דין
January 27, 2007 10:57 AM
לינק ישיר לתגובה זו

כמה הערות
1. אתה צודק בטענתך כי "החוק הספציפי" לאדם אחד שגוי הוא מיסודו ואין ספק בדבר שהיו מספר מקרים שבהם זה הפך אפילו למגוכך!
2. המציאות, בניגוד לחוק, אינה סטטית אלא משתנה תדיר, ולעיתים נוצר הצורך להתאים את החוק למציאות המשתנה.
אין ספק בדבר שמה שנקרא "חוק אריה דרעי הראשון" שמנע מאדם מורשע בעבירה שיש עמה קלון להבחר לכנסת (בתקופת זמן מסויימת) ולהשתחרר עקב הבעיות הפנימיות במערכת הפוליטית שלנו הוא סוג של תיקון מוצדק, אפילו שנעשה בגלל אדם אחד, שהוא-הוא היה הטריגר שגילה למחוקק את החולשה בחוק.
לעניות דעתי, במקרים רבים ישנה לאקונה גדולה בדין, שאיננה יכולה להיות ממולאת ע"י ביהמ"ש, וגם כאשר יכולה היא להתמלא בחקיקה שיפוטית - בדמוקרטיה - עדיף הדבר שהמחוקק (שלו האמצעים לעשות זאת באופן הולם ונכון) יתקן באופן תשתיתי את הדין - מאשר שביהמ"ש "יטייח ויתקן" את הדין. (אלא כאשר אין ברירה) - וניתן דוגמה לכך - תובענות ייצוגיות לא מצאו מקומן בדין הישראלי מכוח חוק, אלא מכוח פרשנות לסעיף עלום (תקנה 29 לתקסד"א) של ביהמ"ש. כאשר כל המבנה המשפטי והפרוצדוריאלי של מכשיר חשוב זה נבנה ע"י פסיקת ביהמ"ש מאפס - וזאת בגלל שהמחוקק לא נתן לכך דעתו - ונוצר סוג של "נחש שנושך את זנבו" שכן בגלל שביהמ"ש יצר קונסטרוקציה משפטית שכזו, לא נדרש המחוקק לפעול.
רק לאחר שביהמ"ש בפס"ד (ובד"נ) א.ש.ת הודיע כי כל עוד אין חקיקה רלוונטית - אין תובענות ייצוגיות (באיום מרומז למחוקק) - ובמעשה שהוא בגדר "שוברים את הכלים - ולא משחקים". רק אז קם המחוקק (בדמותו של ח"כ חשף חן משינוי דאז) וחוקק את חוק התובענות הייצוגיות (שניתן להתווכח כמה הוא טוב ויעיל, אבל הוא בטוח יותר טוב ממה שהיה קודם).
3. בשורה התחתונה לכל חוק יש את הטריגר שלו, וגם אם הטריגר הוא אדם ספציפי (לדוג' פרס, בחירות לנשיאות באופן גלוי הוא לדעתי תיקון ראוי ודרוש בלי קשר לפרס וקצב, אלא באופן דמוקרטי בעליל) יש לבחונו ביחס למציאות כולה, ובראייה צופה פני עתיד.

יהונתן
January 27, 2007 11:37 AM
לינק ישיר לתגובה זו

דין,
2. שינוי המציאות צריך להיות מותאם על ידי שינוי חקיקה שמתאימה למציאות, לא למקרה ספציפי. לדעתי חוק דרעי לא היה טריגר ולא היו חסרים שהשתחררו מהכלא והלכו לכנסת כדי לנהל מאבק ציבורי לגיטמי (צ'רלי ביטון) ואני חושש שחוק דרעי לא עושה צדק לדין.
לגבי חוק התביעות הייצוגיות, זה היה חוק דרוש ולא חוק דרוש. אם היה בחוק התביעות הייצוגיות סעיף בזק (נניח, פטור מתובענות ייצוגיות נגד מונופולים בתחום התקשורת שבבעלות ממשלתית) אז היתה בעיה.
3. אני לא חושב שהתיקון הזה יועל, ואני בטוח שהתיקון לא בא לתקן את המצב. דמוקרטיה מבוססת על חשאיות הרי, ובלי חשאיות אי אפשר לדעת מה רצונו האמיתי והלא מושפע בעם (זו אחת מהסיבות, לדוגמא, שכל סימון על פתק הצבעה פוסל את הקול - כדי למנוע מצב שקבלני קולות מסמנים את הפתקים שלהם כדי להראות ל"אדון" בקלפי).

דין
January 27, 2007 06:51 PM
לינק ישיר לתגובה זו

מסכים (לרוב), אבל היכן שהוא חייב להיות טריגר, המציאות משתנה - אבל עד מתי יתאים החוק החדש (בפרשנות משתנה)? ומתי צריך חוק חדש? האם פקודת המיסים (המנדטורית) עדיין מתאימה או שצריך דין חדש? (ולא - אני לא מוכן שיחליפו אותי, לא משנה מה הטריגר). לעניות דעתי, ובהנחה בסיסית שהמחוקק הוא לא OMNIScient (כי הוא לא), ישנם מקרים שצריך בהם טריגר (קש שישבור את גב הגמל), היישום היא שאלה אחרת לגמרי (וויכוח אחר לגמרי) - אתה יכול להסכים או לא עם מעשי והחלטות המחוקק, ובשביל זה יש דמוקרטיה - אבל היכן שהוא חייב לעבור הגבול (והדוגמה הטובה ביותר לכך היא התיקונים ע"ש כהנא שהזכרת לעיל).
בנוגע לחשאיות אני מסכים איתך חלקית - חייבת להיות חשאיות בבחירת נציגי הציבור ע"מ שלא יהיו השפעות שונות. אבל ברמה של נבחרי הציבור חייבת להיות שקיפות מלאה - אני רוצה, וצריך, למען חוסנה של הדמוקרטיה, לדעת בדיוק למי ולמה הצביע נבחר הציבור - ע"מ שאדע האם להצביע לו שוב בפעם הבאה. הרי זו הסנקציה היחידה שיש בדמוקרטיה נגד נבחרי ציבור - לא תעשו את רצון הבוחר - לא תבחרו שוב.
הערה קטנה - בזק כבר לא בבעלות הממשלה זמן רב והיא חברה פרטית לחלוטין, ארבעת המונופולים המסחריים היחידים שעדיין בבעלות ממשלתית הנם חברת חשמל, הרכבת, הנמלים (כולם) ומקורות (וגם היא מאבדת מקצת ממעמדה המונופוליסטי מדי יום).