לעמוד בצומת: או מה קורה כשלספקית אינטרנט יכולים להיות אינטרסים.

0.
המעשים שקרו בתחום תשתיות האינטרנט הישראליות בשבוע האחרון יכולים להוביל לשינוי משמעותי בדרך שבה אנחנו גולשים, ולתת איכות שירות אחרת לגמרי. בתחילת השבוע, הודיעה נטוויז'ן, אחת משלוש ספקיות האינטרנט הגדולות בישראל, כי תתנתק מצומת האינטרנט הישראלי IIX שבבעלות איגוד האינטרנט. הצומת, שהוקם בשנות התשעים, נועד לייצר מחלף בין ספקיות האינטרנט הישראליות שיאפשרו מעבר תקשורת חופשי. לצורך העניין, אני מפשט בצורה קיצונית את הרשת ומדמה אותה לתשתית כבישים. פרוטוקולי הניתוב וספקיות האינטרנט מתחברות אחת עם השניה, כך שיש כמה דרכים להגיע לאותה כתובת, ולכל כתובת יש מספר רחובות שמתחברים. חלק ניכר מאתרי האינטרנט הגדולים בישראל מתאחסנים בספקיות הגדולות, כך, שלדוגמא, לקוח של ספקית א', שרוצה לגלוש לאתר שמאוחסן בחברה ב' מתקשר מביתו לספקית א', משם למחלף הרשת, דרך ספקית ב', לחוות השרתים שלה. ללא צומת האינטרנט המרכזית, הנסיעה תהיה כך: מספקית א' לחו"ל, ומשם לחברה שקשורה בהסכם עם חברה ב', ואז לאתר האינטרנט. המשמעות? בהעדר קישור בין הספקיות בישראל, חוויית הגלישה של הלקוחות תהיה נחותה.

[לקצת יותר הסבר, קראו את הפוסט הזה של לביא שיפמן]

1.
עכשיו, בין ספקיות האינטרנט הגדולות יש כבר צמתים אישיים. ספקית א' קונה כביש מהיר לספקית ב' כדי שהלקוחות שלה יקבלו שירות יותר טוב. הדבר מועיל הדדית ללקוחות הספקיות הגדולות, שנמצאות בתחרות, בדרך כלל, לא עם עצמן, אלא עם הספקיות הקטנות. נטוויז'ן מצדיקה את הניתוק בשיקולים עסקיים ומציעה לספקיות האינטרנט הקטנות להתחבר אליה בעלויות נמוכות יחסית של עשרות אלפי שקלים בשנה. הבעיה? נייטרליות הרשת.

2.
נניח שספקית קטנה מחליטה להתנתק מהIIX, מחלף האינטרנט, ולהפסיק לשלם להם כמה עשרות אלפי שקלים בשנה ובמקום היא משלמת את הכסף לנטוויז'ן; עכשיו, לכאורה, אותה ספקית הופכת ל"מפעילה וירטואלית" של נטוויז'ן: קודם כל, היא תלויה בחסדיה של נטוויז'ן, שמתחרה בה, לצורך אספקת השירות החיוני; אבל מעבר לכך, נייטרליות הרשת עשויה להפגע. מדוע? בניגוד לIIX, שהוא מחלף נייטרלי שמופעל על ידי גוף שלא למטרות רווח, ספקיות האינטרנט הגדולות כבר מתערבות בתעבורת הגולשים, וזאת עוד מאז 2009. ההתערבות עצמה, שנמצאת אצל הלקוחות הפרטיים בעיקר, יכולה להיות מיושמת עם אותה טכנולוגיה גם ללקוחות הספקיות הקטנות. כלומר, נניח שיש ספקית קטנה ח', והיא מתקשרת עם ספקית גדולה א'; אם ספקית גדולה א' מגבילה את הטראפיק של הלקוחות של ח' (בלי קשר לשאלה אם היא מגבילה את הלקוחות של עצמה או לא), אז ח' נעדרת אפשרות לתת אינטרנט אמיתי.

