פתקים לכותל\ נתניהו, מיסוי ואלמנטים שנסתרו מעיני הציבור
יהונתן קלינגר.
עוד שלב באמריקניזציה של ישראל התרחש, אנו נוכל להמשיך לחיות תחת עולם המותגים האמריקאי. הטלוויזיות, הבגדים, ואף המזון האמריקאי (שמסובסד על ידי ממשלת ארה"ב בצורת מענקים לחקלאים) יוזלו, תוך כדי צמצום התקציב שהיה צריך לדאוג לחלשים. נתניהו מדבר על 'השמן והרזה' – המשק והמגזר הציבורי, באוטופיה של נתניהו יש לנו שוק פתוח, בלי ממשלה. החזון, ככל שיהיה וורוד, אינו ריאלי – בשוק הפתוח של נתניהו אלו שזוכים במכרזי ההפרטה הם חבריו, המקורבים לו שמממנים מערכות בחירות שלו ושל שאר מנהיגי המדינה; בשוק הפתוח של נתניהו ניתן לנצל עובדים זרים, והרבה יותר משתלם לייצר רחוק.
עוד שלב נפתח בהפיכתה של ישראל למדינת עולם שלישי, כזו שתושמד על ידי מלחמה, לא מלחמת קיום בטחונית, אלא מלחמת קיום חברתית. לא רחוק היום בו יבוטלו כלל הקצבאות לנזקקים, ונראה יותר מקרים כמו תנועת 'הלביאות' ששודדות בתי מכולת, רק כי אין להן מזון להאכיל. יצר האדם הוא לשרוד, ואם המשק הקפיטליסטי מבין זאת אז כנראה שהוא צריך לנסות לסייע לנזקקים על מנת להגן על עצמו.
המחאות החברתיות קמות כיום יותר עקב המצב הרע בו נמצאים הנזקקים. נתניהו לא מנסה לקחת את הקצבאות ולהשתמש בהן ככח פוליטי, הוא היה יכול לגייס את הנזקקים לשורותיו אך הוא העדיף שלא. נתניהו היה יכול לבצע 'עבודות יזומות' בסגנון העבר, לקחת את המובטלים שמקבלים קצבה לעבודות ממשלתיות, הוא ממילא משלם להם את הכסף. נתניהו היה יכול להשתמש בכסף הזה כתמריץ למציאת עבודה – מי שימצא עבודה וישתלב בשוק יקבל מענק של X ₪ עבור השתתפותו, כדי לתמרץ אותו לעבוד.
נתניהו העדיף לקחת את התקציב מהם, ולהעביר אותו למי שיש לו, להקל על מחירי הטלוויזיות, הדי.וי.די ושאר מוצרי החשמל. עכשיו המובטלים יוכלו לשבת בשקט בבית ולראות טלוויזיה, יש תוכנית מציאות נהדרת – 'קח לי שרון!'. המובטלים והחד-הוריות ישלמו כעת יותר על הלחם, יותר על הדלק, יותר על הקמח, אבל פסטה מיובאת? זו תמכר ב20% פחות. אם אין לחם תאכלו עוגות – זה חוסר ההבנה של נתניהו, האם הוא מחנך אותנו לאנינות טעם קפיטליסטית? אולי באותה המידה יוריד את המיסוי על האלכוהול, ואז גם נוכל לשתות יין אדום עם הפסטה שלנו?
המיסוי נועד, בין היתר, לחנך את הציבור – מיסוי על סיגריות ואלכוהול נועד כדי להקטין את השימוש בהם ובמקביל כדי להשתמש בכסף שנכנס לקופת המדינה כדי לטפל בנפגעי המוצרים הללו. המס על ייבוא הובא כי בעבר ייבוא נחשב כמותרות – 'שוקולד שוויצרי', 'מכונית אמריקאית' ו'בושם צרפתי' היו מותרות שסמלו את הסטטוס של העשירים. היום המזון שמיובא זול במרבית המקרים מהתוצרת המקומית, ונמכר במחירי היצף.
