מתי פרסום פסק דין פוגע בפרטיות יותר מהעיקר?

נעצור לרגע ונשאל: האם פגיעה בפרטיות יכולה להתקיים מקום שזהות הנפגע לא פורסמה? זה העניין שנפסק בתא 8640-09-14 מ. מ. נ' ש. ה. התובעים הם בעלי עסק שנאלצו להכנס להליך מול רשות המסים והנתבע הוא עורך הדין שלהם. הנתבע סייע להם לקבל זיכוי מכתב אישום שהוגש כנגדם, ולאחר מכן ניהל הליך שבו ביקש פיצויים מהמדינה …

הסכמה: האם מודל חדש של קבלת הסכמה הוא הכרח בדין הכללי?

0. [תודה לקרן בר יהודה] בכל הנוגע לפגיעה בפרטיות, הסכמה היא פיקציה. היא פיקציה שכן היא ניתנת בדרך הכלל במערך של יחסי כוחות שונים, בהעדר מידע על תנאי העסקה, בהעדר אפשרות שלא להסכים, וברוב המקרים בלא שנתבקשה ההסכמה. סביר להניח שאם לאחר מתן ההסכמה היינו מיידעים אנשים על אותה ההסכמה שהם נתנו, הם היו חוזרים …

מסגור הוא הכל: כתב אישום בעבירת מידע שמשתבש לגמרי.

כבר בעבר הסברתי איך בעבירות מין משתמשים במסגרת הלא נכונה; הפעם זה נראה כמו תשתית עקבית. לפעמים הכל בחיים הוא עניין של פרספקטיבה; על אותו המקרה ניתן להסתכל במשקפת מסוג א' ולקבל תשתית עובדתית מסוימת, וניתן להסתכל במשקפת סוג ב' ולקבל תמונה עכורה. ולפעמים, כאשר אתה פטיש, כל בעיה נראית כמו מסמר. לכן, המקרה של …

לשון הרע רטרואקטיבי: מחשבות בעקבות תמש 22784-02-15

בחודש אוגוסט 2009 נתן בית המשפט העליון את דברו בפסק הדין רעא 1104/07 פואד חיר נ' עודד גיל. הסיפור הוא פשוט: עו"ד פואד חיר ועו"ד עודד גיל היו שני עורכי דין שייצגו צדדים מנוגדים בבית הדין לעבודה; במהלך הדיון המשפטי העיר אחד מהם בפני בית המשפט כי כנגד השני הפרקליטות עומדת להגיש כתב אישום, ואף …

מדעי המשפט, או איך מחשבים פיצוי ללא הוכחת נזק.

ברוב החוקים שקשורים לדיני המידע הפיצויים שנפסקים בבתי משפט הם ללא הוכחת נזק. עד היום אף אחד לא ידע איך מחשבים פיצויים ללא הוכחת נזק בתביעות של לשון הרע, פגיעה בפרטיות, הפרת זכויות יוצרים, עוולות מסחריות וכדומה. בפוסט הזה אני מציע שיטה קצרה לאפשר את החישוב, ולייצר אחידות בפסיקה.

האם לאסור לגמרי על פרסום פסקי דין?

בשבוע האחרון התבשרנו שהנהלת בתי המשפט מעוניינת למנוע מאתרים משפטיים לפרסם החלטות בצורה שהאזרח הקטן יוכל לגשת אליהן. ההחלטה עצמה היא בעייתית, ומראה שהמדינה מנסה לפתור באמצעים לא נכונים את הבעיות הלא נכונות. השיטה הנכונה לפתרון הבעיה הוא לפרק אותה להרבה בעיות קטנות, כפי שאני אראה כאן.

הסוד הכי ידוע של ההפתעה הכי צפויה.

זו היתה ההפתעה הכי צפויה בעולם, כדבריו של מר"ן דרור גלוברמן, כאשר גילינו כי אפליקציית הרכילות סיקרט שבה כל בני ישראל טינפו אחד על השני בצורה אנונימית אינה באמת אנונימית. למי ששהה בבית האח הגדול בחודשיים האחרונים: סיקרט היא אפליקציית רכילות שעובדת ככה: אתה מתקין את האפליקציה על הטלפון, היא מגבה את רשימת אנשי הקשר …

ספאם זה לא רק 30א, על אפשרות תביעה בגין פגיעה בפרטיות

חוק הספאם (תיקון 40 לחוק התקשורת) הביא איתו הרבה תהיות: בגדול, ההנחיה בסעיף 30א לחוק התקשורת היתה כזו שקובעת כי אי אפשר לשלוח "מסר פרסומי", שמעודד רכישה של מוצר או שירות, ללא הסכמת הנמען מראש. הפיצוי, במקרה כזה, היה של עד 1,000 ש"ח ללא הוכחת נזק. אלא, שהיה דומה כאילו החוק יצר הסדר שלילי, מצב …

הפשע משתלם [כשזה נוגע לפרטיות].

0. הענישה בתחום הגנת הפרטיות בישראל מחפירה. אחת הסיבות לכך היא עסקאות טיעון מקלות, כמו זו שהטילה קנס של 50,000 ש"ח על מדליף מרשם האוכלוסין (ובמקרה של מדליף אחר, מאסר של עשרה חודשים); אך זו לא העסקה זולה היחידה. השבוע ניתנו שתי עסקאות קלות למדי, שמראות שאותה מדינה שקובעת ענישה די דומה בצורתה בין מי …

כולם רוצים להיות מפורסמים, וג'ילט מצליחה עם זה.

[עדכון 09:45: התגובה של יובל ספיר בפוסט אומרת שהוא, לפחות, הוחתם על טופס לתת אישור, מה שמעורר שאלות אחרות] המסחור של המרחב הציבורי יוצר בני-כלאיים בעייתיים במיוחד, שאחד מהם הגיע בשבוע האחרון למרחב הציבורי שלי שוב. בשבוע שעבר החליטה חברת ג'ילט לצאת בקמפיין פרסומי תוך שימוש ברצי מרתון תל-אביב, אשר לו היא נתנה חסות רק …