3.
הבעיה כאן היא שבפועל יש כאן התערבות אמיתית: לא בתחרות החופשית (כי המחירים עדיין תחרותיים), אלא באיכות השירות; כלומר, אם נטוויז'ן תאפשר לספקיות הקטנות להתחבר אליה, והיא תתעדף תעבורה, או תפגע באיכות התעבורה, הרי שזו תהיה הדרך שלה לשלוט על התוכן. נטוויז'ן, בסופו של דבר, היא חלק מאימפריה לא קטנה, שמחזיקה בחברות אחרות עם אינטרסים לא פחותים בתוכן, שמועבר ברשת, ושמקדמת אינטרסים קבוצתיים. לדוגמא, משהו שאינו סביר בכלל, אבל אפשרי, הוא שנטוויז'ן תחסום כתבות ביקורתיות כלפי הקבוצה, באותה הצורה שנטען כי הקבוצה התנהלה בנוגע למודעות או לפרסומים באמצעי תקשורת שהיו בשליטתה. כלומר, מה מונע מאותה אימפריה, לא קטנה במיוחד שנמצאת כעת בקשיים כלכליים, לנצל את תעבורת האינטרנט כנגד התאגדות למחאה או ביקורת?

4.
ואני לא מדבר על הגבלת צריכה והפגיעה בפרטיות שנוצרת כאן. אם עד עכשיו כשגולש של ספקית האינטרנט ח' היה צריך לגלוש לאתר שמאוחסן ברשת של ספקית ב', הרי רק האדם, ספקית האינטרנט שלו, ספקית האינטרנט ב' ואתר האינטרנט היו יודעים שהוא קרא כתבה X, הרי עכשיו, אם ספקית ח' תתחבר דרך נטוויז'ן, גם נטוויז'ן תקבל מידע על נתוני הגלישה.

וזו, חברים, הסיבה שצריך נייטרליות.

9 thoughts on “לעמוד בצומת: או מה קורה כשלספקית אינטרנט יכולים להיות אינטרסים.

  1. לא ממש מצליח להבין את הבעיה, ככה האינטרנט עובד בכל העולם. בישראל יש מקרה מקומי של שוק קטן עם יחסית תעבורה גדולה וחוסר נגישות מסיבות פוליטיות ותשתיתיות לאינטרנט במדינות קרובות. בשביל מקרה הקצה הזה ה IIX היה פיתרון טוב בזמנו אבל מאז ירדו זמני הפינג לחו"ל והישראלים ממילא לא גולשים באתרים ישראלים אלא בפייסבוק וגוגל וYNET יכול לקנות קישוריות (והם די מטומטמים אם אין להם קישוריות לפחות לשני ספקים) אם זה חשוב לו. הפיתרון הזה לא מיושם בשום מקום אחר בעולם כי עבור כל מדינה נורמלית השטח של ישראל לא מצדיק התערבות של גוף בגיבוי המדינה בכדי להסדיר את תעבורת הרשת.

    והאיגוד אינו גוף נטול אינטרסים, למה אין לך חשש שהוא יצנזר את תעבורת הרשת המקומית שכולה עוברת דרכו? קיום דרכי תעבורה אלטרנטיביות הוא הבסיס לחרות ברשת וצריך לברך על כך שהוסרה נקודת ריכוזית שדרכה עברה כל התנועה בארץ.

    ולגבי 4. בתור ספקית האחסון נטויזן כבר עכשיו יודעת מי גלש לאתרים שמאוחסנים אצלה, אז מה בדיוק השתנה?

  2. מרק ק. מנטביזיון? אתה באמת לא מבין מה הבעיה?
    לא קיבלנו מספיק הדגמות על הנזק של אוליגופולים/מונופולים?
    זה באמת המקום להתערבות 'הכחלונית' ולבלימת המהלך.

  3. מישו, טרחת בכלל לקרוא את מה שכתבתי בעיקר את הקטע בו אני מציין שרוב התנועה בארץ בבקשות ובטח ברוחב פס היא ממילא לאתרים שנמצאים בחול?

    ואם אתה נגד מונופולים אז אתה צריך להיות נגד הIIX…..

  4. כן מרק…

    כלכלית, ה iix הוא ככיכר השוק של פעם.

    בדומה,

    אתה יכול לאמר שהבורסה היא מונופול, אבל היא הכלי היחיד והטוב ביותר למסחר בני"ע.
    ומה שאתה מקדם, זה את המצב שבו הבנקים מזרימים את החמצן רק למקורבים, וגם שולטים על ברז הספיקה.

  5. מישו, אם היית אומר מההתחלה שאתה איש PR של אקספון לא הייתי טורח. מה שחפש אותך זה ההשוואה בין IIX לשוק כאשר ההשואה המתאימה היחידה (כמה לא מפתיע כאשר קלינגר ציין פה במפורש) היא צומת דרכים.

    בכל מקרה, בשביל לעזור בהשכלה שלך, מניות קימות גם ללא בורסה וניתן לסחור במניות גם מחוץ לבורסה.

