0.
בעוד שלושה ימים תתכנס ועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת לדון בצו ותקנות הדרושים לצורך הפעלת המאגר הביומטרי. הצו והתקנות דרושים על מנת להפעיל את המאגר הביומטרי ולקבוע הסדרי גישה אליו, וכן על מנת לקבוע את הקריטריונים לתקופת המבחן וההסדרים בו. כזכור בדצמבר 2009 קיבלה הכנסת את חוק המאגר הביומטרי הקובע כי יוקם מאגר ביומטרי שיאחסן את טביעות שתי האצבעות המורות של אזרחי ישראל וצילום פניהם. לאור מחאה ציבורית חריפה והתנגדות גורמים מקצועיים, הוחלט כי יחל פיילוט לתקופה של שנתיים בה תבחן הפעלת המאגר, ורק לאחר תקופת מבחן זו תחליט הכנסת האם לשוב ולהקים את המאגר או למחקו.

1.
לצורך התחלת תקופת המבחן נדרש שר הפנים לנסח תקנות וצו מבחן. התקנות נועדו להגדיר את הדרך בה יאסף מידע מאזרחי ישראל ואת המדדים להצלחת הניסוי. אלא, שעיון בתקנות ובצו מראה כי משרד הפנים, בנסחו את התקנות והצו, חרג מהוראות החוק. כך לדוגמא, משרד הפנים לא קבע בצו תנאים להצלחת הניסוי, מדדים להצלחה, יעדים ומטרות כנדרש בחוק. כמו כן, התקנות קובעות הסדר לפיו יאספו לא רק טביעות האצבעות המורות אלא גם טביעות אגודלים מאזרחים אשר לא ניתן לאסוף מהם את האצבעות המורות. הסדר זה מהווה הפרה של הוראות החוק, שמאפשרות למדינה לטול אך ורק את טביעות האצבעות המורות.

2.
תקנה 7(ב) קובעת כי "לא ניתן  ליטול מתושב תמונת טביעת אצבע מורה או תמונת טביעת אצבע העונה על דרישות האיכות המפורטות בתקנה 5(ב), יינטלו תמונות טביעת אצבע מורה אחת ואגודל אחד"; הדבר סותר במפורש את סעיף 2 לחוק, המגדיר "אמצעי זיהוי ביומטריים" כ"תמונת תווי הפנים של אדם ותמונות שתי טביעות האצבעות המורות של אדם שניתן להפיק מהן נתוני זיהוי ביומטריים". כלומר, למרות שהחוק מגדיר כאמצעי זיהוי אך ורק את טביעות האצבעות המורות, הרי שהמדינה רוצה עוד אצבעות, פתאום. זו גם הוראת החוק, סעיף 16(ב) לפקודת הפרשנות קובע כי "לא תהא תקנה סותרת הוראותיו של כל חוק" וכך גם קבע בית המשפט העליון:

"תקנה אין בכוחה לסתור, אמנם, הוראותיו של כל חוק, ואולם כך רק "אם אין כוונה אחרת משתמעת" (סעיף 16 רישה לפקודת הפרשנות); ולענייננו: אם אין כוונה אחרת משתמעת מהוראת החוק אשר הסמיכה את שר האוצר להתקין את תקנות הנכות. השאלה היא אפוא זו: היש בה בהוראת סעיף 9(5)(א)(ב) לפקודה הסמכה, במפורש או מכללא, לקבוע קביעה הסותרת את הוראת סעיף 160(א)? עד שנשאל וידענו כי התשובה לשאלה היא בשלילה. פירוש הדברים הוא, אם כן, שהוראת סעיף 9(5)(א)(ב) לפקודה, ובעקבותיה תקנה 13 לתקנות הנכות, לא נתכוונה כלל לקרוא תִּיגָר על הוראת סעיף 160(א) לפקודה; דהיינו: יש לקרוא את הוראת תקנה 13 בגידרה ובחסותה של הוראות סעיף 160(א) לפקודה,  וידה של האחרונה על העליונה" (עא 3602/97 נציבות מס הכנסה נ' דניאל שחר)

3.
כך גם בנושא הנוסף: על פי הוראות סעיף 41 לחוק, על הצו לבחון "את נחיצות קיומו של מאגר ביומטרי ומטרותיו, את המידע שיש לשמור במאגר ואת אופן השימוש בו. בצו כאמור ייקבעו בפירוט העניינים שייבחנו בתקופת המבחן, המדדים להצלחתו ואופן קבלת ההסכמה מאת תושבים להחלת הוראות החוק". עיון מעמיק בצו מגלה לנו כי השר הפנים כלל לא טרח להגדיר מדדים לבחינת נחיצות קיומו של מאגר ביומטרי ולא הגדיר מדדים להצלחה. ככל הנראה, סידר לעצמו משרד הפנים חיים קלים כאשר החליט שאינו מעוניין כלל לדון בשאלה האם הניסוי הצליח, אלא רק להגדיר את הניסוי.

4.
לכן, ביום חמישי יוכלו מספר פרלמנטרים לבחור: האם הם מבצעים את תפקידם ומפקחים על הממשלה, או האם הם נכנעים והופכים לחותמת הגומי שלה.

[פורסם במקור בעבודה שחורה]