הספד לצאלה כץ, נישא בערב לזכרה:

אם יש משוררת אחת שהתאימה יותר מכל לדור האינטרנט, זו צאלה כץ. צאלה הצליחה במדיום שהאמנים האחרים עמדו מיוסרים. כשהאינטרנט הגיעה, משוררות רבות, ואפילו משוררות פופולריות כמ נעמי שמר, פחדו מהמדיום. שמר אסרה על השימוש במילותיה באתרי אינטרנט מחשש שיגנבו ויעשה בהן שימוש. כץ, לעומת זאת, בחרה לשחרר את האמנות לחופשי ולהראות על ידי קהל נרחב יותר. כץ חשפה את האמת – יש משוררים שמעוניינים בחשיפה ובקריאה על ידי זרים ויש משוררים שמעוניינים בכסף.

אבל את ההשפעה הקניינית צריך לשים בצד. אולי עוד השפעה חשובה של כץ היתה ההכנסה של הקראת הוראות שימוש למוצרים והלחנתם בתכנית "מה כבר צהרים" של וואלה!. תכנית וידיאו כל כך קצרה הצליחה ליישם את היופי – להראות שבכל דבר יש אמנות, גם אם אלו הוראות שימוש לקרם פנים או לגלולות למניעת הריון.

בעצם, צאלה כץ נמצאת בכל אחד מאיתנו. היא האמנות העכשיווית והיכולת להצית אש.

צאלה באה אל העולם והציגה אותו כמו שהוא – העולם הוא אמנותי:

כשאני רוצה לדעת איך בדיוק מנקדים מילה בעברית
אני מתרגמת אותה בראש לאנגלית
ואז מסתכלת באינטרנט במילון אנגלי-עברי
לראות את התרגום העברי לתרגום האנגלי

הוא מנוקד

כך כתבה אצל עידו קינן, וכך נעשה עד היום. צאלה תהיה איתנו תמיד, שיריה ילמדו על ידי תלמידים בתיכון, סטודנטים באוניברסיטה ופילוסופים של הרשת. צאלה שינתה את הפרקסיס ותמשיך לשנות אותו כל עוד יצירותיה יוותרו בקוד פתוח.