« לכל דבר יש סיבה | Main | יום חדש הגיע »

January 16, 2002

יומרה התאהבה בי

12.1 יומרה התאהבה בי

יומרה התאהבה בי, או אולי אני התאהבתי בה? זה היה מפגש מוזר, גורל אכזר, זה היה כאילו כבר הכרתי אותה......

זה לא התחיל אלא המשיך, כאילו התחלנו מפרק II, כאילו כבר נפגשנו. היא הגיעה לשם, לא שייכת בתחילה, אבל היא כן...

אז נתחיל מההתחלה כי אחרת זה לא יהיה מובן.
אני תמיד העדפתי לא ליזום, אני חיכתי למושלמת שלי, אבל לא רציתי אף פעם שזה יקרה. חיפשתי את אותה אחת, אותה מושלמת שעונה על דרישותיי ותמיד פסלתי אותן אחת אחת על סיבות קטנות. אני לא יודע אם באמת זה מה שהפריע לי או שפשוט דחיתי את כולן כי פחדתי, פחדתי שאני שוב אמצא את עצמי עם מישהי, שאני שוב אתאהב.
ואז פגשתי את יומרה, היא פשוט היתה שם, והיא התעניינה בי. אבל מה, אני כמו תמיד פסלתי, כי היא לא מושלמת, כי יש בה דופי.
ואז הרע מכל קרה, אני – אותו אחד עם תפיסת העולם הדמגוגית שלי, כנראה ניצחתי במשחק שלא רציתי לנצח בו, כנראה שזו היתה הדרך שלו ללמד אותי לקח. הרבה פעמים אנחנו יוצאים למלחמה על עקרון, אבל בטוחים שלא ננצח, וכל מה שחשוב זה העובדה שאנשים יבינו שהדעה שלך היא לגיטימית; אתה לא באמת מצפה שהם ישתכנעו.
ואז היא השתכנעה, היא לקחה את הסם שלי, אני שכנעתי אותה. זה ממש היה מוזר, אני תמיד מטיף למשהו, ואז אני משנה את העולם קצת, אני לא באמת מצפה לנצח. והפעם, ניצחתי.
אז עכשיו יש מישהי שאני לא יכול לפסול על הסף, אני לא יכול לדחות. יש לה את כל המרכיבים, ויש לה את כל התכונות – ואני – אני קצת בבעיה, אני עלול להתאהב, אני עלול להיכנס למערכות יחסים. ובגלל זה אני כותב, אני צריך פורקן, אני צריך לשכנע את עצמי שהתגברתי, שלא כולן אותו דבר.
עכשיו אני רק צריך לטפל בעצמי. לקנות קצת פסיכולוגיה בגרוש, אולי לדבר איתה.
ואז, כמו בכל תסריט שנקנה בכמה שקלים, היא תשמע ולא תביע עניינים. היא תחייך ותגיד 'בוא נהיה ידידים – כי אתה ואני כמו תאומים'
אז בעצם אין לי למה לשאוף, כל מה שאני צריך זה להלחם. להלחם בתחנות רוח כמו דון קיוטי (דון קישוט להדיוטות שביניכם) ולרצות לשנות את העולם, לחכות עד שאני כבר אהיה מושלם.
כי בעצם נראה לי, שהבעיה שלי היא עם עצמי, אני לא מסוגל לראות מעבר לעצמי, וכשאפתח את הדלת, ואראה כי טוב, הכל יהיה אחרת, הכל יהיה כמו חלום רטוב.
ואולי יומרה לא התאהבה בי אלא אני התאהבתי בה, התאהבתי בלהיות אני, בלחיות תחת המסכה, ואני התאהבתי במסכה, והמסכה התאהבה בי, ובגלל זה כולם אותי לא אוהבים.
כי מסכות זה עניין שאני שומר לעצמי, ובונה לי חומות של אבן וגיר, כי מעבר לחומות אני נמצא, ולא רוצה לעזוב, כי שם לי טוב,
כי שם לי טוב.....

נכתב על ידי jk ביום\שעה January 16, 2002 01:55 AM