  6. אתה איש תקשורת/נטבזיון, אבל אני כלכלן ומנתח מערכות. אין לי שום קשר למעט סמפטיה לאקספון ועוד כמה חברות קטנות. הקשר שלי אליכם היה שהייתי אחד הלקוחות הראשונים שלכם, ואז צמחתם, שמנתם, ואמצתם שיטות עבריניות של חיבור אנשים בניגוד לרצונם , בטענה כוזבת כאילו התבקשה הקפאה ולא ניתוק, וסירובי ניתוק, כשהדבר היחיד שעזר זה פניות למשרד התקשורת. פעם אחת זה קרה לי אתכם, ואז ברחתי לברק. ולצערי כשהשתלטתם עליה, הטמעתם בה את שיטות העבודה שלכם.

    ולעניין. כשמדברים כלכלה אתה במגרש שלי.
    כלכלית אתה טועה. הדוגמה הטובה היא כיכר השוק.
    השיטה בכיכר השוק מאפשרת לכולם לפגוש את כולם, בלי הגבלה.

    אכן, טכנית, אפשר לקנות חבילות מניות מחוץ לבורסה, אבל אפשרות זו שמורה למקורבים בלבד, ואני חושב שזה מה שיונתן מזהיר מפניו.
    כי , בצומת כמו שאתה מעדיף, יש רמזור ששולט או שוטר, או תמרורים.
    וברור שאתם מחפשים את התפקיד הזה כדי להשתלט על הצומת, ואחכ גם לגבות פרמיה בכסף, או בנאמנות מכל מי שירצה לעבור…

  7. נ.ב.

    תודה שעזרת לי לשחרר את העצבים עליכם, עכשיו "כבר יותר קל הלחץ על העין השטופה…" מאיר אריאל ז"ל

  8. "הקשר שלי אליכם היה שהייתי אחד הלקוחות הראשונים שלכם, ואז צמחתם, שמנתם". כחברה שהתחילה את שוק הISP בארץ נטויז'ון אף פעם לא היתה קטנה אז מה הקטע של צמחתם וכו' ומאחר שהיא התחילה לפעול ב94 אם היית אחד הלקוחות הראשונים אתה צריך להיות בן 40+ ולפי צורת ההתבטאות שלך אתה רחוק משם.

    IIX הוא לא כיכר שוק, אם אתה מחפש השוואה אז הוא דומה יותר למחלף קאסם – אף אחד לא יושב שם ואף אחד לא מדבר שם עם אף אחד אחר, אפילו תחנת דלק אין שם. מה שנטויזון עשתה דומה לכך שכביש 6 יסגור את הכניסות והיציאות למחלף קאסם. בדימוי הזה אקספון היא אזור התעשיה של ראש העין שמתלונן על כך שעובדים לא יכולים להגיע אליו באותה רמת נוחות ממקומות אחרים באופן פתאומי וחד צדדי (לא ממש דומה אבל הכי קרוב שאני יכול)

    ולא רק שטכנית ניתן לקנות מניות מחוץ לבורסה, חלק ממניות של החברות הגדולות ביותר בארץ כמו אסם וידיעות אחרונות כלל לא נסחרות בבורסה.

  9. אני קולט את נסיונותיך להסיט את הדיון.
    לא אתן לך להסיט את הדיון לפסים אישיים, או לכל כיוון אחר! אבל:
    ככל שאתה כותב, ומכל דוגמה שאתה נותן, אתה מדגיש את הסכנה שטמונה בנטבזיון ובהתנהגותה כלפי לקוחותיה וכלפי מתחרים.
    בפרט כשאתה, מבלי משים, מעלה האפשרות, שנטבזיון "תסגור את הברז" לאקספון, או לחברות אחרות שלא ישתפו עימה פעולה. דבר שאותי מפחיד.

    אני מקווה שיונתן או איגוד האינטרנט, יקחו יוזמה בפנייה לשר התקשורת החדש,
    ואני מקווה שהשר ייזום ויפעל כמו שפעל בתפקידו הקודם, וכמו השר הקודם, אם אפשר אולי בעזרת הממונה על ההגבלים, ויתערבו להגנת ה IIX בשם ההגנה על הצרכן.

    עד כאן, נראה לי שמבחינתי , למעט אם אראה איזה טיעון חדש ומעניין, כל מילה נוספת מיותרת.
    אני חושב , שלאור הנזק שגרמת בתגובותיך לנטביזון כדאי לכם שגם אתה תעצור. אבל זה עניינך.

    שיהיה לכולם, גם לך, לילה טוב ושקט.

Comments are closed.