ההורדה של המיסוי לא רק תסייע לעשירים לצרוך יותר, ותקטין את התמריץ לחסכון, אלא גם לא תחלחל חזרה לחברה – אם העשירים היו צורכים יותר תוצרת מקומית, אזי הכסף היה מסתובב ושב לעניי עירינו, אך מכיוון שהתוצרת מיובאת, הכסף 'בורח' לחו"ל ומשאיר את העניים עניים יותר ואת העשירים עם יותר מוצרים. העניים, שהיו פעם מעוניינים לחסוך, כיום לא יחסכו, ויוציאו את הכנסתם המועטה על רכישת סמלי סטטוס, כמו די.וי.די וטלוויזיות יוקרה, כדי שלא ידעו כי הם עניים וכדי שיוכלו למנוע את הוקעתם של ילדיהם מהחברה מכיוון שהם לא הולכים עם חולצות של המורדים ומצ'וטטים בשאר חדרי צ'ט.
הפתרון של נתניהו הוא פתרון זמני לבעיה קבועה. העוני תמיד היה ותמיד יהיה, עד שלא נשקיע בחינוך, בבריאות וברווחה לא נוכל לשפר את מצב העוני. נתניהו צריך להבין שאדם אמיד צורך יותר, ולכן גם מזרים יותר הון לבעלי ההון, דבר שטוב לו ולאלה שתורמים למערכת הבחירות שלו. אל לו לשכוח שעליו להחזיק אותם בחיים כדי שהמוזסים, פישמנים, רקנאטים, שוקנים, דנקנרים, זאבים ונמרודים יוכלו למכור לעובדים את תצרוכתם (אם שכחתי איזו משפחה אז אני מתנצל…).
הפתרון האפשרי הוא הקטנת התלות של ישראל במדינות החיצוניות, תוך כדי שיקומה למען היותה חלק מהמערך הבינלאומי.
האם אפשר להבין מאדון נתניהו מדוע יש צורך לסחוט מתושבי עם ישראל מיסוי שהוא מן הגבוהים בעולם – בעוד שבכל שאר הדברים לא ניתן לאמר שאנחנו גם מן הגבוהים בעולם?
איך ייתכן שקבוצת אנשים "בפיקודו" של אדון נתניהו -שאינם בעלי דם כחול בשליחות האל – יחליטו ללא שום הפרעה, לתעתע באזרח הקטן ולהטיל מיסוי ללא הרף, בצורה פתאומית ובלתי סבירה, ואף מבלי להסביר לציבור את מהות מעשיהם החריגים?
לדוגמא: האם ניתן להבין את מניעי ההחלטה המרושעת – לגזול מאדם רבע(!!!) מזכייתו במידה וזכה בפרס גדול (שאינו נחשב גדול ביחס למדינות אחרות בעולם) מבלי להחזיר לו רבע מהסכום ששילם במידה והפסיד?
מדוע "חוק" נתעניהו איננו מאפשר להעניק לאזרחי ישראל תוספת "חלקית" קבועה לשכרם החודשי – החל משנת 2005, כשם שניתנה ההוראה לקנוס קנס "חלקי" קבוע "בעוון" כל זכיה מעל 50,000 שקל – החל משנת 2005?
מדוע "כבוד" נתעניהו לא מצווה להעניק לאזרחי ישראל תוספת "25%" קבועה לשכרם החודשי – החל משנת 2005, כשם שציווה לקנוס בקביעות 25% "בעוון" כל זכיה מעל 100,000 שקל- החל משנת 2005?
כיצד מתכוון מלך השחיתות לשפר את רווחת המדינה לכבוד תחילת שנת 2006-2007-2008 ומדוע אין לאזרחי ישראל זכות לשפר את כוונותיו לעשות זאת על חשבונו או לחילופין, להתפטר לצמיתות, החל ממחר בבוקר?
מדוע אזרח פשוט במדינת ישראל, אינו ראוי להשתתף בהגרלות, בצורה מטורפת – על חשבון כל המדינה – כשם שהמדינה "ראויה" להשתתף אך ורק בזכיות, בצורה פרזיטית מטורפת – על חשבון כל אזרחי ישראל המשתתפים בהגרלות?
מדוע מפעל הפיס איננו מקבל הוראה מנתניהו – להעלות את עמלת הזכיינים מ7% ל-25% כשם שניתנה ההוראה להעלות את מיסוי ההגרלות מ-0% ל-25%? והאם לאזרח במדינה דמוקרטית ישנה אפשרות להבין על פי אילו קריטריונים מחליט נתניהו לשנות אחוזים אלו, כשהוא מקפיד לפגוע באזרח ה"זניח"?
