כשהמספרים משתנים: מדוע צריך להשקיע בתאימות.

בחודשים האחרונים פרסם TheMarker מספר כתבות על מגזר טכנולוגיות המידע בישראל; האח החורג של ההיי-טק; לפי הכתבות, המגזר שמספק שירותי מחשוב, אירוח, תשתית וכדומה, לוקה בחוסר חדשנות, קבעון וחוסר רצון לעבור לשירותים מתקדמים יותר. חלק מכך, לפחות על פי כתבות אחרות, נובע מכך שישראל היא מדינה שמתנגדת, בבסיסה, לקוד פתוח. בזמן שישראל מייצאת את הטכנולוגיות …

פטנטים כנכס פיננסי: או מדוע מיקרוסופט לא תובעת את גוגל.

0. בשבוע שעבר התראיינתי לדה-מרקר על מלחמות הפטנטים האינסופיות וניסיתי להכניס סדר קל בעולם הפטנטים הבעייתי. אחד ההסברים שהעלתי שם, הוא ש"פטנטים הם גם נכס פיננסי. זכות השימוש הבלעדית הניתנת לבעל הפטנט ל-20 שנה מיום הרישום היא גם השקעה. ענקיות הטכנולוגיה יכולות למכור הלאה את הפטנטים ולהרוויח מהמכירה"; בעולם כיום, עם פטנטים מיותרים ומלחמות על …

כולם מפחדים מקוד-פתוח (וגם פתרון)

0. מדוע כולם מפחדים מקוד-פתוח? אחד הדברים המדהימים הוא שבחלק ניכר מהסכמי ההשקעה שעברתי עליהם בחיי (אם לא כמעט כולם) דרשו מהחברה המושקעת, בצורה מפורשת במיוחד, לא להשתמש בתוכנות קוד-פתוח כתנאי עיקרי להשקעה. סעיף "איסור קוד פתוח" הוכנס גם בהשקעות בחברות אשר חלק ניכר מהמודל העסקי שלהם התבסס על קוד פתוח או שהתבססו על שירותי …

בלינוקס זה לא היה קורה: רוסיה, מיקרוסופט ופוליטיזציה של זכויות יוצרים

לחוקי הקניין הרוחני יש לא מעט השלכות פוליטיות; הרבה פעמים סוגיות של חופש הביטוי הפוליטי מתנגשות עם זכויות יוצרים. כך, לדוגמא, שאפרד פיירי, אמן רחוב שיצר את הפוסטר המפורסם "Hope" לברק אובמה נמצא כעת בהליכים משפטיים שהוגשו נגדו על ידי סוכנות הידיעות AP על העתקת תמונה שלה (ובארץ, תביעה דומה על העתקת צילום של יצחק …

איך בונים סטארט-אפ עם קוד של אחרים [הרצאה לכנס אופןאיזראל 2010]

0. ביום ה' הקרוב אעביר הרצאה במסגרת כנס OpenIsrael2010 על בניית סטארט-אפ עם קוד של אחרים; זה התקציר. סטארטאפ טוב בנוי על שני נדבכים: רעיון ומודל עסקי. הרעיון הוא המהות, בעוד שהמודל העסקי הוא רק הדרך לייצר כסף מאותה מהות (ועל ידי כך לתת הצדקה עסקית למהות). לכן, כאשר גיבשת רעיון טוב, אתה צריך להתחיל …

שימוש הוגן והסרה מגוגל: האם בכלל יש מקום לrobots.txt?

רופרט מרדוק, איל תקשורת מסורתית, יצא בחודשים האחרונים למלחמת חורמה נגד אתרי אינטרנט. הסיבה? הירידה בהכנסות המדיה המסורתית שבבעלות מרדוק וחבריו מביאה אותו למסקנה כי אתרי אינטרנט אחרים צריכים לשלם על החדשות שמיוצרות על ידי תאגידו. אולם, השמועה האחרונה כאילו מרדוק עשה יד אחת עם מיקרוסופט וקיבל כסף על מנת להסיר את אתריו ממנוע החיפוש …

הצדק המתקן בשוק המשני

0. אחת הבעיות עם קניין הוא שהוא לעולם לא יהיה מוחלט; אם נקח את נכס הקניין המוחשי ביותר, נכס דלא ניידי, אזי הבעלות עליו תמיד כפופה לסדרה של הגבלות: לדוגמא, חלוקת חלקה למספר חלקות והעברת חלק מהבעלות באותו קניין היא בעייתית (חוק המקרקעין), ישנן סדרה של הגבלות על שימושים באותו קניין (אתא נ' שוורץ) ובמקרים …

מה שטוב עבורם, טוב גם עבורנו

בשבוע שעבר, כשהתייחסתי לפסיקתה של השופטת מיכל אגמון-גונן בנושא פרמייר ליג, הבהרתי כי כסף הוא בדרך כלל מחולל  משפטי טוב יותר מכל דבר אחר: "גוף אמיד כמו הPremier League יכול לאפשר לעצמו מימון של הליכים משפטיים שוב ושוב ושוב עד שתושג התוצאה הרצויה". השאלה הופכת להיות יותר מעניינת כשגוף מוצא עצמו בשני צדי המתרס מבחינת …

פטנטים על תוכנה וזכויות יוצרים בקוד פתוח : מסלול התנגשות

בשנת 2006 הגיעו חברות Microsoft וNovell להסכם שיתוף פעולה: הן ישתפו פעולה בתחום התוכנה, כאשר מיקרוסופט תמליץ על מערכת ההפעלה OpenSuSE כמערכת הלינוקס המועדפת עליה, ותמנע מלתבוע את משתמשי OpenSuSE על הפרת פטנטים לכאורית במערכת לינוקס. הסכם זה הכה גלים בתחום התוכנה החופשית עד כדי כך שהוא גרם להכנסת  סעיף ספציפי ברשיון הקוד הפתוח GPL. …

מחשבות משפטיות של יום א': יריה עצמית ברגל

0. מי שלא ישכיל להבין שטכנולוגיה היא עיוורת, ככל הנראה יאבד עצמו לדעת במרוץ אחר הרגולציה. מיקרוסופט החליטה לחסום את משתמשי המסנג'ר במדינות שמוגדרות על ידי ארצות הברית כמדינות עוינות (ויה סלאשדוט). ההחלטה, התמוהה משהו, אומרת בפועל כי הטכנולוגיה של מיקרוסופט לא עיוורת לזהות המשתמש אלא מכניסה שיקולים פוליטיים פנימה ומאפשרת שליטה מרכזית (אבל זו …