הזכות לשם טוב היא טעות נגררת מ1977. הגיע הזמן לתקן

0. חיפוש זריז במאגרים משפטיים על "הזכות לשם טוב" מעלה לא מעט תוצאות. אבל, אם נשכח כל מה שידענו בפסקי הדין, בשיעורי המשפט, בכל מקום אחר, אין כל מקום ל"זכות" לשם טוב במובן ההופלדיאני של הזכות. שם טוב הוא נכס, קניין, רכוש, אבל לא זכות. שם טוב משביח עם הזמן, ניתן לסחור בו, ניתן להשתמש …

על חובת בקשת התגובה בלשון הרע.

[זהירות: פוסט תיאורטי] 0. אבסטרקט: בדרך כלל, כאשר עיתונאי נתבע על תחקיר עיתונאי, הוא מנופף בכך שהוא עמד בחובת "תום הלב" (סעיף 15 לחוק) בכך שביקש תגובה מהתובע, ופרסם את תגובת התובע. ישנה הלכה לפיה על הנתבע לבקש את תגובת התובע, היא פרקטיקה שהגיעה מתוך תקנון מועצת העיתונות הקובע כי יש לבקש את תגובת הנפגע …

לא, אתם לא אחראים למה שכתבו בקבוצת הפייסבוק שלכם (בינתיים).

על פסק הדין א 2672-09-13 דהן נ' קמיל קראתם כנראה בתקשורת עם כותרות מרעישות. כל מיני כותרות כמו "בית משפט: מנהל קבוצת פייסבוק אחראי על הפוסטים המתפרסמים", "ביהמ"ש: למנהל קבוצת פייסבוק יש אחריות למה שנכתב בקבוצה" ו"בימ"ש השלום: קבוצת פייסבוק היא אמצעי תקשורת לעניין חוק איסור לשון הרע"; אבל האמת שפשוט מדובר בפסק דין שגוי, …

מסגור הוא הכל: כתב אישום בעבירת מידע שמשתבש לגמרי.

כבר בעבר הסברתי איך בעבירות מין משתמשים במסגרת הלא נכונה; הפעם זה נראה כמו תשתית עקבית. לפעמים הכל בחיים הוא עניין של פרספקטיבה; על אותו המקרה ניתן להסתכל במשקפת מסוג א' ולקבל תשתית עובדתית מסוימת, וניתן להסתכל במשקפת סוג ב' ולקבל תמונה עכורה. ולפעמים, כאשר אתה פטיש, כל בעיה נראית כמו מסמר. לכן, המקרה של …

הודעה והרתעה: לאלף את האלגוריתם (על סביר נ' בר-נוי)

בעניין עמי סביר נגד שאול בר נוי בית המשפט הטיל אחריות על גוגל לתוצאות חיפוש. ההצעה שמובאת בפוסט זה היא להטיל אחריות זו רק לאחר שמי שמדווח על תוכן פוגעני ישא באחריות על דיווח שקר.

המחיר החברתי של חופש ביטוי

בשבועות האחרונים אנשים נחרדו לגלות שאחרים משתמשים באינטרנט בצורה שבה צריך להשתמש בה: כמכונה זולה ומהירה של חופש ביטוי. היתרון העיקרי ברשת (וברשתות החברתיות הנגזרות ממנה) הוא שבעצם כל אחד יכול להיות עיתון, וכל אחד יכול לפרסם את מחשבותיו, דעותיו, הגיגיו ומעשיו, לקרוא לאחרים לפעולה, ולאחר שהוא עושה את זה, יש לפרסומים שלו כח. אם …

כיצד מחשבים פיצוי ללא הוכחת נזק בלשון הרע?

הפוסט הזה הוא החלק האחרון בסדרה של פוסטים (שלא ממש נכתבו בסדר כרונולוגי) שיחד מהווים טקסט שמסביר על הפיצויים ללא הוכחת נזק ועל לשון הרע. 1. חלק א': הבעיה בפיצויים ללא הוכחת נזק, מבוא. 2. חלק ב': מדוע יש להחריג תאגידים מפיצוי ללא הוכחת נזק ככלל. 3. חלק ג': חוסר היכולת לחשב פיצוי ללא הוכחת …

לשון הרע רטרואקטיבי: מחשבות בעקבות תמש 22784-02-15

בחודש אוגוסט 2009 נתן בית המשפט העליון את דברו בפסק הדין רעא 1104/07 פואד חיר נ' עודד גיל. הסיפור הוא פשוט: עו"ד פואד חיר ועו"ד עודד גיל היו שני עורכי דין שייצגו צדדים מנוגדים בבית הדין לעבודה; במהלך הדיון המשפטי העיר אחד מהם בפני בית המשפט כי כנגד השני הפרקליטות עומדת להגיש כתב אישום, ואף …

הזכות להשכח? לא בישראל כנראה.

שורה של החלטות בבתי משפט בישראל, שמורכבות גם יחד, מעלות את המסקנה היחידה שככל הנראה "הזכות להשכח" לא תתקבל במדינת ישראל כזכות משפטית. להזכירכם, גם בהחלטה של בית הדין האירופי בעניין מריו קוסטחה גונזאלס (C-131/12 Google v. Agencia Espanola de Proteccion de Datos) הזכות הוגדרה כזכות לתקן מידע במאגרי מידע שאינו מעודכן עוד. אולם, הפעם …

מדעי המשפט, או איך מחשבים פיצוי ללא הוכחת נזק.

ברוב החוקים שקשורים לדיני המידע הפיצויים שנפסקים בבתי משפט הם ללא הוכחת נזק. עד היום אף אחד לא ידע איך מחשבים פיצויים ללא הוכחת נזק בתביעות של לשון הרע, פגיעה בפרטיות, הפרת זכויות יוצרים, עוולות מסחריות וכדומה. בפוסט הזה אני מציע שיטה קצרה לאפשר את החישוב, ולייצר אחידות בפסיקה.