מדוע לא הוחלט לחלק 25% מרווחיהם האסטרונומיים של הבנקים לטובת אזרחי ישראל שמפרנסים אותם מידי יום?
אם המדינה במצב כלכלי "קשה ביותר", ש"איפשר" השקעה של מיליארדי שקלים בהקמת "תחנת אוטובוס למטוסים" (במקום שיפור תשתיות הכבישים) – אזי מדוע לא הוחלט שיש צורך להכניס לקופת המדינה כ-99.9% מרווחי הציבור מהימורים כדי "לאפשר" את
ביצוע "הפרוייקט" כולו על חשבון הציבור? (כלומר: ההפסדים "ישארו" אצל הציבור עם הדם האדום "שאינו ראוי" להתעשר – ואילו כל הרווחים יופנו לצורך הקמת "תחנות אוטובוס מפוארות" במטרה לעשות רושם מזוייף – על תיירים שלא מכירים את המילה "שחיתות")?
האם "חוק" מעין זה גם עבר ב"מוחו הקודח" של נתניהו, אך משום מה… היו לו חששות?
מדוע החליט משרד האוצר "בראשות" הנתעניהו – שמהיום, אזרח ישראלי שמעוניין ברכב שטח למטרות פנאי – צריך לשלם עוד "מס-קנס" של 50,000 שקל – רק משום שהרכב אינו משמש למטרות עבודה?
האם נתעעניהו מודע לעובדה שגם נשימת אוויר או הליכה על שפת הים, איננה בהכרח משמשת "למטרות עבודה"?
האם נתעניהו עלול "להחליט" להוסיף עוד "חוקים" – במידה ויוודע לו ש"חדר העבודה" שבביתם של אזרחי ישראל, אינו משמש "למטרות עבודה", אלא "למטרות פנאי"?
האם הוא החליט שצריך להעניש אזרחים שעדיין יכולים להרשות לעצמם כמעט מה שהוא יכול להרשות לעצמו?
מדוע "חוק" נתעניהו, מאפשר מצב של נזקקות, עוני מחריד ושידול לזנות, "לרווחתם" של אנשי האלפיון העליון – אך איננו מאפשר להוציא כספים מה"קופה" בכדי לסייע?
מדוע ל"אוצר" יש זכות להתנהג בצורה הגובלת בגניבה חופשית – בעוד שלאדם פשוט, יש "זכות חופשית" להסתבך – במידה והוא גונב?
מדוע לא יוצא "חוק" שכול המסרס אחוז אחד מזכויות האזרח והופך גם אותן לחובות – יאלץ להיפרד מאחוז אחד מאיברי גופו – שכן גם עם 99% גוף, "עדיין" אפשר לחיות?
חוק מוסרי במדינה דמוקרטית, חייב להיות מושתת על יסוד של שיוויון זכויות – ואילו חוקי האוצר במדינת ישראל במתכונתם הנוכחית – הינם על יסוד תעתועיו החפוזים של מר בנג'י נתעניהו והאפלייה המובהקת בין אנשי ה"עליתה" לבין פשוטי העם.
אפלייה כזו לאורך זמן, פוגעת באופן קשה ביותר ב"כבוד ראש הממשלה לשעבר" – מר בנג'מין נתעעניהו, בכבודה המוסרי של מדינת ישראל ובאזרחיה. אפלייה זו גם אינה ראוייה למדינה מתוקנת המתיימרת לדגול בשיוויון זכויות.
אפלייה זו זורעת איבה יוקדת וגורמת לייאוש קולקטיבי המנוצל ב"יעילות" לרווחת המאפיונרים בלבד. – האם זה אכפת ל"מר" ניתאי?
האם "פרזיט דיפלומטי מתחסד" רשאי לחוקק "חוקים" שנועדו רק בכדי שהוא ו"מדינת" ישראל יוכלו להתרווח על מזבח ההפקרות,
תוך כדי האכלת הציבור ב"תבשיל" חרא מגוון בסירחונו, משנה לשנה?
אם כן… למה לא מפרסמים את שם ה"עוניברזיטה" שבה הוא למד כדי לתת הזדמנות גם ל"אזרח הקטן" ללמוד איך גונבים ללא שום בעיות – ובאופן סימולטני גם ממשיכים להנהיג מדינה שלמה בשיטת "תבשילי החרא"?
