0.

חופש הביטוי בישראל בסכנה מתמדת, אבל את זה אני אומר כמעט בכל פוסט בבלוג הזה. הצעת חוק לאיסור על שימוש בסמלים נאצים כבר עברה בקריאה טרומית וכעת מחכה לדיון רציני יותר; לפי הצעת החוק, הצגתם של קיטלרים ודמויות שונות אחרות יאסרו, כמו גם הפארודיה המותרת ואפילו פארודיה על החוק. כל זאת למה? בין היתר כדי למנוע נאצות בהן מושווה ראש הממשלה, לדוגמא, לצורר. הבעיה, באיסור גורף על ביטוי, היא כמובן בהשלכות הרוחביות שלו; חלק מאיתנו מעוניינים להשתמש בסמלים נאצים על מנת ללמד על השואה, חלק אחר מעוניין להשתמש בהם כדי לקדם מסיבות רייב בכל מקרה, לא משנה איך תסתכלו על זה, שטנה היא לאו דווקא מטרה, לעיתים היא אמצעי.
Img CC-BY-NC Aldo Rado

1.
חופש ביטוי, כמובן, הוא עניין יחסי מאוד. אפילו מנחם בגין שאולי לא היה מהמחנה הפוליטי שלי, אבל עדיין פוליטיקאי מוערך יחסית, כתב על ההגנה כאשר יצא כנגדה בתקופת הסזון:

פיך מלא הצהרות סוציאליסטיון, קין אך […] אתה מסית, מלשין, בוגד, חוטף ומסגיר. אתה הרדמת באופטימיות כוזבת את העם בגולה ובציון; אתה ויתרת על עבר-הירדן מזרחה ועל שני שלישיו של עבר-הירדן מערבה, ועל עליה חופשית, על מדינה עברית, על מולדת עצמאית […] וכשיקראו לדין האשמים בהשמדת עמנו ובשברו, יובאו לפניו: הגרמני הרוצח, האנגלי הבוגד ואתה – קין (מתוך גרוזברד, ע', 'מנחם בגין – דיוקנו של מנהיג', רסלינג: 2007, עמ' 87)

זו, כמובן, לא הפעם היחידה שבגין השווה יהודים, או אחרים, לנאצים. הזכות שלו להשתמש באותה הטיה ומטאפורה נועד כדי לזעזע וכדי להסביר, בתקופה כה קרובה למלחמת העולם השניה. לדוגמא, בכרוז שכתב בגין בינואר 1944, מסר כי "השלטון הבריטי השלים את בגידתו המחפירה באומה העברית, ואין כל יסוד מוסרי לקיומו בארץ ישראל. נסיק את המסקנות ללא חת. אין עוד שביתת נשק בין העם והנוער העברי לבין האדמיניסטרציה הבריטית בארץ ישראל, המסגירה את אחינו בידי היטלר. מלחמה לעם בשלטון הזה, מלחמה עד הסוף". (שם, 71). סביר להניח שדבריו של בגין היו מתקבלים היום באותו זעזוע כמו אז, אולם מן הראוי שמישהו יאמר אותם.

2.
במקביל, ח"כ משה גפני מקדם הצעת חוק שתאסור על התאגדויות נאציות; בין היתר, אחד הצעת החוק אוחדה עם הצעה ממשלתית שאוסרת התאגדויות גזעניות. אותה הצעה בעצם באה לקבוע דין אחד : תנועות גזעניות הן פסולות ופשעי-שנאה גם כן. אולם, לא בכדי שוכח ערוץ 7 להזכיר כי החוק אוסר על כל התאגדות גזענית: פעילי הימין וח"כ דוד רותם מעוניינים שהחוק יחול רק על התאגדות נאצית.

3.
ומדוע? שהרי אותן מפלגות עצמן מקדמות אג'נדה גזענית כלשהיא. כידוע, חוק יסוד: הכנסת מאפשר למנוע את התמודדותן של מפלגות גזעניות או חברי-כנסת גזענים, אולם אפילו כאשר מדובר בזכות החוקתית של לבחור ולהבחר, צריך לעמוד בסטנדרטים חמורים (א"ב 11280/02 ועדת הבחירות המרכזית נ' טיבי) באותה פרשה, קבע בית המשפט:

נראה לנו כי לצרכי סעיף 7א לחוק-יסוד: הכנסת, הגדרה זו היא רחבה מדי. כמו לעניין מניעת ההשתתפות בבחירות בשל שלילת קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, כך גם לעניין מניעת ההשתתפות בבחירות בשל הסתה לגזענות, יש להתחשב ביסודות ה"גרעיניים" או "המינימליים" של ההסתה לגזענות. בהקשר זה ניתן להביא את דבריו של הנשיא שמגר בפרשת ניימן השניה השמים את הדגש על "ליבוי היצרים השיטתי על יסוד לאומי-אתני המביא איבה ומדנים ומעמיק תהום. קריאה לשלילה אלימה של זכויות לביזוי שיטתי ומכוון של חלקי אוכלוסיה מוגדרים, המאובחנים לפי יסוד לאומי-אתני" (שם, עמ' 197). אין לנו צורךלהרחיב בסוגיה זו, שכן העניינים שלפנינו אינם מחייבים הגדרה מדוייקת יותר לדיבור "הסתה לגזענות".  מטעם זה גם לא נרחיב הדיון בשאלה האם יש לדרוש – כדי למנוע את השתתפותה של רשימת מועמדים או השתתפותו של מועמד בבחירות – כי יקויים בהסתה לגזענות מבחן הסתברותי (ראו גם איינהורן, שם, עמ' 99). נשאיר עניין זה בצריך עיון.

4.
קל להבין מדוע יוצא קצפם של ארגוני הימין: בעוד שחלק מהם מקדמים טרנספר בשקט וחלק אחר מחברי הכנסת חושב שמינוי שר ערבי הוא התבוללות, ברור שלארגוני הימין נח להותיר את השנאה כל עוד לא מדובר בשנאה כנגד יהודים (דתיים, כמובן). אבל צביעות? בימין הישראלי? חס וחלילה, הם "מודאגים מזילות השואה" או "מודאגים מכך שאותו רף מיושם כלפי נאצים ו'סתם' גזענים".

5.
הימין בישראל מפחד מחוק שיאסור עליו להיות גזעני; הפחד של הימין מוצדק. חוק שיאסור עליהם להיות גזעני הוא יעיל בערך כמו חוק נגד גשם (או חוק לצנזורה של האנינטרנט). הבעיה העיקרית? בידול ובלימת ביטוי מביאים לקיצוניות לא פחות מאשר הותרת זכות הביטוי לא מרוסן. החוק של גפני רע כי הוא פוגע בחופש הביטוי; חלופה של פגיעה שוויונית לא מסייעת לנו כאן.

6.
החוק במדינת ישראל צודק, הוא אוסר על פשעים אלימים כנגד אזרחים ועל הסתה לאלימות. החוק במדינת ישראל לא נאכף דיו ולא מונע מאותם אנשים ששונאים קבוצות באוכלוסיה לפעול כנגדן. לא משנה כמה חוקים המחוקק הישראלי יחוקק, האדם יוותר אכזר ומשחר לטרף. כדי לשנות את טבע האדם צריך הרבה יותר מחוקים, צריך לשנות את הדרך בה אנו חיים מהיסוד.