« הדיאלקטיקה של האמת | Main | כמו שרבין נרצח בכיכר רבין »

February 12, 2007

חלק 2:: מדינת השקר

תמצאו את זה בבלוג החדש (מוביל לדף חיפוש)

קצר ורציני

אם הראיון עם א' לסאנדיי טיימס שבו נכח אבירם זינו כלל לא התקיים, כפי שהכחישה עו"ד כנרת בראשי (הבהרה: בכתבה בNRG בראשי מצוטטת תחת כותרת המשנה "א' מעולם לא נפגשה עם הכתבת") (ואני עוד מחכה ללינק לראיון המלא בסאנדיי טיימס), אז יכול להיות הכל, אפילו Virgin Nativity (או איך שלא אומרים את זה בעברית).

אבל לא רק בראשי (לכאורה) משקרת, גם לבנימין (ביבי) נתניהו יש פתרון מושלם לכל אחת מבעיות המדינה, ולמרות זאתת הוא החליט להקים את החמאס ולהחזיר את הגולן, או לחלופין נזכר שרחבעם (גנדי) זאבי (לא) היה חבר ממשלה בתקופתו. בעצם, מי צריך את האמת כשיש את אמצעי התקשורת, לא?

מדינת השקר הוא מצב טבעי בישראל, מצב ללא גיבורי תרבות וללא תרבות שיהיו לה גיבורים. לפי סקר (אובייקטיבי לכל הדעות) שנערך היום, 30.1% מהציבור רואה את שולמית אלוני כסמל החילוניות. לא פחות חשובים הם ה11.9% שרואים את גבי אשכנזי ככזה. האם אשכנזי חדר לתודעה בתור מנכ"ל משרד בטחון או שמא הוא מסמל את התקווה האחרונה במדינה בה אין על מי לסמוך?

במדינת ישראל אין משמעות להבטחות, אלה ניתנות לחלשים כדי שיופרו מאוחר יותר. הודעה לעיתונות של משרד יחסי ציבור היא לא יותר מאשר המלצה לא לפרסם לפני שעה מסוימת. אבל בכלל, מי הם משרדי הפרסום שיקבעו לעיתונות לא לפרסם משהו, האם להם הזכות לפגוע בחופש העיתונות?

בישראל השקר הוא אמנות; האמנות השתכללה עד כי "שקר כלשהו" הפך לאחד מסממני התרבות של ישראל. פתאום השקרנים לא רוצים להיות שקרנים, אלא אמני בדיות. מסתירים כל אפשרות להצגת השקר בפני הציבור והכל כדי להותירו בעלטה.

בלי אמת אין מדע, את זה אנחנו כבר יודעים. אבל האם דרוש השקר כדי לקיים תרבות בכלל?


Technorati Tags: , , , , , , ,

נכתב על ידי jk ביום\שעה February 12, 2007 03:25 PM

Trackback Pings

ניתן לשלוח טראבק כאן

Comments

תמונת המשתמש

יוחאי
February 12, 2007 04:27 PM
לינק ישיר לתגובה זו

בתקופת נתניהו כשר האוצר הוצגו, לא אחת, נתונים מספריים שקריים לחלוטין. זה בלט במיוחד בנושא הפנסיה.

תמונת המשתמש

yigal laviv
February 12, 2007 06:45 PM
לינק ישיר לתגובה זו

http://www.timesonline.co.uk/tol/news/world/middle_east/article1364711.ece

זה הלינק לראיון עם א. בסנדיי טיימס.יכולת למצוא אותו לבד בלי לחכות שיעבירו לך את הלינק.מי שמטיף מוסר לאחרים חייב לבדוק בעצמו את העובדות.

תמונת המשתמש

Lior
February 12, 2007 09:39 PM
לינק ישיר לתגובה זו

השאלה שלי היא למה אתה טוען שזה רק בישראל?

תמונת המשתמש

יהונתן
February 12, 2007 09:43 PM
לינק ישיר לתגובה זו

יגאל,
תודה על הלינק. חיפשתי את זה כמה שניות ואף אחד לא זרק את הלינק, והראיון עצמו לא כזה חשוב לפוסט.

תמונת המשתמש

דב
February 13, 2007 09:39 AM
לינק ישיר לתגובה זו

בפוסט אחר שלך אני התרעתי שההתנהגות של כינרת בראשי נועדה לשרת רק את יחסי הציבור שלה וכך זה נראה יותר מיום ליום.
לא נראה לי שהכתבת האנגלית תפברק ראיון שלא היה. נא נראה לי שהכתב בידיעות (אבירם זינו) משקר כאשר הוא טוען במפורש נכח בראיון.
משם מה אוסף ההכחשות של כנרת בראשי ממש לא אמינות ונראה שהנזק שהן עשו רב.
מיום ליום נראה שמשהו בסיפור של א-כנרת בראשי נראה מסריח.

תמונת המשתמש

פלי
February 13, 2007 06:53 PM
לינק ישיר לתגובה זו

בעל המאה הוא בעל הדיעה, לא כך?
ואם סלולה דרכו של מאן דהוא לעיתון, רשאי הוא לעשות בה כבשלו, דבר שהיינו מרשים גם לעצמנו (וכפי שעושה אתה כהרגלך בקודש). מפאת קוצר היריעות וקדושת המילה הכתובה, הופכת זו "אומנות גבוהה", גם אם, אבוי, מדובר בסך הכל בערימת זיבולים ריחנית. אך לא תמיד אותו שקר הופך תלוש מן המציאות, ולעיתים, אפילו קרובות, אותם שקרים מצילים חיים\מצמיחים את הכלכלה\שומרים על הדמוקרטיה; רשמת בעיתון שהמצב הבטחוני משתפר (ושיקרת)- גדלות ההשקעות בישראל ומגיעים לכאן תיירים. סיפרת בזמן מלחמה שצה"ל מנצח את חיזבאללה? המוראל הלאומי עולה והשהות במקלטים קלה יותר. כך שלא תמיד רע לשקר, ולפעמים אף טוב.

מכל מקום, יהונתן, השקרים החמורים באמת הם אלה שבין אדם לחברו, לא אלה שבין המדינה לאזרח.