הבנתי מה ההבדל אם אתה בא לקופה ולוקח קוד שנותן לך שימוש של שעה ברשת ומבצע לוגין בעזרתו לבין מצב שבו אתה עושה לוגין ע"י צפיה בפירסומת ותשובה על שאלה.

  29. תשמעו – זה לא שהדיון הזה לא מרתק אבל בואו נקצר תהליכים.
    הרעיון טיפשי. מעצם העובדה הפשוטה שבבתי קפה אחר נותנים את זה בחינם.
    כוחות השוק יקבעו.

  30. כוחות השוק יכולים לקבוע רק כשיש צרכן שמבין את הכוח שלו כצרכן.
    אצלנו יש מי ששוטף לנו את המוח (ממניעים ברורים), שבכל מקרה שמפריע לנו, צריך את הרגולטור האמיץ שיציל אותנו מידי התאגיד הרשע.
    זו הסיבה שאנחנו מתעלמים מהומלסים ברחוב (שהממשלה תדאג להם),
    זו הסיבה שאנחנו קונים בחנויות שמייבאות פרוות של כלבים מסין(שהממשלה תאסור את זה),
    וזו הסיבה שאנחנו צופים בתוכניות ריאלטי (שהממשלה תתערב ותכריח אותם לשדר סוגה עילית).

    את יונתן מעצבנות הפרסומות בקפה קפה. הוא גם מעדיף קולר מים.
    האם הוא יצביע ברגליים, או יבדוק מה חוקי מדינת ישראל אומרים בנושא?
    בשיטה הקפיטליסטית-ליבראלית, הפתרון הברור: תצביע ברגליים כצרכן, וכיזם תזהה את פוטנציאל הרווח בלהציע שירות שאנשים חפצים בו (בית קפה עם אינטרנט חינם בלי פרסומות ועם קולר מים חופשיים).

    בשיטות הסוצאיליסטיות שהמדינה שלנו נגועה בהם, מחוקק אחד יחוקק על פי חוק "חוק WIFI חינם", מחוקק אחר יחוקק "חוק WIFI ללא פרסומות", מחוקק נוסף יכריח קולר מים מסוג מאוד מסוים שבמקרה מייצרת רק חברה אחת בארץ (שתרמה לו למסע בחירות), ומחוקקת אחרת בכלל תטען לחוסר "צדק חברתי", ותכריח את בית הקפה גם לספק לפטופ ללקוחות, שכן זה לא הוגן שיש אזרחים עם לפטופים בבתי קפה בזמן שאחרים נאלצים לקרוא עיתון או חס וחלילה לדבר עם אנשים. בסוף כמובן גם ידרשו מהם לשלם על "זיכיון מתן שירותי WIFI ולפטופים" ותשלום חודשי קבוע למשרד התקשורת.

  31. אני מתבלבל או שאפשר לזייף כתובת MAC עם לינוקס ?
    אני די בטוח שראיתי את זה בman של אחד מדפי ההגדרות, לא ניסיתי כי אני רק ברשת ביתית.

  32. אפשר להחליף כתובת MAC בכל מערכת הפעלה. בלינוקס זה פשוט יותר נגיש.

Comments are closed.