האם גנב מפשוטי העם יכול להסביר את פשר חירבונו באופן עיניני ורציונלי המקובל על דעתה של משטרת ישראל המאפיונרית?
אם כן… האם אנשי משרד "האוצר" יכולים לתת תשובות עיניניות ורציונליות לשאלות הנ"ל – באופן שיהיה מקובל על הציבור הנעשק?
אם לא… הרי שאנשי "משרד האו-צער" בפיקודו של דוגמן הצמרת בוגר ה"עוניברזיטות" ואיש ה"הרצאות", עאבדל אבו באנג'י – אינם ראויים להמשיך בתפקידם – מתוקף הודאתם באשמת היותם דיקטטורים מושחתים מהיסוד – ולכן דינם כדינו של גנב "לא חוקי" מפשוטי העם ש"על ראשו בוער הכובע" (%)25 שעות ביממה – ובמצב זה יש להעמיד לרשותו של נתעניהו – 4 אפשרויות:
1. ללבוש חליפה ולעמוד 100% איתן, עם שרה – מול עם ישראל – עם 0.0% "מאבטחים ממלטים" ועם סיגר בוער בפה – ולקבל 100% מקלחת צוננת של דלק זול, מהול ב-25% אבקת דינמיט משובחת – 101% תוצרת "ארץ הקודש", כחול-לבן – בכדי "לעזור" לו לכבות את הכובע הבוער לפני שהוא ידליק גם 25% מהחליפה וישרוף לו 25% מהסיגרים, וכן הלאה לכיוון 25% משרה'לה.
2. למכור 300% מהתחתונים שלו ושל אשתו ולהישפט בדומה לעופר מקסימוב או גנב אחר שאינו בעל "200% חסינות דיפלומטית" – מחמת היותו אשם ב25% מתוך 6 סעיפי אשמה + סעיף 1 חזק: – האכלת הציבור בתבשילי "או-צער" אגוצנטריים, על בסיס "אוצר" מהול ב25% "חוקי-צער" 100% תוצרת אוכלי חינם.
3. להתלוות לאזרחי ישראל בדרכם לכיוון הגג של מיגדלי עזריאלי ב100% זלזול והתעלמות, כמנהגו – ולעשות משם באנג'י עם 25% אמצעי אבטחה בלבד – לפני כולם, בעודו זכאי להיות 25% מגורד בשפכטל עקום – ואף לחזור ל"ק"נסת בתוך שקיות זבל 25% קרועות – במידה ויתברר שהיה צורך ב-26.5% אמצעי האבטחה.
4. לעמוד מול עם ישראל ולקבל מאיזה הר-אדם(%)25 בעיטות בתחת עד שייפלו לו מהחליפה כל הכסף, המתנות, הסיגרים והאחוזים שהוא גנב כל החיים שלו ואחר כך להגיד לו שמיס פיגי צריכה 100% "שר או-צער" פרטי – למטרת "ניכוי" 700% מס בעוון נשימת 25% אוויר טרי למטרות פנאי.
אזרחי ישראל מתבקשים לבצע מהלך הרתעתי-מחאתי, במטרה להגן על 100% מזכויותיהם מפני סחטנות משרד ה"25%-צער" (כשם שה"מדינה" נוקטת ב100% צעדים הרתעתיים לגבי פשיעה) ולתבוע את ביטולם של 100% מ"יצירות האחוזים" המושחתות של עאבדל באנג'י, בגין הפרת 100% מהגבול הדק שבין "מיסוי" ל"25% גניבה חוקית".
על עם ישראל להוקיע 100% מהשחיתות ורדיפת הבצע חסרת הגבולות של גנב הסיגרים והמתנות, הדיקטטור באנג'י אבו 25% – כשם שמדינת ישראל שואפת להוקיע 100% ממעלימי המס שמהם היא בעצמה גונבת.
מי יתן ו"גדולי האומה" האמורים להשליט 100% דמוקרטיה והגינות הדדית – יחדלו מלהשליט 99.9% דיקטטורה , אינטרסנטיות צעקנית ורדיפת בצע – לרווחתם הבלעדית, תוך "הקפדה" על התעלמות, ניצול וזלזול מחפיר באזרח שבזכותו הם בכלל קיימים… – הרצחתם וגם ירשתם?.